מספר בקשה:19 | |||
לפני | כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן | ||
מבקשים | 1. בארי לנואל ע"י ב"כ עוה"ד עמית מנור - יוקי שמש 2. ד"ר עמרם אהרוני ע"י ב"כ עוה"ד יעקב סבו ו/או חגי קלעי ו/או אוהד רוזן | ||
נגד | |||
משיבים | 1. דן פרופר ע"י ב"כ עוה"ד ש. הורוביץ ושות' 2. ארז ויגודמן 3. פרופ' יצחק פטרבורג 4. רוג'ר אברבנל 5. סו ג' בארר 6. פרופ' אריה בלדגרין 7. אמיר אלשטיין 8. ז'אן מישל חלפון 9. גליה מאור 10. יוסף ניצני 11. אורי סלונים 12. Allergan plc מ' 11-2 ע"י ב"כ עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' | ||
החלטה |
1. לפני בקשת המבקשים להכיר בהמצאה של התובענה המתוקנת שבוצעה ביום 24.5.18 למשרד עו"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' (להלן: "משרד עוה"ד"), כמסירה כדין גם למשיבים דן פרופר, ריצ'רד לרנר וסיגורדור אולפסון (להלן: "המשיבים"), בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
2. מדובר בהליך של בקשה לאישור תובענה נגזרת שעניינו טענות למעשים ו/או מחדלים ו/או הפרת חובות של נושאי משרה ביחס לעסקה בה רכשה המשיבה 1, חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "החברה"), את חטיבת התרופות הגנריות של חברת Allergan plc. (להלן: "העסקה").
הבקשה :
3. הבקשה הנוכחית הוגשה לאחר שכב' הנשיא השופט אורנשטיין, נעתר בהחלטתו מיום 21.5.18 לבקשה לתיקון התובענה על ידי הוספת עילות כנגד נושאי משרה שכיהנו בחברה במועד אישור העסקה.
4. לטענת המבקשים, משרד עוה"ד מונה לייצג בתיק את כלל נושאי המשרה מטעם החברה בתקופה הרלוונטית, זאת בדיוק כשם שהוא מייצג את כלל נושאי המשרה של החברה, לרבות המשיבים, בתיקים ייצוגיים ונגזרים אחרים הנוגעים להפרת חובותיהם כלפי החברה וכלפי בעלי המניות.
לטענת המבקשים, ביצוע המסירה למשיבים באמצעות משרד עוה"ד, עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה.
לטענתם, משרד עוה"ד ייצג את המשיבים בהליכים משפטיים בשל תפקידם כנושאי משרה בחברה, כאשר לאותם הליכים קשר לתיק הנוכחי, ולפיכך מתקיימת דרישת הפסיקה לעניין אינטנסיביות הקשר שבין המשיבים למשרד עוה"ד, בכל הנוגע לשאלת המסירה בהתאם לתקנה 477 לתקנות.
כן טוענים המבקשים, כי לא נטען על ידי משרד עוה"ד כי אין באפשרותו להביא לידיעת המשיבים את דבר הגשת התובענה.
בנסיבות האמורות, יש לראות, לשיטת המבקשים, במסירת כתבי בית הדין למשרד עוה"ד משום מסירה כדין למשיבים, וזאת על יסוד תקנה 477 לתקנות.
תשובה לבקשה :
5. משרד עוה"ד מתנגד לבקשה. לשיטתו, ביצוע ההמצאה לידיו מנוגדת לתקנות וההלכה הפסוקה.
לעמדתו, המצאה לעורך דין בהתאם תקנה 477 לתקנות תהיה תקפה רק כאשר הוא מייצג את בעל הדין בנושא ההתדיינות, ואין נפקות לקיומו של ייצוג בהליכים או בנושאים אחרים.
משרד עוה"ד מציין כי ההליכים בהם הוא מייצג את המשיבים עוסקים בנושאים שונים בתכלית וכי מדובר בהליכים בהם הוסמך לייצג את המשיבים אד-הוק – באותו הליך בלבד. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
לגישת משרד עוה"ד, מבחן "אינטנסיביות הקשר" עליו נסמכים המבקשים, אינו נוגע כלל לתקנה 477 לתקנות אלא לתקנה 482 העוסקת בהמצאה באמצעות מורשה בהנהלת עסקים.
כן מבקש להבהיר כי במסגרת מו"מ להסדר דיוני בתיק שבכותרת ולצורך זה בלבד, פנה הוא למשיבים בשאלת ההמצאה, אולם מו"מ זה לא צלח. מלבד זאת, משרד עוה"ד אינו מייצג את המשיבים בהליך זה והמשיבים ממילא לא ייפו כוחו לנקוט בפעולה כלשהי בשמם.
