1. בפניי תביעה כספית בסך של 6,000 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים בגג הרעפים שהותקן בבית התובעים על ידי הנתבעים.

עיקרי טענות התובעים

1. התובעים התקשרו עם הנתבעים לצורך בניית גג רעפים.

ההסכם נקשר בביתו של הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") בקריית גת.

בסיום העבודות להתקנת הגג התובעים שילמו סכום של 43,000 ₪, כולל מע"מ, בגין ביצוע העבודות.

לאחר בניית הגג ותוך כדי עבודת הטיח התגלו נזילות שמקורן בגג.

הנתבע טען שמקור הנזילות הינו בפח מחורר באשמת עובדי הטיח, ביצע תיקון נקודתי, והודיע שיידרש להמשך התיקונים לאחר שבעלי המקצוע השונים יסיימו את העבודה על הבית.

עם גמר העבודות התובעים ניסו ליצור קשר עם הנתבע שהתחמק מפניותיהם, ובסופו של דבר נקבעה פגישה עמו ועם קבלן הטיח ביום 12.7.2016. קבלן הטיח התייצב במועד שנקבע, אך הנתבע לא הופיע לפגישה.

התובעים המשיכו לנסות וליצור קשר עם הנתבע ללא הועיל, ובאחת הפעמים כאשר הנתבע שמע את קולה של הנתבעת, ניתק את השיחה.

התובעים ביקשו מקבלן השלד, משה בר אל, ליצור קשר עם הנתבע, ולדבריו האחרון הודיע לו שאינו מעוניין לתקן את הליקויים בגג.

בלית ברירה, התובעים שכרו את שירותיו של גגן אחר, דוד סעדון, שתיקן את הליקויים בגג, כנגד תשלום בסך של 6,000 ₪, ומכאן התביעה.

עיקרי טענות הנתבעים בכתב ההגנה

1. הנתבעת התקשרה בהסכם לבניית גג רעפים.

שלבי הבנייה של הבית לא תאמו את התאמת גג הרעפים, אך זה הותקן לפי דרישת התובעים על מנת למנוע חדירת מים לבית בשל גשמי החורף.

הנתבעת שהינה בעלת ניסיון רב שנים לא נתקלה במקרה דומה.

בין הצדדים הוסכם על תשלום בסך של 43,000 ₪ לא כולל מע"מ, ומכאן שעל התובעים לשלם את רכיב המע"מ בסך של 7,310 ₪.

הנתבעת אינה אחראית לגרימת הנזקים הנטענים בגג, כגון רעפים שבורים וחורים בפחי הגיבלים, ואלה נגרמו על ידי קבלני ביצוע אחרים.

הנתבעת טיפלה מספר פעמים בנזקים שנגרמו לגג למרות שלא נשאה באחריות להיווצרותם.

הנתבעת הציעה לתובעים לתקן את הליקויים בעלות שהינה מחצית מעלות התיקון שבוצע בפועל על ידי גגן אחר, אך הם דחו את ההצעה.

דיון והכרעה

1. כתב ההגנה הוגש מטעם הנתבעת בלבד, תוך שנטען כי ההסכם לבניי הגג נקשר בין התובעים לבינה (סעיף 1 לכתב ההגנה).

היה מקום להגיש את כתב ההגנה גם מטעמו של הנתבע, ומבלי שהיה בכך כדי לגרוע מטענתו לגבי העדר יריבות בעניינו.

מכיוון שבעלי הדין אינם מיוצגים על ידי עורכי דין בהליך זה, בהעדר טענה מטעם התובעים לגבי אופן הגשת כתב ההגנה, ואף לפנים משורת הדין, מצאתי לנכון לראות את כתב ההגנה כאילו הוגש גם מטעמו של הנתבע.

1. באשר לשאלת היריבות, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את טענת התובעים שלפיה ההסכם לביצוע העבודה נקשר בינם לבין הנתבעים, ולא רק עם הנתבעת.

מהמסמכים שהוצגו בפניי עולה כי הצעת המחיר לביצוע העבודה ניתנה ביום 19.11.2015 על ידי הנתבע, באמצעות דואר אלקטרוני, ונחתמה בשם "עופר גגות רעפים" (ת/32, ע' 16). הזמנת העבודה, מיום 13.12.2015, שהומצאה לתובעים, נרשמה על מסמך הנושא את הכותרת "עופר גגות רעפים בע"מ" (ת/32, ע' 18). התובעים שילמו בגין העבודה באמצעות שני שיקים בסך של 20,000 ₪ ו- 23,000 ₪, שנרשמו לפקודת הנתבעת (ת/32, ע' 10-11). חשבונית- מס הוצאה עבור התובעים על ידי הנתבעת (ת/32, ע' 1). מכתב תשובה, במענה לפניית התובעים, הוצא מטעמה של הנתבעת בלבד (ת/32, ע' 13-14), וכפי שצוין לעיל, הנתבע בחר להתעלם מהיותו בעל דין בתביעה שהוגשה והגיש כתב הגנה מטעמה של הנתבעת בלבד.

