לפניי בקשת המבקשת לעיכוב הליכים בתובענה שהוגשה על ידי המשיב וזאת עד להכרעה בתביעה הייצוגית, ת"צ 36424-02-17 שהוגשה נגדה באותו עניין והמתנהלת בימים אלה, בבית המשפט המחוזי תל- אביב (להלן: "ההליך המקביל").

2. לטענת המבקשת, העילה המרכזית העומדת בסיס תביעת המשיב/ התובע, עניינה משלוח דברי פרסומת אשר נבעו לטענתה מתקלה נקודתית בלתי צפויה אצל המבקשת מבלי שידעה על כך וממילא לשיטתה אינה מקימה לה אחריות בנסיבות והיא גם העילה המתבררת בהליך המקביל. המבקשת מוסיפה וטוענת יש לעכב תביעה זו מחמת "עניין תלוי ועומד", עד למתן החלטה בבקשה בהליך התלוי ועומד לאישור התובענה כייצוגית, שכן ככל שבית משפט זה יחליט לדון בתביעה שלפנינו, יכול שההחלטה שתתקבל על ידי בית המשפט המחוזי תייתר את ההחלטה של בית משפט זה, וממילא הגם שלא מדובר בתביעה ייצוגית נוספת אלא בתביעה קטנה אין זה מן הראוי להעמיד את המבקשת/ הנתבעת חשוף לאין ספור תובעים בהליך זה, מה עוד כי לשיטתה התביעה הייצוגית נסמכת, בין היתר, על תצהירו של התובע/ המשיב בתיק זה.

לשיטתה, הן ההליך המקביל והן התביעה המתנהלת בפניי, סובבים על אותו ציר מחלוקת, והטענות העיקריות היורדות לשורש שני ההליכים, ואשר בית המשפט יידרש להן, הינן זהות ולכן נכון וצודק לעכב את הדיון בתובענה עד להכרעה בהליך המקביל. בעניין זה מפנה המבקשת לפסיקה בה עוכבו ההליכים במקרים דומים.

3. המשיב/ התובע מתנגד לבקשה. לשיטתו ולמיטב הבנתו הליך תובענה ייצוגית אין לדון בו בפיצויים לדוגמה, כי אורך זמן רב ומדובר בהליך של תביעה קטנה וממילא אינו מעוניין להיכלל בקבוצת רשימת התובעים / לקוחות בגין תובענה ייצוגית הנ"ל.

4. ברע"א 346/06 באסם חזאן נ' קלאב אין אחזקות בע"מ, ניתן ביום 14.5.06 נקבע כי:

"סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד מעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין". (ראו גם ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"מ כט (2) 4777. (להלן: "עניין עוקבי")).

וברע"א 3765/06 הפניקס הישראלי חברה נ' אלכסנדר קפלן, ניתן ביום 28.1.02 נקבע כי:

"זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. אם נכונים הדברים לגבי הליכים רגילים, קל וחומר כך לגבי הליכי תובענות ייצוגיות לרבות בקשות לאישורן, באשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה".

5. כעולה מהדברים האמורים, המטרה בעיכוב הליכים, הנה למנוע מצב שבו יתנהל דיון ובוא יובאו ראיות וטענות דומות או זהות בבתי משפט שונים, משיקולי יעילות הדיון, חסכון בזמן ומשאבים לשני הצדדים ולבית המשפט, כמו גם, להימנע ממצב בו יתקבלו החלטות סותרות ביחס לאותן סוגיות משפטיות.

לעניין זה יפים דברי, כב' השופט אברהם טננבוים מבית משפט השלום בירושלים:

"מבחינה זו אין הבדל מהותי בין בתי המשפט הדנים בעניין, ואין תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות שונה מתביעה רגילה" (ת"ק (ים) 1180/10 יאיר ידידי פחה נ' 013 חברת ברק, ניתן ביום 17.3.10).

6. למדתי כי התובענה כייצוגית והן התביעה שלפני מעלות טענות דומות במהותן.

7. לא נעלמה מעיניי זכותו של המשיב /התובע למצות את הדין באופן יחידני בתביעה פרטנית משלהם וכן עמדתו החד משמעית של המשיב באשר לרצונו להמשיך ולנהל תביעה זו והבהרתו כי אינו מעוניין להימנות על משתתפי התובענה הייצוגית. יציאה מהקבוצה צריכה להעשות לערכאה הרלוונטית הדנה בקבוצה.

8. יחד עם זאת, יש לאזן בין שיקולי המערכת וביניהם יעילות הדיון, חיסכון בזמן השיפוטי במשאבים הן לצדדים והן לבית המשפט וכן למנוע מתן החלטות סותרות הנוגעות לאותן סוגיות משפטיות לבין הצהרתם של המשיבים/ התובעים לנהל את תביעתם באופן פרטני.

9. משכך, בנסיבות העניין, אני סבורה כי מן הראוי, שבשלב זה, הדיון בתביעה שבפני יעוכב למשך 90 ימים.

בתום תקופה זו תעדכן המבקשת את בית המשפט באשר למצב ההליכים בבית המשפט המחוזי תל אביב בהתאם לעדכון זה יתקבלו הוראות להמשך ניהול התיק.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ז, 12 יולי 2017, בהעדר הצדדים.