<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה ולשחרר את המשיב בתנאים של הרחקה מבית אמו ואני אפרט.

ב"כ המבקשת:

במסגרת צו הגנה שהוציאה אמו של המשיב כנגדו ביום 7.2.2017, נאסר על המשיב להתקרב לביתה ברח' הרצוג בבאר שבע. כבר למחרת ביום 8.2.2017 הפר המשיב את הצו בכך שהגיע לבית. יום לאחר מכן, 9.2.2017, הפר המשיב שוב את הצו בכך שהגיע לבית, זה לגבי האישום הראשון.

לאחר מכן, המשיב נעצר, הובא להארכת מעצר במסגרת מעצר הימים ביום 13.2.2017. בית המשפט הורה על שחרורו וחזר על צו ההגנה, הרחיק את המשיב 200 מטרים מבית אמו. קבע בפני המשיב את התנאים, כך שהוא לא יכול להגיד שהוא לא ידע.

לאחר מכן, ביום 19.2.2017 הפר המשיב את ההוראה בכך שנכנס לבית, ואפילו ישן בתוך הבית, דבר שהוביל למעצרו הנוכחי. המשיב מודה בחקירתו, היה מודע לצו, למרות זאת הפר. אנו סבורים שבמקרה זה באין חלופה הולמת אשר תרחיק את המשיב משמעותית מבית אמו בתנאי פיקוח הדוק, הרי שיש להורות על מעצרו.

ב"כ המשיב:

לפני שנדבר על הראיות, אני רוצה שבית המשפט יבין מי זה האדם הזה, אדם שהוא חולה נפש, סכיזופרן, עם מספר אשפוזים בעברו, שאין לו כמעט תמיכה ואין לו איפה לגור ואיפה להיות, המצב שלו מאוד קשה.

לגבי האישום הראשון, אני טוען שאין ראיות לכאורה ואני מגבה את הטענה שלי בהחלטתו של כב' ס. הנשיאה, כב' השופט ברסלר-גונן מיום 13.2.2017 שנמצאת בתיק במ"י 21840-02-17, ששם בית המשפט קובע שאין אינדיקציה ברורה שצו ההגנה מיום 7.2.2017 נמסר למשיב במסירה כדין ועל כן ספק בעיניי אם קיימת עבירה של הפרת הוראה חוקית, כלומר אי אפשר לדעת שהוא ידע שיש נגדו צו הרחקה, וכשבאו השוטרים ביום 9.2.2017 הם הראשונים שמוסרים לו על הצו ולכן בית המשפט מורה על שחרורו ללא ערב צד ג' ורק בהתחייבות עצמית.

אני חושב שהחלטתו של ס. הנשיאה היא החלטה נכונה ואין ראיות לכאורה לאישום הראשון.

לגבי האישום השני- לגבי סעיף 2 אין ראיות לכאורה בשני מובנים. אומרים שכב' ס. הנשיאה אמר לו ביום 13.2.2017 במסגרת ההחלטה שעליו להתייצב היום בשעה 14:30 בבית משפט לענייני משפחה בפני כב' השופט בן שלו לדיון במסגרת תיק ה"ט. סעיף 2 מייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית כי הוא לא התייצב לדיון. לא מגישים כתבי אישום על הדבר הזה. אני מציג לבית המשפט פקודת שחרור והוא שוחרר באותו יום אחרי השעה 16:00 כשהדיון היה בשעה 14:30 והוא לא יכול היה להתייצב. בפרוטוקול מיום 13.2.2017 כב' השופט בן שלו לא ביקש לעלות את המשיב לדיון באמצעות שב"ס.

לגבי ההפרה מיום 19.2.2017- אני מסכים לראיות לכאורה שהוא הפר את ההוראה החוקית, הוא הגיע הביתה ואני רוצה להקריא מה הוא אומר "הייתי עצור ואז שחררו אותי ואז הסתובבתי בחוץ ובחוץ קר בגשם לא ידעתי איפה להיות אז רציתי לאכול והלכתי לבית של אמא" הוא הגיע לבית והוא הלך לישון והוא לא יצא מהבית.

