<#2#>

נוכחים:

התובע בעצמו

אין התייצבות לנתבע

פרוטוקול

התובע:

(השעה 09:10) הצד השני לא התייצב.

(לאחר הפסקה)

השעה 09:20 מתייצב הנתבע וקם אדם לידו ואומר הנתבע התייצב וזאת לאחר שעקב תקלת מערכת הוזעק איש המחשוב והמחשב עולה מחדש,

מתיישב אדם עם חולצה לבנה ליד הנתבע

לשאלה מי אתה אומר אני עו"ד מנסור.

שומע הערת ביהמ"ש שמדובר בתביעות קטנות ואין היתר ליצוג. אומר אינני מייצג

מתבקש לשבת מאחור והנתבע מתיישב לידו

שומע שאסור לו לשבת ליד הנתבע.

הנתבע:

לשאלה לאיזה שעה התיק קבוע, התובע אומר תשע, הנתבע אומר זה נכון.

שיצאתי מכיוון כוכב יאיר היתה שם תאונה ולכן איחרנו, אני מתנצל אלו דברים שלא בשליטתי.

שומעים הערת ביהמ"ש לענין הקושי שנוצר מול הזמן ושניתנת אפשרות להדברות חמש דקות בחוץ

התובע:

אין לי על מה לדבר איתו

הצדדים:

שומעים הערת ביהמ"ש שיעשה ניסיון לראות כיצד מבחינת לוח הזמנים והאיחור הזה ניתן יהיה בכל זאת לשמוע את התיק הזה.

לאחר הפסקה

התובע:

אני צריך לחזור עוד לעבודה.

לאחר הפסקה

הנתבע מוזהר כחוק ומשיב:

הגשתי כתב הגנה. אני מתייצב מאחורי כל מה שאמרתי בכתב ההגנה.

התובע מוזהר כחוק ומשיב:

אני מתייצב מאחורי כל מה שכתוב בכתב התביעה.

הנתבע:

אני רוצה להגיד דבר אחד. שומע שכבר ניתנו יותר מהזדמנות אחת להגיד, אפילו בחריגה וחרף החריגה מהמותר בהליך הרגיל, אבל תינתן הזדמנות ומעבר לכך לפני כן נשאל הם קיבלתי מסמך של תשלום על האגרה – יש תשלום אגרה שהוא שילם על האגרה. ברור ששילם את האגרה.

אני מציג בפניכם את המערכות האלקטרוניות שזה אם אני רוצה להשבית את הרכב לשאלה אם יש לי דוח מומחה משיב שאני יכול להסביר את זה (מציג חבל שמחובר אליו כרטיס) זה אומר שאם אני משבית היום רכב אני מעביר את זה למשרד הרישוי על השתת רכב, לשאלה איפה המסמך משיב שהכל עובר אלקטרוני.

מה שהדפסתי לביהמ"ש שכן השבתתי את הרכב לפי מערכת קונסה שכולם עובדים איתה.

אני אומר לך שאנו כל השמאים שאם משביתים רכב מעבירים הוראה למשרד הרישוי.

לשאלה, יש לך מסמך של חב' הביטוח שלפיו התקבל דוח שלך משיב שנכון, אני אומר מה שהודפס אצלי זה במשרד, זו השבתה של משרד הרישוי. לשאלה אם אתה הצלחת להשיג אסמכתא לכך שזה נמצא אצלהם בתאריך שאתה טוען כמו שאתה מסרת מחב' הביטוח, משיב שכל משרד שמאי משתמש במערכת האלקטרונית אם אני משדר השבתת רכב היא תשדר למשרד הרישוי. אבל הדפסתי מסמך. לשאלה אם אתה יכול להראות אישור של משרד הרישוי אני אומר שאי אפשר.

אני חושב שדברים לא הולכים נכון, אני יודע שכל השמאים משתמשים בתוכנה הזאת ואין לנו דרך אחרת להעביר הוראה למשרד הרישוי, כל משרד השמאים בארץ עובדים דרך המערכת הזאת.

שומע הערת ביהמ"ש שהיתה התייחסות רצינית למה שאמרת בפעם הראשונה, אין צורך לחזור על הדברים פעם שניה, לא כל שכן פעם שלישית.

