החלטה

1. בפניי העניין הבא.
2. בתיק מונה פרופ' גבריאל ברויאר שהוא ראומטולוג, על מנת שיקבע את נכותו של התובע בטרם התאונה מיום 15.6.14, וללא קשר אליה.
3. המומחה נתן את חוות דעתו, ובה קבע בין היתר:

"לסיכום, קיימת נכות הנובעת ישירות מהתאונה בצורת פיברומיאלגיה...". המומחה התייחס גם לשאלת נכותו של התובע שאינה קשורה לתאונה, היא השאלה שלשמה הוא מונה.

1. המומחה לא קבע מה שיעור הנכות הקשורה לתאונה.
2. במענה לשאלת הבהרה שנשלחה למומחה ע"י התובע: מה גובה אחוזי הנכות מהפיברומיאלגיה הקשורה לתאונה בהתאם לקביעתו, הוא ענה שהוא לא קבע זאת, כי במסגרת המינוי שלו הוא נדרש להתייחס רק לנכות שאינה קשורה לתאונה "שאלה זו לא הייתה כלולה במינוי של כבוד השופט ולכן לא נתתי", כך המומחה.
3. התובע עותר להורות למומחה לענות על שאלת גובה הנכות מפיברומיאלגיה הקשורה לתאונה.
4. הנתבעת עותרת לפסול חלק זה של חוות דעת המומחה, מכיוון שבכך הוא חרג מהמנדט שניתן לו בהחלטת המינוי (לקבוע רק נכות שאינה קשורה לתאונה), מה גם שהתובע כלל לא התלונן מראש על בעיות בתחום הראומטולוגיה.
5. הנתבעת הפנתה לפסיקה שאתייחס אליה בסמוך.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי להורות למומחה לפרט ולענות על השאלה, מהי גובה הנכות של התובע מפיברומיאלגיה הקשורה לתאונה, כפי שהוא עצמו קבע. להלן נימוקיי.
7. איני רואה כל מניעה שלא לאפשר למומחה לקבוע את שיעור הנכות של התובעת כתוצאה מפיברומיאלגיה, כאשר המומחה ציין מפורשות, כי הוא מצא כי קיימת נכות כזאת.
8. המומחה קבע כי קיימת נכות הנובעת מהתאונה בתחום הפיברומיאלגיה, וזאת לאחר שבדק את התובע. לא יעלה על הדעת למנוע ממנו לומר מהי נכות זו, אך ורק בשל העובדה כי המומחה מונה לקבוע נכות שאינה קשורה לתאונה.

לא ניתן להסב פנינו ולהתעלם מנכות שנמצאה ע"י המומחה.

1. והרי אנו תרים אחר ניזקו של התובע, הן הנובע מהתאונה, והן זה שלא נובע מהתאונה.

עלינו לקבל מידע מלא אודות מצבו הרפואי של התובע, ובירור גובה נכותו בתחום הפיברומיאלגיה כפי שקבע המומחה, זהו חלק ממצבו הרפואי של התובע. לכן יש להתיר פניה למומחה שיפרט את גובה הנכות הקשורה לתאונה בתחום הפיברומיאלגיה.

1. יפה נהג המומחה שנזהר שלא לסטות מהמנדט שניתן לו, ודרש הוראה מפורשת מבית המשפט להשיב על כך.

מצאתי כאמור, להורות כי המומחה יפרט את גובה הנכות.

1. המקרה שבפנינו שונה מעניין רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ' גמליאלי עמיקם, [פורסם בנבו], 4.11.04, אליו הפנתה הנתבעת.
2. בנדון שם, נקבעה ע"י המל"ל נכות אורטופדית שהייתה נכות על פי דין.

מונה מומחה בתחום התעסוקתי (בקשה למינוי מומחים נוספים נדחתה לאור הקביעה שהתיק התנהל בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד). מתוך טעות של המזכירות, המומחה (ובניגוד להחלטת בית המשפט) התבקש לקבוע נכות רפואית (כאמור לא היה בכך צורך כי נקבעה נכות על פי דין).

