1. בקשה בהולה לצו ביניים שהוגשה הבוקר למניעת אכיפה שלא כדין של צו שיפוטי. בבקשה מבוקש להורות למשיבה 1 שלא לנקוט בכל פעולה של אכיפה שלא כדין של צו הפסקת עיסוק שנכנס לתוקף ביום 07/02/17 כנגד המבקשים (להלן: "הצו").
2. זאת במסגרת עתירה בה מבוקש להורות למשיבה להימנע מאכיפתו שלא כדין של הצו המורה למבקשים לשיטתם להימנע מעיסוק כדיסקוטק ומכירת משקאות משכרים בעסק שברח' שוקן 27 בת"א-יפו) המוכר כ"אולם סוקה תל-אביב" (להלן: "העסק").
3. זאת בטענה שהצו ניתן אך ורק לגבי עיסוק של דיסקוטק והגשת משקאות משכרים ולא לעיסוק של אולם שמחות ואירועים, עיסוק שלא נאסר בצו, שלגביו הוגשה בקשה לרישיון המצויה בהליך מתקדם לקבלת רישיון עסק כאולם שמחות.
4. המבקשים מציינים ומדגישים את מאזן הנוחות ואת העובדה שהיום בערב קבוע אירוע של חתונה (כשישנם אירועים נוספים הקבועים ל- 23/02/17, 28/02/17, 22/03/17) ושאי מתן הצו יהווה פגיעה אנושה בפרנסתם ובעיקר בצדדים השלישיים (החתן, הכלה ואורחיהם).
5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני דוחה את הבקשה לצו ביניים (למעט לגבי האירוע המתקיים היום).
6. מדובר לכאורה בניסיון ציני של המבקשים להמשיך בפעילותם הלא חוקית בעסק המתנהל ללא רישיון תוך "היעזרות" בצדדים השלישיים תמי הלב להשגת מטרה זו.

כנגד המבקשים קיים צו שיפוטי חלוט לגבי צו סגירה למקום, שבמקור היה אמור להיכנס לתוקף ב-01/07/16 לפי גזר הדין שניתן בהליך הפלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל –אביב ביום 29/12/16 [לאחר שהמבקשים הודו בעבירה של עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישיון עסק]. מועד כניסתו לתוקף של הצו הוארך מספר פעמים בבית המשפט המוסמך (בית המשפט לעניינים מקומיים) עד שביום 06/02/17 נדחתה הבקשה ונקבע שהצו ניתן לביצוע החל מ-07/02/17 .

1. נראה כי מדובר בהתחכמות של המבקשים הטוענים כי צו הסגירה ניתן רק לגבי העיסוק של דיסקוטק ומכירת משקאות משכרים כשלכאורה צו הסגירה ניתן לגבי המקום ולגבי העסק (שהוגדר בכתב האישום כ"סוקה") כאשר בכתב האישום נאמר שהנאשמים עוסקים בעסק ללא רישיון כעסק של דיסקוטק ומוכרים משקאות משכרים, אך העובדה שלא צויין בכתב האישום גם "אולם שמחות" לא מונעת לכאורה את סגירת העסק ואת המקום כולו. כך, בבקשות שהגישו המבקשים לבית המשפט לעניינים מקומיים לעיכוב צו הסגירה השיפוטי הם עצמם לא עשו אבחנה בין תחומי העיסוק, ציינו במפורש שהעסק משמש כאולם שמחות והתייחסו באופן ברור לכך שצו הסגירה השיפוטי חל על העסק וביקשו לדחות את מועד הסגירה עקב האירועים המתוכננים בו.

בכל מקרה, אין כיום רישיון עסק לאולם אירועים-שמחות ובוודאי שלא יכולים להמשיך לנהל עסק ללא רישיון ולנסות למנוע פעולות אכיפה כנגדו הנעשית מכוח צו שיפוטי חלוט.