לשאלה, התובע הציג מסמכים וטען שבמשרד הרישוי לפי הרישומים שאתם העברתם יש תאריך של אובדן גמור והוא 20/12/16. אני אומר מה הוא מציג כאן? לא הבנתי את השאלה. אני רואה כאן את תאריך החתימה.

התובע:

בקשר לדבר האלקטרוני יש לי פה שיחה מוקלטת איתו שבכלל אל הוזכר הענין האלקטרוני רק הענין שהוא שלח בדואר וזה לא הגיע.

הנתבע:

נכון זו פעם שניה.

התובע:

מבקש להשמיע את ההקלטה

הנתבע:

אני לא שמעתי את ההקלטה ואני לא מתנגד.

התובע:

משמיע את ההקלטה.

הנתבע:

זה המשרד שלי. אני מזהה את קולי כמי שאומר זה לא דבר שאני לא יכול לשלוט בו אני מעביר את המידע, את הדבר האנושי עשיתי, אך המערכות האלקטרוניות אם יש כשל במערכת הזאת אני יכול להגיד שהשמאים רק איתה עובדת, ואין דרך אחרת להעביר למשרד הרישוי את המידע. אם יש כשל אלקטרוני אני לא אחראי על הכשל האלקטרוני שלהם. אני גם חוקר בינלאומי ולא מגיע לי את כל ההתעללות הזאת כאילו שאני הזנחתי, זה לא נכון.

שומע הערת ביהמ"ש שכל מה שנאמר כאת

מתפרץ שומע שאין רשות לדבר תוך כדי שביהמ"ש אומר דבר, כפי שלא הפריעו לך אל תפריע כעת.

הערת ביהמ"ש:

מסביר הלאה כי כל מה שנאמר עכשיו נוגע רק לתיק הזה, אין טענה כלפיך מצד התובע או מכל צד אחר שבכל המקרים האחרים יש בעיה עם השידור או איתך, טוענים שהיתה פה במקרה אחד תקלה.

הנתבע:

אני אומר שיש אישור שהיה להם תקלות כאלו בעבר.

התובע:

אומר שאפשר לשמוע את כל השיחה, שומע את הערת ביהמ"ש בשים לב לזמנים וגם התובע אינו מתכחש לכך שאמר את הדברים. לשאלה אם אני רוצה להתעקש על שמיעת השיחה כי עכשיו לא תהיה אפשרות כזאת מבחינת לוח הזמנים אני אומר שלא. שומע שזכותי גם לוותר עליה.

הנתבע:

אני מראה ששידרתי למנורה

הערת ביהמ"ש:

ער אני לנאמר.

מובהר לצדדים שוב שיפה כוחה של הסכמה

הצדדים:

שומעים הערת ביהמ"ש לענין ההגהה והקושי שנוצר מול הזמן.

                                                        פסק דין

ההליך

• 1. תביעה קטנה  לפיצוי משמאי רכב בטענה להפרת חובה דיווח מדויק  על עיתוי  השבתת  רכב שכתוצאה ממנה לא קיבל בעל הרכב החזר אגרה ונגרר להוצאות.
  2.  הנתבע( להלן:"השמאי")  מלכתחילה לא הגיש כתב הגנה במועד אך  לפנים מהדין  אך לטובת בירור האמת  וגם בשים לב לדרישת  התובע למסמכים ממנו נתנה לו הזדמנות להגיש כתב הגנה  ולצרף מסמכים  ( כעולה מהדיון ביום 19.2.2018) . כתב הגנה הוגש על ידו אף  לאחר המועד שנקצב לפנים מהדין  רק ביום 10.4.18   

הרקע העובדתי 

• 1. ביום 14.3.16 ניזוק רכב התובע מסוג  ב מו וו X6  מ.ר. 9587072 ( להלן:"הרכב")  עקב שרפה.
  2. אומדן הנזק  לרכב, הוזמן הנתבע,   שמאי רכב  במקצועו (להלן:"השמאי")  שמצא שמתחייבת השבתת הרכב  מחמת אובדנו  באישור לרכב חילופי שהוצא לתובע לכאורה כבר ביום 16.3.16 

נרשם: "הרכב שבנדון לא יתוקן ע"י המבטח והוכרז כאובדן כללי  " במסמך נוסף  שצורף לכתב הגנה נכתב כי: "על פי תקנות משרד התחבורה רכב זה לא ישוקם ומוכרז כ"אובדן כללי". השמאי שאמד נזק המגיע עד כדי 90.42 אחוז מערכו .