ניתן אפוא למצוא סממנים המצביעים על כך שהנתבעת הובאה "לחזית הבמה" לצורך קשירת ההסכם, באמצעות הנתבע ששימש כמנהלה בפועל, ונראה כי האחרון פעל על מנת לבדל את עצמו מהנתבעת, כפי שצוין לעיל, אלא שלטעמי אין בכך כדי לגרור בהכרח את המסקנה שההסכם נקשר עם הנתבעת בלבד, ויש לבחון את מכלול הנסיבות הנוגעות לעניין.

נראה שאין מחלוקת כי ההסכם לביצוע העבודה נקשר בין הצדדים בעל פה, על יסוד הצעת המחיר והזמנת העבודה שהוצאו בכתב. התרשמותי הברורה הינה כי התובעים סברו כי ההסכם לביצוע העבודה נקשר בינם לבין הנתבעת והנתבע יחדיו, לאור מעורבותו הבלתי אמצעית של האחרון בשלב המשא ומתן עובר לקשירת ההסכם, ובמועד כריתתו, וכך ראו את מצב הדברים אף לאחר מכן, במועד ביצוע העבודות לבניית הגג, המגעים שנערכו בהמשך לצורך תיקון הליקויים הנטענים, ואך בגדרו של ההליך המשפטי.

הבנה זו של מצב הדברים ניתן למצוא במכתבם (מיום 12.8.2016; ת/32, ע' 9) שכוון אל הנתבעים, "בוצעה עבודת התקנת גג על ידכם..." (סעיף 1), ועם זאת כוון במישרין גם אל הנתבע, "אנחנו ... שמנו מבטחנו בך כבעל מקצוע אמין וישר" (סעיף 2), "בסיום עבודתך ... שולם מלוא הסכום..." (סעיף 3), "אנו דורשים כי ליקויים אלו יטופלו על ידך..." (סעיף 10). התובעים טענו בכתב התביעה (סעיף 1) כי "בסוף 2015 התקשרנו עם חברת עופר גגות ובעליו עופר אלוש (להלן הנתבע) לגבי בניית גג רעפים".

גרסתם של התובעים שלפיה ההסכם נקשר בינם לבין הנתבעים, וכי שמו את מבטחם בנתבע כבעל מקצוע מנוסה ישר והגון, עד שהתגלעה המחלוקת ביניהם, הינה מהימנה עליי, ומצאתי לנכון לתת לה את המשקל הראוי.

סבורני שככל שהיה נחתם הסכם מסודר בין הצדדים לביצוע עבודה, על יסוד הצעת המחיר והזמנת העבודה, היה בכך כדי להבהיר לצדדים, ובמיוחד לתובעים, מי הם הצדדים להסכם, מי הוסיף עליו את חתימתו, והאם ההתחייבות לביצוע העבודה, והעמדת אחריות למצב הגג (למשך 7 שנים לפי הזמנת העבודה), ניתנת על ידי הנתבעת בלבד, שהינה חברה בע"מ, או שמא כרוכה בה גם התחייבות אישית מטעמו של הנתבע. לא מן הנמנע, כך לפי התרשמותי, ועל פי ניסיון החיים והשכל הישר, שהתובעים לא היו מסכימים לביצוע העבודה ככל שהיה מתחוור להם שבעלת דברם הינה הנתבעת בלבד.

בשים לב לנסיבות העניין, סבורני שיש לזקוף לכף חובתו של הנתבע את העדרו של הסכם בכתב לביצוע העבודה, וזאת בשים לב ליתרון העומד לרשותו על פני התובעים, מבחינת הניסיון והידע הדרושים לגיבוש תנאי התקשרות וכריתת ההסכם, וכמי שבידיו אמצעים טובים יותר למנוע טעויות ואי בהירות בקשר למיהות הצדדים להסכם ולתנאיו, בשים לב לניסיונו רב השנים, כך לטענתו, בבניית גגות, בין כעוסק עצמאי ובין כבעליה של חברה פרטית.

לאור האמור לעיל, סבורני שיש לראות את הנתבעים כבעלי דברם של התובעים במסגרת ההסכם לבניית הגג.

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות שבפניי מצאתי לנכון לקבל את טענת התובעים שהיה מקום לבצע תיקונים בגג הרעפים.

טענת התובעים שלפיה היו נזילות מהגג בשל הגשמים לאחר השלמתו על ידי הנתבעים, הינה מהימנה עלי, והיא נתמכת בתמונות שהוצגו לעיוני של פח שהותקן על הגג כשהוא מנוקב (ת/1), קרעים ביריעות שהותקנו (ת/2; ת/3; ת/4; ת/5), ובעדותו של קבלן עבודות הטיח, חיים מכלוף, מטעם התובעים (ע' 3, ש' 20).

1. הנתבע טען כי בעלי מקצוע שונים שעבדו על הבית עלו על הגג וגרמו לו לנזקים הנטענים, אלא שלא מצאתי כי הניח תשתית ראייתית הולמת לצורך הוכחת הטענה.

