הצדדים הסמיכו את בימ"ש להכריע בתובענה על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984 בהנמקה תמציתית, וזאת לאחר שמיעת העדויות.

מדובר בתביעה לתשלום נזיקין שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 19.4.16 בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לאחר ששמעתי את העדויות, שקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל החומר הקיים, בהתחשב בדין המהותי ובשיקולים של פשרה וצדק ניתן בזאת פסק דין על דרך הפשרה לפיו התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

המסקנה המתקבלת בין היתר בשל הרשלנות הגבוהה של נהג התובעת אשר נכנס ביודעין לדרך צרה בה מותר מעבר לכלי רכב בטחון בלבד , הנהג בחר להיכנס לדרך זו ביודעין כי מדובר במעבר אסור לכלי רכב, התאונה התרחשה בעיקול חד גם לדבריו כאשר גם לאור עובדה זו היה עליו לנהוג משנה זהירות. מקבלת אני את עדות נהג הנתבעת כי נסע כחוק באיטיות גם בשל העובדה כי היה עליו לבדוק גם את מצבה של הגדר הנמצאת בשולי הדרך הצרה.

לית מאן ד-פליג כי נהג התובעת המשיך בנסיעה בניגוד לחוק ובהגיעו לעיקול החד לא פעל במשנה זהירות, לא צפר, למרות שהודה כי לא היה לו שדה ראיה מהמקום ממנו הגיע.

מסקנתי זו מתקבלת גם נוכח העובדה כי הנזק שנגרם לרכב אין בו כדי לחזק צד זה או אחר .

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ז, 19 יולי 2017, בהעדר הצדדים.