• 1. למרות עיתוי הידיעה על ההשבתה, במשרד הרישוי נרשם שהרכב  באובדן מוחלט  רק מיום 20.12.16 כמתועד במסמך שצורף לתביעה   ( להלן:" מסמך הרישום במשרד הרישוי")
  2. לשון אחרת, חלפו כ 9 חודשים  מעת הידיעה והוראה על השתת הרכב ועד לרישום ברשות המוסמכת כי הרכב במצב אובדן. ( ולפיכך לא בר שימוש ) 

תמצית הטענות העיקריות

• 1.  לטענת התובע  תפקידו של השמאי  היה  לאמוד נזק  לטובת תגמולי ביטוח  ולשלוח  מכתב למשרד הרישוי עם  תאריך מדויק של  הורדת הרכב מהכביש כדי שיוכל לקבל את כספי הטסט וכדי שיבוצע עדכון  מתאים במשרד הרישוי.
  2. לאחר התאונה לא קיבל החזר אגרה לפיכך פנה לשמאי ולמד ממזכירת של השמאי  על הדיווח המוטעה במשרד הרישוי לאחר שהעבירה את מסמך הרישום במשרד הרישוי 
  3. לפי תיאורו פנה בתקווה לתיקון הטעות בעצמו למשרד הרישוי אך נענה בסירוב משהובהר כי "השמאי הוא היחיד שיכול לתקן את התאריך של ההורדה ורק אז אוכל לקבל את כספי בחזרה "  . סכום זה הוא לפי אומדן משרד הרישוי 1652 ₪ 
  4. בנסיבות אלה ביצע פניות רבות לשמאי אך הושב ריקם וכלשונו :"שוב קיבלתי ממנו יחס לא ראוי טרוטרים התחמקויות  והבטחות שווא שהוא יגיע למשרד ויסדר את זה " 
  5. בנסיבות אלה פנה לטענתו למוסך שטפל ברכב אך גם בעל המוסך אמר לו שהשמאי התחמק ממנו  
  6. טענת התובע היא שהשמאי הפר את חובותיו מהבחינות הבאות:

1. לא דיווח  כראוי על עיתוי ההשבתה בפועל
2. התעלם  מפניות רבות נוספות כשנתנה הזדמנות לתיקון  הטעות מצידו גם לאחר שהובהר כי עמדת משרד הרישוי הוא היחיד שיכול לתקנה 
   1. עקב הפרת חובת השמאי  ,  לא קיבל החזר אגרה ממשרד הרישוי  ונרשם עיתוי מוטעה של הורדת הרכב ממשרד הרישוי  לא קיבל החזר אגרה ממשרד הרישוי, ונגרר להוצאות  שלטענתו מזכות אותו בסכום של 7000 ₪ כי לטענתו נאלץ להתעסק בכך בעצמו באמצעות הפקידה חודש ימים

• 1. לכתב התביעה צורפו בין היתר עותק :" מסמך הרישום במשרד הרישוי ,המתייחס לרכב תוך ציון פרטי רישיונו מספר שלדה וכן מסמך בדבר רישיון לרכב עם אותו מספר שלדה שאגרה בגינוה  היא 2334 ₪ . מדובר במסמך שהוצא לכאורה ב31.1.18  מסמכים שמעידים לטענתו על פניותיו הרבות לשמאי שלא זכו למענה ראוי ." לא צורפו מסמכי שכר של הפקידה או תחשיב שעות המתייחס לאבדן הכנסה עקב התעסקות של חודש ימים. בהמשך ובאחרונה הוגש רישיון רכב עם אישור תשלום בסך של 2389 ₪