1. המומחה כך נהג וקבע בתום לב נכות רפואית.
2. חוות דעתו של המומחה בעניין גובה הנכות נפסלה בכל הערכאות עד לבית המשפט העליון, מכיוון שהוא חרג מהמנדט שניתן לו (הגם שבתום לב).
3. ואולם פסילת חוות הדעת נבעה מכך שלא היה כל מקום לקבוע נכות רפואית נוספת, מאחר שכבר נקבעה כזו ע"י המל"ל. לא ניתן לקבוע נכות רפואית ע"י מומחה בית משפט, בשל מגבלה הקיימת בהוראת החוק (נכות על פי דין).
4. במקרה שבפנינו, לא קיימת מגבלה כזו לקביעת נכות הנובעת מהתאונה.
5. גם המקרה בעניין רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה ברוך [פורסם בנבו], 24.3.96 אליו הפנתה הנתבעת, שונה מענייננו.
6. במקרה זה, נפגע התובע משתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה הייתה גם תאונת עבודה. המל"ל קבע את נכות התובע בשיעור 10%, מבלי לדעת על התאונה השניה. הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור. בית המשפט קיבל את הבקשה ומינה מומחית רפואית, על מנת שזו תקבע את שיעור הנכות שיש לייחס לכל תאונה, מתוך הנכות שנקבעה במל"ל, הא ותו לא.
7. המומחית קבעה נכות חדשה בשיעור 50%, וייחסה מחצית לכל תאונה. בית משפט קמא, ביטל את קביעות המומחית בשל חריגה מהמנדט שניתן לה (המנדט היה לחלק את הנכות שנקבעה ע"י המל"ל לשתי התאונות בלבד, ולא לקבוע נכות תחת נכות המל"ל) . בבית המשפט המחוזי שונתה הקביעה ואומצה חוות דעת המומחית על הנכות שנקבעה. בבית משפט העליון, שוב התהפכה התוצאה, והוחזרה החלטתו של בית משפט קמא.
8. נקבע כי המומחית חרגה מהסמכות שניתנה לה, ולכן יש לבטל את קביעת הנכות שלה ( בסופו של יום ובשל הפערים בין חוות הדעת, מונה מומחה נוסף).
9. גם בעניין זה הייתה חוות דעת של מל"ל בהתאם לסעיף 6ב, ולכן בית המשפט היה כבול להחלטה זו מכח סעיף 6ב, על כן, המנדט שניתן למומחית היה רק לחלק את הנכויות ולא לקבוע נכויות חדשות.
10. במקרה שלנו אין כל מגבלה חוקית המונעת מהמומחה לקבוע נכות כתוצאה מהתאונה, אם ממצא זה נמצא על ידו.
11. המקרה שבפנינו גם שונה גם מעניין בר"ע (מחוזי ב"ש) 525/02 ברכה ויקטור נ' מורן בוזגלו [פורסם בנבו], 24.7.02, אליו הפנתה הנתבעת.
12. בנדון שם, מומחה בתחום הנוירולוגיה קבע נכות בתחום הפסיכיאטריה. בית משפט קמא בדק את מיומנותו של הנוירולוג וקבע כי הוא בעל כישורים הולמים וידע לקבוע נכות בתחום הפסיכיאטריה.
13. בהליך הערעור שונתה החלטת בית משפט קמא, נקבע כי יש להקפיד שכל מומחה ייתן חוות דעת בתחום מומחיותו ולא יחרוג מהמנדט שניתן לו.
14. בענייננו, פרופ' ברויאר הוא ראומטולוג והוא חיווה דעתו בעניין הנכות הקשורה לתאונה, בעניין המצוי בתחום מומחיותו- פיברומיאלגיה, כך שאין חריגה מתחום המומחיות כמו בעניין ברכה.
15. כמו כן, פרופ' ברויאר נזהר כאמור שלא לחוות דעתו בנושא הנכות לאחר שחש שזה מחוץ למנדט שניתן לו, כך שעד עתה הוא לא פעל בניגוד למנדט שהוא הוסמך אליו.
16. ה"מסר השלילי" אותו רצתה הפסיקה למנוע, לפיו מומחים פועלים בניגוד למנדט שניתן להם, לא קיים בענייננו. פרופ' ברויאר נמנע מלקבוע נכות בגלל החריגה מהסמכות, אך אין למנוע ממנו להביע את דעתו ו"להשתיקו" באשר לנכות הקשורה לתאונה, במקביל לקביעתו באשר לנכות שאינה קשורה לתאונה, כאשר הכל נמצא בתחום התמחותו.
17. כאמור מצאתי להתיר לו לקבוע את גובה הנכות.
18. שמורה הזכות לצדדים להפנות שאלות הבהרה בעקבות תשובת המומחה.
19. סוף דבר, אני מתיר למומחה להתייחס לשאלת גובה נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה, בתחום הפיברומיאלגיה.
20. תשובת המומחה תינתן עד ליום 1.12.20.
21. תגובת בעניין שאלות ההבהרה לנוירולוג תוגש בתוך 10 ימים.
22. תז"פ ליום 25.11.20.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"א, 15 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.