בפניי תביעה לפיצוי עקב נזקי גוף מאירוע ביום 7.10.14.

באותו יום התובעת הגיעה לחנות של מגה קמעונאות בע"מ שהיא במועד הרלוונטי הייתה מבוטחת על ידי הנתבעת. חברת מגה כבר פשטה רגל, אך הנתבעת ממשיכה לייצג את החברה לצרכי כיסוי ביטוחי.

התובעת ערכה רכישה בחנות, הובילה את העגלה מעבר לקופה ולטענתה העגלה נתקלה במשהו וכתוצאה מכך הרגל שלה המשיכה את הצעד והתנגשה בעגלה.

התובעת ספגה מכה קשה ברגל ובעצם התעלפה במקום וכאשר התאוששה, נשלחה לחדר מיון. לפני שהיא עזבה את המקום, התייצב אחיה ללוות אותה.

בבדיקה בבית החולים התגלה שבר בבוהן 5 בכף רגל ימין. בוצעה במקום רדוקציה לשבר וטופלה בקיבוע של אצבעות הרגל. הומלץ על מנוחה של מספר ימים.

התובעת התייצבה בקופת חולים ביום 19.10.14 ושוב ב-3.11.14 וב-23.10.14. הטיפול הוא טיפול בקיבוע שהמשיך בכל התקופה הזאת שגם אובחן בשיפור בשבר.

על סמך טענות אלו, התובעת עותרת לסכום של 20,000 ₪. הסכום בנוי כדלקמן:

אובדן השתכרות במשך כחודש ימים של 3000 ₪.

תשלום למגן דוד אדום 398 ₪.

כאב וסבל.

עמדת הנתבעת היא שמדובר בתאונה עצמית, כאשר כף רגליה של התובעת בא בהתנגשות עם העגלה בלבד תוך כדי שהיא מעדה.

לא היה באזור הסניף כל מפגע או מכשול אשר יש בו כדי לייחס למבוטחיו חבות כלשהי בגין האירוע.

כנגד טענות אלו, התובעת העידה בפניי, ברוב הגינותה ,שלא יודעת במה התנגשה העגלה. היא לא בדקה ולא ראתה. יחד עם זאת, החנות הייתה בשיפוצים ועוצמת הפגיעה שממנה היא סבלה מעידה על כך שהעגלה נתקעה בצורה פתאומית ולכן היא המשיכה בצעדיה. אם ,כטענת הנתבעת היה מדובר בתקלה בינה לבין העגלה בלבד, עוצמת הפגיעה הייתה נמוכה בהרבה.

בתמיכה לדבריה התייצב אחיה מר יוסי שרוני אשר הגיע למקום בין 5-10 לאחר התאונה, ראה את התובעת שוכבת לכיוון קו הקופות שהיא כולה חיוורת, מטושטשת ומעורפלת. העד אישר שהסניף היה בשיפוצים והרצפה PVC הייתה בחלקה קרועה וטרם הוחלפה.

"PVC היה על בטון. היו ממעורות. השטח לא היה חלק" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 24-25).

אין בפני בית המשפט תיעוד מאותו מועד כמקובל במקרים כאלו מטעם החנות, אלא דיווח מיום 27.10.14, קרי 10 ימים אחרי האירוע אז אכן לא גילו כל מכשול בשטח צמוד לקופות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. כללית קיבלתי את דברי התובעת לגבי אופן קרות התאונה. השתכנעתי מדבריה ומדברי אחיה שהעגלה נתקעה בדבר מה ברצפת הסניף וזו הסיבה לתאונה. לכן היה במקום מכשול ודי בכך להטיל את האחריות על הנתבעת.

2. בכל הנוגע לנזקי התובעת:

א. מקובלת עליי טענתה שהפסידה 3000 ₪ השתכרות עקב האירוע ונאלצה לשלם 390 ₪ למגן דוד אדום.

ב. באשר לכאב וסבל: אין ספק שבעת האירוע התובעת סבלה כאבים עזים וכתוצאה מכך התעלפה במקום. באשר להמשך, מקובל עליי שבמשך תקופה ארוכה של הביקורים בקופת חולים, כלומר עד 23.12.14 סבלה מכאבים ואי נוחות במשך התקופה. לאור כך, אני מעמיד את סכום הפיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 4000 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 7390 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון.

ניתן היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.