1. לפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

2. לטענת התובעת, מתקיימים בעניינה ראשית הראיה והקשר הסיבתי הנדרשים לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה. וטוענת כי יש לדחות את מתן ההחלטה בבקשה למינוי מומחה עד שתקבל לידה את מלוא התיעוד הרפואי בעניין התובעת.

לגופו של עניין, מפנה הנתבעת להיעדר הרצף הטיפולי העולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה למינוי מומחים. לחילופין, מוסיפה הנתבעת כי במידה ויוחלט בניגוד לעמדתה, להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, יש להשית את שכר טרחתו על התובעת.

4. ככלל, בבקשות מסוג זה, נוקט ביהמ"ש בגישה ליברלית ונוהג להסתפק בראשית ראיה לעניין קיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. זאת, בשים לב לכך שמינוי מומחה רפואי הינו הדרך היחידה העומדת לתובע להוכחת טענותיו שברפואה, שכן מנוע הוא מלהציג לביהמ"ש חוו"ד של המומחים הרפואיים מטעמו.

לעניין זה ראו, בין היתר, בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון (פורסם במאגרים) :

"...על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

5. לאחר העיון בבקשה על נספחיה, נחה דעתי בדבר ראשית ראיה לקיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בתחום האורתופדיה והצורך במינוי מומחה רפואי לקביעת שיעור נכות זו. אי לכך, בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכרו של המומחה ותעבירו למומחה ישירות, מיד עם דרישתו.

6. הנני קוצב את שכ"ט המומחה ומעמידו ע"ס 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

במידה ושכרו של המומחה בגין מתן חווה"ד עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי

7. הנני מורה על מינוי דר' שאול שגיב כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה.

8. במידה וקיימת מניעה כלשהי מבחינת המומחה מלשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

9. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות אירוע תאונת הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעורה, אם בכלל.

ב. האם נגרמה לתובעת נכות זמנית ואם כן באיזה שיעור ולמשך איזו תקופה.

ג. האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

ד. מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, בשים לב לעבודתו ומקצועו.

ה. האם התובעת תזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי עלותם המשוערת נכון להיום.

ו. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

10. הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים. המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.

11. המומחה לא יבדוק את התובעת בטרם חלפה תקופה של 60 יום ממתן החלטה זו או, לחילופין, בטרם חלפה שנה ממועד התאונה, לפי המאוחר. תוך תקופה זו, תשלים הנתבעת את המסמכים החסרים מעברה של התובעת שחסרונם אינו פוגע, בשלב זה, במתן החלטה בבקשה זו.

12. חוות דעת המומחה תימסר לבית המשפט ולצדדים, במידת האפשר, תוך 90 יום מיום הבדיקה.

12. הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום מיום קבלת חוות הדעת והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים.

13. הצדדים יגישו את תחשיבי הנזק מטעמם כדלקמן:

תחשיבי התובעת – לא יאוחר מ-14 יום קודם למועד הדיון שייקבע

תחשיב הנתבעת – עד 7 ימים קודם למועד הדיון שייקבע

14. הואיל והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים רשאי כל צד המבקש שינוי זהות המומחה בכתב תוך 30 יום.

15. התיק יועבר למנ"ת לקביעה בהתאם להנחיות.

16. במידת האפשר התובעת תתייצב לישיבה זו ולכל ישיבה נדחית.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ז, 30 יולי 2017, בהעדר הצדדים.