<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת גב' פדואה דגש- מתמחה

המשיבים הובאו באמצעות ליווי/שב"ס

ב"כ המשיב 1 עו"ד שפיק דרבשי

ב"כ המשיב 2 עו"ד משה אלון

ב"כ המשיב 3 עו"ד אלעד גויגולד

פרוטוקול

ב"כ משיב 3:

לענין הכניסה לישראל שלא כחוק אין מחלוקת.

בגדול כתב האישום משקף חיפוש באזור של אתר עתיקות. יחד עם זאת יש כרסום בראיות לכאורה. שכן אין ידיעה שמדובר באתר עתיקות. בית המשפט יראה את התמונות. אין שילוט, בוודאי לא בסמוך לכך שמדובר באתר עתיקות. אם היה שם זהב כולנו היינו יודעים. אין ראיות לקשירת קשר ומעבר לכך יש פגיעה בזכות ההיוועצות שלא הוסבר להם כראוי זכות היוועצות. הם עברו את המחסום, לקחו אוטובוס, ולקחו מונית שהורידה אותם בנקודה מסויימת והסתבר בדיעבד שהם באתר עתיקות.

לענין העילה, המשבים נעדרי עבר פלילי, עילת המעצר היחידה, ככל שקיימת זה החשש להמלטות מאימת הדין שכן מדובר בשוהים בלתי חוקיים. העבירות כשלעצמם לא מקימות עילת מעצר. נבקש לקבוע תנאי שחרור. במידת האפשר תנאי שחרור מידתיים מאוד. מדובר באנשים בעלי דוחק כלכלי. יש ערב שיכול לחתום על שלושתם.

ב"כ משיב 1:

מה שחברי אומר שזה יורד לשורש הנסיבות לאו דווקא שורשן של ראיות. גם לאחר שמשקללים את מכלול הראיות, ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה. יחד עם זאת אנו מטילים יהבנו בעיקר על עילת המעצר.

מפנה לבש"פ 3756/05 בקשר למספר לא מבוטל של אנשים. וגם אז שהמצב היה עגום, בית המשפט קבע שהעילה היא החשש להמלטות מאימת הדין וצריך להבטיח התייצבותם והוא קבע תנאי שחרור של הפקדות.

לענין ההפקדות, נבקש שיהיו מתאימות למצבם הכלכלי של בית המשפט.

ב"כ המשיב 2:

מצטרף לדברי חברי.

ב"כ המבקשת:

עדיין מדובר בשב"חים המבצעים עבירות חמורות. אין להקל ראש בעבירות כאלה שפוגעות ברכוש הציבור. אדם שקונה גלאי מתכות ב- 2,500 ₪ ומצויד בכל הכלים לחפירות אי אפשר לומר שלא ידעו כי מדובר באתר עתיקות. אני שמעתי באופן אישי את הקלטות שהקליט המפקח על האתר, נשאלו למה הם הלכו לשם, הם אמרו שהם חיפשו זהב טורקי. הם ידעו ששם יש מטבעות.

גם לענין ההיוועצות, הם נשאלו על כך האחד המהמם ואמר שאין באפשרותו, הציעו להם את האפשרות ותרגמו להם את החקירה.

ב"כ המשיבים:

לאחר שעיינו בחומר הראיות, נסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ המשיב 3:

אך יש חולשה ראייתית. אני ראיתי את התמונות, מדובר בסברסים עם איזה שהוא בור. אין שילוט.

ב"כ המבקשת:

אני מפעילה את השכל הישר. נניח שלא ידעו שיש את האתר, עדיין מדובר בנכס של המדינה. הם תכננו את זה. אדם סביר לא יכול להיות שיקנה גלאי מתכות בסך 2,500 ₪. הם ידעו על זה.

זה לא משהו שהוא בחשאי או לא יודע. ברור ששם אתר עתיקות ויש סיכוי סביר שימצאו משהו. מישהו יודע שיש שם זהב טורקי, צריך לדעת שזה אתר עתיקות. זה מתחבר אחד בשני.

