פתח דבר

1. ענייננו בתביעה לתשלום סך -.899,999 ₪, פיצוי בגין ליקויי בנייה.

התובעים הינם בני זוג אשר שכרו את שירותי הנתבעים לשם תכנון והקמת ביתם.

הנתבע 1 הוא מהנדס בניין, קונסטרוקטור, הבעלים של הנתבעת 5, חברה למתן שירותי הנדסה. (להלן גם: "המהנדס")

הנתבע 1 הכין עבור התובעים תוכניות קונסטרוקציה וכן הופקד, בין היתר, לפקח על עבודות הבניה.

הנתבע 2 הינו מהנדס יועץ קרקע וביסוס, אשר הכין דו"ח קרקע וביסוס למגרש התובעים המיועד לבנייה ומסרו לנתבע 1 (להלן גם: "יועץ הביסוס").

הנתבע 3 הועסק ע"י התובעים כמפקח על הבנייה, בהתאם להסכם מיום 4/11/2012 (להלן גם: "המפקח").

הנתבע 4, קבלן בניין, אשר ביצע עבודות היסודות והשלד של בית התובעים, (להלן גם: "הקבלן").

2. לטענת התובעים, סדקים החלו להתגלות בביתם בסמוך לאחר שנמסר להם, וזאת במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2014. (סעיף 15 לתביעה המתוקנת).

לטענתם, הנתבעים, כולם, אחראים, ביחד ולחוד, לליקויי הבנייה שנתגלו בביתם.

עיקר הליקויים התגלו בצורת סדקים בשלד הבית, שהחמירו עם חלוף הזמן.

משהחלו התובעים לפנות לנתבעים לעניין הליקויים שהתגלו, כל אחד מהנתבעים התכחש לאחריותו הוא, תוך שהוא מפנה "אצבע מאשימה" כלפי אחרים מבין המעורבים.

(מכאן ואילך ההדגשות שלי אלא אם צוין אחרת)

3. מטעם התובעים הוגשה חוות דעת מהנדס אברהם בן עזרא (מתאריך 7/12/2015), בדבר ליקויי הבנייה ועלויות התיקונים. בנוסף הוגשה מטעם התובעים חוות דעת שמאי מקרקעין, אלי סידאווי, (מתאריך 1/1/2017) לעניין ירידת הערך בבית.

התובעים עותרים לפצותם בסכום של 899,999 ₪ לפי הפירוט בס' 54 לתביעה (המתוקנת) כדלקמן:

1. עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת בן עזרא – 433,654 ₪.

(לאחר הוספת 15% על הערכת המומחה בשל תנודות המחירים)

ב. שכר טרחת המהנדס בן עזרא – 7,020 ₪.

ג. אומדן ירידת הערך על פי חוות הדעת השמאית – 250,000 ₪.

ד. שכר טרחת השמאי סידאווי – 2,925 ₪.

ה. שכירות מגורים חלופיים,– 66,400 ₪.

ו. אחסנת ציוד – 20,000 ₪.

ז. טרחה ועוגמת נפש – 120,000 ₪.

4. כנגד חוות דעת המומחה בן עזרא, הוגשה מטעם הנתבע 1 חוות דעת מהנדס, מר מנחם המר (מתאריך 25/9/2017), ומטעם הנתבע 2 הוגשה חוות דעת מהנדס, מר יוסף גולדקלנג (מתאריך 1/8/2018).

5. המומחה בן עזרא סקר את הליקויים שעיקרם סדקים באזורים שונים במבנה ושקיעות באזורים שונים בשבילים, במפלס התחתון של הבית, במדרגות הכניסה ועוד. הסדקים, שבחלקם הוגדרו ע"י המומחה כשברים בקירות, גרמו לחדירת רטיבות ולשברים בחיפוי הקירות בחדר שירות.

בין היתר, התייחס המומחה בן עזרא גם לכשלים שלדעתו כשלו הנתבעים, כל אחד במסגרת תפקידו ואחריותו. לדעתו, עומק הכלונסאות, כפי שתוכנן, היה שגוי וגם הזיון שבכלונסאות היה שגוי.

המומחה אמד עלויות תיקון הליקויים בסכום כולל של 377,091 ₪ (שהם 293,000 ₪, בתוספת מע"מ בשיעור 17%, ועלות פיקוח בשיעור 10%). כן העריך המומחה, כי גם לאחר ביצוע התיקונים, תחול ירידת ערך של הבית, אשר תיקבע ע"י שמאי מקרקעין. להערכתו הזמן הנחוץ לביצוע התיקונים כ-8 חודשים.

6. השמאי, אלי סידאווי, העריך כי נוכח הליקויים שהתגלו, שבעיקרם ליקויי סדיקה, ירידת הערך בנכס הינה 10% משווי השוק של הנכס. השמאי העמיד את סכום ירידת הערך, לאחר ביצוע התיקונים על סך – 250,000 ₪.

7. המומחה המר, שחוות דעתו הוגשה מטעם המהנדס, התייחס לטענות התובעים באשר לחלקו ואחריותו של המהנדס, כמי שהכין תוכניות הבית. המומחה היה בדעה כי לא נפלו כשלים כלשהם בתכנון הביסוס של הבית, משהסתמך המהנדס על הנתונים שנמסרו לו ע"י יועץ הקרקע. המהנדס אף העביר את התוכניות שהכין לעיון יועץ הקרקע, והלה, בהנחיית המהנדס, ערך ביקור בשטח ביום ביצוע הקידוחים, בחן בשנית את חתך הקרקע וערך תרשומת המתעדת את ביקורו בשטח.

המומחה המר העריך כי הגורמים לשקיעת היסודות, יכול שהיו עקב טעות בזיהוי סוג הקרקע במגרש, או כשל בביצוע עבודות הקידוחים, כגון מפולות עפר; או כשלים במערך ניקוז מי הגשמים. בכל אחת מהאפשרויות הנ"ל אין מקום להטיל אחריות על המהנדס.

בנוסף, למהנדס לא היה כל חלק בתכנון השבילים החיצוניים בכניסה לבית, ואין הם חלק מהתוכניות שהכין, מאחר ולא נדרש לעשות זאת ע"י התובעים.

המומחה המר היה בדעה, כי די בביצוע עבודות לצורך הרחקת המים הנגרים מקורות היסוד של המבנה כדי לבלום את התזוזות במבנה, כך שאין צורך בביצוע עבודות דריכה או טיפול בקורות וביסודות. המומחה המר מעריך עלויות התיקונים הדרושים ב-31,000 ₪ עד 34,000 ₪ (סעיפים 24.4 עד 24.6 לחוות דעתו).

8. המומחה גולדקלנג, שחוות דעתו הוגשה מטעם יועץ הקרקע, התייחס, בין היתר, לחומרת הסדיקה. לטענתו הסדקים שמצא הם ברמה של 1 עד 2, היינו ברוחב עד 1 מ"מ, שאינם גורמים לפגיעה בסגירת דלתות וחלונות, ואינם מצריכים תיקונים, מלבד תיקונים אסתטיים.

המומחה מציין, כי אמנם יועץ הקרקע לא ביצע קידוחי ניסיון במגרש התובעים, אך זאת בשל תנאי נגישות למגרש. תחת זאת ביצע קידוחי ניסיון במגרש שכן. בנוסף, סמך יועץ הקרקע על "קידוחי ניסיון ומידע ממקורות אחרים ו'השלמת המידע' לגבי חתך הקרקע בעת ביצוע הביסוס בפועל". ועוד, קבע המומחה גולדקלנג, בהתחשב בסוג הקרקע, קירטון, בחוזק בינוני עד קשה, עומק הכלונסאות היה תקין, ואין צורך בעומק של 10 מ'.

להערכתו, הגורמים לכשלי הבניין מקורם באלה: ניקוז לקוי של האתר, באופן שהוביל את מי הגשמים אל המבנה במקום להרחיקם ממנו; כשל בביצוע הכלונסאות; והתמוטטות עפר תוך כדי ביצוע היציקה, או נתק בחיבור הכלונס לראש הכלונס.

המומחה גולדקלנג מציין, כי בעת ביקורו במקום מצא כי: שפך צינור מי הגשמים בסמוך ליסודות המבנה; מפלס הכניסה לבית, בחזית המזרחית, נמוך ממפלס הרחוב וממפלס המגרש השכן, כך שמי הגשמים גולשים לתוך מגרש התובעים; לא בוצעה שום מערכת ניקוז, הכוללת צינור שרשורי עטוף בד גיאוטכני, כפי הנחיית יועץ הקרקע, ולא שכבת אטימה המיועדת למנוע חדירת מים מתחת למבנה. כך, שאם יוכח כי הייתה שקיעה בחלק מהכלונסאות, הרי שהיא נגרמה עקב מים שהצטברו בצמוד לכלונסאות. בעוד הסדקים, האנכיים והאופקיים, נוצרו עקב ביצוע לקוי של עבודות השלד.

9. לדעת המומחה גולדקלנג, התיקון הנדרש הוא: "מעקב שקיעות" ע"י מודד מוסמך למשך שלוש שנים, חשיפת שלושה כלונסאות לבדיקת החיבורים בין ראש הכלונס לקורת המסד ובדיקת הרטיבות מסביב לכלונס, ביצוע בדיקות סוניות לכלונסאות, ועוד. להערכתו, עלות ביצוע כל התיקונים 100,000 ₪ כולל תכנון ופיקוח הנדסי.

המומחה גולדקלנג, מסכם כי להערכתו, הכשלים במבנה הם תוצאה של ביצוע לקוי, ואין הם תוצאה לא של תכנון לקוי ולא של יעוץ קרקע לקוי.

חוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט שאול גפני (ב/1)

10. נוכח הפער בין קביעות המומחים מטעם הצדדים, מונה מהנדס שאול גפני, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן גם: "המומחה").

לעיון המומחה עמדו מסמכים רבים שנמסרו לו ע"י כל הצדדים, וחוות דעתו ניתנה ב- 15/05/2020 לאחר ביקורו במקום (להלן גם: "חוות הדעת").

11. המומחה קבע בחוות דעתו, כי במבנה נתגלתה סדיקה מוגברת בכל רחבי המבנה, בעיקר בקירות (חוץ ופנים), בנוסף לסדיקה חלקית בפינות פתחי חלונות ודלתות. המומחה מציין, כי התובעים והמפקח אישרו בפניו, כי הסדיקה הופיעה בסמוך לאחר השלמת עבודות השלד, קודם לעונת הגשמים של סוף שנת 2014.

באשר לחלקו של כל צד באחריות לליקויים שנתגלו, קבע המומחה חלוקה כדלקמן:

המהנדס פטור (0%)

יועץ הקרקע 50%

המפקח 15%

הקבלן 30%

התובעים 5%

12. באשר לשומת הנזקים, קבע המומחה כי עלות המעקב אחר סדיקה ותיקון הליקויים הינה 243,243 ₪; עלות דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים, למשך חודשיים כולל הובלת רהיטים הנה 20,000 ₪; כן אמד המומחה את מידת הפגיעה באיכות חייהם של התובעים, מאז נכנסו להתגורר בבית (באוקטובר 2014) ועד היום בסכום של 107,250 ₪ מחושב לפי 25% מדמי השכירות הראויים לביתם.

למומחה הופנו שאלות הבהרה ע"י התובעים, (סומנו ב/2); ושאלות הבהרה ע"י הנתבע 3 (סומנו ב/3); תשובות המומחה לשאלות הנ"ל סומנו ב/4.

המומחה זומן ע"י התובעים להיחקר על חוות דעתו.

13. התובעים חולקים על קביעת המומחה כי הנתבע 1 פטור מכל אחריות, ועל קביעתו, כי חלה

על עליהם אחריות בשיעור 5%. כן טוענים הם, כי המומחה לא היה מוסמך להכריע בשאלת

חלוקת האחריות בין בעלי הדין. בנוסף, חולקים התובעים על הפתרון המוצע על ידי המומחה לצורך תיקון הכשלים והליקויים.

גם יועץ הקרקע חולק על חוות דעת המומחה באשר לחלוקת האחריות, והוא מציע כי תחול על כל הצדדים, כולל התובעים, שווה בשווה, היינו בשיעור 20% על כל אחד.

המפקח אינו חולק על קביעות המומחה בכל הקשור לליקויים והערכות הנזקים, אם כי טוען כי המומחה לא היה מוסמך להכריע בשאלת חלוקת האחריות בין הצדדים, ובפרט חולק הוא על קביעת המומחה באשר לשיעור האחריות המוטל עליו. לטענתו אין הוא נושא באחריות כלשהי.

הקבלן אף הוא חולק על אופן חלוקת האחריות בין המעורבים, ועל שיעור החלק שהושת עליו. כן, חולק הוא על סמכות המומחה להכריע בשאלת חלוקת האחריות.

דיון והכרעה

הסדר דיוני

14. בשלב כלשהו לאחר ישיבת ההוכחות בה נחקר המומחה על חוות דעתו, הודיעו הצדדים על הסדר דיוני, לפיו אין הם מבקשים להוסיף ולשמוע ראיות בתיק, אם כי מוסכם עליהם כי יעמדו לעיון בית המשפט כלל כתבי הטענות, והמסמכים שבתיק בית המשפט, כולל תיקי המוצגים שהוגשו.

בכך תם שלב שמיעת ההוכחות.

סמכות המומחה להכריע בשאלת חלוקת האחריות

15. אקדים ואומר, מסכים אני, כי הסמכות להכריע בשאלת חלוקת האחריות בין הצדדים, היינו קביעת מידת האשמה של כל אחד ואחד מהם, נתונה לבית המשפט. המומחה מביא, כפי שאכן עשה, את דעתו ומסקנותיו שבתחום מומחיותו, ובית המשפט קובע את מידת האחריות. חלוקת האחריות הינה קביעה משפטית, אשר תתבסס, מן הסתם, על מכלול הראיות שהובאו, ובכללם חוות דעת המומחה. עם זאת, אין לומר כי המומחה לא היה מוסמך מלכתחילה להתייחס לשאלת חלוקת האחריות בין הגורמים השונים המעורבים. אין צורך לומר, כי חלוקת האחריות בין המעורבים תושפע, בין היתר, מהמערכת ההסכמית שבין הצדדים. מאידך אין לכחד, בית המשפט לא יתעלם ואף ישקול בכובד ראש דעתו של המומחה באשר לחלוקת האחריות בין המעורבים בהיבט המקצועי.

ויודגש, בהחלטת המינוי מיום 15/12/19, הוסמך המומחה להכריע במחלוקות שבמומחיות, כפי שהן עולות מחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ולא במחלוקות אחרות, היינו שאינן במומחיות.