1. כפי שציין כבוד השופט רועי פרי בהחלטתו מיום 06/02/17 בבית המשפט לעניינים מקומיים, מדובר בעסק עתיר קהל הפועל ללא רישיון עסק תקופה לא קצרה, כשקיים פסק דין חלוט שביצועו נדחה כבר תקופה ארוכה, כשחמור הדבר שחרף קיומו של צו הסגירה השיפוטי החלוט המשיכו בעלי העסק לנהוג כתמול שלשום ולקבוע אירועים נוספים במקום ובמצב שנוצר אין להם להלין אלא על עצמם.
2. מדובר לכאורה בניסיון של המבקשים לעקוף הליכים פליליים וצווים שיפוטיים חלוטים כהליך פלילי בבית המשפט המוסמך (לעניינים מקומיים) באמצעות הליכים אזרחיים, כאשר המבקשים אף פעלו ב"דרך המלך" והגישו ערעור לערכאה המוסמכת על ההחלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים שלא האריך את מועד כניסת הצו לתוקף. (ראו בר"מ 3488/12 פרג' אירועים נ' זהבי (08/05/12), בר"מ 8247/08 עיריית ת"א נ' פרג אירועים בע"מ (18/12/08), בר"מ 6493/11 קסיופיאה אירועים בע"מ נ' ראש עיריית הרצליה (12/09/11) להלן: "עניין קסיופיאה").
3. מעבר לצורך, בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך ליתן צווים נגד משטרת ישראל בגין ביצוע הליכי אכיפה ובכל מקרה וגם בהנחה שיש סמכות אין מקום להענקת חסינות למבקשים מפני הליכי אכיפה ואין גם לכאורה סיבה לכך, שכן אין מקום ליצירת עובדות בשטח וניהול עסק ללא רישיון (ולו גם רק אולם שמחות) והאינטרס הציבורי ושלטון החוק מחייבים דווקא אכיפה כנגד עסקים ללא רישיון ובמיוחד עסקים שיש בהם פעילות למאות אנשים שיכולות להיות להעדר הרישיון השלכות בטיחותיות ו/או בריאותיות ו/או אחרות עליהם.
4. אין גם מקום למתן למעשה של צו עשה זמני להפעלת עסק ללא רישיון ולשמר מצב לא חוקי ובנסיבות אלו אין בכוח שיקולי מאזן הנוחות כדי להכשיר את המשך המצב הקיים ואין לאפשר שימור מצב קיים בניגוד לחוק (בר"מ 7515/07 גלינה בר בע"מ נ' ראש עיריית תל אביב (05/09/07); בר"מ 1133/11 חברת פגי רום בע"מ נגד עיריית תל אביב (01/03/11).
5. לכן מן הראוי היה לדחות את הבקשה לצו ביניים.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ורק עקב הפגיעה האפשרית בצדדים השלישיים האמורים לחגוג את חתונתם היום, אינני רוצה להיות "משבית שמחות" ולפיכך, אני מאפשר את קיומו של האירוע המתוכנן להיום בלבד כשלגבי שאר האירועים המתוכננים יצטרכו המבקשים למצוא פתרון אחר לצדדים השלישיים. [ראו פתרון דומה שנקט בו כבוד השופט מלצר בעניין קסיופיאה שדחה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא להעניק צו ביניים והפעלת אולם אירועים ללא רישיון ברם, ניתן על ידו צו ארעי ל-3 ימים כדי שלא ייפגעו אירועי החתונות הצפויים בפרק זמן זה].

1. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
2. אני מחייב את המבקשים לשלם לכל אחת מהמשיבות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.
3. המזכירות תודיע לצדדים ותקבע לדיון בעתירה בהקדם בפני שופט מנהלי (אלא אם כן יודיעו המבקשים כי אינם עומדים על העתירה). גם המבקשים יעבירו לאלתר העתק מההחלטה למשיבות.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.