• 1. בכתב הגנה נטען בין היתר  כי הנתבע שמאי מאז 1997 , רכב הועבר למגרש ולחברת הביטוח ב20.4.16 ,וכי דוח ותיק הוכן סופית ב20.4.16 וכי  העביר למשרד הרישוי במדיה את טופס הודעת השמאי   מיום 10.4.16  וכי  טפסים שנושאים  תאריכים מאוחרים לכך הם שחזורים למועד מקורי . עם זאת לא הוצג מסמך מקורי ונטען כי התובע העלים במכוון טופס במקורי . מעבר לכך נטען כי   אם הייתה תקלה במשרד הרישוי וטופס הודעת התובע לא התקבל אצלם לא מדובר בסוף פסוק ואפשר היה שהתובע יציג בפניהם דוח שבידו והענין ייפתר.( דוק הנתבע לא התייחס לטענה כי הטופס הוצג ללא הועיל) . בנוסף ציין כי ההוא מוכן לחתום על מסמכים נוספים על מנת שקבל עלות החזר וכפר בטענה שזהו סכום ההחזר 
  2. עם זאת  לכתב הגנה צורף גם  תיעוד בדבר משלוח לחברת הביטוח מנורה  אישור כי דוח שמאי התקבל בחברתנו ביום 14.4.16 ערוך על ידי מנורה ו, לא הוצג כל מסמך המתייחס לאישור ממשרד הרישוי בדבר עיתוי אחר של קבלת הטופס מהמתואר בכתב התביעה 
  3. רק ביום 15.7.18 הוגש כתב תשובה בין היתר חזר התובע על הטעה כי המשאי לא העביר למשרד הרישוי טופס על הכרזה כאובדן כללי וזתא לפי הנמסר ממרד הרישוי וכי חרף פנית לחגורמים חיצוניים לא נפתרה התקלה.

הראיות

• 1. בדיון העיד התובע  , הנתבע , פקידה  נציג המוסך שלטענת התובע פנה גם הוא לשמאי לא הגיע  בנוסף היו לפני מסמכים שצורפו לכתבי הטענות

סקירת תמצית העדויות

• 1. מעדות התובע אציין  שנחזתה כרהוטה ועקבית וכללה בין היתר את  הדברים הבאים:
  2. הנתבע כלל לא פנה אליו   ומחה בחריפות על הטענה שפנה אליו
  3. הוא אשר פנה לתובע כלשונו מראש  פעמים רבות ללא מענה וטען כלפי הנתבע בדיון   : " אתה  מתנהג כעבריין אתה מייצג את המדינה אתה צריך להתביש שאתה מתנהג ככה, אם היו מדברים איתי היה ניתן לפתור את הבעיה את גיליתי שאתה הגשת למשרד הרישוי ברגע ששלחו לי לחדש ... עד שאני שולח את הפקידה שלי למשרש הרישוי אומרים לי שאתה לא העברת. "
  4. בתשובה לשאלת נתבה הוסיף כי פקידה הלכה פעמיים למשרד הרישוי ואמרו  לה שרק השמאי יכול לפתור את הבעיה .
  5. מעדות השמאי אציין את הדברים הבאים:
  6. רכבו של התובע נשרף בחזית היה אובדן מוחלט  ובמצב שלא אפשר נסיעתו
  7. תפקידו היה אכן לתת  הודעה על רכב(עמוד 3 שורה 6)  ( עמוד 3 לפרוטוקול מ19.2.18)
  8. חשיבות ההודעה היא לטעמו רק החזר של דמי הרישוי וכלשונו:" האם יש חשיבות לטופס הזה משיב לא, חוץ מזה שיחזירו לו את דמי הרישוי הרכב מושבת ואי אפשר לנסוע בו " ( עמוד 3 שורה 17-19)
  9. בוצעו פניות לתובע שלא נענו וזאת באמצעות הפקידה שלו
  10. מעבר לטופס השבתה שהציג התובע בידו טפסים נוספים
  11. בתשובה לטענה תוכיח לי שהעברת למשרד הרישוי נכתב  בין היתר :"אין לי הוכחה לזה ( מחפש ממשיך לחפש)
  12. עם זאת לדיון היום הגיע כשהוא מצויד בחוט המחובר למה שנחזה כרטיס וטען כי שידר למשרד הרישוי באמצעות וכלשונו :" הכול עובר אלקטרוני ". לא הוצגה תעודת עובד ציבור של משרד הרישוי או כל אסמכתא לקבלה מצידו הוא קיבל הזדמנות התייחס לכך שלא הוצגה אסמכתא לקבלת הדברים בדומה לזאת שהציג מאת המבטחת.  עוד, ובין היתר ציין שמדובר בפעולה שגרתית אצל ציבור השמאים .