16. יפים בהקשר זה דבריו של השופט יצחק כהן, בפסק דינו שניתן בת"א (חיפה) 615-98 רמי מיכאלי נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (14/1/2007) (סעיף 13 לפסק הדין):

"מקובל עלי, שאין המומחה מוסמך לחלק את האחריות בין הצדדים השונים, אך מאידך, דווקא משום שהמומחה הוא מומחה, הרי רשאי הוא להביע דעתו מה מבין הליקויים הם ליקויים תכנוניים מה מהם ליקויים בביצוע. חוות דעת המסווגת ליקויים שונים לתחום התכנון ולתחום הביצוע, או כל סיווג אחר, אינה חריגה מהסמכות, שכן בסופו של דבר חלוקת האחריות היא תמיד עניינו וסמכותו של בית המשפט".

17. זאת ועוד, הלכה ידועה היא, לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעת המומחה שמינה, אלא רק לאחר הצגת נימוקים כבדי משקל. בהקשר לכך נפסק בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (1990):

"משמנה בית המשפט מומחה על-מנת שחוות-דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם-כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

(בית המשפט העליון חזר על הלכה זו ב-רע"א 6920/14 תשעה חודשים בע"מ נגד בנק דיסקונט, (4/1/2015); השוו גם: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 435 מהדורה 12 (2015); ע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נ' חנן רוזנטל, נב (4) 563 (1998); וע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם אליהו מזרחי, פד"י ל"ט (4) 185 (1985)).

ראה גם בספרו של א. ורדי דיני מכר דירות (מהדורה שלישית, 2009) בעמ' 405:

"ככלל, ניתן לומר כי בית המשפט יעדיף לאמץ את מסקנותיו של מומחה אשר מונה מטעמו, באשר, מטעמים מובנים, חוות דעתו אמורה להיות אובייקטיבית וחסרת פניות".

18. עם זאת, ועל אף שמומחה מטעם בית המשפט נהנה מאמון רב הנובע מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו, חוות דעתו אינה כובלת את בית-המשפט. כידוע, בבואו לתת את הכרעתו רשאי בית-המשפט לאמץ חוות דעת מומחה מטעמו או, ובהינתן סיבה המצדיקה זאת, לדחות אותה או חלקים בה (ראו לעניין זה: רע"א 2380/12 ט. ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון, פסקה 8 (1/5/2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 636-635 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)).

המערכת החוזית בין הצדדים

הסכם התכנון בין התובעים לנתבע 1 (המהנדס)

19. בין התובעים למהנדס נחתם "הסכם לתכנון הנדסי", בתאריך 17/2/13. ההסכם נערך מול

הנתבעת 5, אך כבר שם נאמר שהנתבעת 5 והנתבע 1 אחד הם. התובעים הוגדרו בהסכם, כפי שהם אכן היו בפועל, "המזמין" (נספח א' לתביעה).

בין היתר הוסכם כדלקמן:

"ב.

4. "המהנדס" יכין ל"מזמין" כל הנדרש מהאחראי לתכנון השלד כמוגדר עפ"י חוק, לקבלת היתר בניה, וכן תוכניות הנדסיות למכרז, אומדן כמויות לעבודות השלד וכנ"ל תוכניות הנדסיות מפורטות מאושרות לביצוע הכוללות: תוכנית עבודות עפר, תוכנית יסודות, תכנית רצפות/תקרות, גגות, פרטי ממ"ד, קורות ופרטים מיוחדים כנדרש בתוכניות האדריכליות, וכן רשימת ברזל.

5. מוסכם בזאת כי "המהנדס" יהיה אחראי לתכנון שלד המבנה ויציבותו בלבד.

6. מוסכם בזאת כי במהלך ביצוע עבודות השלד יבקר המהנדס באתר במסגרת הפיקוח העליון הנדרש ממתכנן השלד לפני כל יציקה כמפורט: יסודות, קורות, רצפות, תקרות וממ"ד.

7. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי הפיקוח העליון יכלול בדיקת יישום ברזל הזיון והתאמתו לתוכניות "המהנדס" שאושרו על ידיו לתוכניות הביצוע."

20. באשר לאפשרות קבלת שירותים מקצועיים מיוחדים נוספים, נאמר בהסכם:

"אם לדעת "המהנדס" יש צורך בקבלת יעוץ באחד ממקצועות ההנדסה הבנאית שאינה בתחום מומחיותו המקובלת של מהנדס בנין / קונסטרוקטור כגון:

יעוץ קרקע לתכנון ביסוס/מכניקת הקרקע, קירות תומכים וביסוסים, טיוב קרקעות ויצובם, סוגי בטונים מיוחדים וכו', יפנה "המזמין" עפ"י המלצת "המהנדס" ליועץ הרלוונטי וישלם שכרו של הנ"ל עפ"י הסכם נפרד כפי שיסוכם."

ההסכם בין התובעים לנתבע 2 (יועץ הקרקע)

21. התובעים הזמינו שירותי יעוץ לביסוס בנפרד מעבודות המתכנן. ביום 24/5/2012 שלח הנתבע 2 הצעה למתן שירותי ייעוץ לביסוס בית המגורים של התובעים (נספח 8 לתיק המוצגים מטעם הנתבע 2), שהיוותה למעשה הסכם התקשרות בין הצדדים. במסגרת הצעתו, פירט שירותי הייעוץ, לרבות:

"2.

1. ביקור באתר ופיקוח על ביצוע עד שני קידוחי ניסיון, בעזרת מכונה לקידוח כלונסאות, לצורך אפיון תנאי הקרקע באתר והתרשמות מהתנאים הטופוגרפיים.

2. הכנת דו"ח ייעוץ לביסוס, בהתבסס על המידע מקידוחי הניסיון ומידע ממקורות אחרים. הדו"ח יתייחס לכל הנושאים הקשורים בקרקע, כולל ביסוס, ניקוז, פיתוח וכד'. יוכן דו"ח נפרד לכל מבנה/מגרש.

3. אישור תכניות היסודות, כאשר אלה יועברו אלי ע"י המתכנן.

4. פיקוח עליון על ביצוע עבודות הביסוס באתר...".

22. בהמשך להצעת יועץ הקרקע, נערך ביום 14/6/2012 דו"ח יעוץ לביסוס קרקע לבית המגורים (להלן: "דו"ח הביסוס") ונמסר לתובעים ולמהנדס (נספח ב' לכתב התביעה, ומוצג 4 לרשימת המוצגים של הנתבע 2).

ההסכם בין התובעים לנתבע 3 (המפקח)

23. בין הצדדים הנ"ל נחתם בתאריך 4.11.2012 הסכם ל-"מתן שירותי ניהול תיאום ופיקוח עבודות בניה", בתאריך 4/11/2012 (נספח ג' לתביעה). ע"פ ההסכם המפקח יספק לתובעים שירותי ניהול ופיקוח על עבודות הבניה לרבות:

"2. הכנות לבניה

א. קביעת דרך הביצוע, תוך שימת דגש על "פירוק" העבודות ככל שניתן.

ב. ריכוז הצעות מחיר קבלנים.

ג. ריכוז הצעות מחיר מספקים, תוך הבאה לידי ביטוי של כח הקניה שנצבר.

ד. קביעת דרכי התקשורת עם בעלי המקצוע השונים.

ה. הוצאת מסמכי הזמנת עבודה מחייבים מבעלי המקצוע השונים".

3. ביצוע- מתן שירותים בשטח

א. קביעת לו"ז ודרכי ביצוע.

ב. ארגון האתר וקביעת סדר הביצוע.

ג. מתן אישור תחילת עבודה – ביקורת גבולות וגובה המבנה, תוך תאום עם המודד שנבחר.

ד. ניהול ופיקוח על ביצוע העבודות באתר, פיקוח רצוף על ביצוע הפרויקט באתר, תוך הקפדה על ביצוע מקצועי ומושלם לשביעות רצון המזמין ונציגיו ולפי דרישות התקנים הישראליים.

ה. תאום והזמנת חומרי הבניה השונים לרבות חומר "לבן", בדיקת כמויות ואיכות החומר ופיקוח על פריקתו.

ו. תאום והזמנת בדיקות תקן.

ז. בדיקת כמויות ואישור כמויות עבודה שבוצעה.

ח. בדיקה ואישור חשבונות לתשלום.

ט. ניהול עבודה מוקפד – כמויות ומדידות, תאור עבודה שבוצעה, ריכוז תעודות משלוח והחתמת נציגי קבלנים במקרה הצורך.

י. פגישות עם הלקוח באתר (לפי צרכי הלקוח), תוך מתן הסברים לגבי התקדמות העבודה.

י"א. תאום וקביעת תוספות ושינויים עם הלקוח במהלך הבניה – תמחור שינויים אלו יהיה לפי מחירי העלות.

י"ב. מעקב אחר הביצוע בהתאם ללו"ז ודיווח ללקוח על תקלות או עיכובים במהלך הביצוע וקביעת דרכי פתרון.

י"ג. קביעת סיורים משותפים עם המתכננים והלקוח באתר במהלך הבניה".

ההסכם בין התובעים לנתבע 4 (הקבלן)

24. בין הצדדים הנ"ל נערך "חוזה קבלן-שלד", בתאריך 25/12/13 (נספח ד' לתביעה). בין היתר הוסכם כדלקמן:

"7. הקבלן מתחייב להחזיק סטים של תוכניות מסטטוס ביצוע כשהם מנוילנים ומסודרים באתר וכן מתחייב לנהל יומן עבודה מסודר שיוחזק באתר".

"15. הקבלן מתחייב שלא לבצע כל יציקה לפני אישור מנהל הפרויקט (הנתבע 3 – ס.י.) והמהנדס. הקבלן מתחייב לזמן את המהנדס 48 שעות לפני כל יציקה".

"19. כל היציקות יבוצעו בעזרת בטון מוכן במערבלים וכן בעזרת משאבת בטון. הקבלן יודיע ל"איזוטופ" על כל יציקה, לשם נטילת דגימות, וכן למהנדס לשם פיקוח".

25. סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע לאמור:

"היה כל אחד משני בני אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד".

26. בית המשפט העליון בע"א 7436/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ב.י.מ חברה לבניה בע"מ (6/7/2017), קבע כי:

"מקובל לחלק אירועים מסוג זה לשלושה סוגים: מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. בשני המקרים הראשונים המעוולים מחויבים בפיצויים על מלוא הנזק ביחד ולחוד, ואילו המעוולים מהסוג השלישי מחויבים בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד (ראו ע"א 22/75 אדרי נ' עזיזיאן, פ"ד ל(1) 701 (1976); ד"נ 15/88 מלך נ' קורהויזר, פ"ד מד(2) 89 (1989); ע"א 8133/03‏ יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ (27.10.04) בפיסקה 25; ע"א 8664/06 חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל (‏27.8.2012) ; ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה (04.01.2009)).

לדידי, המקרה שלפנינו שייך לקבוצה השנייה שתוארה לעיל, בהינתן שאין אפשרות להפרדה פיזית של הנזק שנגרם על ידי מעשיהם של המעוולים השונים".

(ראו גם: ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר 13/3/1990).

27. גם בענייננו נראה בבירור, כי הנזק שנגרם לתובעים בלתי ניתן לחלוקה בין הנתבעים. משכך, יישאו הנתבעים באחריות כלפי התובעים, ביחד ולחוד, אך חלוקת האחריות הפנימית ביניהם תהא לפי מידת האשמה של כל אחד מהם.

סעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין קובע, כי חלוקת האחריות ביחסים הפנימיים בין מעוולים תיקבע על-פי "הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק". ועל פי הדין יש לחלק אחריות בין מעוולים, בראש ובראשונה, על פי עקרון האשם (ראו דניאל פרידמן ונילי כהן "ריבוי חייבים" דיני חיובים – חלק כללי 155, 191 (דניאל פרידמן עורך, 1994); ע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ, פסקה 25 (29.6.2014); ע"א 7008/09 עבד אל רחים נ' עבד אל קאדר, פסקה 40 והאסמכתאות שם (7.9.2010); ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, פ"ד מח(3) 207, 218 (1994); ת"א (מחוזי מרכז) 37784-01-16 פלונית נ' מדינת ישראל (נבו 02.06.2022).

28. בפסיקה נקבע כי החלוקה תיעשה לפי מידת האשם המוסרי שיש לייחס לכל אחד מהמעוולים (ראו: ע"א 746/76 עזבון המנוח בן עזרא נ' מויאל, פ"ד לב(3) 539 (1978); ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, פ"ד מח(3) 207, 216, 220-218 (1994) (להלן: עניין בכור); ע"א 4530/91 רשות הנמלים והרכבות נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, פ"ד נד(4) 583, 618 (2000); ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ ואח' נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, 23 (2003)), או על פי מבחן האשמה ההדדית הכולל הן את רכיב הסיבתיות והן את רכיב האשמה המוסרית (עניין עיריית חיפה, בפסקה 49; עניין בכור, בעמ' 218; עניין מירו, בעמ' 796. וכן השוו לע"א 3656/99 טרנסכלל בע"מ נגד מ.א.ר. מסחר וספנות בע"מ, פ"ד נו(2) 344, בעמ' 363-362 (2001)). 

29. עוד נקבע, כי קביעת מידת האשמה וחלוקת האחריות הפנימית, נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט [ע"א 7130/01 סולל בונה נ' תנעמי ואח' (1.10.2003)]:

"20.חלוקת האחריות בין מעוולים במשותף מסורה לשיקול דעתו של היושב בדין, הרואה את העדים, מתרשם מהם ומחומר הראיות וקובע את החלוקה לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד מהם (ע"א 267/58 לקריץ נ' שפיר [52], בעמ' 1253; ע"א 746/76 עזבון דוד עזרא נ' בן מויאל [53], בעמ' 542-541; ע"א 477/85 הנ"ל [43], בעמ' 424; ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל [54], בעמ' 219-218; ע"א 3656/99 טרנסכלל בע"מ נ' מ.א.ר. מסחר וספנות בע"מ [55], בעמ' 362). לפיכך בבוא ערכאת הערעור לבחון את חלוקת האחריות כפי שנקבעה בערכאה הדיונית, היא לא תיטה להתערב בה, וכבר נאמר כי:

"...[]הדבר תלוי במידה כה רבה בשיקול דעת ובהתרשמות השופט, שכמעט ולעולם לא תמצא שני פוסקים שיגיעו בדיוק לאותה מסקנה. בדרך כלל ישתמש איפוא בית-המשפט לערעורים בסמכותו לשנות את חלוקת הנזק רק כשהוא רואה לנכון לשנותה שינוי עקרוני, אך לא כדי להגדיל קימעה את אחוז אחריותו של זה ולהקטין את אחוז אחריותו של זה" (ע"א 435/63 מלכוב נ' תמרוב [56], בעמ' 149. ראו גם: ע"א 971/90 הנ"ל [28], בעמ' 426; ע"א 8666/96 אחים שחם בע"מ נ' זילברמן [57])."

