1. לפנינו בקשה לקבוע כי הוראות סעיף 4א לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הצינון"), אינן חלות בעניינו של המבקש, ולחלופין למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק הצינון.

2. המבקש כיהן בין השנים 2012 ל- 2016 כמנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן: "המשרד") וקודם לכן שימש כסמנכ"ל בכיר (תנועה) במשרד. ביום 3.4.16 הודיע לשר התחבורה על כוונתו לסיים את כהונתו כמנכ"ל. סוכם על דעת שניהם כי לצורך איתור מחליף הוא יוותר בתפקידו עד לאיתור מנכ"ל חדש. בחודש יוני 2016 הודיע שר התחבורה על מינויה של הגברת קרן טרנר כמנכ"לית המשרד. המינוי אושר ביום 3.7.16 על ידי הממשלה ובאותו יום סיים המבקש את תפקידו.

3. המבקש מתעתד לשמש כיועץ חיצוני לחברת סלמן יזמות והנדסה בע"מ (להלן: "החברה") וזאת, לצורך התקשרות של החברה עם חברת סימנס ישראל בע"מ (להלן: "סימנס") בנוגע לייעוץ במכרזי תחבורה שונים ובכללם המכרז לאספקת קרונות חשמליים בעלי סיפון כפול לחברת רכבת ישראל (Double Deck EMU tender).

4. המבקש טוען כי לנוכח הוראת סעיף 4(ג) לחוק הצינון, אין הוראת סעיף 4(א) חלה בעניינו וזאת מן הטעם שתקופת הצינון הכוללת בעניינו שנמשכה שנה, כולל צינון פנימי, הסתיימה בחודש אפריל 2017 ומכאן שמתקיים סעיף 4(ג)(1), לפיו "...עברה שנה מיום פרישתו של העובד".

5. לדבריו, החברה פעלה בתחומים הבאים הקשורים למשרד:

בקרה על פרוייקטי תשתית של חברת נתיבי ישראל

החברה מבצעת החל משנת 2010 את הבקרה האמורה עבור מכרזי האוצר והתחבורה בהמשך להתמודדות על מכרז פומבי משנת 2010 שהוביל משרד האוצר. באותה עת הוא שימש כסמנכ"ל בכיר (תנועה) ועסק בתחומי רישוי, נהיגה ורכב ולא הייתה לו נגיעה ואחריות לנושאי תשתית. החברה זכתה במכרז זמן רב טרם מינויו למנכ"ל והוא לא היה מעורב בהליכי המכרז ובהתקשרות מולה. תחום אחריותה של החברה במסגרת ההתקשרות הינו בקרה הנדסית ותקציבית על הביצוע הפיזי והבניה בלבד, ללא נגיעה למערכות הפעלה, ציוד נייד, קרונות וכדומה. המדדים המקצועיים והכלכליים המופעלים במסגרת זו הם שקופים ואין יכולת להפעיל במסגרתם שיקול דעת. ההתקשרות אמורה לפוג בחודש מאי 2017, אך ייתכן שתוארך עד לסיום הליך מכרזי לבחירת זכיין חדש. אולם למבקש לא הייתה כל מעורבות בהליך ההתקשרות הראשוני וגם לא בהחלטה בדבר הארכת ההתקשרות שאפשר ותתקבל.