דיון והכרעה

• 1. ראשית, לפני  גרסאות שבחלקן מקוטבות   שומה להכריע בינן ככל הניתן  לאחר בירור איזו מהן  עדיפה. 
  2. שנית, עסקינן כמובן בתביעה בגין ענין אחד  ואף אם חלה בו תקלה הרי שאין בה כדי להעיד על מקרים אחרים שיתכן שבהם הכול היה לגמרי כשורה
  3. בכל אופן,  לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בנספחיהם,  הגעתי  כי הנתבע אכן הפר חובותיו אף אם לא הוכח מלוא שיעור הנזק 
  4. התשלום יבוצע לאחר שיינתן לשמאי ההזדמנות לתיקון בביצוע החזר ישירות לתובע  

הנימוקים להכרעה

המסגרת הנורמטיבית

• 1.  על הדיון שלפנינו חולשת מסגרת נורמטיבית, הנשענת על דיני החוזים, על   דיני הנזיקין על דיני הגנת הצרכן,  כשרלבנטיים גם דיני התעבורה . בגדרה, אציין בראש וראשונה את החיקוקים הבאים:  א.חוק חוזה קבלנות – תשל"ד  1974 ( להלן:"חוק חוזה קבלנות")ב. חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (חוק זה יכונה להלן: "חוק החוזים") שאולי בראשו חובות תום הלב מכוח סעיפים 12 ו39 ג. סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין( נוסח חדש) ( להלן: "הפקודה")  ד. סעיף 9(ב) צו  הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), תש"ם-1980 (להלן:"צו השמאים")  ה.  תקנות התעבורה, תשכ"א-1961  וראו בפרט בסעיפים 289 הדן ברכב שיצא מכלל שימוש ,סעיף 290 המתייחס להפסקת השימוש ברכב וסעיף 290 א המתייחס לפטור מאגרה והחזרתה   ד. חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 ( להלן: "חוק הגנת הצרכן")  שסעיף  2 שבו אוסר על לעוסק   עשיית דבר העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה  :" וחזקה היא ש1)            הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות היא ענן מהותי  ואין המדובר באי התאמה זניחה

חובה מכוח  החוזה למתן שירותי שמאות

• 1. מהבחינה החוזית ,עסקינן בהסכם למתן שירותי שמאות, עם השמאי שהוזמן לטובת התובע  דרך המוסך.   אין מחלוקת עובדתית שהשמאי חייב גם  לאמוד את נזקי הרכב וגם לדווח למשרד הרישוי אודות אובדנו.    את התחייבותו עליו לבצע  בהתאם למוסכם כמתחייב גם  מסעיף 2  לחוק חוזה קבלנות .על השמאי חלה גם חובת הזהירות החוזית מכוח החובה לנהוג בדרך מקובלת, שנתפסת    כחלק בלתי נפרד, מחובת תום הלב.  לכך שחובת זהירות נובעת ממקור חוזי השווה לדברי השופט חשין בדנא 91 / 1740 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט קוסטמן מז (5) 31, עמוד 64(1993) 

