נוכחים:

נציג המבקשת, רס"ב אלון זוקובסקי

החשוד הובא באמצעות שב"ס

ב"כ החשוד, עוה"ד אלפסי, מטעם הסנגוריה הציבורית

<#1#>

פרוטוקול

נציג היחידה החוקרת:

חוזר על הבקשה, מגיש הצהרת תובע מסומנת במ/1.

משיב לשאלות ב"כ החשוד:

ש. היקף העבירות שאתם מייחסים לו זהה לשניים האחרים?

ת. לא. נגד האחרים יש יותר ראיות ישירות הקושרות אותם לגבי יותר אירועים.

ש. כמה אירועים לגביהם?

ת. 4 ו-3.

ש. ולגבי החשוד בפנינו?

ת. אחד.

ש. מי התובע שחתום על ההצהרה?

ת. עוה"ד יסמין נוי.

ש. למה זה לא רשום?

ת. לא יודע. אציין שלחשוד יש עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש ואף מאסר על תנאי בשני תיקים שונים על עבירות רכוש. מאסר בר הפעלה.

ש. מאיזו שנה?

ת. 2013, אבל המאסר על תנאי מתחיל מהרגע ששוחרר מהכלא. הוא קיבל 14 חודשים, כלומר יצא לכל הפחות ב-2014.

ש. יש לך מושג מדוע התובע/ת מציינת שלאחר עיון בתיקים בכותרת יש מקום להגיש כתב אישום? היא לא עשתה את האבחנה שהבנתי מהתשובות שלך.

ת. החשוד לא חשוד מזדמן, עולה מחומר החקירה כי הוא פעל בצוותא חדא. זה לא משהו אקראי, זו כנופיה מאורגנת.

ש. למה בבקשות הקודמות שכתבת, שהחשוד חשוד בהתפרצות לדירות, זה היה נכון?

ת. הכל נכון.

ש. אבל היום הוא לא חשוד בהתפרצות אלא באחת.

ת. הוא חשוד בהתפרצויות רבות. יש חומרים נוספים שהוא גם חשוד, בשלב זה של הצהרת התובע, אני לא חושב שבתיק השני יש די ראיות להגשת כתב אישום.

ש. מדובר בתיק אחד.

ת. שיש לו ראיות לכתב אישום.

נציג המבקשת:

חוזר על הבקשה.

ב"כ החשוד מסכם:

אני סבור כי לאור התשובות של נציג המבקשת, יש לאבחן בין החשוד הזה לאחרים. בית המשפט שמע כי לגבי האחרים מדובר ביותר התפרצויות, פה מדובר על אחת לדירה, זה לא מקרה שמחייב את מעצרו עד תום ההליכים, גם לא לכאורה.

צריך לזכור, כפי שעולה גם מדיונים קודמים, שתיק החקירה הזה כבר מנוהל תקופה ארוכה ותקופה ארוכה לא נשקפה ממנו מסוכנות. החשוד הזה כאן לא היעד של ימ"ר, שבד"כ לא מתעסקת עם תיק בודד. החשוד כאן הוא ספיח כנראה ליעדים של ימ"ר.

אני עותר לבית המשפט הנכבד להורות על שחרורו של החשוד בתנאים כפי שבית המשפט ימצא לנכון. ישנה אפשרות למעצר בית מלא, נמצאת כאן בת משפחה שיכולה לפקח עליו עם ערבויות.

אבקש מבית המשפט לא לגזור בשווה לאחרים. יש פה פגם שאי אפשר לראות פה פגם טכני. מוגשת פה הצהרת תובע מבלי לציין מי התובע. ההצהרה לא מדויקת. סברתי שמצבו שקול לאחרים ועומדים להגיש נגדו כתבי אישום לגבי כל התיקים. במצב דברים כזה, ההצהרה לא תקנית אלא פסולה ואבקש לא להיעתר לבקשה.

<#2#>

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד סאמצ'ו ספפה, לאחר שהוגשה הצהרת תובע בהתאם להוראות סעיף 17(ד) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

צודק הסנגור בטענתו כי בהגשת הצהרת תובע אין כדי לשלול את הצורך בבחינת האפשרות לשחרור החשוד בערובה ובתנאים, הגם שבכוונת התביעה להגיש כתב אישום נגד החשוד בגין תיק החקירה דנא ולבקש את הארכת מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

עוד צודק הסנגור בטענתו כי מסתבר כי על פני הדברים קיים הבדל בין עניינו של חשוד זה לעניינם של החשודים האחרים לגביהם הוגשה הצהרת התובע, וכי היה מקום כי הבדל זה יקבל ביטוי בהצהרת התובע.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין, והגם שלחשוד בפני, כפי הנראה, בסופו של דבר מיוחסת רק התפרצות אחת. עדיין סברתי כי יש מקום להיעתר לבקשה, וזאת בהינתן קיומו של ניצוץ ראייתי עליו אין חולק ובהתחשב בנסיבות ביצוע העברה (בצוותא חדא עם אחרים בצורה מתוכננת, ומשמדובר בהתפרצות לדירת מגורים) וכן גם לאחר שנתתי דעתי לעברו של החשוד, כי קיימת עילה לכאורה לבקש מעצרו עד תום ההליכים, כנדרש בשלב דיוני זה.

לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומורה בזאת על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום ה', 9.3.17, בשעה 14:00.

שב"ס יאפשר לחשוד 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה וכן הכנסת ציוד אישי, פעם נוספת, בהתאם לנהלים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ז, 07/03/2017 במעמד הנוכחים.