מעקב עמידה בלוחות זמנים ושימוש תקציבי בתכנית נתיבי ישראל

החברה זכתה בראשית 2012 עוד בטרם מינוי המבקש למנכ"ל בהליך מכרזי וחתמה על חוזה לביצוע מעקב אחר עמידה בלוחות זמנים וניצול תקציבי לתכנית נתיבי ישראל. המדובר בתכנית שמטרתה הקמת כבישים ומסילות ברזל לצורך חיבור הפריפריה בדרום ובצפון הארץ למרכז. היא אושרה עוד בשנת 2010 וכוללת פרויקטים של תשתית לסלילת כבישים, הרחבתם, בניית מחלפים והנחת מסילות ברזל. תפקידה של החברה הוא מעקב ובקרה על בניה פיזית של הפרויקטים בהיבט תקציב ולוחות זמנים, אשר אין במסגרתם מקום להפעלת שיקול דעת. ההתקשרות עומדת להסתיים בחודש מאי 2017 ובקרוב צפוי להתפרסם מכרז חדש. גם כאן, לטענת המבקש, לא הייתה לו כל נגיעה בעיסוק בפעילות זו של החברה. במהלך כהונתו כמנכ"ל הוא לא בא במגע עם עבודתה, למעט קבלת העתקים מסיכומי דיונים ופגישות שהתקיימו עם גורמי מקצוע ועם נציגי החברה כחברת הבקרה. מדי מספר חודשים (בדרך כלל מדי 6-9 חודשים), נהג לקיים עם כלל הגורמים המעורבים (אגף התקציבים, אגף החשב הכללי, נציגי מוסדות התכנון וכדומה) ישיבות סטטוס על הפרויקטים הגדולים שהוביל המשרד ובהם השתתפו גם נציגים של החברה. הגורמים במשרד שפעלו מול החברה היו הדרגים המקצועיים, כמו סמנכ"לית תיאור ותשתיות, ראש מנהלת נתיבי ישראל וסמנכ"ל תכנון וכלכלה. מר בן ציון סלמן העומד בראש החברה לא נטל חלק באותן פגישות.

6. לדברי המבקש, לפי מה שנמסר לו על ידי החברה אין לה קשר נוסף עם גורמי המשרד, היא לא פנתה בשנים האחרונות למשרד בבקשות לטיפול בענייניה, ופעילותה לא הייתה כפופה בהיבטים המקצועיים הנוגעים לפרויקטים בהן עסקה, לרגולציה של המשרד. בנוסף, הפגישות של נציגי החברה עם משרד התחבורה בוצעו בהתאם לחוזי ההתקשרות בהתייחס לשני הפרויקטים שצוינו לעיל. הם התקיימו מול גורמי המקצוע במשרד ומר סלמן לא נטל בהן חלק. המבקש מוסיף כי לחברת סימנס אין קשר להקמת פרויקטים פיזיים בתחום התחבורה, אינה סוללת כבישים או מניחה מסילות ברזל. בנוסף, תכלית הייעוץ המיועדת לחברה נוגעת למכרז הקרונות החשמליים ולפרויקטים עתידיים אחרים שבהם לא עסק במסגרת תפקידו במשרד. עוד הוא מוסיף, כי בהתאם לתפקיד המיועד לו לא יידרש לפגישות ומגעים עם גורמים שהיו כפופים לו כמנכ"ל. ככל שיידרשו פגישות או שיחות בעניין סימנס הן יהיו מול הגורמים המקצועיים בחברות הממשלתיות שלא היו כפופות אליו. עוד לדבריו, סימנס לא הייתה מעורבת בפרויקטים תחבורתיים בשנים האחרונות ונציגיה לא פעלו אליו כמנכ"ל, בין במישרין ובין באמצעות גורם מטעמם, ולכן לא היה מוסמך להעניק לסימנס זכות כזו או אחרת.

7. המבקש מציין, כי לאחר הודעת הפרישה שמסר לשר התחבורה ב 3.4.16, הוא צמצם את היקף פעילותו לפרויקטים מסוימים שאינם קשורים במישרין או בעקיפין לחברה או לחברת סימנס. לנוכח הסיכום עם השר, הוא עדכן את היועצת המשפטית של המשרד וכן חברי הנהלה נוספים בדבר ההחלטה והסיכום ובכלל כך, באשר לצינון הפנימי, כאשר בחודשים מאי עד יוני 2016 התמקד בעבודה שוטפת בלבד ובפרויקטים ספציפיים ובודדים שהתקיימה לגביהם חשיבות מיוחדת. לפיכך, נוצר חיץ מלא בין העסקתו כעובד בשירות המדינה לבין מתן ייעוץ לגוף מאותם גופים כבר החל מראשית חודש אפריל 2016. מסיבה זו לא מתקיימים יסודות סעיף 4 לחוק הצינון בעניינו, ואין מניעה להתקשרותו בפרויקט האמור כיועץ.