אין מחלוקת כי לוח פח שהותקן בגג על ידי פועלים של הנתבעים נמצא בדיעבד כשהוא מנוקב (ת/1). הנתבע טען כי הנקבים נוצרו על ידי בעלי מקצוע אחרים, ואף טען כי קבלן הטיח עשה שימוש במכשיר "קונגו" וכתוצאה מכך נוצרו הנקבים, אך סבורני שלא עלה בידו להביא ראיות של ממש על מנת להוכיח את טענתו בעניין זה. קבלן הטיח העיד שלא נדרש כלל לעשות שימוש במכשיר "קונגו" על הגג (ע' 3, ש' 18), ולטענתו התקין פיגומים מסביב לבית לצורך עבודות הטיח, ובדרך כלל לא נדרש לפרק רעפים לצורך השלמת עבודות הטיח, ולא גרם לנזקים בגג (ע' 4, ש' 1-4). התובע העיד כי לאחר השלמת הגג, בוצעו עבודות טיח בשולי הגג, על ידי קבלן הטיח, ועל הגג עלה טכנאי שהתקין דוד שמש (ע' 1).

1. ראוי לציין כי בהזמנת העבודה ניתנה אחריות של 7 שנים על נזילות מהגג (ת/32, ע' 18), ומכאן שהנתבע היה צריך להיות זמין וקשוב לפניות התובעים לגבי ליקויים שנפלו בבניית הגג.
2. התובעים טענו כי הנתבע התחמק מפניות שנעשו אליו באמצעות הטלפון, לצורך ביצוע התיקונים, ולא הגיע לפגישה שתואמה עמו ועם קבלן הטיח. גרסתם האחרונה קבלה חיזוק בעדותו של האחרון (ע' 4, ש' 24), ומצאתיה כמהימנה.
3. הנתבע טען שהציע לתובעים לתקן את הליקויים בעלות של 2,500 ₪, אלא שלא מצאתי לנכון לקבל את הטענה. התובע וקבלן הטיח הכחישו שנערכה פנייה מטעמו בעניין זה (ע' 3, ש' 5-6; ע' 4 ש' 18-19). במכתבו של בא כוח הנתבעים, שהוצא לתובעים ביום 7.9.2016, לא צוין כי הנתבע הציע לבצע את התיקונים בעלות הנ"ל, אלא לפי הצעת המחיר של הגגן דוד סעדון בסך של 6,000 ₪ (ת/32, ע' 13-15, סעיף 14). הדעת נותנת שככל שהנתבע היה מוכן לבצע את התיקונים בעלות פחותה מזו שהוצע על ידי גגן אחר, הרי שהתובעים היו נדרשים לשירותיו.
4. התובעים טענו כי נדרשו לתקן את הגג, לפי הצעת המחיר של הגגן דוד סעדון, בסכום כולל של 6,000 ₪, לפי הפירוט הבא- ניכוי כתמי טיח על הרעפים. החלפת רעפים שבורים וסדוקים. חוסר ברעף במקום של דוד השמש. הרחבת פחי הגיבלים על מנת למנוע נזילות. ניקוי פחים. החלפת פחים מחוררים, ופינוי פסולת.

סבורני שיש מקום לקבל את טענת התובעים לגבי התיקונים הנדרשים, לפי חומר הראיות שהוצג בפניי (ובכלל זה התמונות), ועם זאת אינני סבור שיש הצדקה לחייב את הנתבעים בעלות ניכוי כתמי הטיח מהרעפים, מכיוון שאלה נוצרו בשל עבודתו של קבלן הטיח, לאחר בניית הגג.

מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון להעמיד את הפיצוי הכספי על דרך האומדנה בסך של 5,500 ₪.

1. הנתבעים טענו כי העלות המוסכמת של בניית הגג עמדה על 43,000 ₪ בצירוף מע"מ, ובשים לב לסכום ששילמו התובעים יש מקום לחייבם בתשלום נוסף של 7,310 ₪.

לא מצאתי לנכון לקבל את הטענה. בהצעת המחיר נרשם שעלות בניית הגג הינה "42,300 ₪ לא כולל מע"מ", ובהמשך נרשם בכתב יד "אחרי מע"מ 43,000" (ת/32, ע' 16). הצעת המחיר (ומסמכים נוספים) הוגשו על ידי התובעים בדיון שנערך בפניי, לאחר שהנתבע בחן את המסמכים והסכים להגשתם ("בהמשך לפניית בימ"ש עיינתי במסמכים שהתובעת מבקשת להגיש ואין לי התנגדות להגשתם"; ע' 6, ש' 7-8). יוצא אפוא שלפי ההסכם בין הצדדים עלות העבודה עמדה על 43,000 ₪ כולל מע"מ, ואין מקום להשית על התובעים חיוב כספי נוסף.

התוצאה

1. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים, את הסכום של 5,500 ₪, וכן החזר אגרת בית המשפט בסך של 60 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ביום 9.2.2017 ועד לתשלום בפועל.

מלוא החוב הפסוק ייפרע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבעים, ובחלוף המועד ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לצורך גבייתו.

1. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 ימים.
2. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ז, 05 יוני 2017, בהעדר הצדדים.