חובה מכוח עוולת הרשלנות

• 1. יתירה מכך על השמאי חלה גם חובת זהירות מכוח עוולת הרשלנות מעוגנת בסעיפים 35 ו-36 לפקודה .אחת מחלופות סעיף 35 לפקודה מתייחסת לרשלנות במשלח יד:"עשה אדם מעשה שאדם סביר  ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות,או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר,שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."( הדגשה לא במקור א. ב.)
  2.  אחת הפעולות בהן נדרש שמאי  לנקוט כשמדובר  באחוז  נזק כבמקרה דנן  שהינו ללא ספק אובדן מוחלט הוא  לשלוח הודעה יזומה לרשות  עולה מהוראה קטגורית שסעיף 9 (ב)לצו השמאים שלפיה :"(ב)         עלה הנזק הגולמי ברכב שהוא שם על 60 אחוזים משווי הרכב ימסור השמאי לנוהג בו או לבעלו הודעת אי שימוש ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שקבעה כאמור בתקנה 289(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. " ודוק מצוות הסעיף קטגורית וחד משמעית .
  3. ברור  יצוין כי ממצא בדבר היות רכב  במצב אובדן גמור צפוי לא אחת להיות בראש וראשונה בידיעת שמאי  שבדק אותו לרקע ידיעתו המקצועית  ומומחיותו כשנקודת מוצא רבה משל אדם מהישוב .
  4. הפרת חובה  זאת  צפויה להסב נזק  לבעל הרכב הניזוק  מחמת העדר החזר אגרה רכב אך יש לה גם חשיבותה ציבורית להגנת ציבור משתמשים בדרך . כלומר לטעמי ובניגוד לעמדת השמאי בדיון אין המדובר בחובה שתכליתה אך ורק השבת האגרה לתובע  אף אם זאת אחת מתוצאות הדיווח.
  5. מלמדות על כך תקנות התעבורה ובפרט הסעיפים  290א ו 290 לתקנות התעבורה .
  6. בסעיף 290 א נכתב כדלהלן  :"(א)      בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה:

(1)                   האמור בתקנה 289; (2) הוראות תקנה 290 ובמשך חודש ימים אחד לפחות; (3)              הרכב, נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה; (4)                הרכב נרשם כאמור בתקנה 272א(א)(2), ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי תקנה 272א;

בתקנה זו, "היום הקובע" – אחד מאלה, לפי הענין: (1) יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי תקנה 289, למעט לגבי רכב באבדן גמור; (2)      יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור;(3)           יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב; (4)                        יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי תקנה 290;

(5)                   יום קרות אחד מהמקרים המפורטים בתקנה 290(ב);(6)       היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור בתקנה 272א.

(ב)                   שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי תקנה 272א לגבי אותה תקופה.   (ג)   החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב.           (ד)      על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי תקנה 271(ב2) אינו פטור מאגרת רישיון רכב.

• 1. אגב  חובת הדיווח החלה   על שמאי במפורש  מכוח הצו חלה גם בתקנות התעבורה שמתייחסות גם לחובת בעל רכב  אך הוא במקרה זה נסמך על השמאי  כשברור כי  כעולה מסעיף 289 לתקנות התעבורה בה נכתב :" 289.         (א)          רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו - רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי.           (ב)      נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) - תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב.תמריץ לדיווח במועד מבחינת בעל רכב ושמאי הוא הפטור שניתן  לבעל רכב  מאגרת רישיון  מכוח סעיף 290א לתקנות התעבורה הקובעת כדלהלן :" . לחוק  המורה כי 290א. (א)             בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה:(1)      האמור בתקנה 289;(2)  הוראות תקנה 290 ובמשך חודש ימים אחד לפחות;(3)               הרכב, נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה;(4) הרכב נרשם כאמור בתקנה 272א(א)(2), ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי תקנה 272א;                בתקנה זו, "היום הקובע" – אחד מאלה, לפי הענין: (1)    יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי תקנה 289, למעט לגבי רכב באבדן גמור;(2)         יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור;
  2. בסעיף 290 נקבע כדלהלן:" 290.         (א)          הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה.                     (ב)      על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם:(1)      ניתנה הודעת אי שימוש ברכב לפי תקנה 308; (2)   הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו;(3)          בעל הרכב נפטר;(4)        בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי;(5)       הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין.(ג) להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו.                     (ד)      לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב.
  3. לא הופניתי  לכך שנקבעה בדין מסגרת זמנים קצובה  לשלוח הודעה אך ברור שעליה להישלח במהירות הראויה ולטעמי מיד בסמוך להשבתה של הרכב  השוו לסעיף 11 לחוק הפרשנות התשמ"א 1981 הקובע כי:"        הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו - משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות." כאמור, דיווח במועד לרשות  כי הרכב מושבת משרת הן את את האינטרס הפרטי והן את האינטרס הציבורי  מבחינת יתר המשתמשים בדרך נודע שרכב אינו בר שימוש 
  4.  החובה בצו ובתקנות התעבורה מהוות פרמטר  לנורמת זהירות שבה שמאי סביר צריך לנקוט. בנסיבות דנן אכן שוכנעתי ששמאי סביר צריך לצפות נזק נוכח התנהלותו השווה לכב' השופט בך  ע"א 335/80 בריגה נגד מוסטפה פ"ד לו(3) 32, 41(5.7.82) ( להלן:" בריגה")  אולם, אין צורך לציין כי חובת הזהירות שלפי סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין ( נוסח חדש) אינה מתמצה במה שנקבע בתקנות התעבורה, שמייצגות במקרה זה אמצעי שהכרחי לנקוט : וראה בריגה : אולם וכפי שנאמר :"העובדה, שהמחוקק או מחוקק המשנה קבעו בחוק או בתקנות אמצעי זהירות מסוימים לצורך ביצוע עבודה או פעולה כלשהן, אין פירושה, שבית המשפט לא יוכל לקבוע, כי מחובתם של הנתבע או הנאשם, המובאים לפניו, היה לנקוט אמצעי זהירות נוספים, אשר לא בא זכרם באותם חיקוקים. "ראה גם מפי מ.חשין עפ 01 / 8827 ישראל שטרייזנט נ' מדינת ישראל פ"ד  נז (5) 506, עמוד 518(13.7.2003).