8. המבקש מוסיף לחלופין, כי גם אם היה טיפול שהתבצע על ידו בעניין החברה או בעניין סימנס, הרי שממילא חלפו שנתיים מיום גמר טיפולו, ככל שהיה, בהחלטה הקשורה בעניינם ומכאן, שמתקיימת הוראת סעיף 4(ג)(2) לחוק הצינון. לדבריו, גם הנחיית היועץ המשפטי 1.7.11 מובילה למסקנה שאין מקום למנוע ממנו להתחיל בעבודה כיועץ באופן מידי. זאת, שכן הממשק הנוגע לחברה עם משרד התחבורה אינו אינטנסיבי כלל ועיקר. כמו כן, החלטות שהתקבלו ביחס לחברה ולסימנס, ככל שהתקבלו, לא היו ביחס למטרה החורגת משמעותית מהשגרה באותו נושא. לעומת זאת, התקיים צינון פנימי, המשרד לא פיקח ולא נדרש לפקח כגורם מאסדר על החברה והצעת העבודה התקבלה זמן רב לאחר פרישתו מהתפקיד.

9. לאור כל האמור, המבקש מבקש לקבוע כי לא חלה מניעה בעניינו מלהתקשר כיועץ חיצוני לחברה החל מיום 15.3.17.

עמדת המשיבה

10. המשיבה אינה רואה עין בעין עם המבקש את גישתו לעניין תחולת סעיף 4 לחוק הצינון והיא סבורה כי תקופת הצינון הראויה לצורך מעבר לתפקיד המיועד לחברה צריכה להיות ארוכה יותר מן המבוקש ולעמוד על מתחם שבין 11 ל- 12 חודשי צינון בפועל החל מיום 3.7.16 שבו סיים בפועל את תפקידו במשרד.

11. המשיבה באמצעות בא כוחה עו"ד עמי כהן מציינת כי המשרד שהמבקש שימש כמנהלו הכללי הינו הרגולטור על תחום התחבורה בארץ וממונה על ניהול וקביעת מדיניות בענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה. במסגרת זו הוא אחראי על תכנון, פיתוח ואסדרה של תשתיות ומערכות תחבורה. כדי לקדם נושאים אלה, מפורסמים על ידו מכרזים בענף התחבורה, הן באופן בלעדי והן כחלק משיתוף פעולה בין משרדים.

12. בהתייחס למהות ולהיקף הממשקים של המבקש עם החברה, מציינת המשיבה כי אופן הצגתם על ידו מקובל עליה, לאחר בדיקה. יחד עם זאת, היא מוצאת להרחיב לגביהם ולהוסיף מספר נתונים. ראשית, ביום 30.5.12 זכתה החברה במכרז לביצוע מעקב אחר לוחות זמנים וניצול תקציבי לתכנית נתיבי ישראל. ביום 24.6.12 נחתם הסכם על ידי המבקש עם החברה למתן השירות האמור לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה נוספת שלא תעלה על 24 חודשים, כאשר בשלב זה ההתקשרות תקפה. שנית, המכרז של חברת רכבת ישראל אמנם אינו מנוהל על ידי המדינה, אך משרדו של המבקש משמש כגורם המאסדר (הרגולטור) על התחום ואחראי על קביעת התקינה, כאשר במקרה זה המשרד אימץ את התקינה האירופאית ולאורה נוסח המכרז. לשם כך נעשתה עבודת מטה במשרד, הן באגף התשתיות והן באגף לרישוי מסילתי, בטרם פורסם המכרז וזאת לפני כתשעה חודשים, כלומר, בסמוך לפרישתו של המבקש. המדובר במכרז לאספקה של תצורת תחבורה מסילתית חדשה שטרם פועלת בארץ בצורת קרונועים חשמליים.

