רקע וטענות הצדדים

1. בפני תביעה בגין תאונת דרכים שאירעה בשכונת אלפואר שבשפרעם בין רכבה של תובעת 1 אשר היה נהוג על ידי תובע 2, לבין רכב הנתבעת אשר היה נהוג על ידי נהג משאית מטעם הנתבעת בתאריך 7.11.16. לא הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת.
2. על פי עובדות כתב התביעה, נסע התובע בכביש שפרעם ותוך כדי נסיעה בעליה לטענתו, נהג משאית שהגיע מצד ימין פגע ברכב ורכבו ניזוק בחלק הקדמי, מה שגרם לאובדן גמור. התובע תובע סכום של 6,524 ₪ בגין נזק על פי דו"ח שמאי בסך של 6,024 ושכר טרחת שמאי בסך של 500 ₪. על פי הודעה על תאונת דרכים המצורפת לכתב התביעה עולה כי נהג המשאית של הנתבעת הגיע מצד ימין המשתלב לכביש הראשי ופגע ברכב התובע בצידו הקדמי.
3. בדיון בפני התייצבו נציג הנתבעת ונהג המשאית אשר נהג במשאית השייכת לנתבעת. התובע חזר על טענותיו כפי שנטענו על ידו בכתב התביעה והדגים באמצעות דגמי רכבים את התאונה שאירעה. מהדגמה זו עולה כי התובע 2 נהג ברכב ונסע ישר כאשר מימין הגיחה משאית הנתבעת מכביש עפר לטענתו. כמו כן הציג התובע תמונות של הנזקים שנגרמו לרכבו. עוד ציין התובע כי פנה לנתבעת על מנת לבוא עימם בדברים לפיצוי ותיקון הנזקים ואולם הנתבעת טענה כי נהג המשאית אינו אשם ועל כן לא פיצו אותו.
4. נהג המשאית הפוגעת מר באסם ראית העיד כי כפי שאמר התובע לפני שהגיע התובע למקום התאונה יש סיבוב וכי המהירות במקום היא בין 20 ל30 קמ"ש. עוד ציים תוך שהדגים בדגמי המכוניות כי הכביש המדובר אינו כביש עפר אלא כביש אספלט ליד בית הקברות הצבאי. זאת ועוד, טען הנהג כי התובע פגע בגלגל השמאלי האחורי הקדמי וטען כי למשאית יש שני גלגלים אחוריים אך לטענתו אין לו תמונות של המשאית. לטענת נהג המשאית אילו התאונה התרחשה כפי שטוען התובע, היה פוגע בו הרבה יותר קשה והדגיש כי המשאית כלל לא נפגעה ואין עליה שריטה לטענתו. לאחר שעיין בתמונות לגבי נזקי רכבו של התובע, ציין נהג המשאית כי המכה הינה בצידו הימני ברכבו של התובע וכי הדבר קרה כאשר הרכב פגע בגלגל המשאית. עוד ציין כי במקום אין שילוט כלשהו ושרטט את מקום התאונה. עוד טען נהג המשאית כי הסתכל כאשר השתלב בכביש ממנו יצא ואף עצר לשנייה חרף העובדה שאין תמרור וטען כי בצד שמאל הכביש היה ריק (עמ' 3 לפרוט').

דיון והכרעה

1. כל נהג מחויב לנהוג בזהירות ובשים לב לנעשה בדרך. סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש ] תשל"א – 1971 ותקנה 21(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 מטילים חובת הזהירות מושגית על כל משתמש בדרך. כמו כן תקנות התעבורה קובעות מספר סטנדרטים של התנהגות בכביש, מהם ניתן ללמוד על הרשלנות הקונקרטית של הנהג שהפר אותם.

בענייננו רלוונטיות מספר תקנות לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961:

21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;

(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

(4) יסכן חיי אדם.

(ג)לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

האטה ס' 52 בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה,

ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה

לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא...

אין פניה אלא בבטחה 41

נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע

ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות

זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

1. נהג משאית הנתבעת ירד בנתיב השתלבות לכביש הראשי שבו נהג התובע. גם משרטוט שערך הנהג עולה כי מדובר בנתיב השתלבות וכי התובע נהג בכביש הראשי בנסיעה ישרה. בין אם יש תמרור או שאין תמרור בסיום נתיב ההשתלבות הרי שחובתו של הנהג בנתיב זה לנהוג שמשנה זהירות וכי זכות הקדימה הינה לטעמי של הרכב אשר נוסע בכביש הראשי ולא למי שיורד מן הנתיב המשתלב ונוסע על נתיב ההשתלבות או בהמשכו.
2. אשר על כן, אני סבורה כי חובת הזהירות המושגית והקונקרטית הינה של נהג משאית הנתבעת ועל כן אני מקבלת את תביעתו של התובע וקובעת התאונה אירעה באשמתו של נהג המשאית.
3. באשר לנזק, הרי שעל פי כתב התביעה התובע תובע נזקים בגין שכר טרחת שמאי בסך של 500 ₪, נזק לפי דו"ח שמאי בסך של 6,024 ₪. סבורני כי התובע הוכיח את הנזקים שנגרמו.
4. אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 6,524 ₪ וכן 300 ₪ בגין הוצאות משפט. סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סכום של 6,824 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום מקבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, א' אלול תשע"ז, 23 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.