07 יולי 2017

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מתאריך 5/12/16 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 5/3/16 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1951, אזרח עובד צה"ל. המערער נפגע ביום 21/2/16, והאירוע הוכר על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימות שהוכרו הן "חבלת פנים ושבר באף".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה בתאריך 5/9/16, קבעה כי לא נותרה למערער נכות צמיתה.

4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה בתאריך 5/12/16, לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחה ברפואת אף אוזן וגרון. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער על "קשה לנשום דרך האף, יש לי צלקת עם גיבנת באף". הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים וערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה כדלקמן:

"מתלונן על הפרעת נשימה דרך האף ושינוי לרעה בצורת האף, כאשר יש גיבנת בגב האף. במישוש קיימת בליטה קטנטנה בגב האף המשנה באופן מינימלי את הפרופיל. אין שינוי לרעה בצורת האף. חודש לאחר התאונה נבדק באפו ע"י ד"ר לטיצ'בסקי שמצא רינוסקופיה תקינה. בדיקה חוזרת של אותו רופא ביום 1.11.16 מראה ברינוסקופיה מחיצת אף ישרה ומעבר אפי טוב".

על פי אבחנת הוועדה, מדובר ב"מצב לאחר שבר באף".

הוועדה סיכמה החלטתה וקבעה, כי "לא נותרה נכות קוסמטית או פונקציונלית באפו". לאור האמור, נדחה הערר ונקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 5/3/16.

טענות הצדדים

5. לטענת המערער, הוועדה לא דנה בצלקת שנותרה בגשר האף, אשר מפריעה לו גם בעת הרכבת משקפיים. לפי הטענה, הצלקת מפריעה, והוועדה לא התייחסה לתלונותיו בעניין זה.

6. לטענת המשיב, הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, פירטה את ממצאיה והסבירה את מסקנתה הרפואית באופן מנומק וברור, כך שלא עלה בידי המערער להצביע על טעות משפטית בהחלטתה.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

8. אקדים ואומר, כי הערעור מכוון כנגד קביעות רפואיות מובהקות. בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא, כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי.

9. למקרא החלטת הוועדה עולה, כי המערער התלונן על צלקת באף, והוועדה היתה מודעת לתלונותיו, כפי שנרשמו בסעיפים 5 ו-7 לדו"ח הוועדה. הוועדה ציינה, כי קיימת בליטה קטנטנה בגב האף, המשנה באופן מינימלי את הפרופיל, ואינה תורמת לקיומה של נכות קוסמטית, מאחר שאין שינוי לרעה בצורת האף. על יסוד האמור, נדחית טענת המערער לפיה הוועדה לא דנה בקיומה של צלקת. קביעותיה הרפואיות של הוועדה מבוססות על ממצאי בדיקתה הקלינית, תוך התייחסות למסמכים רפואיים שעמדו לפניה. המערער לא הצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ולא מצאתי סתירה בולטת או אי התאמה ניכרת בין ממצאי הוועדה כמפורט לעיל לבין מסקנתה כי לא נותרה למערער נכות צמיתה.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

11. אין צו להוצאות.

12. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ז, (07 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.