טוען...

החלטה שניתנה ע"י רים נדאף

רים נדאף31/07/2017

לפני כבוד השופטת הבכירה רים נדאף

התובעים

1.סעיד מחמוד דיאב גדיר
בשם יורשי דיאב גדיר:

2.תאופיק גדיר

3.ג'אסר גדיר

4.מודק גדיר

5.קאסם גדיר

6.מאג'ד גדיר

7.ח'אלד גדיר

8.סאלח גדיר

9.מוחמד גדיר

10.חוסיין גדיר

11.האיל גדיר

12.דיאב גדיר

13.זיאד גדיר

14.זידאן גדיר

נגד

הנתבעים

1.מועצה מקומית ביר אל מכסור

2.ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים

3.חוסיין טהא עבדאלחלים חוסיין

4.עו"ד מחמוד עואודה

החלטה

1. בפניי מונחות שתי סוגיות הטעונות הכרעה: האחת- חוסר סמכות מקומית (הועלתה על-ידי נתבע 4) והשנייה חוסר סמכות עניינית (הועלתה על-ידי נתבעת 2 בכתב ההגנה). ביום 7.7.17, הוריתי לב"כ התובעים להגיב לשתי הסוגיות הנ"ל.

2. ב"כ התובעים טען בתגובה, כי יש לדחות את טענות חוסר הסמכות העניינית והמקומית, ויש ליתן פסק-דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים 2-4. לחילופין, במידה ובית המשפט יקבע, כי אין לו סמכות מקומית לדון בתביעה, יש להעבירה על צו המניעה שניתן בה, לדיון בבית-משפט בחיפה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

3. התובעים הגישו תביעה למתן צו קבוע לפיו, ימנעו הנתבעים מביצוע ו/או המשך ביצוע חלוקת המקרקעין בביר אל מכסור לצרכי רישום במסגרת הסדרת המקרקעין בכפר, ובייחוד באופן שיקטין את גבולות חלקה 15 בגוש 10361, לעומת גבולותיה המוכרים עד היום (להלן: "המקרקעין").

4. בסעיף 30 לכתב התביעה, טענו התובעים, כי לבית-משפט הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה לאור מהותה ומען נתבע מס' 4.

5. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה זמני, וביום 15.3.17 ניתן צו מניעה זמני.

דיון והכרעה:

6. מסקנתי היא כי בית-משפט דנא, נעדר סמכות מקומית, ומשכך יש להעביר את התיק לבית-משפט השלום במחוז חיפה, אשר בפניו תתברר גם טענת חוסר הסמכות העניינית, ויתר הטענות/הבקשות שהועלו בתיק.

7. בסעיף 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, נקבע : "תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים".

8. בענייננו, על אף ניסיון התובעים להראות, כי אין המדובר בתביעה שכולה במקרקעין, הרי שלא כך הם פני הדברים. בכותרת כתב התביעה נכתב בנוגע למהות התביעה "צו קבוע – מקרקעין", ובכלל זה ברקע העובדתי ישנה התייחסות להליך המשפטי, בין היתר, בנוגע למקרקעין אלו, אשר התנהל לא אחרת, מאשר בבית המשפט המחוזי בחיפה, דהיינו המחוז בו מצויים המקרקעין, נשוא דיוננו, כאשר בסעיף 16 לכתב התביעה, תחת סעיף "טענות משפטיות", צוין: "מדובר, כידוע וכמובן, בעניין חלוקת מקרקעין לצורך רישומם. מדובר בעניין שבקניין".

נראה שמטרת הסעד המבוקש בכתב התביעה הינה, למנוע פגיעה בזכויות התובעים במקרקעין (ראה: סעיפים 24-25 לכתב התביעה), כך שבסעיף 31 לכתב התביעה מבקשים הם, צו קבוע ולפיו ימנעו הנתבעים מביצוע ו/או המשך ביצוע חלוקת המקרקעין בביר אל מכסור לצרכי רישום במסגרת הסדרת המקרקעין בכפר וביחוד באופן שיקטין את גבולות חלקה 15 בגוש 10361, לעומת גבולותיה המוכרים עד היום.