לאור זאת ובהתאם לתקנות, יש לעמדתו של משרד עוה"ד לבצע מסירה כדין ישירות למשיבים, אשר למיטב ידיעתו אינם מצויים בחלקם בישראל.
תגובה לתשובה :
6. לטענת המבקשים, מאחר שלתשובת משרד עוה"ד לא צורף תצהיר ואף לא צורפו יפויי כח מוגבלים, לא הורם הנטל הדרוש על ידו, וקמה החזקה כי אילו היו מצורפים ייפויי הכח היה בהם כדי לפעול לרעתו.
כן טוענים המבקשים כי טענת משרד עוה"ד כאילו אותם הליכים בהם מייצג הוא את המשיבים אינם "נשוא ההתדיינות" ולכן לא ניתן להמציא לידו כתבי בית דין בהליך שבכותרת ביחס למשיבים, אינה נכונה. לטענתם, מדובר בהליכים אשר כולם עוסקים בטענות להפרת חובות הזהירות והאמון של המשיבים כלפי החברה ובעלי מניותיה, ואין מדובר בנושאים שונים ובלתי קשורים.
כן טוענים המבקשים, כי עמדת משרד עוה"ד כי אין לבדוק את אינטנסיביות הקשר בינו לבין המשיבים, הינה שגויה וברי כי מבחן זה חל ונבחן גם באספקלריה של תקנה 477.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית :
7. תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כדלקמן:
"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".
8. בע"א 23/83 יוחימק נ' תרז, פ"ד לח(4) 309 (1984) (להלן: "עניין יוחימק") נפסק כי:
"מסירה לעורך-דין היא מסירה מספקת על-פי תקנה 439 מתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, שהיתה אז בתוקף (ראה כיום תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)... לגבי מורשה, דורשת התקנה הנ"ל, שהוא יהא "מורשה לקבל כתבי בידין", אך אינה דורשת, שיהא רשאי גם לייצג את מרשהו בבית המשפט. די בכך שכמורשה לקבלת כתבי-בי-דין חזקה עליו שיעביר את הידיעה למרשו... לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו" (עמ' 314 לפסק דינה של כב' השופטת נתניהו).
9. בבע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (פורסם בנבו, 29.4.07) (להלן: "עניין זדה") התייחס כב' השופט רובינשטיין לעניין יוחימק והבהיר כי:
"...תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מאפשרת להמציא כתבי בי-דין לעורך דינו של הנמען, אף אם לא הורשה מפורשות לקבל כתבי בית דין. בפרשת יוחימק הנזכרת, ניתנה לתקנה פרשנות מרחיבה, ולפיה ניתן לבצע המצאה לעורך דין, אף אם במסגרת יחסי השליחות בינו לבין הנמען אין הוא מוסמך לייצגו בבית משפט. ברם אין להסיק מכאן שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר..."
כב' השופט רובינשטיין הוסיף וציין בעניין זדה:
"...אך כאן המדובר בהמצאת כתב בית דין ראשון - אקט המקנה סמכות שיפוט לבית המשפט, והעובדה שההליך יובא לידיעת המשיב אינה מספקת, ולא כל שכן יפים הדברים ביחס לבעל דין הנמצא מחוץ לגבולות הארץ.
10. ברע"א 5150/02 וינברג נ' בייליס פ"ד נח(2) 205 (2003) הבהיר בית המשפט העליון כי :
"סמכותם של בתי-המשפט בישראל נקנית, ככלל, בהמצאת הזמנה לדין (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [7], בעמ' 34. דרך המלך להמצאת ההזמנה לדין היא המצאתה לנתבע המצוי בישראל. כך הוא כאשר הנתבע מצוי בישראל דרך קבע, כך הוא כאשר הנתבע מצוי בישראל באקראי, וכך הוא גם כאשר הנתבע עצמו אינו מצוי בישראל, אך מצויים בה מורשהו או עורך-דינו בנושא ההתדיינות (תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי)".
(ראו גם: המלומד אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 394 (2015, מהדורה 12).
11. כן נקבע בפסיקה כי הנטל להוכיח כי עורך הדין אינו מייצג אדם בהליכים וכי המצאה למשרדו אינה מהווה המצאה כדין, מוטל על הטוען זאת, דהיינו על עורך הדין, וכי אחת הדרכים להוכיח זאת הינה באמצעות הצגת ייפוי כח מטעם הלקוח המגביל את עורך הדין מלשמש כתובת לקבלת כתבי בית דין בהליכים אחרים (ה"פ 19218-05-14 ז'קונט נ' האפרתי, פרסם בנבו, 15.12.2014, פסקה 10 להחלטת כב' השופטת דפנה אבניאלי; ת.א. 59725-02-15 בן שבת נ' לוי, פורסם בנבו, 26.6.2015, פסקה 15 להחלטת כב' הרשמת עירית כהן).
