רקע ותמצית טענות הצדדים:

1. זוהי תביעה כספית על סך 103,720 ₪.

התובעת עוסקת בעיבוד זכוכית ואספקתה. הנתבעת רכשה מהתובעת סחורה. בבסיס התביעה טענת התובעת לפיה נותרה יתרת חוב בגין סחורה שסופקה לנתבעת, בסך 94,321 ₪, נכון ליום 2/8/15. לכתב התביעה צורפה כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת. הנתבעת טענה מנגד, כי הסחורה אשר סופקה ע"י התובעת הייתה לקויה ופגומה ולאחר דין ודברים, סוכם על סכום אשר שולם הלכה למעשה לסגירת יתרת החוב.

2. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהיריהם של מנהל מכירות בתובעת, דאוד דאוד (להלן: "דאוד") ומנהל ובעל מניות בתובעת חמדי דאוד (להלן:"חמדי"). מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של יהודה אשכנזי (להלן:"אשכנזי") וכן חוות דעת המומחה אסייג ברוך. כבר כאן אציין, כי אין מניעה עקרונית כי עד ייחשב למומחה גם אם מומחיותו נרכשה שלא בדרך פורמאלית, בדרך של לימוד עצמי וניסיון מעשי תוך כדי עבודה (ת"א (ת"א) 12744-04-14 מרכז צלילה מנטה נ' אדריאן איצקוביץ [פורסם בנבו], 13.11.2015).

3. דאוד טען בתצהירו, כי לאחר שהנתבעת צברה חוב בסך 200,000 ₪, התקיימה ביום 9/7/15 פגישה בינו לבין אשכנזי לצורך הסדרת החוב. במהלך הפגישה העבירה לו מנהלת החשבונות בתובעת, את הכרטסת על שם הנתבעת (נספח 2 לתצהיר). באותה עת, יתרת החוב הסתכמה בסך 204,833 ₪. דאוד הציג לאשכנזי את הכרטסת ואשכנזי טען כי בכרטסת לא מופיעה תנועת זיכוי בגין סחורה שהתובעת רכשה מהנתבעת. דאוד השיב כי החשבונית שהנפיקה הנתבעת אינה נכונה ואכן לאחר תיקון החשבונית וכפי שעולה מהכרטסת (נספח 1), ביצעה התובעת תנועת זיכוי בסך 27,269 ₪ נכון ליום 29/6/15 (נספח 3 לתצהיר).

4. דאוד הוסיף וטען בתצהירו כי במסגרת הפגישה, טען אשכנזי לראשונה, לפגמים ליקויים ואי התאמות בסחורה וכי בהתאם לסיכום שהושג באותה פגישה, ניתן לנתבעת זיכוי על סך 8,500 ₪ כפי שעולה מהכרטסת (נספח 1). דאוד מפרט בסעיף 13 לתצהירו את רכיבי הזיכוי ומפנה לתרשומת שצורפה כנספח 4. במטרה להגיע עם הנתבעת לעמק השווה ולסגור את החשבון ברוח טובה, אושר הזיכוי אף מבלי לראות את הפגמים הנטענים. לבקשת אשכנזי, אף ניתן לנתבעת זיכוי נוסף בסך של 500 ₪ כמחווה של רצון טוב. אף שהסחורה המקורית לא הוחזרה לתובעת סוכם כי התובעת תחליף את הסחורה הפגומה לפי הפירוט הנ"ל שנערך בכתב ידו של דאוד והנתבעת תמסור המחאה על סך 169,064.69 ₪ בתנאי שוטף + 120. לאחר הסיכום הנ"ל הזמינה הנתבעת סחורה נוספת בגינה הונפקו 3 חשבוניות (נספח 5 לתצהיר).

5. לטענת דאוד, רק ביום 26/8/15 ובניגוד גמור למוסכם, העבירה הנתבעת לתובעת צ'קים ע"ס 95,468 ₪ כאשר מועד פירעון הצ'ק הראשון הינו ליום 31/10/15. לאחר קבלת הצ'קים אשר נמסרו בניגוד למוסכם, הודיע דאוד לחמדי, כי יש להעביר את חוב הנתבעת לטיפול משפטי. חמדי קבע עם אשכנזי פגישה בקניון בהוד השרון, אולם בהעדרו של דאוד, לא ניתן היה לדון בסוגיית החוב וסוכם כי תתקיים פגישה בנוכחות דאו במועד אחר.

