הבקשה ורקע כללי:

1. לפניי בקשת המנהל המיוחד לבטל את הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב.

לבקשת החייב ניתן ביום 23.4.17 צו לכינוס נכסיו ועו"ד גרינר מונה כמנהל מיוחד. לקראת הדיון בבקשת החייב להכריזו כפושט רגל, הגיש המנהל המיוחד, על דעת הכנ"ר, דו"ח מסכם (להלן: הדו"ח"), במסגרתו המליץ על ביטול ההליכים בעניינו של החייב.

בדו"ח טען המנהל המיוחד כי החייב, ביחד עם אחר, שהיה שותפו לעסקים הקים ב- 12.07 חברה בשם י.י. מגל שיווק בע"מ (להלן: "החברה"), שעיקר עיסוקה הפצת פירות יבשים, פיצוחים, בלתי קלויים ועוד. מקור החובות הוא, בין היתר, בערבויות אישיות שנתן החייב לחובות החברה.

טיעוני הצדדים:

2. לטענת המנהל המיוחד עת התייצב החייב לחקירתו הוא גילה, בהתנהלותו, אדישות ואולי אף זילזול בנושים תוך סברה שאם ישלם מתוך נשייה שאושרה בסך של 3,429,365 ₪ סך של כ- 50,000 ₪, יזכה בהפטר.

כמו כן, טען המנהל המיוחד כי החייב דיווח על שכר חודשי מעבודתו הנוכחית בסך של 4,860 ₪. לשיטת המנהל המיוחד השכר אינו משקף את כישורי החייב.

3. אולם, לא על הטענות האמורות לעיל משתית המנהל המיוחד את אדני בקשתו. לטענת המנהל המיוחד, הבסיס לדחיית בקשת החייב נעוץ בחוסר בתום ליבו של החייב בשלב יצירת החייב. כעולה מהדו"ח שנת 2010 הייתה השנה האחרונה בה הרוויחה החברה וגם אז הרווח היה זניח של 57,000 ₪. החל משנת 2011 החלה החברה רושמת הפסדים בשיעור של מאות אלפים לשנה. דא עקא, חרף ההפסדים שהחברה רושמת, זו אינה מצמצמת את פעילותה. ההפך הוא הנכון. החברה ממשיכה ליטול הלוואות בסכומים ניכרים מבנקים שונים ורוכשת טובין מנושיה במאות אלפי שקלים, עבורם שילמה החברה בהמחאות דחויות, תוך התעלמות מהעדר יכולת החזר והצגת מצג כי ההמחאות תיפרענה.

בסעיף 10.ט. לדו"ח מדגיש המנהל המיוחד כי עוד בשנת 2016, כאשר ברור לחייב שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ממשיכה זו לרכוש טובין במאות אלפי שקלים ולשלם בגינם בהמחאות דחויות לרבעון הראשון של שנת 2017, כאשר אותה עת נערכים החייב ושותפו להגשת בקשה לכינוס נכסיהם והכרזתם כפושטי רגל.

המנהל המיוחד מפנה לדוחות הכספיים לשנים 2010 – 2015 (דו"ח לשנת 2016 לא הומצא). עיון בהפניה זו מלמד כי הפסדי החברה גדלו מדי שנה בטור הנדסי. בדו"ח מדגיש המנהל המיוחד כי בסוף 2015 לחברה היה חוב של 5.2 מיליון ₪ וזו המשיכה "בפעילותה", במקום לפעול לסגירתה וצימצום ההפסדים, תוך שבשנת 2015 החברה אף מגדילה לעשות ולווה סך של 1.8 מיליון ₪.

לשיטת המנהל המיוחד, היה על החייב לפעול לסגירת החברה ובכך לצמצם את הפסדי הנושים שאינם יכולים להיפרע, לא מהחברה ואף לא מהחייב אשר ערב לחובות באופן אישי, שכן הלה טוען לחיסרון כיס.