אחריות המהנדס (הנתבע 1)

30. לטענת התובעים, המהנדס נתבע כמי שתכנן את שלד הבניין כולל היסודות. חתימתו על תכנית הבקשה להיתר שהוגשה לאישור הוועדה המקומית, מטילה עליו אחריות אישית על התכנון ועל הפיקוח על הבנייה כמתחייב בחוק. אחריותו האישית של המהנדס כמפקח עליון על ביצוע השלד, כוללת אחריות על השלד, ואחריות בכל שלב של התקדמות בניית שלד הבניין.

לטענתם, היה על המהנדס לבדוק את דו"ח הביסוס, ולתכנן על פיו את הכלונסאות, רק אם הוא מאשר את הדו"ח. בדו"ח הביסוס צויין, כי הבדיקה נעשתה במגרש סמוך ולא במגרש התובעים. על-אף זאת, הכין את התוכניות, ללא שהתריע על מחדל זה. היה על המהנדס להורות ליועץ הקרקע לבצע בדיקות במגרש הספציפי של התובעים, ולא להסתמך על בדיקה שבוצעה במגרש סמוך.

31. מנגד, טען המהנדס, כי בתפקידי הבניה השונים ישנם מתכנן שלד ואחראי לביצוע השלד. פרטיהם של שני אלו וחתימתם מופיעים במקומות שונים בבקשה למתן היתר בניה. מדובר בשני גורמים שונים ומופרדים. המהנדס לא שימש כאחראי לביצוע השלד, והדבר אף הודגש בהסכם בין התובעים לבין המהנדס, במסגרתו צוין בסעיף 7(א) להסכם כי: "אין בפיקוח זה להחליף הפיקוח שנדרש בחוק ע"י האחראי לביצוע השלד". לטענתו, אין זה תפקידו של המהנדס לפקח על כל הנוגע לביצוע הקידוחים ויציקת הכלונסאות, ולמעשה הפיקוח העליון שלו בהקשר זה מתמצה בהגעתו לשטח ובדיקתו באם כלובי הזיון הוכנו בהתאם לתכוניותיו, כפי שעולה מסעיף 7 להסכם.

32. כאמור, המומחה פטר את המהנדס מכל אחריות, בקבעו כי:

"בבחינת תכניות הביצוע שסיפק הקבלן הנושאות תאריך 11/13 עולה כי תכניות הקונסטרוקציה שסיפק המתכנן תואמות את דוח הקרקע בכל הקשור לתכנון הביסוס ושלד הבניין.

התכניות גם אושרו כאמור ע"י יועץ הקרקע.

יחד עם זאת עומק התכנון של הכלונסאות הועלה בסיכום עם יועץ הקרקע ל- 9 מ'.

גם תכנון הזיון בכלונסאות (כלובים) תאם הדרישות ואף נבדק בשטח ע"י יועץ הביסוס והמפקח.

התכנון לא כלל אלמנטים של יציקות בטון בפיתוח וניקוז מים מאזור הצמ"גים שהם באחריות התובעים."(סעיף 8.2 לחוות הדעת).

לפיכך, הגיע המומחה למסקנה, כי לא מוטלת אחריות כלשהי על המהנדס.

33. בסעיף 1 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970 (להלן: "תקנות התכנון והבניה"), נקבע כדלקמן:

"מתכנן שלד הבניין – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו".

לא צריכה להיות מחלוקת, שעל המתכנן/מהנדס להכין תכניותיו רק לאחר קבלת חוות דעת יועץ קרקע, שאם לא כן, תהא מלאכתו רשלנית.

"אחראי לביצוע שלד" מוגדר בתקנות התכנון ובנייה, כדלקמן:

"מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד"

34. המהנדס טוען כי תפקידו התמצה בתכנון שלד המבנה ופיקוח עליון, וכי שירותיו לא נשכרו לבצע את העבודה של המהנדס האחראי לביצוע השלד. המהנדס אינו חולק על חובתו לבצע פיקוח עליון בכפוף למוסכם עליו בין הצדדים להסכם. עפ"י ההסכם, המהנדס הינו מתכנן שלד ואחראי ליציבותו בלבד (סעיף 5 להסכם). בסעיף 7 נרשם כי:

"7. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי הפיקוח העליון יכלול בדיקת יישום ברזל הזיון והתאמתו לתוכניות "המהנדס" שאושרו על ידיו לתוכניות הביצוע.

7א. אין בפיקוח זה להחליף הפיקוח הנדרש בחוק ע"י האחראי לביצוע השלד.

7ב. באחריות המזמין להתקשר עם קבלן רשום לבצוע עבודות השלד.

7ג. באחריות המזמין לדאוג שהמהנדס של הקבלן הרשום יחתום בועדה לתכנון ובניה כאחראי לביצוע עוד בטרם תחילת העבודות בשטח, ובתום הבניה בכל הנדרש לטופס-4.

..." (ההדגשות שלי-ס"י).

35. המומחה ציין מפורשות בחוות דעתו ובעדותו, כי המהנדס הינו אחראי לתכנון השלד:

"ש. האם נכון שהמהנדס לביצוע השלד ביחד עם האדריכל מחויבים בפיקוח עליון על הבנייה?

ת: אבקש להבהיר ברשות בית המשפט את המינוח. קונסטרוקטור ומתכנן שלד זה אותו דבר, נשתמש בשם קונסטרוקטור לצורך העניין. מה שבדרך כלל אחריותו היא על בסיס תוכניותיו של האדריכל לתכנן את הבניין מבחינת השלד שלו, לאשר אותו בוועדה או בעירייה, בכפוף להתקשרות שלו בדרך כלל הקונסטרוקטור אחראי לעשות פיקוח עליון על ביצוע השלד. נקודה נוספת זה דרישה של הוועדות המקומיות כשבונים בניין שיהיה טופס שעליו יחתום קונסטרוקטור שהוא אחראי לביצוע השלד.

לשאלה מה הוא מהנדס לביצוע שלד אני משיב כי זה קונסטרוקטור והמונח הזה אומר שהוא אחראי בפני הועדה המקומית שהשלד בסדר וזה טופס שמחתימים בדרך כלל קונסטרוקטורים שהם אחראיים על ביצוע שלד. בסעיף 5 להסכם של המתכנן עם התובעים, כתוב כי המהנדס יהיה אחראי לתכנון שלד המבנה וייצובו בלבד. סעיף 6 מגדיר מה הוא צריך לעשות כפיקוח עליון" (עמ' 9 ש' 4 עד ש' 14).

ועוד,

"ש. זה נכון שאתה לא ראית בפרויקט הזה טופס חתום שממנה את הקונסטרוקטור כאחראי על ביצוע השלד?

ת. מה שראיתי זה את ההסכם של המתכנן, כתוב שהוא יהיה אחראי לתכנון שלד ועל יציבותו.

ש. באותו הסכם בין הקונסטרוקטור לתובעים מפנה לסעיף 7 א', 7ג', בהסכם, מודגש כי הקונסטרוקטור אינו אחראי לביצוע השלד?

ת. כתוב שהוא אחראי לתכנון שלד המבנה וליציבותו אך לא לביצוע. ביצוע זה הקבלן" (עמ' 19 ש' 14 עד ש' 19).

36. תקנה 15.02 לתקנות התכנון והבניה, שכותרתה "תפקידי מתכנן שלד הבניין", קובעת כי:

"מתכנן שלד הבניין חייב –

(1) לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;

...

(3) לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו; וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;

..."

הפרטים הטכניים של החישובים הסטטיים מפורטים בתקנה 15.12 לתקנות התכנון והבניה:

"ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:

.......

(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:

(א) סוג הקרקע;

(ב) מאמצים מותרים לביסוס;

(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);

(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940".

בע"פ 9815/07 רון נ. מדינת ישראל (26/11/2008) נקבע, באשר להסתמכות על תוכניות יועץ הקרקע כי :

"על מהנדס סביר מוטלת החובה לבחון בעצמו את התאמת תכניות העבודה היוצאות תחת ידיו לדרישות התקן ואין הוא רשאי לסמוך בענין זה על דעתו של מהנדס אחר. באופן דומה, מהנדס המשמש כמפקח עליון, אשר אמור לבדוק "כל רכיב ורכיב" טרם היציקה, כפי שהעיד קאופמן בעצמו, אינו יכול להפקיד את מלאכת הפיקוח בידי מהנדס אחר".

(ראו גם, ע"א (מחוזי חיפה) 66685-05-20 ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מנ' גלי אמיר (10/1/2021)).

37. ולענייננו, יועץ הקרקע ציין בדו"ח, כי הבדיקה בוצעה במגרש השכן ולא במגרש התובעים, והדבר אמור היה להדליק נורה אדומה אצל המהנדס. המהנדס לא יכול להתגונן בטענה כי הוא תכנן את היסודות על סמך דו"ח הביסוס, ובכך יצא ידי חובה, כאשר לא ווידא כי יועץ הקרקע ערך "חקירת קרקע" במגרש הספציפי לגביו חתם על הצהרה לרשות התכנון וקיבל עליו את האחריות ליציבות שלד הבניין. המהנדס אינו יוצא ידי חובתו בכך שפנה לקבלת דו"ח הביסוס. חובה הייתה עליו לבחון דו"ח הביסוס, ולהסב תשומת לב יועץ הקרקע לחובתו לבצע את קידוחי הניסוי בתחומי מגרשם של התובעים. סבורני, כי בכך כָּשַל המהנדס.

נוכח האמור לעיל, אין בידי לקבל קביעת המומחה כי המהנדס פטור מכל אחריות.

על יסוד האמור לעיל, והדיון שלהלן, ראיתי להעמיד את חלקו של המהנדס באחריות על שיעור של 15%.

אחריות יועץ הקרקע – הנתבע 2

38. לטענת יועץ הקרקע, דו"ח הביסוס נערך לאחר ביצוע שני קידוחי ניסיון במגרש השכן למגרש התובעים בהתאם לדרישות התקן, וזאת נוכח בעיית גישה למגרש התובעים. יועץ הקרקע לא ביצע פיקוח צמוד על הבניה, משלא התחייב לכך, וביצוע הבניה נעשה בליווי פיקוח הנדסי צמוד מטעם התובעים. לטענתו, הוזמן לפיקוח עליון פעם אחת בלבד, עת ביקר ב-26/12/2013, כפי שניתן ללמוד מדו"ח הביקור מ-15/1/2014 (נספח 3 למוצגי נתבע 2), אז בדק ואישר את הקידוחים הראשונים בלבד, וחזר והדגיש שיש להקפיד על ביצוע יתר הנחיות דו"ח הביסוס, אלא שהתובעים לא דאגו להסדרת הניקוז בשטח, ובכך הפרו את הנחיותיו.

39. לדבריו, ביום 8/2/2015 הוזמן ע"י התובעים לבדוק את המצב לאחר שהחלו להופיע סדקים בבית. ממצאי הביקור העלו שתי השערות: אחת, הסדקים נוצרו בשל ביצוע קבלני לקוי שהתבטא באי-ניקיון ראשי הכלונס שיצרו "פטריות" בטון בראשם, וכי ניקוז המבנה בוצע באופן לקוי, באופן שמים התנקזו לכיוון המבנה. יועץ הקרקע חזר ודרש להרחיק יציאת צינורות מי גשם מהמבנה. בנוסף, טען כי מי נגר עילי ממגרש השכן יכולים להגיע לבית, וככל הנראה אכן הגיעו. לכן התבקשו כל המעורבים לתקן את הליקויים. אולם, לטענתו, בביקור חוזר שעשה ביום 26/5/2015 התברר כי לא נעשה דבר ולא בוצעו עבודות להסדרת הניקוז במגרש, ומי הגשמים עדיין ניגרים בסמוך למבנה, ומי הגשמים יכלו עדיין לזרום מהמגרש השכן לכיוון המבנה ויסודותיו. יועץ הקרקע מסר שוב הנחיות מפורטות לתיקון הליקויים אך דבר לא נעשה.

40. אין בידי לקבל טענות יועץ הקרקע. אין חולק, כפי שהמומחה קבע בחוות דעתו, וכפי שיועץ הקרקע מאשר בעצמו, שני קידוחי הניסיון בוצעו במגרש סמוך, במרחק רב יחסית, ובניגוד לתקן. בחוות דעתו המומחה נימק קביעותיו באשר לאחריות יועץ הקרקע, בזו הלשון:

"ביצוע קידוחי הניסיון אינו בהתאם לת"י 940, היות ובוצעו מחוץ לגבולות המגרש, לא בתחום הבניה המתוכננת, ובמרחק גדול מ- 30 מ' אחד מהשני. לא הומצאה לי מפה עם סימון נקודות הקידוח ע"י היועץ וכן לא התקבל דו"ח הקודח לגבי הממצאים.

ממצאי דו"ח הקרקע, שכאמור נשענים על קידוחים מחוץ למגרש, מעלים כי חתך הקרקע כולל קרקע חרסיתית וקרטון חווארי הרגישים לשינויים בתכולת הרטיבות (מתנפחות ומתכווצות). במקרה זה נדרשת בדיקת תפיחה של הקרקע וביסוס בקוטר ובעומק גדולים יותר.

יועץ הקרקע מציין בדוח כי יש לאמת את חתך הקרקע בשטח, אך בדק רק קידוח כלונס אחד (מספר 24- בו התגלו שקיעות מאוחר יותר) שגם בו התגלה קרטון חווארי. מן הראוי היה לקיים מעקב רחב יותר אחד קידוחי הכלונסאות במיקום שונים בתחום הבניה המתוכננת, לבדוק את יומן הקידוחים ואת הבדיקות הסוניות. כל אלה לא בוצעו.

יועץ הקרקע ערך שתי ביקורות בבית לאחר גילוי הסדיקה ומסקנתו הייתה כי יש שקיעה במספר כלונסאות הנובעת מרטיבות סלע הקרטון החווארי. ההנחיות בדוח הקרקע להרחקת מי נגר מהיסודות הן חשובות אך לא ניתן לתלות בהן את הסיבה לכשל כה מהיר ורחב היקף של מערכת הכלונסאות.

בסיור בשטח נמסר ע"י הצדדים בתיק, שהיו מעורבים בתכנון, בניה ופיקוח על בתים נוספים בשכונת ההרחבה כי שיטת הביסוס בחלק מהבתים הייתה שונה"(עמ' 23 לחוות הדעת).

עוד קבע המומחה במסקנותיו:

"נראה שבמקרה שלפנינו הבעיות נובעות מאפיון לא נכון של הקרקע או לא מדויק מספיק בגבולות הבית הבנוי, בחירת סוג ביסוס שגוי ושאינו מתחשב בסלע קרטוני הרגיש מאוד למים..."