לענין החשש להמלטות מאימת הדין זו העילה היחידה. יש לאחד המשיבים איני זוכרת איזה, מניעה בטחונית, הוא הודה בפני המפקח ועל אף זה הוא נכנס.

ב"כ המשיב 1:

מבחינת השב"כ זה אוטומטית שם לו נקודה אם מישהו אמר עליו שהוא מסוכן.

הערת בית המשפט:

בית המשפט מבהיר לערב המוצע את חובת ערבותו.

<#3#>

החלטה

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם כניסה לישראל שלא כדין, קשירת קשר לפשע, פגיעה באתר עתיקות- עבירה לפי סעיף 37(א) לחוק העתיקות, התשל"ח-1978 וכן איסור פעולות באתר עתיקות לפי סעיף 37(ב) וכן סעיף 9(א) לאותו חוק. בד בבד הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים.

על-פי הנטען בכתב האישום, "חורבת בית שנה" היא אתר עתיקות אשר בו עתיקות מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, האתר שוכן בגבעות מודיעין. על-פי הנטען, במועד לא ידוע, קשרו המשיבים קשר לבצע חפירות באתר, לצורך איתור זהב. לשם כך הצטיידו בכלי חפירה שונים וכן גלאי מתכות ועוד.

ביום 27/02/17 בשעות הבוקר, הגיעו המשיבים למקום, חפרו בו תוך שימוש בכלי החפירה, וכן עשו שימוש בגלאי המתכות והכל מבלי שהיה בידם רשיון לכך מאת מנהל רשות העתיקות. בחלוף למעלה משעתיים נעצרו המשיבים במקום על-ידי מפקח הרשות.

ב"כ המשיבים, לאחר שעיינו בחומר החקירה, סבורים כי קיימת חולשה ראייתית באשר לידיעת המשיבים על אודות כך כי המדובר באתר עתיקות. אין מחלוקת כי קיימת עילת מעצר בדמות החשש להמלטות מאימת הדין.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ושמעתי את הסברי התובעת, סבורני כי אכן קיימת חולשה ראייתית בכל הנוגע לסוגיה הנ"ל. מנגד, עולה בבירור מחומר הראיות כי המשיבים אכן הגיעו למקום באופן יזום ומתוכנן, על מנת לחפור בו במטרה לאתר זהב.

העבירות המיוחסות למשיבים אכן מקימות עילה של החשש להמלטות מאימת הדין. לא שמעתי מפי התובעת הסבר ממשי מדוע מתגבשת עילת מסוכנות ועם זאת, אין להתעלם מן הערך המוגן שבצד העבירות ובמיוחד אלה מושא חוק העתיקות.

לאור האמור, סבורני כי העילה העיקרית הרלוונטית היא החשש להמלטות מאימת הדין. ניתן לאיין עילה זו בערבויות גבוהות אשר יגרמו למשיבים להגיע לדיון בעניינו בבית המשפט.

יצויין כי למשיבים אין עבר פלילי.

בקביעת תנאי השחרור, אביא להלן בין יתר השיקולים, גם את החולשה הראייתית עליה עמדתי לעיל.

איני מתעלם מן המצב הבטחוני השורר כעת במדינת ישראל, אולם לא ניתן להשליך זאת על כל שוהה בלתי חוקי. עם זאת, יש מקום ליתן לכך משקל במסגרת הערבויות הכספיות אשר מטרתן להבטיח את תנאי השחרור ובכלל זה איסור כניסה לישראל.

לפיכך יוכלו המשיבים להשתחרר אם יעמדו בתנאי השחרור כדלקמן:

א. המשיב 1 יחתום על ערבות עצמית בסך 15,000 ₪.

המשיב 2 יחתום על ערבות עצמית בסך 15,000 ₪.

המשיב 3 יחתום על ערבות עצמית בסך 15,000 ₪.

ב. עבור כל אחד מהמשיבים תחתם ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ כל אחת.

אני מאשר כערב צד ג' לכל המשיבים את מר חושיה נאסר ת.ז. 208073833 טלפון 052-9529915.

ג. המשיב 1 יפקיד סך של 8,000 ₪.