הפן העובדתי

• 1. הורם הרף האזרחי להוכחת גרסת התובע. עדותו  מהימנה בעיני נתמכת במסמכים שהציג ובמהלך הדברים כמות שהוכח מול משרד הרישוי
  2. הוכחה התחייבות השמאי למשלוח ההודעה לרשות , והוא אף טען שהודיע   אלא שוכנעתי שבמקרה זה לאחר הודעתו נרשם  שגוי  ( כמתועד במסמך הרישום במשרד הרישוי ) לפיכך, תאריך שבגינו שולם החזר אגרה לתובע   לפי דין רק מהעיתוי המדווח יש אם בכלל החזר כעולה מסעיף 290א לתקנות.

• 1. אף שוכנעתי כי דרישת התובע לתיקון  מהשמאי לא  הועילה . ער אני למסמכים שהציג השמאי בדבר דיווח במועד המתאים לחברת הביטוח אולם   חובת הדיווח למשרד הרישוי חלה במישרין   על השמאי עצמו  ולא על המבטחת שלה  הוכח שדווח במועד לצורך קבלת הרכב החילופי  
  2. נכון אני להניח כי   חלה טעות מצד השמאי  שאינה חלילה מכוונת אולם מרגע שהתגלתה היה עליו  לפעול לתיקונה ולנקוט באמצעים הנדרשים לכך .    והוא  אינו יכול לפתור עצמו בכך שדיווח לחברת הביטוח או בטענה שבעל הרכב יכול היה לפנות.
  3. זאת בפרט שהוכח שלא היה די בפעולת בעל הרכב נוכח עמדת משרד הרישוי כי על השמאי שדיווח לשלוח דיווח אחר אם לטענתו חלה טעות  .
  4. גם עדותו של התובע  וגם מהלך הדברים תומך בכך שפעל כי לא קיבל החזר . יחד עם זאת אציין כי אין בפני כל אינדיקציה חלילה לשימוש ברכב בתקופת הפער שבין העיתוי בו אמורה להיות הורדה מהכביש מבחינת הרישומים במשרד התחבורה לבין העיתוי שדווח. להיפך  הסתבר שהרכב לא היה בשימוש הן לרקע אחוז הנזק .

הנזק

• 1. על התובע להוכיח לא רק את ההפרה, אלא גם את הנזק , שנגרם בקשר סיבתי אליה  ואת היקפו של הנזק.
  2. תכלית הפיצוי היא כנקודת מוצא תרופתית כלומר השבת המצב לקדמותו. מובן השבת המצב לקדמותו בעניין זה  הוא  מתן פיצוי שיפצה את הנפגע על נזקי הממון ועל הנזק הלא ממוני שנגרמו לו עקב התאונה, תוך ניסיון להעמידו, ככל האפשר, במצב שבו היה לפני התאונה. 
  3. עם זאת כשמדובר בנזק מיוחד נקודת המוצא היא שצריך להוכיח עצם קיומו ואת היקפו בראיות    השו כבוד השופט ברנזון בעא 75 / 417 שלום בן-דוד נ' מפעלי טקסטיל כרדאנה בע"מ לא (1) 827, עמוד 831(12.1.1977)  וכן כב' השופט  ברק בעא 80 / 355 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ לה (2) 800, עמוד 810(9.3.81)             