41. כן, אין בידי לקבל טענת יועץ הביסוס, כי קידוחי הניסיון לא בוצעו במגרש התובעים בשל בעיות גישה. לא מצאתי לטענה זו תימוכין בחומר הראיות. מה גם, המומחה העיד בחקירתו הנגדית כי לא הייתה שום מניעה לבצע קידוחי ניסיון במגרש התובעים:

"ש. תאשר לי, אמרת שאתה יזם, שיש מקרים שלא ניתן להכניס את מכונות הקידוח לתוך אותה חלקה וזה הוסבר לך בביקור ולכן במקרים מסוימים עושים איפה שאפשר לקדוח כי אי אפשר היה לקדוח באותו מקום?

ת. הקידוח כמו שראיתי בשטח לא הייתה שום מניעה להכניס מכונת קידוח למגרש עצמו התשובה השנייה ביצעתי בניסיון חיי גם קידוחים במקומות סגורים ובמקומות פתוחים ולפעמים אתה מביא מנוף שמרים מכונה לשטח והערכה שלי שכנראה הדוח אמור היה להיות גם למגרש השכן כך אני חושב שנעשה"(עמ' 23 ש' 5 עד 11).

הנה-אם-כן, עיקר הכשל נעוץ בדו"ח הביסוס המבוסס על בדיקות שבוצעו מחוץ לתחום המקרקעין המיועדים לבנייה, וכפי שקובע המומחה, יועץ הביסוס כשל בהתאמת תכנון הביסוס לסלע קירטוני (ראו עדות המומחה בעמ' 16 ש' 24 עד 26), ואפיון לא נכון של הקרקע.

42. התקן עוסק בביצוע ובפיקוח של ביסוס מבנים ועבודות גאוטכניות אחרות בהנדסה אזרחית. בסעיף 5.04 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה, נקבע כי:

"(א) הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים".

נאמר מפורשות כי הבדיקה תבוצע בקרקע בה יוקם הבניין, ולא בקרקע השכנה.

43. בהתאם לסעיף 2.2.1 לתקן, עבור כל מבנה ייערך "סקר אתר"; קידוחי ניסיון בקרקע המיועדת לבנייה נועדו לספק מידע על תת-הקרקע (קרקעות וסלעים) לצורך תכן הביסוס (סעיף 2.3.4.1, (ב) לתקן); עומק קידוחי הניסיון יהיה גדול מעומק תחתית היסודות למבנה המתוכנן (סעיף 2.3.4.3, (א) לתקן).

ובהתאם לסעיף 3.1.1 לתקן, שכותרתו "מטרות התקן":

"תכן הביסוס יאפשר את העברת עומסי המבנה לקרקע או/וגם לשכבות סלעיות באמצעות היסודות, תוך הבטחת קיום מקדם ביטחון מספיק לתסבולת הנדרשת ולתזוזות המותרות. לצורך התכן יש לחקור את הקרקע כדי לקבוע את סוגי היסודות, עומקם, חישוב התסבולת והתזוזות האנכיות והאופקיות וכן השקיעות ההבדליות (הדיפרנציאליות). התוצאות של חקירות הקרקע, העומסים על היסודות ונתוני המבנה יאפשרו את חיזוי התנהגות המבנה הן בשלבי הביצוע והן לאורך כל תקופת השירות המתוכננת של המבנה, ובהתחשב במבנים הסמוכים...".

ועוד, בהתאם לסעיף 3.7.1 לתקן נקבע כי:

"קרקע חרסיתית, לפי הגדרתה בתקן למיון קרקעות (התקן הישראלי ת"י 940 חלק 5), לרבות חוואר, משנה את נפחה בשל שינויים בתכולת הרטיבות, וכתוצאה משינויי הנפח נוצרות בקרקע תזוזות אנכיות וצידיות. תופעה זו עלולה לגרום לתזוזות הבדליות גדולות של יסודות בקרקע חרסיתיות. גורמים רבים משפיעים על השינויים בתכולת הרטיבות, ובהם:... ז. נגר עילי, מים שעונים (perched water), שינוי במפלס מי התהום, מי השקיה ומי קולחים...".

סעיף 3.7.3.1 לתקן קובע את עקרונות שיטת הביסוס בקרקע תופחת:

"א. שיטת הביסוס המומלצת בקרקע תופחת היא באמצעות כלונסאות המעוגנים בשכבות העמוקות, שאינן מושפעות משינויים בתכולת הרטיבות. יש למנוע התרחבות קוטר הכלונס עד לעומק 2 מ' לפחות מפני הקרקע, בעזרת שרוול קרטון או שרוול פלסטיק או כל אמצעי אחר.

ב. עומק הכלונסאות יהיה לפחות 10 מ' מתחת לפני הקרקע וקוטרם לא יפחת מ- 400 מ"מ...".

44. בדו"ח הביסוס, תוארו מקרקעי התובעים תוך התייחסות לקידוחי הניסיון שבוצעו, בזו הלשון:

" 2. הקרקע

המדרון הטבעי יורד מצפון-מזרח לכיוון דרום-מערב בשיפוע של כ-20–15 מעלות. המגרש מורכב משני משטחים של מילוי, והוא חשוף. ביום 12.6.12 בוצעו שני קידוחי ניסיון בעזרת מכונה לקידוח מיקרופיילים של חב' אבו חסן יוסף, אחד במגרש 172 השכן, ואחד בסמוך למגרש 173. ממצאי הקידוחים מתוארים כלהלן:

ק-1 בפינה הצפון-מזרחית של מגרש 172

3.0 – 0.0 מ': מילוי – חרסית קרטונית בצבע חום-בהיר עם צרורות וגושי סלע.

8.5 – 3.0 מ': קרטון לבנבן בחוזק בינוני עד פריך (חווארי), לעתים קשה, עם צרורות של צור שחור.

ק-2 מערבית ומתחת למגרש 173

0.7 – 0.0 מ': מילוי – צרורות וגושי סלע עם חול קרטוני צהבהב.

6.5 – 0.7 מ' : קרטון לבנבן בחוזק בינוני עד פריך, לעתים קשה.

סקר הקרקע הנ"ל מתאר את תנאי הקרקע שבאתר, בהתבסס על מידע מקידוחי הניסיון ומידע ממקורות אחרים. השלמת המידע לגבי חתך הקרקע תעשה בעת ביצוע עבודות הביסוס בפועל באתר"(ההדגשות שלי – ס"י).

בהמשך, יועץ הקרקע ממליץ בסעיף 3.1 לדו"ח הביסוס על שיטת הביסוס המתאימה לקרקע המגורים, בזו הלשון:

"3.1 ביסוס

1. בתנאי הקרקע הקיימים באתר, שיטת הביסוס המומלצת היא ביסוס ע"ג מערכת של כלונסאות קטני קוטר (מיקרופיילים) בקוטר 45 ס"מ, קדוחים ויצוקים באתר. שכבת הביסוס: קרטון לבנבן, בחוזק בינוני עד פריך, לעתים קשה, עם צרורות של צור שחור.

2. תסבולת אנכית מקס' מותרת לכלונס בקוטר 45 ס"מ: 110 טון.

3. אורך מינימום: 5 מ'.

4. חדירה בסלע טבעי קשה: לפחות 3 מ' (ההדגשות שלי-ס"י).

...".

יועץ הקרקע סיכם את דו"ח הביסוס, באומרו:

"1. יש להעביר תכנית יסודות עם סימון העומסים (שרות, ללא מקדמים), לעיון הח"מ.

2. כמו-כן, הח"מ יוזמן לאתר בעת ביצוע עבודות הביסוס בפועל באתר (עם התראה של שני ימי עבודה לפחות). מטרת הביקור היא לא רק לצורך בקרה על טיב העבודה, אלא גם לאימות תנאי הקרקע המשוערים, ולמתן הנחיות מתאימות במקרה של הימצאות ממצאים חריגים."

45. בחקירתו הנגדית העיד המומחה מפורשות, כי קידוחי הניסיון לא בוצעו בהתאם לתקן:

"ש. לפי מה קבעת שהתכנון שערך יועץ הקרקע לא תואם את התקן אם בעצמך לא ערכת שום בדיקה איזה סוג קרקע זה?

ת. מה שכתבתי שהפתיחה שעשה יועץ הקרקע, הפעולה הראשונה, שהוא לקח בדיקות קרקע לא מהמקום שהיה צריך לקחת ולא בהתאם לתקן, פה כבר יש כשל ראשוני, הכשל הזה מביא לכל שרשרת הכשלים אחר כך, אם אתה לא עושה בדיקה נכונה במקום שבו צריך, זה עלול להוביל אותך לתכנון ביסוס שלא מתאים למקום.

...

ש. האם נכון לומר שתקן 940 קובע שחובה לבצע קלונסאות בעומק 10 מ' רק כאשר יש קרקע שהיא תופחת זה מתי שהתקן חל וקובע את החובה הזאת?

ת. אני לא מומחה לעניין אבל היות ולא נלקחו בדיקות קרקע במקום שהיה צריך לקחת ולא נלקחו בדיקות תפיחה על ידי יועץ הקרקע, אז לא ניתן לגשת לתקן בעניין הזה" (עמ' 22 ש' 32 עד עמ' 23 ש' 15).

המומחה ממשיך בעדותו ומעיד, כי:

"ש. על סמך מה הוצאת חוות דעת לבית מהשפט בתור מומחה אובייקטיבי, על סמך מה התבססת שקבעת את סוג הקרקע, שטענת את חוות הדעת שהקלונסאות לא הגיעו לעומק הרצוי מבחינתך ולטענתך?

ת. קודם כל הסתמכתי על מה הבית שמראה יש בעיה של דפורמציה ביסודות הבית, הסתמכתי על הביקורים של יועץ הקרקע עצמו שאישר שיש בעיה ביסודות הבית, אחר כך בחנתי מה יועץ הקרקע עשה וראיתי שהוא הוציא בדיקות ניסיון לפרויקט לא לפי התקן ולא איפה שהיה צריך לבדוק וזה גם מעלה את ההנחה הדי סבירה שהתכנון ביסוס שהוא עשה לא התאים את הקרקע שנמצאת מתחת לבית " (עמ' 22 ש' 22 עד ש' 29).

בעדותו המומחה מחדד עיקר הכשלים שגרמו לסדקים, בזו הלשון:

"ש. ענית שהמצב בבית מראה שיש סדקים אבל אתה אומר שסיבות יכולות להיות כמה דברים, יכול להיות שלא בדקת שהקלונסאות לא הגיעו לעומק הרצוי, יכול להיות שלא בדקת כי מדובר בקרקע חרסיתית שתופחת, יכול להיות שהבעיה בכלל הייתה שהתובעים התעלמו מהמלצת יועץ הקרקע בשנת 2015 להרחיק מהמגרש כמו שהוא הורה ב-2011 בדוח הראשון שלו את המרזבים כדי שהמים לא יגיעו ליסודות הבניין ויחלישו אותם?

ת. מעל כל ספק הכשל שייך לקלונסאות והוא משוייך כמו שקבעתי ברובו ביועץ הקרקע שלא לקח בדיקות קרקע במקומות שלא היה צריך לקחת ועקב זה הוביל אותו לתכנון לקוי של יסודות המבנה שגרמו לדפורמציות במבנה, החלק השני שנשאלתי זה נושא הביצוע, בביצוע לא שחררתי את הקבלן וקבעתי כי בגלל ואין הוצאות ברורות של יומני פיתוח, של תוצאות ברורות, קיים סיכוי מסוים שגם הקבלן לא ביצע את העבודה כמו שצריך. לגבי הנושא של מי גשם, כתבתי בצורה ברורה שנתוני המגרש של מגרש משופע היו ידועים ליועץ הקרקע כשהוא עשה את דוח הקרקע ואם הוא חשב שיש סכנה גדולה להצטברות מי גשם בזמן הביצוע אז היה צריך לקחת את זה בחשבון בתכנון הביסוס שלו, העניין של הרחקת מי גשם מצינורות מי גשם, התייחסתי לזה בחוות דעתי וכתבתי שיש לזה תרומה מסויימת אך היא זניחה, אני לא חושב שהנזקים בבית נובעים כולם לכאורה מזה שנזלו מי גשם וגרמו לדפורמציות של יסודות" (עמ' 24 ש' 16 עד ש' 31).

46. כפי שראינו לעיל, גם התקן מחייב בתכנון יסודות המבנה הבטחת מקדם בטחון מספיק, תוך חיזוי התנהגות המבנה, הן בשלבי הביצוע והן בשנים יבואו.

המומחה ראה ביועץ הקרקע כגורם העיקרי בכשל שהוביל לסדיקה במבנה עקב טעות בזיהוי סוג הקרקע וטעות בקביעת אופן הביסוס. מה גם, יועץ הקרקע ביקר בשטח הבנייה פעם אחת בלבד במהלך עבודות היסוד, בה הסתפק בבחינת קידוח כלונס 24 בלבד, ולמרות זאת הורה לקבלן להמשיך בביצוע העבודה בהתאם לתוכניות וההנחיות, ולא מצא לנכון לבחון קידוחים נוספים בזמן אמת, או לבחון שיטת הביסוס מחדש נוכח תכן כלונס 24.

47. אם בכך לא סגי, ביום 26/12/2013 ביקר יועץ הקרקע בשטח הבניה לפי הזמנת המפקח וערך דו"ח ביקור באתר ביום 15/1/2014 (נספח 3 למוצגי הנתבע 2). כעולה מדו"ח הביקור נקדח בנוכחות יועץ הקרקע כלונס מס' 24 בלבד בעומק 8 מ' ובעומס של 28 טון. חתך הקרקע שנתגלה בעת הקידוח תואר כדלקמן:

"בעומק עד 1.5 מ"ר: מילוי – חרסית קרטונית בצבע חום בהיר עד אפור, עם צרורות.

בעומק מ- 8.5 – 1.5 מ' : קרטון לבנבן עד אפרפר, בחוזק בינוני עד פריך, לעתים עם צרורות גיר."

יועץ הביסוס גם בדק כלונס מס' 25 שנקדח טרם הגעתו לאתר, ומצא כי נקדח בעומק 8.5 מר' (כפי עומק כלונס 24) ובקוטר 45 ס"מ, אם כי לא התייחס לתכן שהוצא מהקדח.

יועץ הקרקע הגיע למסקנה, כי ביצוע הכלונסאות שנבדקו על ידו באתר היה תקין ותואם לדו"ח הביסוס, והנחה את הקבלן להמשיך בעבודתו, ללא כל הסתייגות.

48. המומחה התייחס לבדיקה שביצע יועץ הקרקע, באומרו:

"יועץ הקרקע מציין בדוח כי יש לאמת את חתך הקרקע בשטח, אך בדק רק קידוח כלונס אחד (מספר 24- בו התגלו שקיעות מאוחר יותר) שגם בו התגלה קרטון חווארי. מן הראוי היה לקיים מעקב רחב יותר אחר קידוחי הכלונסאות במיקום שונים בתחום הבניה המתוכננת, לבדוק את יומן הקידוחים ואת הבדיקות הסוניות. כל אלה לא בוצעו".