6. חמדי כפר מכל וכל בטענת אשכנזי לפיה הוסכם כי לאחר תשלום הסך של 95,468 ₪ יחשב החוב כסגור. חמדי הוסיף בתצהירו כי נקבעה פגישה ליום 4/1/17 וכי הוא ודאוד נסעו לפגישה, אלא ששעה טרם שעת הפגישה, אשר הייתה אמורה להתקיים בשעה 12:00 בצהריים, התקשר אשכנזי וביקש לדחות את הפגישה לשעה 16:00. אלא שבסמוך לשעה הנדחית, הודיע אשכנזי כי לא יוכל להגיע ונקבעה פגישה למועד מאוחר יותר. גם לפגישה הנדחית אשכנזי לא התייצב, אף שדאוד וחמדי הגיעו לצורך כך מחברון לתל אביב פעם נוספת.

7. אשכנזי טען בתצהירו, כי בפגישה עם דאוד הושגה הסכמה רק באשר לפגמים קטנים שהתגלו בטרם אספקת הסחורה ללקוח הסופי וכי רק לאחר אספקת והתקנת הסחורה ניתן לגלות את כל הפגמים. אשכנזי טען, כי חמדי ידע על פגמים בזכוכיות שהותקנו בבתים לרבות שינויי גוון וכי הליקויים והפגמים גרמו לנתבעת לאובדן הכנסות ואובדן לקוחות עתידיים.

8. אשכנזי הוסיף וטען, כי אף שהנתבעת ביקשה מחמדי לבקר באתרים על מנת לראות את הליקויים והפגמים, בחר חמדי לקיים פגישה במסעדה על מנת לסגור את יתרת החוב ולא להתעמת עם הטענות באתרי הבנייה. בפגישה הוסכם, כי הנתבעת תשלם 50% מיתרת החוב הנטענת בסך 190,936 ₪. הוסכם כי הסך שישולם על ידי הנתבעת יעמוד על 95,468 ₪ אשר ישולם בפריסה למספר חודשים וכך יוסדר החוב. הראיה לכך הינה, כי התובעת קיבלה את הצ'קים ולא טענה דבר עד לאחר פירעונם.

9. הנתבעת צרפה את חוות דעתו של ברוך אסייג. לחוות הדעת צורפו תמונות מבתים, בהם על פי הנטען, התקינה הנתבעת זכוכיות שסופקו ע"י התובעת. על פי חוות הדעת עלות תיקון הפגמים נאמד במאות אלפי ₪.

10. במועדי ההוכחות נחקרו המצהירים על תצהיריהם והמומחה על חוות דעתו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

11. אין מחלוקת, כי התובעת סיפקה לנתבעת את הסחורה. התובעת הציגה את כרטסת הנהלת החשבונות ע"ש הנתבעת, אשר מצידה לא סתרה את הכרטסת את הכרטסת שהוצגה על ידי התובעת כאמור. אלא שהנתבעת טוענת, כי הצ'קים שמסרה לתובעת על סך 95,468 ₪ המהווים 50% מיתרת החוב, שימשו על פי המוסכם לסגירת יתרת החוב וזאת לאור ליקויים ופגמים בזכוכיות שסופקו.

12. על הנתבעת הנטל להוכיח, כי הוסכם על פירעון 50% מיתרת החוב לסילוק יתרת החוב וכי הזכוכיות שסופקו היו לקויות ופגומות. הנתבעת לא הרימה נטל זה.

13. גרסתו של דאוד לעניין קיזוז חשבונית הנתבעת לאחר תיקונה ופירוט הזיכויים שבוצעו, לא נסתרה. מדובר בגרסה סדורה ומפורטת המגובה באסמכתאות (נספחים 1-7) התומכות בגרסת דאוד לעניין הסיכום שהושג בפגישה. כך, אני מקבלת את גרסת חמדי, לפיה בפגישה שהתקיימה במסעדה, לא נדון החשבון בהעדרו של דאוד והוסכם כי תיקבע פגישה נוספת (פרוטוקול עמ' 10 ש' 29-32).

14. גרסתו של אשכנזי הייתה לקונית ונמצאו בה אי דיוקים וחסרים משמעותיים. יתרה מכך, אשכנזי אף לא התייחס בתצהירו והתעלם מטענותיהם של חמדי ודאוד לפיהן לאחר שהנתבעת לא קיימה את אשר הוסכם ומסרה לתובעת צ'קים על סך 95,468 ₪ בלבד, נקבעה פגישה ליום 4/1/17 ופגישה נוספת למועד מאוחר יותר, אליהן לא התייצב. אשכנזי לא התייחס לגרסה לפיה פנה וביקש לשנות את לשינוי שעת הפגישה (סעיפים 8-9 לתצהירו של חמדי). גרסה זו של המצהירים מטעם התובעת אשר לא נסתרה, אינה מתיישבת עם טענתו של אשכנזי לגבי הסיכום במסעדה שנעשה עם חמדי.

