א. כתב-האישום:

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן ובו שלושה אישומים כדלקמן:

בחלק הכללי נמסר כי עובר לחודש ספטמבר 2016 פתח הנאשם דף "פייסבוק" על שמו. עובר לתאריך 14.9.16 הוא פרסם בדף ה"פייסבוק" מודעת דרושים ובה הציע לנשים בגילאים 21 – 45 עבודה שמשמעה כי הן תקיימנה יחסי מין עם גברים תמורת תשלום.

באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון להבאת אדם לידי עיסוק בזנות לפי סעיפים 25 + 202 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

בעקבות הפרסום הנ"ל, בתאריך 14.9.16 יצרה ד.ר. קשר עם הנאשם, הנאשם שוחח עמה, שאל אותה לגילה, מצבה המשפחתי, הסביר לה את מהות העבודה, כלומר קיום יחסי מין תמורת תשלום, הסביר לה כיצד תתבצע העבודה, כמפורט בעובדות, אמר לה שהיא תקיים יחסי מין עם לקוחות והוא ישמור עליה כשהוא מצויד באקדח, בהמשך התקשר אליה ואמר לה כי הוא צריך להיפגש עמה כדי לצלם את גופה, תצלומים שיועברו ללקוחות, כדי לבדוק האם היא מתאימה, ד.ר. סירבה להיפגש עמו, הנאשם המשיך ליצור אתה קשר, אך בסופו של דבר ד.ר. סירבה.

באישום השני הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון להבאת אדם לידי עיסוק בזנות לפי סעיפים 25 + 202 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

בעקבות הפרסום הנ"ל, בחודש נובמבר 2016 יצרה מ.ס. קשר עם הנאשם, בקשה לברר פרטים, הנאשם הסביר לה מה מהות העבודה, כלומר שהיא תקיים יחסי מין עם גברים תמורת תשלום, הנאשם תשאל אותה ביחס לכך, בהמשך ביקש להיפגש עמה כדי לצלם את גופה כדי שהתצלום יועבר ללקוח, עקב כך השניים נפגשו, נסעו לחדר מושכר, לבקשת הנאשם היא הסירה את בגדיה, הנאשם צילם אותה בעירום במצבים שונים, צילם את אבריה האינטימיים, אמר לה שהוא צריך "לבדוק אותה" במגע מיני לצורך העסקתה, מ.ס. הסכימה והנאשם קיים אתה מגע מיני מלא, בסופו של דבר נותק הקשר בין השניים.

באישום השלישי הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון להבאת אדם לידי עיסוק בזנות לפי סעיפים 25 + 202 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

עיתונאית חוקרת אשר ערכה תחקיר אודות הטרדות מיניות במרשתת, פרסמה כתבה, במסגרתה הציגה את עצמה כבת 16, הציעה לקיים יחסי מין עם גברים תמורת תשלום, הנאשם יצר עמה קשר, שוחח עמה על האפשרות שתעבוד בכך, תחקר אותה אודות גופה, פירט את הדרישות המיניות במסגרת העבודה, כמפורט בעובדות, ביקש שתשלח לו תמונות עירום של גופה, היא שלחה אליו תמונות של נערה אנונימית, ביקש להיפגש עמה כדי לבדוק אותה מבחינה מינית.

ב. מתחם ענישה:

למרות שלפנינו אישומים שונים, המתארים דרגות חומרה שונות (בעיקר האישום השני) כלפי מתלוננות שונות, אני מוכן לקבל את עמדת המאשימה כי יש לקבוע לכתב-האישום מתחם ענישה כולל.

התכליות העומדות אחר העבירות בהן הורשע הן השמירה על גופן, שלומן וכבודן של נשים, והאיסור על סרסרות לזנות ובכלל זה הפגיעה בחירותן, נפשן וזכותן לחיים של שוויון.

לאור עובדות כתב-האישום, נוכח עקרון ההלימה, ופסיקה הנוהגת בתחום אני קובע כי מתחם הענישה ביחס לכתב-האישום הוא בין מספר חודשי מאסר בפועל עד שנת מאסר בפועל.

אפנה לפסק הדין הבאים, אותם יש לאבחן הן לקולא והן לחומרה:

ע"פ 7037/11 סמיון שאייב נגד מדינת ישראל (17.4.12): נאשמים שהורשעו בניסיון להבאת אדם למעשה זנות, ובעבירות נוספות של איומים וסחיטה באיומים, ממנו הגעתה של אישה ארצה לשם עיסוקה בזנות, תוך איומים עליה וסחיטתה באיומים קשים, בעלי עבר נקי, נדונו ל – 8 חודשי מאסר בפועל, אך עניין זה חמור ממקרנו נוכח התוספת הנ"ל, שאינה קיימת במקרנו.

ע"פ 5446/15 חנימוב נגד מדינת ישראל (3.3.16): במקרה מיוחד זה, בוטלה הרשעת נאשם שנקבע כי ביצע שורת עבירות, כאשר תפקידו של הנאשם היה להסיע אישה כדי שתקיים יחסי מין עם לקוחות בדירות, להמתין לה, לקבל את דמי האתנן ולהשיבה לדירתה, בעל תסקיר חיובי, ובית המשפט הטיל עליו 300 של"צ.