49. בחקירתו המומחה העיד, כי:

"ש. בחוות הדעת בפרק הסיכום נקודה מספר 5, עמוד 22 למעלה, כותב "שביום 26.12.13 התקיים ביקור של יועץ הקרקע ולאחר מכן התגלה מילוי חרסית, קרטונית בצבע חום בהיר בעומק של 1.80, קרטון לבנבן עד אפרפר", איפה ראית בפרק המסקנות שלך בעמוד 23, שמדובר בקרקע שהיא תופחת, קרקע שתקן 940 חל עליה, מאיפה הגעת למסקנה הזאת?

ת. הדוח קרקע מתייחס בקטע התחתון לקרטון לבנבן עד אפרפר, זה נקרא חוור שהוא רגיש מאוד לתכולת רטיבות, המידע ברגע שראיתי את הסדקים בניין וראיתי את סוג הסדקים ואת הדפורמציה ואת דוח הקרקע שאומר שזה סלע חוורי אז הוא נתון לשינויי רטיבות כאשר ברטיבות הוא מתנפח ויכול לגרום לדפורמציה. היועץ קרקע עצמו הוא בדק את הקידוח של קלונס 24 ואחר כך אחרי שבנו את שלד הבית וקראו לו לראות את הסדקים הוא אמר שקלונס 24 כנראה עבר דפורמציה זאת אומרת התנפח.

ש. הוא אמר שהוא התנפח כי מדובר בקרקע תפחת או סיבה אחרת?

ת. הוא אמר כי הסיבות לשקיעות בקלונסאות 14, 24 שזו אותה קלונה שהוא ראה שבודקים בשטח יכולות להיות אי הרחקת מי נגר מהיסודות, לטענתו יש רטיבות למטה שגורמת לתפיחה, באותה קלונס שהוא בדק אמר שיש רטיבות" (עמ' 23 ש' 19 עד ש' 33).

50. מלבד קביעותיו של המומחה, אומר, כי השערותיו של יועץ הקרקע בדבר הגורמים לשקיעה ביסודות אינן מקובלות עלי כלל ועיקר. כפי שציין המומחה, יועץ הקרקע, שבדק אמנם רק קדח כלונס 24, שהעלה קרקע חרסיתית וקרטון חווארי, הרגישים לרטיבות המתבטאת בהתנפחות והתכווצות, לא עשה דבר ולא שינה את הוראותיו באשר לשיטת הביסוס לרבות באשר לעומק וקוטר הקידוחים. ויודגש, גם באותו כלונס 24 חלה מאוחר יותר שקיעה.

לא זו אף זו, ההשערה כי קורות נוצקו על "פטריות" הבטון של הכלונסאות ללא ניקוי ראשי הכלונסאות, אינה מבוססת כלל ועיקר. הרי עבודות הקבלן היו מפוקחות ע"י המהנדס והמפקח, שהזדמן להם לבקר באתר בטרם יציקת הקורות. חזקה כי אלה לא היו מאשרים את היציקה לו נמצאו "פטריות" לא נקיות. גם ההשערה בדבר ניקוז לקוי אינה מקובלת עלי. כפי שהוכח בפניי, ועל כך אין חולק, השקיעה ביסודות הייתה מהירה למדי, ובהיקף נרחב, כך שאין זה הגיוני כי בעיית הניקוז הייתה הגורם המיידי לשקיעה. וכפי שראינו לעיל, המומחה ראה בעניין הניקוז כגורם זניח למדי.

51. המסקנה המתבקשת היא, תכנון הביסוס ע"י יועץ הקרקע לא תאם את ממצאיו לא במגרש השכן ולא עת שבדק קידוח כלונס 24, זאת מבלי להתייחס לשאלה האם בדיקה זו היית ממצה. היה על יועץ הביסוס לקחת בחשבון את העובדה שקרקע מסוג זה רגישה לרטיבות ונוטה לתפוח ולהתכווץ כתוצאה מחדירת מים. אם יועץ הביסוס ראה לנכון להסתפק בבדיקה שביצע במגרש השכן, היה אמור גם לתכנן את קידוחי הכלונסאות בהתאם לממצאיו במגרש השכן.

כך או כך, יועץ הביסוס ראה לנכון להסתפק בביקור אחד בשטח, וצפה בקדיחת כלונס 24, וכן בחן את תוכנו, והגיע למסקנה שאין שינוי באופן הביסוס. ואף לא הסתייג מאופן ביצוע הקידוחים ולא העיר הערות כלשהן לא בפני הקבלן ולא בפני המהנדס.

נוכח האמור לעיל, אינני רואה בעין אחת עם המומחה שיעור חלקו של יועץ הקרקע באחריות לנזקי התובעים. סבורני כי יש להעמיד חלקו של יועץ הקרקע על 60%.

אחריות המפקח והקבלן

52. יותר משאר המעורבים, סבורני כי אחריותם של המפקח והקבלן שלובות במידה רבה אחת בשנייה, ומשכך ראיתי לכרוך את הדיון בעניינם יחדיו.

ככלל, המפקח אחראי, בין היתר, לכך שהקבלן יבצע עבודתו בהתאם לתכניות הביצוע שהוכנו ע"י המהנדס, וכן למלא אחר הוראות הדין החלות עליו. ככל שתמצא כי הקבלן ביצע מלאכתו נאמנה, ובהתאם לסטנדרט המקצועי הסביר, תתבקש המסקנה כי גם המפקח מילא תפקידו נאמנה כל הקשור לחלקו של הקבלן.

בענייננו, וככל שמדובר בעבודות השלד, למעט עבודות הקידוח לכלונסאות, מדובר היה בקבלן אחד, הוא הנתבע 4.

53. בהקשר לתפקידו ואחריותו של מפקח בניה, ויחסי הגומלין עם הקבלן, יפים הדברים שנאמרו בע"א 3392/93 איברהים נ' אלון הגליל, (25/12/2000):

"... אכן, מעמדו המיוחד של בעל המקצוע המפקח על ביצוען של עבודות בניה עשוי להטיל עליו חובות מיוחדות (ראו ע"א 684/76 אייל נ' פוקסמן, פ"ד לא(3) 349, 360) (להלן - פרשת אייל)). דברים אלה נכונים ביתר-שאת כשמדובר במי שמרכז את הפיקוח על הפרויקט כולו, המבוצע על ידי מספר רב של קבלני-משנה (וראו: ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו (251,233 (3 (להלן - פרשת עמיר)). אולם משמעות הדבר אינה מתן פטור גורף לקבלן המבצע או הטלת אחריות בלעדית (מוחלטת או מוגברת) על המפקח; סטנדרט ההתנהגות של המפקח, כאיש מקצוע, נמדד ביחס לזה של בעל המקצוע הסביר באותן הנסיבות (וראו סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; ע"א 280/60 פרדו נ' חפץ ואח', פ"ד טו, 1977,1974 וע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(177,172,(2; ראו גם: 1989),par. 190). 57) A Am.. Jur. 2d Negligence לעניין חבותם של ארכיטקטים ומהנדסים, ראו: Neil F. Jones Professional Negligence and Insurance Law (London, 1994) 95. ראו גם פרשת אייל, בעמ' 359). אחריותו של בעל המקצוע אינה אחריות מוחלטת. זו אחריות על בסיס של אשמה. היא תקום רק אם לא עמד בסטנדרט האמור".

54. עוד נקבע בפסיקה, כי "פיקוח צמוד" מטרתו בדיקה יומיומית של אופן ואיכות ביצוע העבודה על ידי הקבלן, והתאמות לביצוע התוכניות האדריכליות (ע"א 600/86 עמיר ואח' נ' קונפינו ואח' (1992)). השאלה עד היכן יתפרס גבול אחריותו של מפקח במישור החוזי, תלויה בחוזה הספציפי בין הצדדים (ת"א (מחוזי תל-אביב) 6135/04 זהב ירושלים בע"מ נ' תפנית וינד בע"מ (1/3/2007))".

55. לטענת התובעים, המפקח נטל על עצמו אחריות לבצע פיקוח צמוד לבניה, לנהל את העבודה בקפידה לרבות פיקוח על ביצוע הכלונסאות, הסדרת אמצעי ניקוז במגרש, בדיקת יומני עבודה והזמנת הבדיקות הנדרשות, אך התרשל בכל אלה ולא ביצע את עבודתו באופן מקצועי וראוי.

56. מנגד, טען המפקח כי אינו אחראי באופן כלשהו לליקוי תכנוני, טענה שאף לא נטענה על ידי מי מהצדדים. תפקידו של המפקח על-פי ההסכם לא כלל מעולם אחריות לביצוע התכנון על ידי מתכנני המבנה. מה גם, בחוות דעת המומחה לא היה ממצא חיובי כי הסדקים נגרמו עקב ביצוע לקוי.

57. לטענת המפקח, האחריות לביצוע הכלונסאות, הסדרת אמצעי הניקוז במגרש, הזמנת בדיקות סוניות וניהול יומן עבודה אינה מוטלת עליו, אלא בפועל רובצת לפתחם של המהנדס, יועץ הקרקע והקבלן. לפי עדות המומחה (עמ' 24 לפרוטוקול), המפקח לא היה אמור לזהות בעיה בניקוז במגרש. דווקא המהנדס ויועץ הקרקע הם מי שהיו אמורים לזהות אם קיימת בעיה וליתן פתרון תכנוני. מה גם, על-פי דו"ח הביסוס שהיה חלק מהותי מהליך התכנון, המפקח לא נדרש להזמין בדיקות סוניות, הסמכות ניתנה למהנדס וליועץ הקרקע בלבד. המפקח לא היה אחראי לנהל יומן עבודה של הקידוחים ויציקת הכלונסאות. האחריות היתה מוטלת על הקבלן, בעוד שהיה על המהנדס ועל יועץ הקרקע לדאוג כי הקבלן ינהל יומן עבודה, ולדרוש ממנו בזמן אמת את הרישומים ביומן כדי לאשר המשך העבודה.

הנה-אם-כן, חובה הייתה על הקבלן, גם מכוח הסכם ההתקשרות עם התובעים (סעיף 7 להסכם), לנהל יומן עבודה, וחובה הייתה על המפקח לדאוג שהקבלן יעשה זאת. אלא שעל המפקח מוטל תפקיד נוסף, והוא פיקוח על הסדרת אמצעי הניקוז.

58. מעיון בהסכם שנכרת בין התובעים לבין המפקח עולה, כי מדובר בהסכם למתן שירותי ניהול, תיאום ופיקוח על עבודות הבניה, פיקוח רצוף על ביצוע הפרויקט באתר, תיאום והזמנת בדיקות תקן וניהול עבודה מוקפד, כגון: כמויות ומדידות, תיאור עבודה שבוצעה וכו'. ניתן לומר, כי תפקידו של המפקח בהתאם להתקשרות עם התובעים, הינו ברמה של פיקוח צמוד.

59. בחוות דעתו הגיע המומחה למסקנה, כי ייתכן ואחת הסיבות לסדקים נובעת מביצוע לקוי של הכלונסאות (עמ' 17 -18 לחוות דעתו). ובהמשך חוות דעתו (בעמ' 24), בהתייחסו לאחריות הקבלן והמפקח, קבע המומחה, כי :

"בהתאם לחומר שהתקבל מהקבלן ומהמפקח, לרבות אישורי יציקות ודוח פיקוח עליון של יועץ הקרקע והמתכנן נראה כי הקבלן עבד בהתאם לתכניות הביסוס המעודכנות של המתכנן. יחד עם זאת בכל הקשור לביצוע הכלונסאות הקבלן לא ערך יומן מפורט עם תיעוד לגבי חתך הקרקע והסלע בכל קידוח ולא ערך בדיקות סוניות כנדרש עם סיום ביצוע הכלונסאות. לפיכך לא ניתן לדעת אם היו ממצאים חריגים בעת הקידוחים וכן עומק בפועל של הכלונסאות היצוקים בתוך שכבת הסלע ורציפות וניקיון הכלונסאות.

נושא ביצוע הכלונסאות, הסדרת אמצעי ניקוז במגרש, בדיקות ויומני עבודה נופלים גם לפתחו של המפקח שאמור לבדוק אלמנטים אלה להזמין הבדיקות הנדרשות" (סעיף 8.3 לחוות הדעת).

60. לדו"ח הביסוס צורף מפרט לביצוע כלונסאות קטני קוטר "מיקורופילים", במסגרתו הורה יועץ קרקע, בין היתר, כי:

"...

2. הקבלן יערוך יומן עבודה, מאושר ע"י המהנדס, שיכלול רישום מדויק של מהלך העבודה, כולל חתך הקרקע ואורך קטעי הסלע. כמו-כן, יירשם מידע חיוני נוסף, כגון הימצאות חללים ו/או מערות, התמוטטיויות, וכד'. יש לדווח ליועץ הביסוס מיד על כל ממצא או אירוע חריג.

3. יש להזמין את יועץ הביסוס לאתר ביום הראשון של עבודות הקידוח, לבקרה ולמתן הנחיות מתאימות"

...

5. פיקוח ובקרת איכות

...

2. לפי דרישת המהנדס ו/או יועץ הביסוס, טיב הבטון הטרי שבכלונסאות ייבדק ע"י נטילת דוגמאות בזמן יציקת הכלונסאות, ע"י מעבדה מוסמכת, לצורך בדיקת החוזק בלחיצה. מספר הדוגמאות וסוג הבדיקות ייקבעו ע"י המהנדס, ולא פחות מדרישות התקן/הרשויות. עלות נטילת הדוגמאות וביצוע הבדיקות תהיה ע"ח הקבלן.

3. באם מתעורר ספק כלשהו לגבי טיב הבטון/שלמות הכלונסאות, רשאי המהנדס ו/או יועץ הביסוס לדרוש ביצוע בדיקת אל-הרס, כגון בדיקות סוניות, על כל הכלונסאות שבאתר. בדיקות אלה יבוצעו ע"ח הקבלן, ולפי הנחיות יועץ הביסוס, בהתאם לגודל הבעיה.

6. ביצוע בדיקות סוניות:

...

2. מטרת הבדיקה הסונית היא לתת מידע לגבי אורך הכלונסאות, שלמותם ואיכות הבטון. הבדיקה יכולה להבחין בפגמים בכלונסאות, כולל אורך, עומק וגודל הפגם, אך הבדיקה איננה מתייחסת לתסבולת הכלונס.

...

4. פתרונות לבעיות שיתגלו, באם יהיו כאלה, יינתנו ע"י יועץ הביסוס, לאחר קבלת ממצאי הבדיקות הסונית והאחרות. שוב, תיקון כל פגם ובעיה שיתעוררו לגבי טיב הכלונסאות ו/או טיב הבטון, יבוצע ע"י הקבלן ועל חשבונו, לפי הנחיות המהנדס ו/או יועץ הביסוס" (ההדגשות שלי ס"י).