איזה מסוכנות יש פה? אדם חולה נפש, עושה טעות נוראית, באפס מעלות, בגשם וברד נכנס הביתה והולך לישון, אחרי 4 ימים שהוא ישן ברחוב. המדינה טוענת שעילת המעצר היא מסוכנות, איזה מסוכנות? הוא לא תקף את אמא שלו, הוא לא איים עליה. הוא שבועיים במעצר על הדבר הזה.

אנו מבקשים לתת לו הזדמנות, המשיב מסר לי עכשיו שהוא ילך לאחותו הגדולה של המשיב.

לשאלת בית המשפט אם אחותו נמצאת באולם, אני משיב שלא.

אם לא, הוא יכול ללכת לגגון לישון שם, זה לא תיק לעצור אותו, נכון שזה לא בסדר שהוא נכנס לאמא שלו, אבל עכשיו אני חושב שהוא מבין את זה, מיום 19.2.2017 הוא במעצר. אני מבקש את מידת הרחמים. אנו נגיע לתיק העיקרי ובאותו יום ישחררו אותו. תיק זה לא מצדיק מעצר.

בתיק האחרון של המשיב כב' השופט בן טולילה שלח את המשיב לקהילה סגורה לתחלואה כפולה והמשיב לא הצליח לעמוד בזה.

<#2#>

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו על רקע כתב אישום המייחס לו באישום הראשון עבירה של הפרת צו שנועד להגן על אדם ובאישום השני עוד שתי עבירות של הפרת צו בית המשפט שנועד להגן על אדם.

שמעתי את ב"כ המשיב ואף אני סבורה שלא היה מקום לתמוך את הבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בעובדות שבאישום הראשון, בהינתן החלטתו של כב' השופט ברסלר-גונן מיום 13.2.2017 בכל הנוגע לידיעתו של המשיב את צו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 7.2.2017. גם טענת ב"כ המשיב לפיה ייחוס למשיב עבירה של הפרת צו בית המשפט שנועד להגן על אדם, על רקע העובדה שהמשיב לא התייצב לדיון כפי שהורה לו בית המשפט, גם היא מקובלת עליי, וגם עובדה זו לא היה מקום לתמוך בה את הבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

יחד עם האמור, די בעובדה עליה לא חלק ב"כ המשיב ולפיה המשיב הפר צו בית המשפט שניתן נגדו ביום 19.2.2017 ואשר נועד להגן על אמו ובני משפחתו מפניו. המשיב הפר את הצו בכך שנכנס לבית אמו.

במקרה אחר הייתי מקבלת את טענות ב"כ המשיב באשר לנסיבותיו של המשיב והנסיבות שהביאו לכך שהפר את הצו ונכנס לבית אמו וישן בו, אולם לא במקרה דנן שבו מדובר במשיב אשר פעם אחר פעם נוהג באלימות כלפי אמו וכלפי חפצים בביתו, מי שלא מזמן שוחרר ממאסר ממושך בגין עבירות אלימות אותן הפנה כלפי בני משפחתו, לרבות עבירה של הפרת הוראה חוקית. בוודאי שאין בידי לקבל את הצעת ב"כ המשיב לשחרורו ללא כל פיקוח.

בשלב הזה, איני מוצאת לתת החלטה סופית בבקשה שבפניי אלא ליתן בידי המשיב ובא כוחו להציע חלופת מעצר ראויה ורצינית שתבטיח הגנתה של אמו ובני משפחתו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ז, 02/03/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

לאור החלטת בית המשפט, אני מבקש שיוגש תסקיר בעניינו של המשיב. המשיב אומר שהוא רוצה לעבור גמילה.

לגבי התיק העיקרי – הקראתי למשיב את כתב האישום, הסברתי לו את תוכנו, ווידאתי כי הוא הבינו. אנו רואים בישיבת היום תחילת משפטו של המשיב, ונבקש לבטל את דיון ההקראה שנקבע לפני מותב זה.

<#4#>

החלטה

קובעת דיון נוסף ליום 3.4.2017 בשעה 10:00.

המזכירות תעביר העתק החלטתי לשירות המבחן אשר יערוך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עד מועד הדיון הנדחה.

המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

משפטו של המשיב החל. משבוצעה הקראה מורה על ביטול דיון ההקראה בתיק העיקרי שנקבע ליום 7.3.2017, ועל ביטול זימון המשיב באמצעות שב"ס לאותו מועד.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ז, 02/03/2017 במעמד הנוכחים.