12. בת"א (ת"א) 16914-11-13 לנדסברגר נ' DMK Deutsche Milchkontor GmbH (פורסם בנבו, 2.4.14), ציינה כב' השופטת אביגיל כהן, כדלקמן:
"במקרה דנן, עסקינן בנתבע זר, שידוע מקום הימצאו וניתן טכנית להמציא התובענה "לנמען גופו".
משרד עוה"ד לא מייצג את הנתבעת בתביעה דנן ואף מנוע מלייצג.
עצם העובדה שקרוב לוודאי כי משרד עוה"ד יידע את הנתבעת לגבי קיומה של התביעה והוא מנהל עם הנתבעת קשר של מתן שירות משפטי בתביעות מסוימות אחרות, אין בה כדי להוביל לקניית סמכות בינלאומית ביחס לתביעה דנן רק בשל מסירת כתבי בי-דין למשרד עוה"ד.
לא ניתן לקבל טענה זו שמשמעותה הסכמה אוטומטית של חברה זרה להישפט בישראל בכל תביעה שתוגש נגדה, רק בשל העובדה שיש לה עו"ד בישראל המטפל בתביעות מסוימות שהוגשו נגדה.
קבלת בקשת התובע בעניין זה אינה תואמת את תכלית התקנה – מסירה לידי הנתבע עצמו "גופו", כאפשרות ראשונית שיש להעדיפה. כאשר מבוצעת מסירה לעורכי דין בישראל המייצגים נתבע זר בתביעות אחרות ואשר בוודאות אינם מייצגים וגם לא ייצגו בעתיד את הנתבע הזר בתביעה במסגרתה מבוקש לבצע את ההמצאה, יש להעדיף את האפשרות הראשונית הקבועה בתקנה 477 לביצוע מסירה לנמען גופו ולצמצם המקרים שבהם רק מטעמי נוחות ורצון לקצר ההליכים, תבוצע מסירה למשרד עוה"ד המייצג בישראל בתביעות אחרות".
(שם, פסקה 12(5)).
מן הכלל אל הפרט :
13. עולה בבירור כי משרד עוה"ד, מייצג את המשיבים דכאן בהליכים שונים מן ההליך הנוכחי.
גם אם קיים קשר מקצועי בין משרד עוה"ד לבין המשיבים, וגם אם ייתכן אף לשער כי הקשר האמור יביא לידיעת המשיבים את קיומו של ההליך דכאן, זו אינה דרך המלך. זו קפנדריה ממנה יש להימנע על מנת שלא ליצור מדרון חלקלק.
14. כמבואר בתגובת משרד עוה"ד, ייצוגו את המשיבים נעשה בעניינים שונים בתכלית (סעיפים
32-29 לתשובה). לטעמי,גם אם משרד עוה"ד מייצג את המשיבים בעניינים אחרים, אפילו משיקים להליך הנוכחי, אין בכך כדי לכפות עליו חובה לקבל עבורם כתבי בין דין בהליך חדש. הצד השני של אותו המטבע הוא, כי אין בכך כדי לכפות על המשיבים לשכור דווקא את שירותיו של משרד עוה"ד הספציפי, בהליך החדש.
זאת ועוד, גם אם משרד עוה"ד מייצג נתבעים אחרים בהליך החדש - אין בכל זה כדי להשית עליו חבות לקבל מסירה של כתב תביעה עבור המשיבים, שהינם בגדר בעלי דין אחרים, שטרם שכרו את שירותיו בהליך הנוכחי.
15. מתקין התקנות החמיר ובידל ביצוע מסירת כתב התביעה , שהינו כתב בי דין ראשוני בהליך, לעומת מסירת כתבי טענות בתיק קיים. מסירת כתב התביעה מהווה מהלך מהותי המיידע את הצד שכנגד על קיומה של התביעה נגדו, ומאפשר לו להעלות טענות של סמכות – בינלאומית, עניינית ומקומית - מייד בראשית ההליך.
בשלב זה גם ניתנת לבעל הדין הנתבע אפשרות לשכור ייצוג משפטי כראות עיניו, והוא אינו כבול בהכרח למשרד עוה"ד שייצגו בעבר , או אפילו מייצגו בהווה בהליך אחר.