תפ"ח 14610-05-15 (מחוזי תל-אביב-יפו) מדינת ישראל נגד זאור (17.9.15) נאשם אשר הוביל אישה מדירה לדירה כדי שתקיים יחסי מין עם גברים, אסף את כספי האתנן, קיבל אישה נוספת משדה התעופה לצרכי עיסוק בזנות, שכר דירה עבור האישה וכיו"ב, נדון ל – 6 חודשי מאסר בפועל וראו הפסיקה שהובאה בעמוד 3 והלאה).

ג. שיקולי ענישה:

העבירות שאותן ניסה הנאשם לעבור חמורות והן נגועות בפסול מוסרי עמוק.

הנאשם הקים, למעשה, עסק לסרסרות נשים לזנות.

מעשיו של הנאשם מכוערים והם ביזו והשפילו את הנשים המתוארות בכתב-האישום, עת התייחס אליהן כאל חפץ, סחורה עוברת לסוחר תמורת תשלום.

חמור במיוחד המקרה המתוארת באישום השני, אשר במסגרתו קיים הנאשם יחסי מין עם אותה מתלוננת, כחלק מרצונו לבחון את התאמה לעבודה הזנות שייעד לה.

עיינתי בהצהרת נפגעת העבירה, נשוא האישום השני (במ/1) ולמדתי על פגיעתה הנפשית והפיזית של המתלוננת, עת ניצל את מצבה הכלכלי והאישי למטרתו המינית תוך ביזוי כבודה.

מנגד:

מבלי להקל ראש, תכניתו של הנאשם לא יצאה אל הפועל, המתלוננות לא קיימו יחסי מין תמורת תשלום לפי תכניתו והוא לא קיבל את דמי האתנן.

למרות החומרה היתירה של המתואר באישום השני, יש לזכור, כי המתלוננת קיימה את יחסי המין עם הנאשם מרצונה.

הנאשם הודה, לא ניהל משפט, חסך את העדתן של המתלוננות נשוא האישומים הראשון והשני, על כל המשתמע מכך, חסך זמן ציבורי ניכר בניהול המשפט.

הנאשם צעיר, יליד 1990, נעדר כל עבר פלילי.

הנאשם היה נתון במעצר מתאריך 31.1.17 – 14.3.17, לאחר מכן היה נתון במעצר בית מוחלט עד דצמבר 2017, אז הוקלו תנאי השחרור באופן שאפשר לו יציאה לעבודה, ויש להביא בחשבון נתונים אלה לקולא.

התסקיר האחרון, שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי בעיקרו, הוא מלמד כי הנאשם נישא, רעייתו בחודשי הריונה המתקדמים, חזר למסגרת תעסוקתית, למרות שהעניין ידע עליות ומורדות, בסופו של יום הוא עבר דרך טיפולית משמעותית, הוא עבר דרך חיובית ומשמעותית, נוטל אחריות על מעשיו, מכיר בחובתו לשאת בעונש, ההערכה היא שהוא בעל רצון אמיתי לשיקום וההמלצה היא להטיל עליו צו מבחן ושל"צ בהיקף נרחב.

אני סבור, כי שקלול הגורמים דלעיל, מוביל למסקנה כי עתירת המאשימה לעונש סבירה, כלומר ענישה בדרך של עבודות שירות הולמת את חומרת מעשיו, ומנגד לא תפגע בשיקומו, הגם שלאור העובדה שהיה עצור, אין לגזור עבודות שירות לתקופה המרבית, האפשרית.

הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות ונראה כי נמצא כשיר עקרונית לביצוע עבודות שירות.

הממונה על עבודות השירות ביקש דחייה של מתן חוות דעתו כדי לא למנוע את רצף הטיפול של הנאשם. בכל הכבוד, הממונה על עבודות השירות שקל שיקולים שמסורים לשירות המבחן והשלמת הטיפול בעניינו של הנאשם תארך פרק זמן ניכר.

הממונה יתבקש בזאת לשלב את הנאשם בעבודת שירות.

ד. תוצאה:

א. 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ולשם כך יתייצב הנאשם בתאריך במפקדת הממונה מחוז מרכז בתאריך 2.5.19 בשעה 09:00, או במועד אחר שאליו יוזמן. תשומת לב הממונה לעובדה כי הנאשם משולב בהליך טיפולי ויש להתחשב בכך – עותק לממונה.

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע ובכלל זה העבירה המוגמרת.

ג. פיצוי בסך 3,500 ₪ למתלוננת נשוא האישום השני מ.ס. (פרטים ימסרו על ידי המאשימה). הפיצוי ניתן לקיזוז מפיקדונו של הנאשם במ"ת 41134-02-17 והיתרה תושב לאמו – גב' פאני זלוטופולסקי.

ד. צו מבחן למשך 12 חודשים – הנאשם מוזהר כי אם יפר את צו המבחן ניתן לשוב ולדון אותו מחדש, כבתחילה - עותק לשירות המבחן.

הטלפון הסלולארי של הנאשם מסוג סמסונג גלאקסי 6 ומחשב נייד התפוסים במשטרת ישראל – יושבו לו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

התיק סגור.

ניתן היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, 04 אפריל 2019, במעמד הצדדים.