1. לפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה הקטנה הסף, הן בשל העדר סמכות עניינית והן בשל העדר סמכות מקומית.
2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, אני מוצאת כי דין הבקשה להידחות.
3. לא ברור על מה מבססת הנתבעת הטענה כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום הנאות להגשת תביעה שעניינה שכר טרחה בין עורך דין ללקוח. אף אם קיימת ועדה בלשכת עורכי הדין אליה ניתן לפנות במקרה של מחלוקות בנושא שכר טרחה, לא צורפה כל אסמכתא חוקית או הפנייה לאסמכתא כזו, ממנה ניתן ללמוד כי בית המשפט דנן נעדר סמכות עניינית במקרה דנן.
4. בשולי הדברים, יוער, כי מכתבי בית הדין שהוגשו עד כה, עולה כי הצדדים ניסו לבוא בדברים ולהגיע להבנות, דבר אשר לא צלח עד כה.
5. בסוגיית הסמכות המקומית, עולה הן מתגובת התובע והן מתשובת הנתבעת, כי ההסכמות בין הצדדים, אשר הוו הבסיס למחלוקת, כללו את ייצוג התובע בדיון שנערך בבית הדין הרבני בצפת. לפיכך, ניתן לראות במחוז צפון את "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות" בהתאם להוראות תקנה 2(3) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
6. יתירה מכך, בכל מקרה בהתאם להלכה הרווחת, אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית בתביעות קטנות, נוכח גודלה של מדינתנו. אף מטעם זה, דין הבקשה לסילוק על הסף או לחילופין להעברת הדיון לבית משפט במחוז אחר מחמת היעדר סמכות מקומית, להידחות.
7. מכל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

אין צו להוצאות.

1. כתב הגנה יוגש תוך 15 ימים מהיום.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ז, 01 מאי 2017, בהעדר הצדדים.