16. בענייננו - גם אם מדובר בתביעה נגזרת, זהו הליך חדש ונפרד מן ההליך הקודם, ויש להמציאו גם כן, מחדש ובנפרד לידי הנתבעים.
קיצור דרכי ההמצאה הנקובות בתקנה 477, באופן המבוקש על-ידי המבקשים דכאן, עומד בניגוד למצוות התקנות.
17. יתר על כן, מקובלת עלי העמדה שהציג משרד עוה"ד, כי אין המדובר בסוגיה פרוצדוראלית גרידא. אמנם בפרוצדורה אין לזלזל שכן פישוטה והנגשתה למתדיינים מסייעת לקיום הליך דיוני יעיל. עם זאת, הדרך הפרוצדוראלית הנכונה היא לא פעם, דווקא הדרך הארוכה . קיצורי דרך ומעקפים כאלה ואחרים, עשויים לפגוע פגיעה של ממש בתקינות ההליך השיפוטי.
במיוחד לאור טענת משרד עוה"ד בענייננו, כי אין המדובר רק בפרוצדורה אלא בסוגיה מהותית של הקניית סמכות שיפוט בינלאומית, לבית המשפט בישראל.
18. עוד אתייחס לעמדת המבקשים, כפי שהובאה בתגובה לתשובה, לפיה היה על משרד עוה"ד, לצרף תצהיר, לתמיכה בטענות העובדתיות שהועלו בתשובתו.
אני דוחה עמדה זו.
ראשית, הלכה פסוקה היא כי מקום ובו ניתן ללמוד את העובדות מתוך כתבי הטענות, אין צורך בתצהיר. כך הם פני הדברים בעניינו.
שנית ובכל הכבוד, הנטל להראות כי משרד עוה"ד הוא כתובת ראויה לביצוע ההמצאה למשיבים, רובץ בראש ובראשונה על המבקשים.
הם אלו החפצים לסטות מהוראות הדין לעניין ההמצאה - תקנה 477 .
לפיכך, לטעמי דווקא המבקשים הם שהיו צריכים לתמוך בקשתם זו בתצהיר. חרף זאת, לא ראיתי כי המבקשים צרפו תצהיר לבקשה זו מיום 17.6.18, ואף לא לתגובתם לתשובה, מיום 5.8.18.
משכך,הפניית דרישת התצהיר אל הצד שכנגד - משרד עוה"ד, שלא קיבל על עצמו ייצוג, אינה במקומה.
19. אשר על כן, ומכל המקובץ לעיל, אני דוחה את בקשת המבקשים להתיר להם לבצע את ההמצאה לידי המשיבים, באמצעות משרד עוה"ד.
אני קובעת כי על המבקשים לבצע המצאה כדין לידי כל אחד מן המשיבים ישירות.
ככל שנדרשת בקשה להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, יש לתמכה בתצהיר כדין.
סיכום :
20. בקשת המבקשים להכיר בהמצאה של התובענה המתוקנת שבוצעה ביום 24.5.18 למשרד עו"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' כמסירה כדין גם לידי המשיבים דן פרופר, ריצ'רד לרנר וסיגורדור אולפסון בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – נדחית בזה.
21. אני קובעת כי על המבקשים לבצע מסירה כדין של כתב התביעה, לידי כל אחד מן המשיבים.
22. הואיל ומדובר בפולמוס משפטי שלא הצריך דיון פרונטלי, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, בשיבתי כרשמת, י"ג אלול תשע"ח, 24 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
21/05/2018 | הוראה לתובע 1 להגיש תביעה נגזרת מתוקנת | איתן אורנשטיין | צפייה |
24/08/2018 | החלטה על בקשה של מבקש 1 בקשה באמצעות המזכירות | נועה גרוסמן | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | בארי לנואל | עמית מנור |
תובע 2 | ד"ר עמרם אהרוני | אוהד רוזן |
נתבע 1 | ארז ויגודמן | דנה חן |
נתבע 2 | פרופ' יצחק פטרבורג | דנה חן |
נתבע 3 | רוג'ר אברבנל | דנה חן |
נתבע 4 | סו ג' בארר | דנה חן |
נתבע 5 | פרופ' אריה בלדגרין | דנה חן |
נתבע 6 | אמיר אלשטיין | דנה חן |
נתבע 7 | ז'אן מישל חלפון | דנה חן |
נתבע 8 | גליה מאור | דנה חן |
נתבע 9 | יוסף ניצני | דנה חן |
נתבע 10 | אורי סלונים | דנה חן |
נתבע 11 | Allergan plc | יחיאל כשר, איתי פלדור |
נתבע 12 | טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ | עמית הירש, נועם זמיר |