עינינו הרואות, מי שהיה מוסמך להורות על ביצוע בדיקות סוניות הם המהנדס או יועץ הקרקע, ולא הקבלן, וזאת לפי שיקול דעתם הם ובמידת הצורך בלבד.

61. הספק באשר לטיב עבודות הביסוס נוצר מעצם העובדה שהקבלן לא ערך יומן עבודה, בעוד המפקח לא עמד על כך שהקבלן יערוך יומן עבודה כמתחייב מההסכם ומההנחיות. בנסיבות כאלה, נולד הספק, אשר מחייב עריכת בדיקות סוניות. על-כן, היה על המפקח להתריע בפני המהנדס ו/או יועץ הקרקע דבר הספק המצריך ביצוע בדיקות סוניות.

62. על סמך האמור לעיל, מצאתי כי המפקח התרשל בתפקידו משלא פיקח כיאות על ביצוע קידוחי הכלונסאות, כפי שמתחייב מחובת הפיקוח החלה עליו ע"פ ההסכם וההנחיות של יועץ, ובין היתר בכך שלא הודיע למהנדס וליועץ הקרקע כי לא נערך יומן עבודה, וכי מהלך ביצוע עבודות הביסוס לא תועד כלל. זאת בנוסף לחובתו הבסיסית לעמוד על כך שהקבלן ינהל יומן עבודה.

63. התובעים עותרים לאמץ קביעותיו של המומחה באשר לאחריות הקבלן. מנגד, לטענת הקבלן, לא חלה עליו כל אחריות. לטענתו, אף עיון בחוות דעת מומחה התובעים, שצורפה לכתב התביעה, מלמד כי לא יוחסה לו אחריות כלשהי. הקבלן קיבל אישורים מטעם המהנדס, יועץ הקרקע והמפקח לכל שלבי הבניה לרבות הכלונסאות ומעולם לא הושמעה כל הערה, הסתייגות או טענה לגבי טיב עבודתו, על אף שכולם נכחו בעת ביצוע הקידוחים לכלונסאות, בעוד הפיקוח על המשך העבודה היה צמוד.

64. לטענתו, ביום 16/1/2014 עת ביקר המהנדס באתר, לאחר יציקת הכלונסאות, לא מצא כשל או פגם כלשהוא בביצוע הכלונסאות, ואף אישר יציקת קורות הקשר על ראשי הכלונסאות, מבלי שנרשמה הערה או טענה כלשהיא בעניין אי-ניקיון "פטריה", או הימצאות עפר ולכלוך בראש הכלונס.

65. לפי הנחיות דו"ח הביסוס, ולפי הסכם ההתקשרות עם התובעים, הייתה חובה על הקבלן לערוך יומן עבודה. לפי הנחיות יועץ הקרקע היה על הקבלן לפרט ביומן מהלך העבודה, כולל חתך הקרקע ועומק שכבת הסלע, ואילו המפקח היה אמור, מכוח תפקידו, לדאוג בין היתר לניהול יומן העבודה ע"י הקבלן. בחקירתו הנגדית העיד המומחה, כי:

"ש. האם קיימת חובה חוקית על פי תקן כלשהו לערוך בדיקות סוניות לקלונסאות בסוף הביצוע?

ת. ... יש פה עניין של פרקטיקה של ביצוע וזה בא לביטוי בהמלצות של יועץ הקרקע, יועץ הקרקע ביקש שני דברים, ביקש שהקבלן- המפקח ינהלו יומן של בדיוק מה שבית המשפט העיר, יומן אומר כל מספר קידוח מה העומק ומה סוג הקרקע שמצאו בתוכו, זה הנחיה ראשונה שלא בוצעה. ההנחיה השנייה היא לבצע בדיקות סוניות אחרי שגמרו לקדוח ולצקת בטון. מה הפרקטיקה, המפקח לא עומד יום ולילה ובודק כל קידוח, בדרך כלל זה קבלן משנה של הקבלן שמבצע את העבודה, וחוץ מהקבלן שהוא בעל עניין והוא לא תמיד צדיק, ולא תמיד יודעים מה נעשה בפועל בשטח. לפעמים קודחים נופל עפר לבור והקבלן ממשיך לצקת. הדרך היחידה זה הבדיקות סוניות שמראות מה העומק שיצקו ואם יש רציפות ביציקה.

ש. כלומר להבנתך ועל בסיס החומר שעל ביסוס הכנת את חוות הדעת שלך אתה אומר שיועץ הקרקע נתן הוראה חד משמעית לבצע בדיקות סוניות?

ת. נכון, ואלה לא בוצעו" (עמ' 25 ש' 30 עד עמ' 26 ש' 8).

66. כפי שראינו לעיל, לא ניתנה הנחיה כלשהי בדו"ח הביסוס לקבלן ו/או למפקח לבצע בדיקות סוניות. מדו"ח הביסוס עולה כי למהנדס ו/או יועץ הקרקע הסמכות לדרוש בדיקות סוניות, וזאת רק במידה ומתעורר ספק לגבי טיב הבטון או שלמות הכלונסאות. מה גם, אין אני מסכים עם המומחה כי ההוראה שניתנה ע"י יועץ הביסוס לביצוע בדיקות סוניות הייתה חד-משמעית. ההנחיה לביצוע בדיקות אלו אך ורק למקרה ומתעורר ספק כלשהוא לגבי טיב הבטון או לגבי ביצוע הכלונסאות.

67. עיקר הטענות כנגד הקבלן מתמקדות בהעדר ניהול יומן עבודה והימנעות מביצוע בדיקות סוניות לכלונסאות. בחקירתו הנגדית העיד המומחה כי:

"ש. אם נסכם את כל מה שהיה תאשר למעשה בבניין אין כשלים קונסטרוקטיבים במבנה שמעל היסודות?

ת. הסדקים שיש בבניין הם לא באלמנטים הקונסטרוקטיביים.

ש. זאת אומרת הבעיה לא בעמודים, לא בכורות ולא בתקרות?

ת. נכון

ש. גם לא בחגורות?

ת. חגורות זה לא שייך, זה לא אלמנט קונסטרוקטיבי.

ש. אם נסכם, האחריות שאתה למעשה מנסה לייחס לקבלן הם שניים, בכך שהוא כביכול לא ניהל יומן קידוחים, ולמעשה לא מילא את חובתו כביכול לעשות בדיקות סוניות, אלה הם שני הדברים שבגינם אתה מייחס לו את האחריות?

ת. נכון" (עמ' 27 ש' 24 עד עמ' 28 ש' 5).

כפי שכבר קבעתי בדיון לעיל, לא הייתה על הקבלן אחריות לדאוג לביצוע בדיקות סוניות. מאידך, הקבלן הפר חובתו לנהל יומן עבודה.

68. בעדותו, התייחס המומחה לחוסר תיעוד מהלך העבודה ביומן עבודה, דבר התומך לדעתו בהשערה כי ייתכן והסיבה לנזקים נבעה מפגם כלשהו בביצוע הכלונסאות, המומחה העיד כי:

"ש. התבססת בחוות דעתך על מה שהראו לך?

ת. המסקנות שלי מתמקדות בשני דברים, ההתמקדות הראשונה היא בתכנון לקוי של יועץ הקרקע או מסקנות לקויות של יועץ הקרקע שהובילו כנראה לכשל והוא גם בעצם שביקר בבניין וגם אמר שיש כשל במספר קלונסאות, בביקורים שהוא עשה. מה שציינתי בחלק השני של המסקנות כי היות ואין תיעוד מסודר כמו שצריך להיות בביצוע בשטח ולאיזה עומק קדחו ולאיזה עומק יצקו, כמה היה ברזל, כל זה היה אמור להיות בצורה של יומן מסודר ולא בוצעו בדיקות סוניות, והיות ואין לי את הנתונים, אז אני לא יודע להגיד אם היה כשל בביצוע או לא אבל אני לא פוסל את זה, אם היו בדיקות מלאות והייתי יודע שזה היה בסדר הייתי יודע אם יצקו אותו בצורה נכונה ואם הבטון הוא מתאים והיות וכל זה לא ברור, נתתי משקל לאפשרות שאולי הביצוע לא היה בסדר" (עמ' 17 ש' 11 עד ש' 20) (ההדגשות שלי-ס"י).

עדות זו מלמדת, כי המומחה לא מצא ממצא פוזיטיבי כלשהו התומך במסקנתו כי הייתה התרשלות כלשהיא מצד הקבלן בביצוע עבודות היסוד של המבנה. וכפי שהובא לעיל, אף קבע בחוות דעתו מפורשות: "נראה כי הקבלן עבד בהתאם לתכניות הביסוס המעודכנות של המתכנן".

69. המומחה העיד באשר לחובת הקבלן לניהול יומן עבודה ולתיעוד שהיה אמור להכיל באשר למהלך העבודה:

"ש. כשאתה אומר יומן צריך לבצע יומן כדי לקבוע בו את חתכי הקרקע בקידוח. מי היה צריך להיות כדי לאשר את חתכי הקרקע, איזה סוג קרקע תוך כדי חפירה נמצאת?

ת. קודם כל זה לא אני אומר היועץ קרקע בעצמו אומר שהקבלן צריך לעשות יומן ולתעד את החתך של סוג הקרקע שהוא מצא בכל קידוח. הקבלן מי שעושה את הקידוחים זה קבלן וזה לא קידוח אחד או שניים, הם פותחים וצריך לציין שב-3 מטר הראשונים הוציאו ואם יש מים או לא הם יודעים לעשות את זה ולכן הם קבלני קידוח. לגבי מיקרופייל זה נושא חשבו, כי מיקרופייל זה קלונסאות דקים יחסית מול קלונסאות רגילים וקצרים יותר יחסית מול קלונאות רגילים בגלל שאמורים לשבת על סלע מוצק וגם היועץ קרקע אומר שהקבלן חייב לבסס את המיקרופייל לפחות 3 מטר בתוך סלע חדש ולכן הקבלן שקודח צריך לשים לב או לתעד מה הוא מוציא בכל קידוח ולכן היועץ קרקע צירף בפרט מיוחד למיקרופיילים לדוח קרקע שלו" (עמ' 30 ש' 9 עד ש' 19).

ממשיך המומחה בעדותו ומציין, כי:

"ש. אם זה לא מתפקידך אתה כמומחה מטעם בית משפט, לקבוע את סוג הקרקע גם בקידוח ניסיון, כיצד אתה מצפה מקבלן שנעדר למעשה כישורים לימודיים טכניון או במקום אחר, לקבוע את סוג הקרקע בזמן חפירה?

ת. אני חוזר על מה שאמרתי. אנחנו מצפים מקבלן קידוחים שזה עיסוקו במשך עשרות שנים גם באזור הזה מכירים יותר טוב מיועץ הקרקע את הקרקע, הם יודעים לאפיין מה הם מוצאים ואם אותו קבלן חושב שהוא לא מסוגל, הוא היה צריך לבוא לפני ולהגיד אתם דורשים שאני אעשה יומן, אני לא יודע לעשות יומן, אז היו מביאים קבלן אחר שכן יודע" (עמ' 30 ש' 31 עד עמ' 31 ש' 4).

ראו גם עדות המומחה בעמ' 21 ש' 30 עד עמ' 22 ש' 8.

עדות זו של המומחה אף מלמדת, כי החובה לנהל יומן בכל הקשור למהלך הקידוחים, התכן וסוג הקרקע, וכן כל אירוע חריג במהלך הקידוחים, חלה על קבלן הקידוחים דווקא, ולא על קבלן הקונסטרוקציה. אם כן, כלל לא ברורה קביעת המומחה כי בשל העדר רישום יומן על אופן מהלך הקידוחים, יש לחייב את הקבלן דווקא.

אוסיף כי גם קביעת המומחה, כי בשל העדר רישום ביומן עבודה, לא ניתן, לדוגמא, לבדוק את הברזל של הכלונסאות, או עומק הכלונסאות, אינה מקובלת עלי. הרי הוברר כי לפני יציקת הכלונסאות, ולפני יציקת קורות הביסוס, נתקבל אישור המהנדס, ומן הסתם גם אישור המפקח. שני אלה, יש לצפות, וכך אני מניח, בדקו את הברזל ועומק הכלונסאות בטרם אישור היציקה.

עם זאת, לוּ נוהל יומן עבודה סדור על ידי הקבלן ניתן היה לבדוק את מהלך העבודה מעת השלמת הקידוח ועד להשלמת היציקה, ובהמשך עד להשלמת יציקת קורות הקשר על הכלונסאות.

70. משאין חולק שהתזוזה ביסודות המבנה מקורה בעבודות הביסוס, הבה נבדוק מה נעשה על ידי הקבלן בשלב זה של הבנייה. כעולה מדו"ח המהנדס מיום 26/12/2013 (צורף כחלק מנספח 3 למוצגי הקבלן), עבודות הקידוח ויציקת הכלונסאות נעשו בפיקוח צמוד ואישור של המהנדס בזמן אמת. משכך אין לייחס משקל כה רב להעדר יומן עבודה, שאכן היה על הקבלן לנהל. אביא להלן את רישומי המהנדס בדו"ח הנ"ל ככתבם וכלשונם:

"1. נבדק עומק הכלונסאות ואושר בתיאום עם יועץ הקרקע לקדוח לעומק L=9 45Ø מקרופייל.

2. נבדק הברזל לכלונסאות ואושר.

3. קוצים 14Ø 4 + חשוק יש להכניס עד מחצית אורכם פנימה לאחר היצוק.

4. יש להקפיד על נוכחות הקבלן או נציגו משך כל הקידוח.

5. יש להתנהל בקידוחים ע"פ הכתוב בתוכנית ק1".

וכך נרשם בדו"ח המהנדס מיום 16/1/2014, באשר לביצוע עבודות קורות היסוד, שהן אותן קורות המבוצעות על ראשי הכלונסאות:

"1. נבדק הברזל לקורות שבוצעו ואושר.

2. יש להשלים קורות 13, 14 לפי תכנית.

3. לגמור להכניס קוצים לכל העמודים שממשיכים לפי תכנית ק – 02"

71. עינינו הרואות, המהנדס אישר את הזיון של הכלונסאות ועומק הכלונסאות וכן לא הייתה כל טענה באשר לסוג הבטון. באשר לאפשרות כי ראשי הכלונסאות ("הפטריות") לא נוקו, וכעולה מדו"ח המהנדס אשר בדק את הברזל לקורות, לא ניתנה הערה כלשהיא באשר לניקוי ראשי הכלונסאות, ללמדך שהקבלן לא כשל גם בעניין זה.

