<#2#>

נוכחים:

המבקש ובת זוגתו

המשיב 1 בעצמו

המשיבה 2 – בעצמה

המשיב 3 ואימו

פרוטוקול

המשיבה 2 מעידה לאחר שהוזהרה כחוק:

אבקש ליתן רקע לגבי בתי, היינו בעבר בביהמ"ש וביקשנו צו הרחקה כנגד המבקש. בתי הינה בבעיית סמים ורק לפני שנה גילו שיש לה נטיות אובדניות. בכל פעם שיצאה ממרכז גמילה או מפנימיה שהיתה משוקמת, המבקש היה בא וממלא אותה בנייס גייס ונותן לה למכור סמים.

בידי תלונות למשטרה והרחקות של המבקש ממנה. בתי חולה במאניה דפרסיה, והיא מנצל את מצבה.

בידי צו הרחקה, שמותב זה נתן כנגד המבקש.

ויש תלונות שהיא מכרה סמים יחד איתו, הוא מקבל עזרה המדינה ואומר שהוא בודד בארץ וכשיצאה מבריאות הנפש בעכו ששם היתה מאושפזת של שנה ורק עתה גילו את הבעיה והמחלה שלה למרותש אני רצה איתה במשך 8 שנים, והוא מנצל את מצבה. היינו ברווחה וכן מניעת סמים עד גיל 20 והמבקש כל הזמן היה נכנס לתמונה והיה שולח אותה לאסוף אוכל, כספים וסמים.

היא שוקמה והחלה לקבל מענק גדול מביטוח לאומי והמבקש היה איתה בקשר לפני שהשתחררה וכעת רוצה לקחת כספים ממנה, והוא אף לקח ממנה 2,000 ₪ שהבטיח שיחזיר לה ולא החזיר.

היא תקפה שוטר עם סכין והיא על תנאי ואני האחראית עליה שתקח את 7 סוגי התרופות שלה ואם היא תקח סמים, שהוא מספק לה, היא לא תקום מחר בבוקר.

בתי רק כעת שוקמה ואני נוסעת איתה פעם בחודש לברזילאי כדי לקבל טיפול ולא יתכן שהמבקש יחזור לחייה וכן יתן לה סמים, אני מזה 8 שנים רצה איתה והיא שוקמה בפנימיה במשך שנתיים, הוא שלח לה הודעות שהוא יתאבד אם היא לא תבוא איליו והיה שולח לה סמים בפנימיה, ולא היה מסכים שהיא תלך לפנימיה, והיתה מתגוררת באוהל ליד ביהמ"ש ויש לי הוכחות לכך.

לאחר שהגשנו צו היא הודתה שהוא אלים ואף היכה אותה, ולוקח לה כספים ומנצל את מצבה ומשתמש בסמים ואף בבית מצאו משקל ונייס גייס.

היא כעת גרה בסיטי באשדוד.

בת זוגתו של המבקש:

חלק מהדברים אינם נכונים, אני אחראית על עצמי ובעבר לקחתי סמים וכעת אני נקיה מזה 8חודשים.

אני לא הלכתי לחפש אוכל אצל אנשים, ואם אני רוצה לעזור לו זה העניין שלי ושלו.

היא מתחמקת מהאחריות של הורק מגיעה כדי להגיד לשופט ולמשטרה שאני לא בסדר.

המשיבה 2:

כל פעם שהמבקש עוזב אותה היא לוקחת כדורים אף אושפזה 3 פעמים, בידי כל האישורים על נסיונות האובדנות שלה. 7 שנים ניצלו אותה מינית ועבר ההתעללות מינית.

בת זוגתו של המבקש:

המבקש הוא הקורבן ולא אני הנושא.

המשיב 1:

אני באתי לאסוף את המשיבה 2, ואמרתי למבקש שאני רוצה לדבר איתו, אך הוא התפרץ ובני חשב שיש אלימות ובני משך אותי וזה מה שהיה.

בת זוגתו של המבקש:

אני בת 21 ורוצה להתנהל כפי שאני רוצה ועל פי החוק, ולא יכולה להזמין לי משטרה כשלא עשיתי כלום.

אני הולכת לעו"ס ויש לי שיחות ולוקחת את הכדורים ולא נוגעת בסמים ואין סיבה שיהיה משהו שיפריע לי בחיים.

המשיבה 2:

בתי זקוקה להשגחה והיא לא בריאה בנפשה, ואם קורה לה משהו כמו, לגבי סמים ותרופות, המבקש יהיה אשם ויעצרו אותו.

המבקש:

כל מה שהיא אומרת שהיא צריכה להוכיח ואני מוכן לקחת בדיקת שתן.

אני לקחתי אותו לברזילי ואימה ביקשה ממני לקחת אותה.

אני לא מנצל אותה כספית והארנק שלי מלא בכסף, כל מה שהמשיבה 2 אומרת היא צריכה להוכיח, אני אוהב אותה למה אני צריך לקבל מכות, למה האלימות?

המשיב 1:

המשיב 3 הוא בני והמשיבה 2 היא בת זוגתי, ואני מעולם לא ראיתי את המבקש, אני חושב שהרווחה צריכה לעזור למבקש ובת זוגתו. המשיבה 2 ניסתה לעזור לה, ואם המבקש יכול לנהל עם בת זוגתו מערכת יחסים טובה ותקינה שיהיה להם רק טוב.

אם המשיב 3:

הקשר של המשיב 3 לעניין הוא, מקרי לחלוטין וגם לא זימנו אותנו לחקירה במשטרה, אלא ישירות לביהמ"ש. בני הוא רגע לפני גיוס לצבא וחשוב לי שלא יהיה מעורב.

<#3#>

החלטה

המבקש ובתה של המשיבה 2 נמצאים בקשר זוגי.

עניינה של הבת כבר נדון בפני בתי משפט מספר רב של פעמים וכך הדבר גם ביחס לטענות האם (המשיב 2), כלפי השפעתו הרעה של המבקש על הבת.

שמעתי את דברי האם ואת תגובת המבקש וכך גם שמעתי את דברי הבת ואין ספק כי מדובר בעניין מורכב, כאשר ברור כי האם מעוניינת בטובת הבת.

התרשמתי כי האירוע אשר הוביל את המבקש להגיש את הבקשה, היה אירוע נקודתי ואין מדובר במשיבים אשר מעוניינים לפגוע במבקש.

כך גם וודאי הדבר ביחס למשיבים 1 ו – 3 , אשר היו במקום באופן מקרי ואין להם חלק בסכסוך, אשר קשור כאמור למבקש, לאם ולבת.

במצב דברים זה, ניתן להסתפק במתן צו אשר מבהיר לאם (המשיבה 2), כי נאסר עליה ליצור קשר עם המבקש ולהתקרב אליו מרחק של פחות מ-100 מטר.

צו זה יביא להפרדה בין המבקש והמשיבה 2, אך יובהר כי הצו אינו חל במערכת היחסים בין המשיבה 2 לבין הבת.

תוקף הצו יהיה לפרק זמן של 3 חודשים מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ז, 19/02/2017 במעמד הנוכחים.