4. החייב בתשובתו לדו"ח, ביקש לדחות את המלצת המנהל המיוחד וטען כי הוא, ביחד עם שותפו, פעל ללא לאות להשאת ריווחי החברה, תוך הזרמת הון עצמי לקופת החברה. עוד טען החייב כי הוא והשותף משכו משכורות זעומות ולקראת תום תקופת פעילות החברה הפסיקו למשוך משכורת כלל.

לא זו אף זו, לטענת החייב ההלוואות ניטלו מגופים מוסדיים, לאחר שאלה בחנו את הבקשות, בהסתמך על דוחות שהוגשו להם. החייב מדגיש כי עד 2016 נפרעו חובות החברה אז אירעה הקריסה הסופית שמקורה בירידה בהיקף הפעילות.

עוד מוסיף החייב כי החברה פרעה את החובות בהמחאות מעותדות, שכן זו הייתה הדרך בה שולמה לה התמורה בגין הטובין שרכשה ומכרה לצדדים שלישיים.

5. ביום 7.3.19 התקיים דיון בבקשת החייב. בדיון כל צד חזר על טענותיו. בתום הדיון נקבע, בין היתר, כי החייב אינו מצה את כושר השתכרותו ונקבע לו צו תשלומים בשיעור של 2,000 ₪. כמו כן, הועלתה הצעה כי הנושים יממנו שכר רו"ח חוקר, אשר ינסה להתחקות אחר הכספים אותם לוותה החברה ולהם ערב החייב.

בד בבד, ציין בית המשפט בהחלטה שניתנה בתום הדיון כי, עננה רובצת על דרך יצירת החובות וטוב יעשה החייב אם יסיר אותה או יציע הצעה סבירה לנושיו לצורך פירעון החובות.

6. בסופו של יום הודיע המנהל המיוחד כי הנושים בחרו שלא לממן עלות רו"ח חוקר, אשר יתחקה אחר הכספים. על כן, שב המנהל המיוחד על המלצתו מנימוקיה תוך שהוא מוסיף שהחייב אינו מציע הצעה ראויה לפירעון חובותיו.

החייב, בתשובתו, שב ועתר להותיר את ההליך על כנו. לטענת החייב הטענה כי החובות נוצרו בחוסר תום לב לא הוכחה. עוד ביקש החייב לאשר לו תוכנית פירעון והפטר מותנה, בכפוף לכך שיוסיף לקופת הכינוס סך של 80,000 ₪. במקביל אישר החייב כי יצר מחדלים בכך שלא שילם שני תשלומים וביקש לאפשר לו לפרוס אותם.

דיון:

7. להליכי פשיטת רגל שתי תכליות. ראו לעניין זה ע"א 6416/01 בנבנשיתי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין בנבנשיתי"):

"האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות."

סעיף 18ה לפקודה קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי אחת מאלה:

(1)...

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ...

(3)..."

8. לא אחת נקבע בהלכה הפסוקה כי חובת תום הלב, המוטלת על החייב, מתפרשת על שתי תקופות. התקופה הראשונה, היא התקופה שקדמה להגשת הבקשה לפשיטת רגל. בשלב זה בוחן בית המשפט באם החייב התנהל בהגינות כלפי נושיו והתדרדרותו הכלכלית אינה נובעת מפגיעה מהותית בתקנת הציבור או בהפרה של חוק. התקופה השניה, היא התקופה שלאחר מתן צו הכינוס ועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל. בשלב זה בוחן בית המשפט באם החייב התנהל בתום לב ובין היתר, נבדקת השאלה באם החייב ממצה את כושר השתכרותו, מקיים את חיוביו ומשתף פעולה עם בעלי התפקיד העמלים לכנס את נכסיו ולחלקם בין הנושים. ראו בסוגייה זו את עניין בנבנישתי.

עוד ראו בסוגיית שאלת תום הלב בשלב יצירת החובות ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים 1.2.2011):

"בחינת תום לבו של החייב באשר לאופן היווצרות החובות קודם להליכי פשיטת הרגל אינה קשורה ביעילות האיתור והחלוקה של נכסי החייב. עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב הדרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק. היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי.