 במקרה זה הטענה היא בראש וראשונה  לנזק ממוני בגין אי  מתן הפטור מהיום בו היה זכאי לו התובע כהוראת  תקנה 290א  לתקנות התעבורה 

• 1. בס"ק 290א(ב) נרשם :" שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי תקנה 272א לגבי אותה תקופה.
  2. בס"ק  290א  (ג)נרשם:"        החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב".
  3. במקרה דנן טען התובע ש מגיע לו החזר בגובה 1652 ₪. שוכנעתי שזה שיעור שנמסר לו מפקידי משרד הרישוי כמשקף את הסכומים . סיוע מצוי גם באסמכתאות שצירף מראש לכתב התביעה שהיא רישיון הרכב עם הדרישה לתשלום סכום של  2334  ₪   לרכב שהורד בינתיים מהכביש    תקופה הפטורה מאגרה היא לכאורה 10 חודשים החל מהמועד להחזר שהוא  החל מיום  14.3.16    שבו צריך היה להיות הפטור  ועד ליום   20.12.16 שבו נרשם הפטור     ערך  לפי אגרה בשנה המאוחרת יותר  מצביע על   החזר של 1945 ש"ח  לפי הנוסחה הבאה: סך האגרה שהוא  2389     לחלק ל12 חודשים כפול תקופת הפטור כ10 חודשים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפטור 14.2.16 .

הנזק הלא ממוני

• 1. התובע נאלץ לשוב ולפנות פעם אחר פעם לנתבע שהוא שמאי שעליו סמך  במישרין ובעקיפין  באמצעות אחרים. שוכנעתי  שטרח ושהוסב לו נזק לא ממוני   שאמד בשים לב למכלול הנסיבות   לעיתים פעולה קלה ופשוטה של בעל מקצוע חוסכת נזק גבוה בהרבה ללקוח . ראו  בהיקש כב' שופט גולדברג בעא 89 / 611 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות נ' ויקטור נחמיאס מו (2) 60, עמוד 64-65(15.3.92).: בצדק קבעה השופטת המלומדת, כי - "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים. "

סוף דבר

• 1. אשר על כן, התביעה     מתקבלת  בעיקרה.  השמאי הנתבע  ישא בנזקי התובע  המפורטים להלן:
  2. בגין נזק ממוני בשל אבדן הפטור ישולם סך של  1652  ₪     לא הוכח נזק נוסף כמו למשל להפסדי שכר  באשר לא די במסמכים שהוצגו להוכחת נזק מיוחד זה. 
  3. אולם, המועד לתשלום  ראש הנזק הזה יהיה בתוך 40 יום. זאת,  כדי ליתן הזדמנות  לשמאי לפנות למשרד הרישוי להודיע על תיקון ולהבטחת מניעת כפל פיצוי. כלומר   ככל שישולם הסכום   על ידי משרד הרישוי עד לחלוף 30 מהיום הרי שהשמאי ישלם בגין הנזק הממוני רק את היתרה לסכום שיוחזר מהרשות.
  4.    בגין הנזק לא ממוני הכרוך בטרחה שהוכחה ישולם סך של 1500 שח נוספים
  5. ישולם החזר אגרה ששולמה בפועל
  6.  ישולמו הוצאות  דיון    בסך 600  ₪  וזאת בנוסף להוצאות שהושתו בהחלטות קודמות
  7. זכות לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי מרכז לוד

<#4#>

ניתן והודע היום י"ג חשוון תשע"ט, 22/10/2018 במעמד הנוכחים.

הנתבע:

לאחר פסק הדין לשאלה האם אני יכול לומר עכשיו מילה, נאמר שיש כבר פסק דין, ויש קהל מאחור שכבר ממתין.

הצדדים באים לקחת את הפרוטוקול

הנתבע:

אני מתנצל.

הוקלד על ידי גבי צבאג

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.