15. בכתב ההגנה ובסעיף 5 לתצהירו של אשכנזי, טענה הנתבעת כי לאחר דין ודברים, הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של מעל ל-90,000 ₪ (סעיף 8 לכתב ההגנה). אולם בסעיף 15 לתצהיר טען אשכנזי כי בפגישה הוסכם שהנתבעת תשלם 50% מהחוב. אשכנזי לא נתן בחקירתו הנגדית הסבר מניח את הדעת לחוסר ההלימה בגרסה זו (פרוטוקול עמ' 17 ש' 26-32). יתרה מכך, בחקירתו הנגדית טען אשכנזי כי הוסכם שהתשלום יבוצע ב-5 עד 6 תשלומים. טענה זו אינה מופיעה בתצהיר ואף לא בכתב ההגנה (עמ' 16 ש' 17-19). אשכנזי אף לא כפר בחקירתו הנגדית בכך שהזדכה על מלוא המע"מ, בהתאם לחשבונית שהוצאה על ידי התובעת אף שהנתבעת לא שילמה את תמורתה במלואה. אשכנזי טען בחקירתו הנגדית, כי ביקש מהנתבעת חשבונית זיכוי על 50% מהחוב. טענה זו לא נטענה בתצהירו ואשכנזי אף לא הציג לכך כל ראיה (פרוטוקול עמ' 14 ש' 1-12).

16. יש לדחות את טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה, השורה האחרונה בכרטסת (נספח 1), מעידה כי התשלום בסך 95,468 ₪, נמסר לסגירת יתרת החוב כפי שהיתה באותו מועד (28/6/15). עת מהכרטסת עולה בבירור, כי ביום 2/8/15 עמדה יתרת החוב על סך 189,788.99 ₪ וכי לאחר שנמסרו הצ'קים על סך 95,468 ₪, הסתכמה יתרת החוב בסך 94,320.99 ₪ כנטען בכתב התביעה.

17. בכתב ההגנה נטען, כי הסחורה היתה מיועדת להתקנה בווילות בצהלה. ואילו בחוות דעת המומחה מדובר על אתרים באשקלון, יפו, רמת השרון, מזכרת בתיה, קריית אונו ונס ציונה. גם לכך לא נתן אשכנזי הסבר משכנע בחקירתו הנגדית (עמ' 13 ש' 9 ואילך).

18. בכתב ההגנה נטען כי נערך סיור ביחד עם מנהל התובעת במסגרתו הוצגו הפגמים וכי לפגמים הנטענים קיים תיעוד רב. כאשר נשאל אשכנזי בחקירתו הנגדית, היכן הציג לחמדי את הפגמים השיב:

"ש. בכתב ההגנה שלך כתבת שאתה הצגת למנהל הנתבעת לחמדי את הפגמים. איפה הצגת אותם? הלכת איתו?

ת. ביקשתי רשות להסתובב באתרים ואמר שלא צריך כי הוא סומך עליי. לקחתי את הטלפון והראיתי לו. מטרת הפגישה הייתה להסתובב באתרים ולהגיע להסכמה.

ש. הראית לו את התמונות בסמארטפון?

ת. נכון.

ש. למה לא צירפת את התמונות לתצהיר?

ת. שלחתי אותם לעורך דין שלי.

ש. כשאתה אומר שיש לך תיעוד רב על הפגמים בסחורה בסעיף 7 לכתב ההגנה שלך איפה התיעוד הזה?

ת. 1 זה התמונות 2 זה הבתים עצמם.

ש. אתה מתכוון שהבתים הם תיעוד?

ת. כן. חלק מהבתים עדיין לא תוקנו.

ש. וחלק שכן אתה תיקנת נכון?

ת. כן.

ש. ולגבי התיקונים שעשית יש לך חשבוניות שתיקנת?

ת. כן. צירפתי אותם גם.

ש. תראה לי איפה החשבוניות תיקון?

ת. בתצהיר אין." (עמ' 12 שורות 8 ואילך).

19. לתצהירו של אשכנזי לא צורפו כל תמונות או חשבניות המעידות על תיקונים שנעשו. הטענה לפיה הנתבעת היא אשר ביצעה את התיקונים בעצמה ולכן אין על כך חשבוניות, לא פורטה בתצהיר ומכל מקום ברי כי למצער, ניתן היה להציג חשבוניות על סחורה חלופית שנרכשה עפ"י הנטען לצורך תיקון הליקויים. אשכנזי השיב בחקירתו הנגדית הסחורה נרכשה מא.א. חיסום וכי יש לנתבעת תיעוד על הרכישה (עמ' 14 ש' 1-2). תיעוד כזה לא הוצג.