דרישת תום הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו. פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה (ע"א 5877/92 שפיר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4) 710, 713 (1993) (להלן: ענין שפיר); השוו: ענין גרינברג, בעמ' 814). יתר על כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפרעון גם בעתיד. בגידרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא (ענין הלבר, בעמ' 1315). הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעיסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים (ענין בנבנישתי, בעמ' 207). בדומה לכך, לא ינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשות לבקרים, וחוזר לבית המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו (ענין ולנסי, בעמ' 26; כן ראו ענין אשכנזי, בעמ' 58-59; ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 4.1.2010); לוין וגרוניס, בעמ' 174; ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435, 439-440 (1995))."

עוד ראו 3083/13 שיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים 11.1.15) (להלן: "עניין שיכמן"). בעניין שכימן נקבע, בין היתר כי יש ליתן גם משקל להיקף החובות שנוצרו בחוסר תום לב עובר לפתיחת ההליך.

בנוסף ראו פש"ר (ת"א) 2274/06 חימאווי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים 17.5.205) (להלן: "עניין חימאווי").

"משמע, מבחן נוסף לעניינו הוא שיעור החובות שנוצרו בחוסר תום מובהק לעומת החובות האחרים של החייב, כך שככל ששיעורים של האחרונים עולה במידה ניכרת על הראשונים, יהיה מקום לאפשר את כניסת החייב להליך פשיטת הרגל."

כך גם נקבע בעניין חימאווי שיש ליתן משקל גבוה יותר לשאלת תום הלב או חוסר תום הלב בשלב יצירת החובות, שעה שעסקינן בבקשת חייב לפשיטת רגל, בניגוד לבקשה נושה. שהרי כאשר בבקשת נושה עסקינן, חייב, על דרך הכלל, מעוניין בביטול ההליך נגדו.

יתרה מזו, גם לחלוף הזמן ממועד יצירת החובות ועד לפתיחת ההליך משקל רב. ראו לעניין זה ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים 3.5.09):

"גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו: חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981)"

בעניין חימאויי התברר עניינה של אחת אשר עבדה בבנק, נטלה שלא כדין כספים מנושיה, הוגש נגדה כתב אישום, בגינו ריצתה עונש מאסר וחלפו שנים רבות מאז ביצוע המעשים ועד לפתיחת הליכי פשיטת הרגל.

9. באשר לנטל ההוכחה בשאלת קיום חובות תום הלב ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' הכנ"ר (פורסם במאגרים 9.8.19), שם נקבע כך:

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת רגל נוגעת לחייב שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז "קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 24 (מהדורה שניה, 2000) (להלן – לוין וגרוניס); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55 (1994)).

הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע. "

כלומר, נטל ההוכחה, להוכיח כי החובות נוצרו בתום לב, מוטל על החייב ובניגוד לטענת החייב, לא על הנושים. הטעם לכלל זה נעוץ, בין היתר, בכך שחובת תום הלב היא כרטיס הכניסה להליך פשיטת הרגל. מי שמבקש את חסד המחוקק, בדמות הפטר מחובות, שומה עליו להוכיח את זכאותו. טעם נוסף לכך נעוץ בכך שבידי החייב מירב הנתונים והמשאבים להוכיח כיצד פעל בשלב יצירת החובות ואין להטיל על בעל התפקיד לרדוף אחר נתונים עלומים.

הכרעה:

10. בענייננו, החייב לא השכיל לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו. כאמור, עולה מהדו"ח שהחייב ערב לחובות החברה אשר יצרה החל משנת 2011. החובות צמחו מדי שנה עד לשנת 2016 בטור הנדסי. החייב יצר מצג, תוך הפצת המחאות מעותדות , כי החובות יפרעו וכי הוא ערב לחובות. תחילה כמעין פירמידה נפרעו החובות מתוך תקבולים שקיבלה החברה מלקוחות שונים, עד אשר ההלוואות ורכישת הטובין עלו על המכירות. אין המדובר בהתנהלות עסקית תקינה ובקריסת חברה עקב שינויים בשוק או אי פירעון חובות לחברה. ההיפך הוא הנכון. החייב יצר מצג, באמצעות החברה, כי הוא ערב לחובותיה וכי החובות ייפרעו. החייב "הרדים" את הנושים בכך שפרע בתחילה את החובות תוך שהוא מייצר חובות נוספים גדולים יותר ומתוך ההלוואות החדשות פורע את החיובים הקודמים.