13. לטענת המשיבה, לא יכול להיות חולק שעניינו של המבקש נכנס לגדר תחולתו של סעיף 4 לחוק הצינון ויש לראות בו כמי שהיה מוסמך במסגרת תפקידו להעניק זכות לחברה או שהיה ממונה על מי שיכול היה להמליץ או להעניק לה זכות. בעניין זה היא מציינת כי המשרד שבו שימש המבקש כמנהל כללי מהווה את הגורם המאסדר (הרגולטור) על תחום התחבורה במדינה. החברה התקשרה עם המשרד במסגרת מכרז ופועלת לאורך שנים בענף וכן עתידה להמשיך ולפעול בתחום במסגרת המכרז של חברת רכבת ישראל. מכרז זה עוסק בתצורת תחבורה, אשר מידת האסדרה (הרגולציה) של המשרד לגביה טרם ידועה. צוין, כי המשרד ביצע עבודת מטה בטרם פורסם המכרז וזאת, בתקופת היותו של המבקש המנהל הכללי, כאשר עבודת המטה נעשתה בסמוך לפרישתו.

14. המשיבה מוסיפה כי מהות הממשקים של המבקש מול החברה במסגרת תפקידו הבכיר הייתה משמעותית והיוותה מתן זכות לחברה בצורה של הסכם שקיבל תוקף על ידי המבקש במסגרת תפקידו. בנוסף, המבקש עודכן על פועלה של החברה באמצעות מסמכים עליהם היה מכותב כגון סיכומי דיון ופגישות בקשר אליה. זאת ועוד, מדי מספר חודשים קיים ישיבות סטטוס על פרויקטים שהוביל המשרד ובהם השתתפו נציגי החברה.

15. מתן הזכות לחברה באמצעות ההסכם שנחתם עימה וכן המידע שיש למבקש ביחס לחברה לאורך כל שנות כהונתו כמנכ"ל שבהן החברה מספקת שירותים למשרד מחייבים לעמדת המשיבה תקופת צינון ארוכה מזו המבוקשת על ידו. זאת, לנוכח החשש לפגיעה בטוהר המידות, שמירת אמון הציבור בשירות הציבורי וכן החשש לניצול ידע, מעמד וקשרים שהמבקש צבר עקב מעמדו הבכיר ועבודתו במשרד וכן פוטנציאל הפגיעה במראית פני הדברים. בנוסף, מפנה המשיבה לרמת משרתו של המבקש, אשר על פי הנחיית היועץ המשפטי מספר 1.1711 ממליצה על תקופת צינון של כ- 12 חודשים.

16. יחד עם זאת, המשיבה אינה מתעלמת מכך שהצעת העבודה למבקש הגיעה לאחר פרישתו משירות המדינה וזאת, לפני כתשעה חודשים, הליכי המכרז בשני המכרזים בהם זכתה החברה התקיימו בטרם התמנה המבקש לתפקידו האחרון ועתידים לפוג, ככל הנראה, בחודש מאי 2017. בנוסף המבקש הצהיר כי הוא מודע למגבלות מכוח סעיף 2 לחוק ומתחייב לעמוד בהם.

17. לבקשת המבקש התקיים היום דיון בפנינו שבו שטחו שני הצדדים את טענותיהם ולמעשה חזרו על הנטען בעמדות שהוצגו בכתב. המבקש בדברים נרגשים שנשא בפנינו ביקש לציין את מסירותו לשירות המדינה הן בתפקידים שמילא בצה"ל ולאחר מכן בשירות ממושך במשרד התחבורה במגוון תפקידים כאשר מינויו למנכ"ל נעשה על בסיס מקצועי ולא פוליטי והביע את רצונו לעשות לביתו לאחר שירות כה ממושך ומאומץ. מנגד, נקודה שחודדה ע"י ב"כ המשיבה בדבריו הייתה, כי תקופת הצינון הפנימי שאליה התייחס המבקש ואשר החלה בהודעתו לשר התחבורה על פרישתו ביום 3.4.16, לא הייתה תקופת צינון ממשית. זאת שכן המבקש לא חדל מלטפל באופן מלא בענייני המשרד עד לפרישתו בפועל.