המשיב 2 יפקיד סך של 8,000 ₪.

המשיב 3 יפקיד סך של 8,000 ₪.

ד. נאסר על המשיבים להכנס לתחומי מדינת ישראל ללא אישור שהייה כדין, למעט לישיבות בית המשפט על-פי הזמנה כדין.

ה. בית המשפט מודיע למשיבים כי הם מוזמנים לדיון הקראה ביום 09/03/17 בשעה 12:30, בפני כב' השופטת גלט בבית משפט השלום ברמלה.

ו. כמו כן הובהר למשיבים כי לצורך הגעה לדיון עליהם לפנות למנהל התיאום והקישור, לפחות שבועיים טרם מועד הדיון, על מנת להסדיר היתר כניסה לישראל.

לא יעמוד מי מהמשיבים בתנאים שנקבעו, ייעצר עד החלטה אחרת ויובא בפני שופט לתזכורת ערבויות ביום 07/03/17 בשעה 12:00 בפני כב' השופט אבנון.

מי מהמשיבים יובא לדיון באמצעות ליווי/שב"ס.

אני מאשר לכל אחד מהמשיבים 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה גם לקידומת 056 ו- 059.

יש לאפשר לכל אחד מהמשיבים לקבל ציוד קיום בסיסי/ערכת אסיר אף אם הוא מצוי במעבר, וזאת בכפוף לנהלי שב"ס.

ככל שהדבר יבוקש על-ידי מי מהמשיבים, מרשויות שב"ס, אני מורה למסור בידי המשיב את מכשיר הטלפון הסלולארי שנתפס ממנו, על מנת שיוכל להוציא מתוכו את מספרי הטלפון הדרושים לצורך איתור הערבים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ז, 06/03/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

מאחר ובית המשפט לא קם מכסאו, אבקש להוסיף לגבי ענין הראיות, ששמעתי באופן אישי את הקלטות. בדקה 29:40 וכן ב- 30:00 בתגובה לשאלת החוקר שמפקח אתר העתיקות אם הוא יודע שזה אתר עתיקות, אחד המשיבים עונה שכן. הוא מודה כי בוצעו שם פעולות חקירה. טרם התקבל תמלול בתיק.

ב"כ משיב 2 בשם חברי:

מאחר והדברים הועלו לאחר החלטת בית המשפט, מבלי שהוצג בפנינו החומר שאליו מפנה חברתי, ומבלי להטיל דופי בדבריה, הרי שלאור ההסתמכות והציפייה של המשיבים ולאור העובדה כי הדברים לא נכתבו בבקשת המעצר עד תום ההליכים, וגם בהתייחס לגובה ההפקדות שנקבעו, בנסיבות הענין הרי שנראה שיש להשאיר את ההחלטה על כנה. דיברנו עם המשיבים והם מכחישים אמירות כאלו ולא הוצג בפנינו תמלול. הדברים יתבררו בתיק העיקרי וההחלטה תשאר כמות שהיא.

<#5#>

החלטה

לאחר מתן החלטתי, הבהירה התובעת כי לטעמה קיימות ראיות לכאורה באשר לידיעת המשיבים כי מדובר באתר עתיקות, שכן לדבריה נשמע אחד מהם אומר כן בהקלטה.

מדובר בהקלטה בשפה הערבית שאינה מצויה בידי וכן אין מחלוקת כי תיק החקירה בשלב זה, אינו כולל תמלול.

בנסיבות אלה, אין בידי להכריע לגופה של סוגיה. עם זאת, נוצר מצב לא נוח לפיו כבר נתתי את החלטת השחרור אשר הושמעה באוזני המשיבים ובאי כוחם.

ממילא התנאים אותם קבעתי אינם מקלים באופן יחסי, ובנסיבות הענין, באופן חריג, אף מבלי להדרש לטענות הצדדים בסוגיה ספציפית זו של הראיות, אני מוצא לנכון להותיר את החלטתי על כנה.

הסוגיה תבורר במסגרת ההליך העיקרי.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ז, 06/03/2017 במעמד הנוכחים.