20. חוות הדעת של מומחה הנתבעת אינה יכולה לשמש להוכחת עצם הליקויים ופגמים הנטענים או היקפם. לא הוצגה כל ראיה לפיה מדובר בסחורה שסופקה על ידי התובעת. כאמור אתרי הבנייה נשוא חוות הדעת אינם אלה אשר צוינו בכתב ההגנה מטעם הנתבעת. המומחה טען בחקירתו הנגדית כי קיים צילום המתעד את החותמת של הנתבעת אולם צילום כזה לא הוצג ולא צורף לחוות הדעת (עמ' 20 ש' 8-17).

21. כאשר נשאל המומחה על האומדן בו נקב בחוות דעתו השיב, כי ערך אומדן כללי (עמ' 21 ש' 18-20). בחוות הדעת לא פורטו רכיבי האומדן ומחקירתו הנגדית של המומחה עלה, כי לא נעשה על ידו הלכה למעשה כל אומדן הלוקח בחשבון כמויות, רכיבי עבודה נדרשים ועלויות. וכך השיב:

"ש. כמה עולה עבודת התיקון ברמת השרון?

ת. לא נכנסתי על הכל, אני הסתכלתי באופן גלובאלי על הכל. לפי הכמויות הלוחות שהיו במפעל אני יודע שהם הוחלפו, הזכוכיות הוחלפו. כל הזכוכיות. רואים את זה זכוכית חדשה את מרגישה ישר שהיא לא עברה תהליך של הרכבה " (עמ' 21 ש' 25-29)

ובהמשך:

"ש. איך קבעת שזה עולה 10 אלף שקלים החלפת הזכוכית בקרית אונו?

ת. אני אומר לך היום להחליף זכוכית אחת שצריך לוגיסטיקה של עובדים רכב ושינוע ודרגנועים אתה גומר שלוש וחצי ארבע אלף שקל על זכוכית אחת.

ש. מה זה זכוכית אחת מה המידות שלה?

ת. לא יודע את המידות.

ש. איך קבעת 10 אלף שקל? אתה צריך לקבוע עלות של הובלה, של פירוק, של פועלים, של החומר עצמו, כל הדברים האלה, היית צריך לפרט.

ת. אני לא פירטתי את זה אחד אחד, הסתכלתי על זה באופן גלובאלי.

ש. באותה מידה יכולת לקבוע גם 12 אלף שקל או 8 אלף?

ת. אני קבעתי לפי כמות היחידות. כמות היחידות מה שקיבלתי מהנתבעת.

ש. אתה אומר שחלק פירקו והרכיבו חדשים, ביקשת חשבוניות של הספק החדש?

ת. לא.

ש. למה?

ת. למה אני צריך לבקש?

ש. בשביל לדעת עלות של החומר.

ת. אני יודע עלות של חומר בעל פה.

ש. אתה ביקשת את החשבוניות של התובעת בשביל לדעת את המחירים?

ת. לא. ממש לא." (עמ' 22 ש' 3-20)

ובהמשך:

"ש. אם אני אומר לך שכל המכירות של התובעת לנתבעת לא עלו על 355 אלף שקלים וזה במשך כל ההתקשרות מ-2015 עד החשבונית האחרונה ב-2015. היום אתה בא ואומר שרק הנזק על העבודות האלה עולה על 300 אלף שקלים?

ת. אני לא נכנסתי להנהלת החשבונות של החברה מה קנתה לא קנתה מה מכרה, אני על פי ההתרשמות שלי על הכמויות שהיו שם על העבודה הספציפית שלי ונתתי את חוות הדעת על זה לא מה שהיה לפני זה לא נכנסתי לזה" (עמ' 23 ש' 4-9).

22. לשאלת בית משפט השיב המומחה כי לא נכח בעת פירוק והרכבת הזכוכיות באתרים (עמ' 21 ש' 5-9) וכאשר נשאל כיצד הוא מייחס את מה שראה לתובעת השיב, כי קיים חלק שלא הוחלף ונמצא עדיין בדירות (עמ' 21 ש' 10-11).

23. מהמקובץ עולה כי הנתבעת לא הציגה ראיות הן לעניין עצם קיומם של הליקויים והן לעניין היקפם.

24. אין מקום לפסוק על בסיס אומדנא מקום בו מטבע הדברים לאור טיבו וטבעו של הנזק הנטען, ניתן להמציא ראיות לענין פירוט העבודות והעלויות בגינן (ראה לעניין זה רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נגד אל סייד ספאלדין (פורסם בנבו) 10/9/17 פסקה 13 לפסק הדין).

סוף דבר:

25. דין התביעה על יתרת חוב הנתבעת בסך 94,321 ₪ ליום 2/8/15 להתקבל. ביחס להפרש בין סכום יתרת החוב לסכום התביעה, לא נמצא פירוט בכתב התביעה.

26. אשר על כן תשלם הנתבעת לתובעת סך של 94,321 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין אגרת התביעה ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.