1. תביעה קטנה לתשלום סך של 3,583 ₪ בגין נזק שנגרם כפי הנטען ע"י הנתבע למחסום המופעל חשמלית ומותקן בכניסה למגרש החניה השייך לבניין ברחוב חודשי השנה 7 אשקלון.

התובעת הנה דיירת בבניין, המשמשת כוועד בית בבניין והנתבע הנו דייר, המתגורר בשכירות בדירה 26 בבניין.

2. תמצית טענות התובעת הינה כי הנתבע לא שילם דמי ועד הבית כנדרש ולאחר ניסיונות גביה רבים והזהרה מראש החליטה לנתק את הנתבע מהאפשרות לפתיחת שער החניה באמצעות חיוג טלפוני.

לטענת התובעת, כאשר הגיע הנתבע לשער, לאחר שכשל בניסיונות הפתיחה הטלפוניים, גרם נזק למנגנון השער ואף נטל את כרטיס ה-SIM המותקן במנגנון. התיקון להחזרת השער לכשירות עלה 2,083 ₪.

התובעת נסמכת על עדותו של דייר מבניין סמוך אשר נוכח לראות כי נגרם נזק לשער, ניגש למצלמות האבטחה וראה בהסרטה את הנתבע גורם נזק לשער. אותו דייר אף בדק את השער וראה את הנזק (יצוין כי המדובר בשער המשמש את שני הבניינים).

תמצית טענות הנתבע הינה כי לא גרם לכל נזק נטען לשער, אלא, שמאחר שהתובעת חסמה בפניו את אפשרות הכניסה לחניה, זאת ללא מתן הודעה וכשהנתבע סובר כי המדובר בתקלה בפתיחה הקשורה בחיוג ממכשיר הטלפון שלו, כשהגיע לחנות בשעת לילה, לאחר יום עבודה, ונתקל בתקלה ניגש ללוח הבקרה על מנת לבחון האם ניתן לפתוח את השער ידנית, ומשלא מצא אפשרות כזו, שב אל רכבו ונפנה לחנות במקום חניה אחר. הנתבע דוחה מכל וכל את הטענה כי נגע באיזה מבין הרכיבים הקיימים בלוח הבקרה וודאי שלא הסב לשער נזק כלשהו.

הנתבע טוען כי אי התשלום של דמי הועד נבע ממחלוקת בינו לבין בעל הדירה, נוכח טענתו כי הוסכם ביניהם כי דמי השכירות כוללים גם את דמי הועד, כפי שאף הסביר לתובעת. חרף האמור, לא פעל הועד כדין ובחר לעשות דין עצמי בשלילת אפשרות החניה בפניו, כפי שנודע לו בדיעבד.

3. לאחר ששקלתי במכלול טענות הצדדים, ובהינתן מצרף הראיות והנסיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות משזו לא הוכחה.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

4. צפייה בצילום של סרטון מצלמת האבטחה, אף שאינו צילום רציף, כלל אינו יכול ללמד על גרימת נזק לשער ע"י הנתבע, ההסרטה כלל אינה מאפשרת להבחין בפעולה המצביעה על פגיעה בשער, במנגנון או במוט המחסום, ואף להיפך, הנצפה בסרטון תואם לחלוטין את תיאור הנתבע להתנהגותו באותו מועד.

הנתבע נצפה תחילה ממתין ברכבו, עובדה התואמת את גרסתו כי ניסה תחילה לפתוח את השער באמצעות החיוג הטלפוני (וככל שכטענת התובעת ידע על החסימה מה ההיגיון בעשיית ניסיון לפתיחה ע"י חיוג?). לאחר מכן נצפה הנתבע יוצא מרכבו, כשהוא מתהלך באופן רגוע ביותר, אינו נראה כעוס או נרגז, באופן התואם לחלוטין את עדותו כי סבר שהמדובר בתקלה בחיוג, וניגש ללוח הבקרה. אף הצילום בנקודה זו תואם לחלוטין את עדות הנתבע, לפיה כל חטאו היה בכך שניסה לראות באם ישנה אפשרות ידנית לעקיפת התקלה וכניסה לחניה. הנתבע נצפה מתכופף ומתבונן, כשהוא ניגש לכתחילה ללא כל כלי בידיו, ונראה לכל היותר כמגשש באפילה לבחון באם ניתן בכל זאת לפתוח. כשאינו מוצא אפשרות אף נצפה מנסה קלות ביותר להניע את הזרוע ידנית ומשאף פעולה זו אינה מצליחה, נוסע מהמקום.

בסרטון לא נצפה הנתבע כשהוא ממתין בצד בעוד רכבים אחרים נכנסים, בניגוד לטענת התובעת, וכעדות הנתבע אכן הדבר אינו הגיוני, שכן לו היה נפתח השער ע"י דייר אחר, בעוד הנתבע במקום, הרי שהיה נכנס מיד אחריו, תוך ניצול פתיחת השער ע"י אחר, ולא ממתין במקום ורק אז, דווקא לאחר הפתיחה, עוזב את המקום וחונה במקום אחר.

5. מלבד העובדה כי מצפיה בסרטון כלל לא ניתן לחזות בנזק כלשהו שגורם הנתבע לשער, מצאתי אף לתת אמון מלא בעדותו.

הנתבע העיד בפניי בעדות בהירה, רציפה וישירה, שלא נסתרה והיא נתמכת הן בראיות נוספות והן בהגיונם של דברים. עדות הנתבע הותירה בי רושם מהימן והתרשמתי מכנות עדותו כי אין זה ממנהגו לפעול באופן המיוחס לו.

עדות זו נתמכת אף בעדות התובעת בעצמה שאישרה כי אכן הנתבע ומשפחתו הינם דיירים נוחים, ילדיהם אינם גורמים נזקים בבניין, ואף אישרה כי עוד מתחילת הדרך, כשפנו אל הנתבע טען כי לא גרם כל נזק, וכי לא נטל לידיו כל רכיב מהלוח.

אף גרסת הנתבע באשר לסיבה בגינה לא שולמו דמי הועד משך תקופה מסוימת, נתמכת בעדות התובעת שאישרה כי העניין הוסבר לה ע"י רעייתו של הנתבע, ולראיה, אכן בסופו של יום שולמו הפיגורים ע"י בעל הדירה.

זאת ועוד, אף עדות הנתבע כי שער הכניסה לבניין סובל מעת לעת מתקלות, לרבות תקלות תקשורת, נתמכת בתדפיסי הודעות ה- WhatsApp של קבוצת דיירי הבניין, שהוגשו ע"י הנתבע.

6. מלבד העדר הוכחה כי הנתבע הסב נזק לשער לא הוכח הנזק הנטען למחסום, כשלעצמו.

הדייר אשר זיהה את הנזק הנטען לא הובא למתן עדות והימנעות זו פועלת לחובת התובעת.

מהקבלה המצורפת לא ניתן ללמוד בגין מה ניתנה, אין תיאור העבודה בגינה בוצע התשלום ואין הערכת הנזק והסיבה לקיומו ע"י בעל המקצוע המוסמך.

אין למעשה כל ראיה לכך שהקלקול בשער הינו תוצאת נזק בזדון כפי הנטען, ולא תקלה טכנית, כפי שארע קודם לכן וכפי שאף ארע חודשים ספורים לאחר תיקון השער בעקבות האירוע נשוא התביעה (כעולה מהודעות ה- WhatsApp שהגיש הנתבע).

7. לאור כל האמור לעיל, התביעה לא הוכחה והיא נדחית.

במכלול הנסיבות אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בהעדר הצדדים.