קשה להלום את הטענה כי החייב ניסה במשך שנים להשיא את ריווחי החברה ולהביא לשיגשוגה. הלכה למעשה, באופן עקבי, חובות החברה רק הלכו ותפחו והחייב ממשיך ומעצים אותם. כמו כן, אין לחייב כל הסבר, מעוגן בראיות, מלבד טענות בעלמא לאן נעלמו כל הכספים אותם לווה מהנושים השונים.

לא זו אף זו, בשנת 2016 הזמינה החברה טובין בשווי של מאות אלפי שקלים, מגדילה את מסגרת האשראי שלה, בעודה משלמת בגין הטובים בהמחאות עתידיות לרבעון הראשון של שנת 2017, במהלכו כבר הגיש את הבקשה לפשיטת רגל. כלומר, החייב יוצר חובות בידיעה גמורה לא רק כי אלה לא ייפרעו, אלא שעה שפניו לעבר משרדי הכנ"ר.

יתרה מזו, החייב אף לא ניסה כלל לפרוע את החובות, טרם שפנה להליכי פשיטת רגל. לא חלף כל פרק זמן משמעותי בין שלב יצירת החובות ובין פתיחת הליכי פשיטת הליכי הרגל. בפועל, החייב תיכנן את פנייתו להליכי פשיטת רגל בעודו יוצר חובות.

כמו כן, יש לדחות את טענת החייב, בגידרה הוא מאשים, בין במפורש ובין במרומז, את הנושים המוסדיים אשר הילוו לו כספים. החייב נטל כספים שלא כדין, תוך יצירת מצג שווא ואין הוא יכול לבוא בטענות לנושים אשר מבקשים עתה את כספם.

11. החייב ביקש, בין היתר, להסתמך על חוות דעת רו"ח. אין המדובר בחוו"ד כמשמעה בפקודת הראיות ואין המדובר בחוו"ד מומחה ערוכה כדין. לכל היותר עסקינן במכתב. עיון במכתב מלמד כי לחברה חובות, אולם עדיין אין כל הצדקה לדרך בה הם נוצרו כאשר מדי שנה היקף החובות גדל, וחובות העבר נפרעים מהלוואות שניטלות. עיון במכתב מלמד כי זה אינו מגובה באסמכתאות ובראיות.

12. לכל אלה יש להוסיף את התנהלות החייב לאחר מתן צו כינוס. החייב לא עמד בשני תשלומים עיתיים והוא עותר עתה לפריסתם. החייב אף אינו ממצה את כושר השתכרותו.

את הצעת החייב להקים לו תוכנית פירעון לפיה ישלם 80,000 ₪ בלבד, יש לדחות. תוכנית הפירעון המוצעת אינה מאזנת ואינה מגלמת את חוסר תום הלב העולה מהתנהלות החייב. אישור התוכנית המבוקשת על יד החייב משמעו להיטיב עם מי שיצר חובות בחוסר תום לב.

13. אשר על כן, בקשת המנהל המיוחד מתקבלת. הבקשה להכריז על החייב כפשוט רגל נדחית. צו הכינוס מבוטל ועימו ההגבלות שהוטלו מכוחו, למעט צו עיכוב היציאה מהארץ שיישאר על כנו למשך 90 ימים נוספים.

כספים שהצטברו בקופת הכינוס ישמשו לכיסוי הוצאות ההליך, שכר המנהל המיוחד ושכר השגחה לכנ"ר. ככל שייוותרו כספים בקופת הכנ"ר אלה יחולקו באופן יחסי בין הנושים שהגישו תביעות חוב.

ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.