<#1#>

ב"כ המבקשת: עו"ד קאדרי

ב"כ המשיב: עו"ד דוד בוחבוט

המשיב מובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המבקשת

חוזר על הבקשה.

נקבע שעבירה של נהיגה בזמן פסילה יש בה עילת מסוכנות.

למשיב מיוחס בכתב האישום עבירה שגם הורשע בה, בזמן שביצע עבודות שירות, בדרכו לעבודות שירות, עברו התעבורתי והפלילי מצביע על נהג מסוכן.

אנו סבורים שעילת מסוכנות מתקיימת אם בית המשפט בודק חלופה הרי שלמשיב מסוג זה שמפר החלטות בית המשפט ברגל גסה בעצם לא ניתן לתת בו אמון שישהה בחלופת מעצר והמשיב מאסר מותנה בין חודשיים להפעלה כך שצפוי לקבל עונש של מאסר. אין מקום לשחררו לחלופה ואנו נבקש להשאירו במעצר מלא עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב

למעלה מאסור הופעתי בהרבה מאוד תיקים של נהיגה בפסילה , זו הפעם הראשונה שנתקל במי שנתפס נוהג בפעם הראשונה.

לאור העובדה שהמשיב כבר הודה בתיק העיקרי, הורשע, נשלח לממונה, הרי שבסוף היום , העונש שיהיה , יהיה בדרך של עבודות שירות, הנאשם יצטרך להוכיח עצמו, לא רק שיהיה לו המאסר מותנה אלא שהוא פעם הבאה באמת לא יוכל להשתחרר.

אבקש מבית המשפט להורות על שחרורו לאלתר.

הבקשה באמת היא כלל לא מוצדקת. לא במקום. היה טוב אלמלא היתה מגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים. מה גם שהתנאי הוא קצר. חודשיים ימים. עבודות השירות, הן פחות מחודש ימים.

לפיכך, אבקש מבית המשפט להורות על שחרורו לאלתר.

יש ערב צד ג' במידה ובית המשפט יראה לנכון, ערבות עצמית.

<#3#>

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח.

במהלך הישיבה, הודה המשיב באמצעות בא כוחו בעובדות כתב האישום והורשע ולפיכך התייתר הצורך בדיון בקיומן של ראיות לכאורה.

באשר לעילת מעצר

ב"כ המבקשת טען כי לנוכח העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום ולאור עברו המכביד קמה כנגד המשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו וכי אין בנסיבות מקרה זה חלופת מעצר הולמת.

על כן עותר ב"כ המבקשת להיעתר לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

מנגד טען ב"כ המשיב כי בתיק לא קיימת עילת מעצר, מדובר אירוע ראשון מסוגו של נהיגה בזמן פסילה וכי מסוכנותו של המשיב נמוכה, שכן, כל חטאו שהפקיד רישיונו באיחור, אם היה מפקיד רישיונו בזמן, הרי שהפסילה היה תמה זה מכבר.

ב"כ המבקשת סבור לאור העובדה כי המשיב ביצע העבירות המיוחסות לו בהיותו מרצה עבודות שירות בתיק פלילי בו הורשע משנת 2014 ונדון לעונש מאסר , למשך 3 חודשים אשר רוצה בעבודות שירות, לדברי ב"כ המשיב, לא סיים הוא את ריצוי עבודות השירות, אך בשל העובדה כי נפצע במהלך ביצוען.

אין ספק כי עברו של המשיב מכביד ביחס לוותק נהיגתו. שכן, בעברו, עבירה של נהיגה בשכרות בשנת 2015 וכן עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בגינה נדון, בין היתר, לעונש מאסר כתנאי למשך חודשיים אשר הינו בר הפעלה .

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב בשל מסוכנותו וזאת לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הציבור כפי שקבוע בסעיף 21 (א)(1)(ב) .

יחד עם זאת, בנסיבות האמורות בתיק, ניתן לאיין מסוכנותו של המשיב בערבויות מתאימות ואין מקום למעצרו עד תום ההליכים.

לאור האמור, אני קובע כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א. המשיב יפקיד סך של 3,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.

ב. המשיב ימציא ערבות עצמית על סך של 25,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.

ג. מורה על פסילת רישיון נהיגת המשיב עד תום ההליכים נגדו, ללא צורך בהפקדה.

ד. מורה על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד המשיב.

ה. מוסבר למשיב כי בית המשפט החליט ליתן בו אמון בזו הפעם, אך אם יפר את האמון שניתן בו ויפר תנאי מתנאי השחרור, יכול ויעצר עד לתום ההליכים נגדו.

בכפוף למילוי התנאים, ישוחרר המשיב לאלתר.

זכות ערר כחוק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ז, 06/03/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רוית אליהו