הנה אם כן, אי-ניהול יומן עבודה על ידי הקבלן לא גרם לנזק ראייתי באשר למהלך ביצוע עיקר עבודות הביסוס. אמנם נותרה עמימות עובדתית באשר לשאלה אם חלה התמוטטות בקרקע במהלך יציקת כלונס זה או אחר, דבר שלוּ קרה היה אמור למצוא ביטוי ברישומים ביומן העבודה שהיה על הקבלן לנהל, אך מלבד זאת אַיִן. יתרה מזו, ראינו כי מי שהיה אמור ליזום בדיקות סוניות הוא לא הקבלן.

72. לאור האמור, אין בידי לקבל קביעות המומחה, הן באשר לחלוקת האחריות בין המפקח לקבלן, והן באשר למידת האשמה שלהם. סבורני כי חלקם של המפקח והקבלן באחריות הכוללת כלפי התובעים יש להעמיד על 25%.

בעוד שבחלוקה הפנימית בין השניים, ראיתי להשית על הקבלן שיעור של 10%, ועל המפקח שיעור של 15% (כפי קביעת המוחה), הרי מלבד העובדה שהקבלן לא ערך יומן עבודה, ובכך מנע ביצוע בדיקות בדיעבד באשר לאופן ביצוע מהלך העבודה, מעת השלמת עבודות הקידוח, לא הוכח כי הקבלן כׇּשַל או התרשל בעבודתו בהיבט אחר כלשהו.

אחריות התובעים/אשם תורם

73. כאמור לעיל, בחוות דעתו קבע מומחה בית-המשפט, כי הסדרת הניקוז במגרש והרחקת מי המרזבים מקירות הבית היו באחריות התובעים והמפקח, דבר שלא בוצע על ידם.

74. לטענת התובעים, לפי התקן, הרחקת מים מהמבנה היא חלק מהתכנון ומהביסוס, או חלק מעבודות הפיתוח, שהיה על המהנדס לתכנן, ואין היא באחריותם. עוד נטען, כי אין לייחס להם אחריות כלשהי באשר להרחקת המרזבים 4 מ' מקירות הבית. הטלת חלק מהאחריות בנוגע ליציבות הבית על התובעים שומטת את הקרקע תחת החובה המוטלת עליהם לפי חוק לפנות למהנדס לשם תכנון יציבות הבית. את האחריות שהטיל עליהם מומחה בית המשפט יש להטיל על המהנדס האחראי ליציבות השלד אשר עליו הייתה החובה לדאוג לניקוז והרחקת המים מהבניין. מה גם, במסגרת ביקורי יועץ הקרקע בשטח (מיום 27/5/2015 ו-8/2/2015), בהם נכחו גם הנתבעים 1 ו-3, ניתנה להם הנחיה חד-משמעית לדאוג לניקוז השטח, ואף אחד מהם לא פנה לתובעים בכדי לבצע הנחיה זו.

75. מנגד, טענו הנתבעים, כי שלב הסדרת הניקוז בא לאחר סיום הבניה ולאחר שתם תפקידו של המהנדס. בעניין זה הנתבעים מפנים לעדותו של המומחה. בנוסף, לאחר הביקורים של יועץ הקרקע ההנחיה לתובעים הייתה מפורשת, ולפיה יש להרחיק שפך מי המרזבים מקירות הבית החיצוניים, אולם התובעים התעלמו מהנחיות אלו. לטענת הנתבעים, מומחה בית המשפט מייחס לתובעים אחריות קריטית בשל אי-הרחקת מי הגשמים מהיסודות, כך שהתנהגות התובעים היא שגרמה לנזק.

76. בחוות דעתו, התייחס המומחה לאחריות התובעים:

"באחריות התובעים לשפר את הרחקת מי המרזבים למרחק של לפחות 4 מ' מקירות הבית".

77. בסעיף 3.3 לדו"ח הביסוס נקבעו הנחיות לעניין ניקוז מי נגר:

3.3 ניקוז ופיתוח

שיפוע הקרקע מסביב ומתחת למבנה יבוצעו כך שמי נגר עילי יורחקו במהירות מהבנין, ולא יגיעו לאזור היסודות. יש להרחיק את צנרת הביוב וניקוז מי הגשמים למרחק מינ' של 4 מ' מקווי הבנין". (ההדגשות שלי-ס"י).

בדו"ח הביקור מיום 27/5/2015 ציין יועץ הקרקע כי בביקורו מיום 8/2/2015 הנחה את המפקח, בנוכחות התובעת 2 והמהנדס, שיש לדאוג לניקוז נכון של האתר, כמפורט בדו"ח הביסוס מיום 14/6/2012, קרי הרחקת צינורות מי גשמים למרחק מינימאלי של 4 מ' מקווי הבניין והרחקת מי נגר מהמגרש השכן שלא יגיעו לבית. אולם, בביקורו החוזר מ-26/5/2015 מצא, כי עניין הניקוז לא הוסדר בשטח. באותו מעמד הוסברה לנוכחים חשיבות הסדרת הניקוז וניתנו הנחיות מתאימות, והכל בנוכחות המפקח, הקבלן, התובעת 2 והמהנדס.

78. המומחה העיד באשר לאחריות התובעים והמפקח להרחקת מי הגשמים, באומרו:

"ש. בסעיף 8.4 בחוות דעתך, כתבת כי התובעים אחראים להרחיק את מי המרזבים 4 מטרים מקירות הבית, תאמר לי היכן הוראה זו פוגעת בתכניות שראית?

ת. ההוראה כתובה בדוח של היועץ קרקע. הדוח קרקע הוא חלק ממהלך התכנון.

ש. בתכניות זה לא כתוב?

ת. לא צריך להיות כתוב. לא יודע, אני יודע שכן בדוח קרקע כתוב.

ש. אתה ראית את ההוראה הזו באיזה שהוא מסמך חוץ מדוח הקרקע?

ת. אני לא צריך, בדוח הקרקע זה צריך להופיע כי יש לזה משמעות על חוזק הסלע. הנושא של הרחקת מים מהבית הוא נושא חשוב הקשור לביסוס הבית ולכן הוא מופיע כהוראה בדוח של יועץ הקרקע שהוא חלק ממסמכי התכנון.

ש. בשביל לבצע את זה, צריך לתכנן את זה?

ת. לא. ממש לא. צריך מפקח ושיידאג שביצעו את זה.

ש. אני עכשיו הדיוט קוראת דוח יועץ קרקע ואני רואה שצריך לעשות הרחקה של המרזבים 4 מ' מה אני כהדיוט אני אמורה לעשות, למדוד שיפועים, ללכת לאדריכל, למפקח, בתור מי שאין לה ניסיון בבנייה מה צריך לעשות?

ת. את כבעלת בית לוקחת מפקח והמפקח מסתכל על מסמכי התכנון והוא יחד איתך דואג שהמרזבים יוארכו בצורה שהמים יישפכו רחוק מהבית. את נדרשת לשלם לו עבור העבודה.

ש. על מה אני משלמת?

ת. על כך שירחיקו את המרזב מקירות הבית וצריך אינסטלטור שלוקח כסף. יש שתי אפשרויות או שלוקחים את המרזב שיוצא בדרך כלל מהקיר ומחברים אותו לצינור שמוציא את המים במרחק של 4 מ' או עוטפים את הבית ברצפת בטון מסביב ואוטמים כך שגם אם ישפכו המים בצמוד לקיר הם יורחקו וזה דבר בסיסי שעושים בבניינים והיה כתוב בצורה מפורשת בדוח של יועץ הקרקע. איך עושים את זה זה עניין טריוויאלי.

ש. איך יכולים התובעים לדעת שדרישה הנדסית זו שמופנית למתכנן מיועץ הקרקע עניינה שמירה על חוזק הבניין?

ת. גם ברגע שקיבלו את הבניין התובעים

ש. לפני שקיבלו?

ת. ברגע שקיבלו והזמינו את המומחים לראות את הבעיות, הנושא של המים עלה לפני כן, התובעים ידעו שצריך להרחיק את המים מהבית וזה נאמר בדוחות" (עמ' 17 ש' 25 עד עמ' 18 ש' 19).

ממשיך המומחה בחקירתו ומעיד, כי:

"ש. תאשר לי שמי שהיה צריך לדאוג להרחקת צינורות מי הגשם מהמבנה הוא באחריות העליונה הוא האדריכל של הפרויקט שהיה צריך לבדוק שיועץ/מתכנן האינסטלציה מרחיק את מי הגשם 4 מטר מהמבנה?

"ת. לא, ההנחיה לביצוע הרחקה מופיעה אצל יועץ הקרקע וגם אצל הקונסטרוקטור בתכנית והיא באחריות הביצוע של בעל הבניין באמצעות בא כוחו שהוא המפקח לצורך העניין. הביצוע על ידי קבלן מטעם בעלי הקרקע.

ש. האם לא צריכה להיות לשם כך תכנית אינסטלציה?

ת. לא, הבהרתי חלק מהפתרון זה גם כתוב בתכנית של הקונסטרוקטור זה יכול להיות לצקת משטח בטון מסביב לכל הבית, כדי להרחיק את המים, זה לא בהכרח נושא של קבלן אינסטלציה או יועץ אינסטלציה ונושא של רצפת בטון זה נושא של פיתוח ולא באחריות הקונסטרוקטור" (עמ' 26 ש' 28 עד עמ' 27 ש' 17) (ההדגשות שלי –ס"י).

ועוד, המומחה העיד, כי:

"ש. ב"כ התובע שאלה כיצד היה על התובעים לדעת שעליהם היה להרחיק את מי הגשמים, אני מפנה אותך למעשה לחוות דעת יועץ הקרקע שם למעשה היא מופנית לתובעים, כל חוות הדעת מופנית לא לתכנן ולא לקבלן אלא למזמין, אם כך תאשר לי שהאחריות הייתה היא על התובעים לדאוג כמי שבונה ואחראי על בניית המבנה להרחיק את מי הגשמים או המים לפחות 4 מטר מהיסדות?

ת. לא מאשר, החוות דעת של יועץ הקרקע כתובה למזמין כי המזמין שילם לו והזמין את הייעוץ. אבל חוות הדעת מופנית ומחייבת את המתכננים והמבצעים זה היות קרקע הקונסטרוקטור והקבלן. הנושא השני דיברנו על הרחקת מים שכתובה בתכניות של הקונסטרוקטור מתייחסת לסוף הבנייה שבעתיד לא יצטברו מים ממרזבים ליד היסודות וכל הנושא של מים והרחקת מים בזמן הבנייה הוא באחריות הקבלן והמפקח" (עמ' 31 ש' 24 עד ש' 33).

79. אם קודם למדנו מחוות-דעת המומחה ועדותו, שנושא הניקוז גם כך היה בגדר גורם זניח בין שאר הגורמים לנזק, עתה למדנו שמי שהיה אמור לדאוג לניקוז מי הנגר ומי הגשמים הם המהנדס, הקבלן והמפקח, וכל שהיה על התובעים, הוא לשאת בעלויות הכרוכות בכך.

באשר להנחיית יועץ הקרקע, שבאה מאוחר יותר, עת הוזמן על ידי התובעים, הרי אין לה רלוונטיות לענייננו, משום שהנזק כבר נגרם, וכפי שתואר על ידי המומחה, התזוזה או השקיעה, ביסודות המבנה הייתה כה מהירה עד שלא ניתן לייחסה להעדר ניקוז הולם.

80. התקן התייחס גם לעניין הניקוז באתר העבודה, וכך נאמר בסעיף 3.7.3.10 לתקן:

"א. כל אזור המבנה וסביבתו ינוקז באופן שיבטיח הרחקה מהירה של המים.

ב. מוצאות מים, כגון ברזים; פתחי בקרה של ביוב; פתחי מוצא ניקוז ומקורות אחרים של מים העלולים לדלוף – ימוקמו במרחק של 3 מ' לפחות מגבולות המבנה. אם יש מקור דליפת מים קרוב יותר, ניתן לבנות התקן אטים מיוחד, שימנע את הרטבת הקרקע ויסלק את המים הדולפים.

ג. כל מערך הצנרת של המים והביוב יתוכנן לתזוזות אנכיות

ואופקיות של 50 מ"מ, ולמניעת תופעות נזילה".

81. החובה לדאוג לתכנון הניקוז כפי הנחיות התקן מקורה אף היא בתקן עצמו, הקובע בפרק "המבוא", לאמור:

"מטרתו של תקן זה היא הכוונה והנחיה לתכנון ולביצוע של בדיקות קרקע ולתכן (צ"ל: "ותכנון") ביסוס מבנים, חפירות, מדרונות ומבנים בהשפעה דינמית.

...".

חובה זו מוטלת על המהנדס, והלה לא ערך כל תכנית באשר לדרכי הניקוז מסביבת הבית. זאת ועוד, הנחיית יועץ הקרקע להסטת מי הגשמים ממגרש השכן הייתה אמורה להיות מיושמת אף היא ע"י תכנון ראוי של המהנדס, אך הדבר לא בוצע במסגרת התכניות של המהנדס. לעומת זאת, הייתה מוטלת חובה על המפקח לדאוג להסדרת נושא הניקוז מול המהנדס. הטלת חלק מהאחריות בעניין הניקוז על הקבלן, כפי שהמומחה ביקש לעשות (ראו עדותו בעמ' 29 ש' 10 עד ש' 17), אינה מקובלת עליי. לצורך הסטת מי נגר ממגרש השכן, היה על המהנדס לערוך תכנית מתאימה, דבר שלא נעשה.

הדברים רלוונטיים גם בהקשר של הדיון לעיל בשאלת חלוקת האחריות בין שאר המעורבים.

82. כפי שקבע המומחה בחוות דעתו, וחזר והדגיש בעדותו בפניי, להעדר ניקוז ואי-הרחקת מי הגשמים יש לה "תרומה מסויימת אך זניחה", וכך העיד:

"ש. ענית שהמצב בבית מראה שיש סדקים אבל אתה אומר שסיבות יכולות להיות כמה דברים, יכול להיות שלא בדקת שהקלונסאות לא הגיעו לעומק הרצוי, יכול להיות שלא בדקת כי מדובר בקרקע חרסיתית שתופחת, יכול להיות שהבעיה בכלל הייתה שהתובעים התעלמו מהמלצת יועץ הקרקע בשנת 2015 להרחיק מהמגרש כמו שהוא הורה ב-2011 בדוח הראשון שלו את המרזבים כדי שהמים לא יגיעו ליסודות הבניין ויחלישו אותם?

