בעתירה שלפניי מבקשים העותרים כי תוענק לעותר 1 אזרחות ישראל ולחלופין תאושר בקשתו של העותר 1 לקבלת תושב ארעי מסוג 5/א.

המשיבים מבקשים לסלק את העתירה על הסף, בטענה כי העתירה מוקדמת מדי.

העותרים, בתגובתם לבקשה לסילוק על הסף, אינם מכחישים את הטענה כי לא פנו עד למועד הגשת העתירה אל משרד הנפים בבקשה להעניק לעותר מעמד של אזרחות או תושב ארעי בישראל. לא מוכחשת גם הטענה כי מאז שנת 2012, אז קיבל העותר היתר מת"ק, לא פנו העותרים לשר הפנים בהתאם לחוק הכניסה לישראל.

גם בעתירה עצמה לא מציגים העותרים החלטה של הרשות המוסכמת, לסרב לבקשה להעניק לעותר אזרחות או מעמד תושב ארעי.

במצב דברים זה, אכן מדובר בעתירה מוקדמת, ועל העותרות למצות את ההליכים בפנייה לרשות מוסכמת, קרי שר הפנים.

טעם נוסף לסילוק העתירה על הסף נעוץ בכך שעל פי סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952, דרך ההשגה בעניינים נשוא העתירה היא הגשת ערר לבית הדין לעררים שהוקם על פי סעיף 13כג לחוק. לא היה מקום איפוא להגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

אי לכך, אני מורה על מחיקת העתירה.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.