ניתנה ביום 25 יוני 2017

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין; ב"ל 13513-02-16) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה) מיום 25.1.16.
2. בבקשה שלפני טוען המבקש את הטענות הבאות: החלטת הועדה אינה בהירה ולא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה; הוועדה לא התייחסה בצורה העומדת בדרישות הדין לחוות הדעת מטעם המבקש; הוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת האולטרסאונד מיום 11.6.15 אשר הדגימה נקע עם שבר תלישה, חשד לשבר בחלק העליון של הקלאקנאוס וכן תמונה כוללת של פגיעה רצועתית קשה בקרסול; גם על פי ממצאי הוועדה עצמה יש לתת למבקש נכות על פי פריט 35 לתקנות תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות) בשל פגיעה בכושר הפעולה.
3. לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.
4. לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית, פירטה את טווחי התנועה, ציינה כי "תנועות האינוורסיה גורמות לכאב" וכן ציינה מפורשות כי המבקש "מתהלך באופן חופשי ללא צליעה". הוועדה פירטה את ממצאי בדיקות האולטרסאונד וכן הסבירה מדוע לאור ממצאיה הקליניים אינה מקבלת את ממצאיו ומסקנותיו בחוות הדעת של ד"ר וולן. קביעותיה בענין זה מפורטות ובהירות ולא מצאתי כי נפל בהן פגם משפטי.
5. התאמת פריטי ליקוי למצב הרפואי היא בגדר סמכותן הבלעדית של הוועדות הרפואיות, ואין בית הדין מתערב בשיקול דעתן, מקום שלא הוכח כי נפלה טעות משפטית בהחלטתן המקימה טעם לעשות כן^[1]. לפיכך דין טענת המבקש כי מצבו תואם לפריט ליקוי 35 לתקנות להידחות.
6. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ז (25 יוני 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.06); בר"ע (ארצי) 62085-10-13 לודמילה קליימן - המוסד לביטוח לאומי, (24.6.14). ↑