9. משכך ולאור האמור לעיל, לא נהירה לי טענת התובעים, כי נושא הצו המבוקש הוא מקרקעין, אך הפעולה נשוא ההליך, אינה כולה במקרקעין, אלא עניינה טענה לרשלנות או למעשה מכוון מצד הנתבעים ו/או מי מהם, ובכלל זה, כי אין המדובר בתביעה העוסקת כולה במקרקעין, ולכן אין תחולה לסעיף 4 לתקנות. לטענתם, כאן לא מבוקשות זכויות במקרקעין או אף שימוש וחזקה, לאו דווקא המקרקעין עצמם עומדים בבסיס הטענות והסעד, אלא התנהלות הנתבעים לגבי חלוקת המקרקעין, שגורלם כבר נקבע בערכאה אחרת – בית המשפט המחוזי.

10. אין לקבל טענות אלו, שכן מעבר לכך, שלא הועלתה כלל טענה לרשלנות בכתב התביעה, הרי שגם אם טענה זו הועלתה בכתב התביעה, ובכלל זה הועלתה הטענה בדבר מעשה מכוון, בכל אופן המדובר בטענות המועלות ביחס לחלוקה של המקרקעין, ולא ניתן לנתק את האחד מהשני. אין המדובר בתביעה כספית, בה תובעים התובעים פיצוי כספי ממי מהנתבעים בשל רשלנותם בחלוקה/התנהלותם בחלוקה, אלא המדובר בתביעה לסעד קבוע בנוגע לזכויות במקרקעין, וזאת לשם הגנה על זכויותיהם בעת חלוקת המקרקעין בכפר, כאשר התובעים טוענים אף, כי הנתבע 4, מונה כאחראי לביצוע החלוקה על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך המשפטי שהתקיים בעניין חלוקת המקרקעין בכפר, ומשכך כלום יעלה על הדעת לטעון שאין המדובר בתביעה העוסקת כולה במקרקעין!

11. הואיל ועסקינן בתביעה שכולה במקרקעין, ואין מחלוקת, כי המקרקעין מצויים בתחום השיפוט של מחוז חיפה, הרי שאין מקום לדון בחלופות המנויות בסעיף 3 לתקנות, ומשכך אין מקום לקבוע גם סמכות מקומית על-פי מען הנתבעים ו/או מי מהם.

12. מובהר בכך, שאין בהחלטה זו כל הכרעה לעניין הסמכות העניינית של בית משפט השלום לדון בתובענה, אלא שהמותב המוסמך מקומית הוא שאמור להכריע בשאלה זו לפי שיקול דעתו. ערה אני להלכה שנפסקה ברע"א 3319/00 שור נ' בן יקר ואח', פד"י נה(2) 817, אך יש לאבחן המקרה דנן מהמקרה שנדון שם, שכן במקרה דנן נטענו בהזדמנות הראשנה שתי הטענות של העדר סמכות מקומית ועניינית, והחלטה זו בא להכריע אך באחת מהן, כך שלא חל כאן הכלל של "לא יעבירנו עוד" על פי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

13. לסיכום, אני מורה על העברת התיק למחוז חיפה, כך שכב' נשיא בתי-משפט השלום במחוז חיפה, יקבע לאיזה מותב ינותב התיק.

צו המניעה הזמני, אשר ניתן ביום 15.3.17, יעמוד על כנו, עד למתן החלטה אחרת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותפעל בדחיפות בהתאם לאמור לעיל, בדבר העברת התיק.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ז, 31 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
07/07/2017 החלטה שניתנה ע"י רים נדאף רים נדאף צפייה
31/07/2017 החלטה שניתנה ע"י רים נדאף רים נדאף צפייה
13/08/2017 החלטה שניתנה ע"י מירב קלמפנר נבון מירב קלמפנר נבון צפייה