ת. מעל כל ספק הכשל שייך לקלונסאות והוא משוייך כמו שקבעתי ברובו ביועץ הקרקע שלא לקח בדיקות קרקע במקומות שלא היה צריך לקחת ועקב זה הוביל אותו לתכנון לקוי של יסודות המבנה שגרמו לדפורמציות במבנה, החלק השני שנשאלתי זה נושא הביצוע, בביצוע לא שחררתי את הקבלן וקבעתי כי בגלל ואין הוצאות ברורות של יומני פיתוח, של תוצאות ברורות, קיים סיכוי מסוים שגם הקבלן לא ביצע את העבודה כמו שצריך. לגבי הנושא של מי גשם, כתבתי בצורה ברורה שנתוני המגרש של מגרש משופע היו ידועים ליועץ הקרקע כשהוא עשה את דוח הקרקע ואם הוא חשב שיש סכנה גדולה להצטברות מי גשם בזמן הביצוע אז היה צריך לקחת את זה בחשבון בתכנון הביסוס שלו, העניין של הרחקת מי גשם מצינורות מי גשם, התייחסתי לזה בחוות דעתי וכתבתי שיש לזה תרומה מסויימת אך היא זניחה, אני לא חושב שהנזקים בבית נובעים כולם לכאורה מזה שנזלו מי גשם וגרמו לדפורמציות של יסודות" (עמ' 24 ש' 16 עד ש' 31) (ההדגשות שלי –ס"י).

משמע, העובדה שבשלב מאוחר יותר התברר כי לא בוצעו עבודות הניקוז של המרזבים במרחק 4 מר' מסביב לבית, או ע"י יציקת חגורת בטון, לא היא שתרמה לכשל ביסודות. לאור האמור, אינני רואה להשית כל אחריות או תרומה על התובעים.

סבורני כי עיקר האחריות בגין העדר ניקוז הולם, יש להשית על המהנדס, משום שלא ערך תכנית לניקוז ולהסטת המים הניגרים ממגרש השכן או מגרש התובעים, אף שהנחיה הזו צוינה בדו"ח הביסוס.

סיכומו של דבר בשאלת חלוקת האחריות

83. לאור המקובץ, הגעתי לכלל מסקנה, כי האחריות תחול על הנתבעים בלבד, שיחובו ביחד ולחוד כלפי התובע, לפי החלוקה כדלקמן:

א. הנתבע 1 15% (סעיף 37 לעיל)

ב. הנתבעים 2+5 60% (סעיף 51 לעיל)

ג. הנתבע 3 15% (סעיף 72 לעיל)

ד. הנתבע 4 10% (סעיף 72 לעיל)

עלות תיקון הליקויים

84. עפ"י חוות דעתו של המומחה בן עזרא (מטעם התובעים), כדי לייצב את הבניין דרושות עבודות תכנון וביצוע בסך של 377,091 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ). מנגד, מומחה בית המשפט קבע כי עלות התכנון והביצוע ליציבות הבניין עומדת על סך של 243,243 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ).

אביא להלן התייחסות המומחה לעלויות התיקונים תוך השוואתם מול הערכות המומחה בן עזרא:

85. לטענת התובעים, על-פי חוות דעת בן עזרא, העלות הדרושה כדי לייצב את הבית מבחינה קונסטרוקטיבית, עומדת על 240,000 ₪. בעוד שלפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אין צורך בחיזוק או ייצוב קונסטרוקטיבי, אלא רק בתיקון הסדקים לאחר הסדרת הניקוז במגרש, וזאת בעלות של 168,000 ₪ (כפי שעולה מסעיפים 2 עד 6 לטבלת העלויות לעיל).

86. נטען, כי יש לפסוק לתובעים את הסכום שקבע מומחה בית המשפט בסך של 243,243 ₪. מעבר לסכום זה עותרים התובעים לפצותם בסכומים כדלקמן:

• סך של 92,664 ₪ בגין חיזוק/ייצוב הבית כפי שעולה מחוות דעת בן עזרא;
• סך של 38,610 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח, בגין עבודות פיתוח, וזאת משום שהיה צריך לכלול עבודות הניקוז בתוכנית;
• סך של 12,870 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח לצורך ייצוב קונסטרוקטיבי של הבניין ע"י קורות;
• סך של 38,610 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח, לפי חוו"ד בן עזרא, בגין "הכשרת דרכי גישה ע"י הריסת תשתיות פיתוח והחזרת המצב לקדמותו".

87. מנגד, לטענת יועץ הקרקע והמפקח, לה הצטרף הקבלן, יש לאמץ קביעותיו של המומחה באשר לעלות התיקונים. עם זאת, הקבלן הסתייג מקביעת המומחה בדבר הנזק בסך של 10,000 ₪ לצורך עבודות "הרחקת המים מהמרזבים אל מחוץ למעטפת הבניין" (סעיף 1 לנספח א' לחוות דעת המומחה גפני), נזק הכרוך בסעיף 1 לטבלת העלויות לעיל.

88. לא מצאתי לנכון לסטות מעיקר קביעותיו ומסקנותיו של המומחה בכל הקשור לעלויות תיקון הליקויים, למעט בענין עלות הרחקת מוצאות המרזבים מהקירות החיצוניים של הבית. מה גם, המומחה לא נחקר בעניין קביעותיו ומסקנותיו באשר לעלות התיקונים עליהם מלינים התובעים והקבלן.

בסעיף 1 למפרט שבחוות דעת המומחה נקבע כי "...בשלב ראשון יש לבצע מיפוי מדויק של כל הסדקים בחוץ/פנים הבית. ולשפר את הרחקת המים מהמרזבים אל מחוץ למעטפת הבניין" בעלות של 10,000 ₪. המומחה לא הפריד בין עלות ביצוע מיפוי לסדקים לבין עלות הסדרת הניקוז, ולכן מצאתי להפחית על דרך האומדנה סך של 5,000 ₪ בגין עלות הרחקת מוצאות המרזבים מהקירות החיצוניים של הבית, אשר חלים לדעתי על התובעים.

יוצא איפוא, כי עלות התיקונים הינה בסך של 238,243 ₪.

נזקים נלווים

ירידת ערך

89. לטענת התובעים, נגרמה ירידת ערך לבניין עקב מצבו ואי-הוודאות לגבי נזקים עתידיים, כגון סדקים שעלולים להופיע שוב, בסך כולל של 250,000 ₪. התובעים סומכים על חוות דעת שמאי מקרקעין, אלי סידאוי (נספח ט' לכתב התביעה)

מנגד, הנתבעים לא התייחסו לעניין זה ועתרו לאמץ חוות דעת המומחה בעניין זה.

90. בחוות דעתו, המומחה חיווה דעתו לעניין ירידת הערך וקבע, כי: "אני סבור כי תיקון ראשוני ומעקב לאורך זמן על הסדיקה תוך ביצוע תיקונים נדרשים מקיפים לאחר מעקב של שנה יביאו את הבית למצב שווה ערך לשאר הבתים בשכונה. לפיכך אין מרכיב של ירידת ערך בבית וקונה סביר שיבוא בעתיד לרכוש הבית לאחר התיקונים לא יבצע הפחתות במחיר" (עמ' 25 לחוות דעתו).

לא מצאתי לסטות מקביעות המומחה, גם בעניין זה, הואיל וקביעותיו לא נסתרו, ואף לא נחקר בחקירה נגדית בעניין זה.

על-כן, התביעה לפיצויי בגין ירידת ערך נדחית.

דיור חלופי

91. התובעים עותרים לאמץ חוות דעת מומחה בית המשפט ולפסוק להם סך 20,000 ₪ עבור

דיור חלופי (סעיף 9 עמ' 26 לחוות דעת המומחה). הנתבעים לא העלו כל טענה בעניין זה ואף ביקשו לאמץ חוות דעת המומחה.

משכך, הנני מעמיד את הפיצוי בגין דיור חלופי על סך -.20,000 ₪.

עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים

92. התובעים עתרו בתביעתם לקבל פיצוי בסך של 124,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בשל הטרדה ואובדן ההנאה שנגרמה להם כתוצאה מקיומם של ליקויים חמורים בדירתם והתעסקות בתיקונים.

בעקבות חוות דעת המומחה, הגישו התובעים ביום 25/5/2020 בקשה לתיקון כתב התביעה בשנית, במסגרתה עתרו להוספת רכיב הפגיעה באיכות החיים כפי שעולה מחוות דעת המומחה, בסכום של 107,250 ₪, והוסיפו כי יש לפסוק להם פיצויי בגין פגיעה באיכות החיים מיום מתן חוות הדעת ועד לתחילת ביצוע תיקון הסדקים בסך של 39,000 ₪. ועוד, נטען לפגיעה נוספת באיכות החיים לתקופה של שנה וחודשיים בסך של 22,750 ₪ (ראו סעיף 54 לכתב התביעה המתוקן בשנית). יצוין כי בהחלטתי מ-15/6/20, תחת בקשה 40, התרתי הגשת התביעה המתוקנת בשנית.

93. המומחה קבע במסגרת חוות דעתו כי נגרמה לתובעים פגיעה באיכות החיים החל מיום אכלוס הבית בחודש 10/2014, ועד ליום כתיבת חוות הדעת בסך של 107,250 ₪ (מחושבים לפי 25% מדמי השכירות הראויים), וזאת על שנאלצו לחיות בבית רווי סדקים וחדירות רטיבות (עמ' 25 לחוות דעתו).

94. מנגד, הנתבעים 1, 3 ו-4 לא התייחסו באופן ספציפי לראש הנזק בגין עוגמת הנפש ופגיעה באיכות החיים. לעומתם, הנתבע 2, טען בסיכומיו כי קביעת המומחה לעניין פגיעה באיכות החיים הינה חריגה מסמכות, וממילא מהווה הרחבת חזית אסורה, כאשר התובעים טענו לירידת ערך וטענתם נדחתה.

95. אקדים ואומר, רכיבי הנזק הנטענים בסיכומי התובעים בגין פגיעה באיכות החיים עקב מניעת הנאה ושימוש בבית, אינם בבחינת ראשי נזק עצמאיים ונפרדים מראש הנזק הלא ממוני, המכונה 'עוגמת נפש'.

96. הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הינו סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". אוסיף כי מסכים אני שהמומחה לא היה מוסמך להעריך את נזקי התובעים בגין רכיב זה.

97. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בע"א 6540/05 ‏‏סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח'‏ (1/12/2008) עמד בית המשפט על השיקולים הרלבנטיים לקביעת גובה הפיצויים בגין נזק לא ממוני בתביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה כדלקמן:

"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו

(ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."

98. ולענייננו, עיקר דרישת התובעים לפיצוי בגין רכיב זה מקורה בחוסר ההנאה שנגרמה להם כתוצאה מליקויי הבניה המשמעותיים שנגרמו לביתם. בהתחשב במהות הליקויים, שגורמים להפרעה משמעותית לשימוש בבית, הצורך בעבודות רחבות היקף לתיקון הליקויים, הצורך לפנות את הדירה בעת ביצוע התיקונים לפרק זמן של חודשיים, ההכבדה על שיגרת חייהם, סבורני, כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצויי בגין נזק לא ממוני, אותו אני מעמיד על סכום של 50,000 ₪.

שערוך ריבית והצמדה

99. בסעיף 115 לסיכומי התובעים נטען, כי יש לזכותם בריבית מחושבת מיום גילוי העילה שלטענתם הוא מועד הגשת התביעה. באשר לחישוב ההצמדה, לטענתם מועד קבלת חוות הדעת מהווה בסיס נכון לחישובה, אולם לגבי חישובי הריבית, המועד בו המומחה כתב את חוות דעתו הוא אקראי וחסר כל משמעות מבחינת חיובי ריבית, ואין קשר בין תאריך ההזמנה או המינוי לבין היום בו נולדה עילת התביעה. בעניין זה הפנו התובעים לת"א (מחוזי-ת"א) 1171/89 זכריה נ' דיור לעולה בע"מ).

מנגד, הנתבעים לא העלו כל טענה בעניין זה.

100. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ ואח' (28/2/2005), נפסק כי:

"פסיקת הריבית מיועדת להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה או אילו תוקנה זו במועד, שאחרת יוצא המפר נשכר מחלוף הזמן והנפגע יוצא חסר (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס פ"ד מו (2) 60, 67-68). קביעת המועד ממנו תחושב הריבית נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ככל שמדובר בפסיקת ריבית ביחס לליקויי הבניה, אין לקבל את טענת בעלי הדירות לפיה שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הריבית המגיעה להם תחושב ליום מתן חוות דעתו הראשונה של וגמן וכי היה עליו לקבוע את הריבית למועד היווצרות העילה, דהיינו למועד מסירת הדירות לידיהם. מוקדם של הפיצויים שנפסקו למערערים הוא בליקויים שנמצאו בדירותיהם וברכוש המשותף ועל כן ראויה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הריבית תחושב למועד קביעת שווים של מרבית הליקויים – מועד עריכת חוות הדעת (ראו גם: ע"א 9085/00, שם, בעמ' 479; ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 2.6.96))".

101. נוכח האמור, הגעתי למסקנה, כי המועד לחישוב ההצמדה והריבית, על סכום הפיצוי, למעט רכיב הנזק הלא-ממוני, יהיה ממועד מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, 15/5/2020. באשר לפיצוי בגין עוגמת הנפש, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

למען הסר ספק, ובעקבות הערת המומחה (עמ' 26, סעיף 9, לחוות דעתו), ההצמדה תחושב לפי מדד תשומות הבניה.

סוף דבר

102. הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הסכומים כדלקמן:

1. עלויות תיקון ליקויי הבנייה (סעיף 88 לעיל) 243,243 ₪
2. דיור חלופי (סעיף 91 לעיל) 20,000 ₪
3. עוגמת נפש (סעיף 98 לעיל) 50,000 ₪

לסכומים המפורטים בסעיפים א' + ב' יתווספו הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית חוקית מיום עריכת חוו"ד המומחה (15/5/2020) ועד היום.

הוצאות התובעים

103. לטענת התובעים יש לפסוק להם החזר מלוא הוצאותיהם כדלקמן: סך של 7,020 ₪ בגין חוות בן עזרא (החשבונית צורפה נספח י' לכתב התביעה); סך 2,925 ₪ עבור חוות דעת סידאווי (מוצג 3.45); סך 7,020 בגין חוות דעת המומחה גפני; סך של 1,000 ₪ עבור חקירתו של המומחה גפני, סך 11,249.99 עבור מחצית אגרה ראשונה ועוד סך 11,408.03 מחצית אגרה שנייה (ראו סעיפים 112 עד 114 לסיכומי התובעים).

מאידך, הנתבעים לא התייחסו בסיכומיהם באופן פרטני לשאלת החיוב בהוצאות.

לאחר ששקלתי טענות התובעים, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, הנני פוסק לתובעים הוצאות משפט בסכום של -.15,000 ₪, ושכ"ט עו"ד סכום של -.60,000 ₪ (כולל מע"מ).

מלוא הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעים תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, כל אחד כפי חלקו היחסי כמפורט בסעיף 83 לעיל , אך בכפוף לחיוביהם כלפי התובעים ביחד ולחוד, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

51293 71המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.