נוכחים:

ב"כ המבקשת– עו"ד אייל עמאר

המשיב– נוכח

הסניגור עו"ד בלומנפלד

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

הסניגור:

לעניין הבקשה שבפנינו – חבריי הגישו בקשה שכותרתה בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה מעצרים...". לאחר מכן מה שהמאשימה מבקשת מבחינה מהותית זה בקשה למעצר בית של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים זאת על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה מעצרים.

הרבה מעבר לעובדה שגם מבחינה מהותית אין בבקשה הזו באמת שום דבר, ושום סיכוי להתקבל, מפנה את גבירתי לסעיף. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי אומר "הוגש כתב אישום, רשאי ביהמ"ש שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. חבריי מבקשים דבר שלא נמצא בגדר הסעיף הזה. אין דבר כזה להגיש בקשה למעצר בית לפי סעיף 21. כותרתו של סעיף 21 זה מעצר לאחר הגשת כתב אישום ודוק מעצר, לא חלופה של מעצר בדמות מעצר בית. לכן הבקשה על הסף צריכה להדחות.

לשאלת ביהמ"ש היכן הקטגוריה של מעצר בית נכנסת? לחלופת מעצר. מבקשים פה משהו שאין סמכות לתת.

ב"כ המבקשת:

ישנה מסוכנות. אם כבר חלופת מעצר, שישאר במעצר עד תום ההליכים.

הסניגור:

אם חבריי היו רוצים, היו צריכים להגיש בקשה למעצר מלא ואז היינו דנים בה. עם כל הכבוד, היום בפני ביהמ"ש בקשה שאין בה כלום. אין סמכות להענות לבקשה. הדיון האחרון בעניינו של מרשי היה במסגרת מעצרי הימים, היה בתאריך 3.3.17, שאז בהסכמה הוסכם על מעצר בית שמסתיים היום בשעה 12 בלילה. היום אין בכלל בקשה שאפשר לדון בה. חברי לא יכול בהבל פה לתקן. אבקש לדחות את הבקשה. מדובר בחירות של הלקוח שלי. מבקש להסיר את הבקשה מעל סדר היום בהיותה כזו שמבקשת דברים שאינם כלולים בחוק.

ב"כ המבקשת:

אני יכול להגיש בקשה למעצר בית עד תום ההליכים. לפי הסעיף הוגשה חלופת מעצר.

אגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים. אני מתקן את מעצר הבית . אבקש להשמיע את הטענות והסיכונים שלו.

הסניגור:

מתנגד. מה שחברי אומר עכשיו בהבל פה שהוא מתקן עכשיו זה עולם אחר לגמרי. האיש נמצא במעצר בית בהסכמה, מה שחברי עכשיו בא ואומר שהוא בעצם רוצה לבקש מעצר עד תום ההליכים למרות שהוא 5 ימים בהסכמה במעצר בית. אין ספק שמהבחינה המשפטית זה אפשרי, אבל עם כל הכבוד לא בדרך שחברי עכשיו מדבר עליה. תתכבד המאשימה, תגיש בקשה מסודרת שמבהירה למה צריך.....

<#2#>החלטה

בשלב זה אין מקום לקבלת הבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

המבקשת תטען לגופה של הבקשה למעצר בית של המשיב עד תום ההליכים.

ככל שחפצה המבקשת תגיש בקשה מסודרת מראש.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ז, 07/03/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

בעדי התביעה קיימת תשתית ראייתית לכאורה. אם מתייחסים לנהיגה בקלות ראש, נהיגה במהירות מופרזת, סיכון חיי אדם, בנס לא קופחו חיים של אחרים. אתייחס למסוכנות הרבה שעולה מעצם זה שהנאשם מביע זלזול , נוהג במהירות כ"כ מופרזת. מדובר במשיב שנהג במהירות מופרזת, דבר אשר נחשב לאחד הגורמים לתאונות הדרכים כיום. מפנה לבב"ש 408/05. מצטט את מחקרו של השופט אברהם טננבוים. נקבע כי המהירות הינו הגורם המרכזי לתאונות דרכים. אין ספק שהמשיב נסע במהירות חריגה, 110 קמ"ש מעל המהירות המירבית. דבר אשר מעיד בפני עצמו על המסוכנות הרבה.

אתייחס לעברו של המשיב – מדובר בנהג שהוציא רשיון בשנת 2009, דהיינו 7 שנים. כבר הספיק לצבור 2 הרשעות קודמות ועבירה חמורה זו.

הסניגור:

כפי שציינתי בפתח הדיון חלק מהטענות המקדמיות שלי נוגעות לכתב האישום עצמו, רק ממנו שואבת הבקשה של חבריי למעצר בית את כוחה.

אני מגיש לגבירתי פסק דין של ביהמ"ש השלום ברמלה, תפ 61056-01-16 ששם החל מעמ' 7 והלאה נערך ניתוח משפטי ארוך ומעמיק תוך הפניה לפסיקת ביהמ"ש העליון על סוגיה שרלוונטית לכתב האישום בפנינו ועל הוראות החיקוק שמופיעות בו. מפנה לכתב האישום בפנינו, כולל 3 הוראות חיקוק. בנסיבות המקרה שלנו הדבר אינו ראוי. מרשי מואשם שנסע במהירות של 200 קמ"ש. על העבירה הזו יש הוראת חוק שהחוק מדבר עליה, זה הוראת החיקוק שמוזכרת בתקנה 54 לתקנות התעבורה אשר מופיעה בכתב האישום. כל שאר הוראות החיקוק שמופיעות בכתב האישום, מופיעות באופן שפגם ופסול לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, מבקש להתעלם מהם בהחלטה היום.