דיון והכרעה

18. הוועדה התרשמה כי המבקש תרם תרומה נכבדה למדינה הן בעת שירותו הצבאי, ולאחר מכן במגוון תפקידיו במשרד התחבורה ומהן 4 שנים כמנכ"ל. יחד עם זאת, לא יכול להיות ספק שעניינו של המבקש נכנס לגדר הוראת סעיף 4 לחוק שכן, הייתה לו יכולת, בין אם מומשה בין אם לאו, להחליט על מתן זכות לחברה וכן היה ממונה על מי שיכול היה להמליץ ולהעניק לה זכות. משרד התחבורה שאותו ניהל המבקש היווה את הגורם המאסדר (הרגולטור) של תחום התחבורה במדינת ישראל. החברה שלה הוא מבקש לייעץ התקשרה עם המשרד במסגרת מכרז, והמבקש חתם עמה על חוזה ההתקשרות שנעשה בעקבותיו בתפקידו כמנכ"ל. בנוסף החברה עתידה להמשיך ולפעול בתחום במסגרת המכרז של חברת רכבת ישראל. אמנם המשרד אינו צד ישיר לאותה התקשרות אולם הוא אימץ את התקינה האירופית שלאורה נוסח המכרז. יש לציין כי אחת ממטרות החוק היא למנוע ניצול המעמד, הקשרים והידע שצבר העובד הפורש בתפקידו הקודם, באופן העלול לתת יתרון לא הוגן למעסיקו החדש, בפרט בכל הנוגע להתקשרויות מכרזיות ואחרות עם המשרד שבראשו עמד. בנוסף, יש לתת משקל לבכירותו של התפקיד אותו מילא המבקש, אשר לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711 מחייבת תקופת צינון מרבית של 12 חודשים. בהקשר זה נפנה להחלטת הוועדה בו"ע 1253-08-15 רמי כהן נ' מדינת ישראל (11.10.15) שבה נקבעה תקופת צינון של 12 חודשים למי שהיה מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר וביקש, בין היתר לשמש כיועץ חיצוני לחברה שלגביה חתם על החלטה למתן פטור ממכרז וכן אישר התקשרות של המשרד עם אותה חברה. באותו עניין, קיבלה הוועדה את עמדת המשיבה כי עצם החתימה על פטור מהליך מכרזי בנוגע לאספקת מיגוניות, לנוכח עיסוקו העתידי של המבקש בתחום השיווק של מרחב מוגן דירתי בחברה שבה יעבוד, מונעים מעבר תכוף לחברה ואינם הולמים את תכלית החוק, שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת השלטונית. בעניינו קיים דמיון בין ההחלטות שקיבלו המשיב והכפופים לו במסגרת תפקידו בהתייחס לחברה, לבין ההחלטות שקיבל המבקש בעניין כהן, שהיה בתפקיד שווה דרגה למבקש בעניינינו.

19. עוד מקובלת עלינו עמדת המשיבה, כי תקופת הצינון שלה טוען המבקש, לא עמדה בתנאים הנדרשים להכרה בה כתקופת צינון שכן לא הוכח לנו שהמבקש לא התנתק לחלוטין מעיסוקיו במשרד הקשורים ספציפית לקבלת החלטות ולאחריות לקבלת החלטות בעניינה של החברה עד לסיום תפקידו.

20. לאור האמור, אנו קובעים כי המבקש יוכל לשמש כיועץ בחברה החל מיום 3.7.17, שנה ממועד פרישתו מתפקידו כמנכ"ל וזאת בכפוף למילוי הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ז, 04 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

_______________ ________________

יוסי ריכטר עו"ד, חבר מירה היבנר עו"ד, חברה