עם כל הכבוד לסיכון חיי אדם ינהיגה בקלות ראש, כשיש עבירה שהחוק מתייחס אליה, כמו נהיגה מעל המותר, לא ראוי לבוא ולהוסיף לה עוד הוראות חיקוק, בוודאי לא הוראות חיקוק שהן הוראות סל כלליות כשמשתמשים כאשר אין עבירה ספציפית. זה מבחן ההלכה עליה מדבר כב' השופט.

עם כל הכבוד למה שחברי אומר, מגיש מספר פסקי דין שאומרות את העקרון שאני מדבר עליו כרגע. המסוכנות שמדובר עליה בעניינו של הלקוח שלי היא מהנהיגה. אף אחד לא טוען שהוא מסוכן באיזה אופן לציבור. נכון לעכשיו האיש פסול מנהלית. מדובר בסטודנט לטכניון, רק מחר יש לו בחינה מאד חשובה ושאין שום סיבה להחזיקו במעצר בית. אם יוכח שהוא אשם, לא מתווכח על זה.

לצורך הדיון היום אני מוכן להניח שיש ראיות לכאורה שהוא נסע במהירות של 200, אבל איזה סיבה יש למעצר בית פה. לכן אני מבקש מגבירתי לקחת עוד דבר בחשבון – ביהמ"ש החליט לאפשר למאשימה לטעון למעצר הבית. אני נמצא כאן קצת נבוך, לא יודע לאיזה הוראת חוק להתייחס, איזה פרמטרים. סעיף 21 מדבר על מעצר, לא מעצר בית. לא יודע לאיזה פרמטרים לטעון, חברי לא מיקד לאיזה הוראת חוק הוא מדבר. מכל הטעמים הנ"ל אבקש לדחות את הבקשה למעצר בית, לגבי הפסילה נידון ביום 4.4.

אם היתה נטענת טענה שהאיש נסע 200, אמרו לו לעצור והוא סרב, הפריע לשוטרים או תקף שוטרים חלילה, היה אפשר לחשוב למה מעצר בית דרוש, אבל אין פה דבר כזה.

<#4#>

החלטה

החלטה תישלח לצדדים לאחר לימוד החומר.

בשלב זה המשיב ישהה במעצר בית והכל בהתאם להחלטה של כב' השופטת שלומית ברסלב, מיום 3.3.17.

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ז, 07/03/2017 במעמד הנוכחים.

לאחר הפסקה.

<#8#>

החלטה

בפני בקשה למעצר בית של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, בגין ביצוע לכאורה של עבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה מעל המהירות המותרת וסיכון חיי אדם.

הטענה העובדתית היא כי ביום 2.3.17 בשעה 23.35 ובסמוך לכך, נהג המשיב רכב פרטי מסוג פולקסווגן מ.ר. 9439852, בכביש 70 מכיוון כללי דרום לכיוון כללי צפון במהירות של 200 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהועבר לעיוני, סבורני כי קיימות ראיות טובות לכאורה לעבירות המיוחסות כנגד המשיב.

המדידה בוצעה ע"י שוטר מוסמך, במקום תקין, ובהתאם לנוהלי ההפעלה.

באשר לעילת המעצר – אין ספק כי מי שנוהג במהירות של 200 קמ"ש, עובר לא רק עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961, אלא גם עובר עבירות של נהיגה בקלות ראש וסיכון חיי אדם ואין צורך להכביר במילים על חומרת העבירות ואת סכנת החיים הנשקפת, הן לציבור המשתמשים בדרך והן למשיב עצמו.

באשר לשאלת המסוכנות – מעיון בחומר עולה כי מדובר במשיב יליד שנת 1992, שנוהג משנת 2009 ללא עבר פלילי ולחובתו שתי הרשעות בלבד.

כפי שציין ב"כ הנאשם המדובר במשיב שמסוכנותו לכאורה נובעת אך ורק מעצם נהיגתו.

בשלב זה מאחר שהמשיב נמצא בפסילה מנהלית, כמו כן הוגשה בקשה לפסול אותו עד תום ההליכים והדיון בה נקבע בסמוך למועד בו מסתיימת הפסילה המנהלית והדיון בעניין הבקשה לפסילה עד תום ההליכים קבוע בפני ליום 4.4.17, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים המגבילים הבאים:

סכום של 10,000 ₪ אשר הופקד במסגרת התיק מ"י 6537-03-17 ישאר וכן ערבות צד ג'. בכפוף לכל התנאים האמורים בסעיף 4 ו-5 במסגרת התיק 6537-03-17.

ניתן כנגד המשיב צו עיכוב יציאה מן הארץ.

כל התנאים שלעיל יעמדו בתוקף עד מתן החלטה אחרת או עד למתן גזר דין בתיק העיקרי.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט' אדר תשע"ז, 07/03/2017 במעמד הנוכחים.