טוען...

גזר דין שניתנה ע"י דרור קלייטמן

דרור קלייטמן31/12/2020

בפני

כבוד השופט דרור קלייטמן

בעניין:

מדינת ישראל
באמצעות ב"כ עו"ד לילך קוטנר

המאשימה

נגד

אליאור אזמה (עציר)
באמצעות ב"כ עו"ד רן עמר

הנאשם

גזר דין

הערת בית המשפט:

הדיון מתקיים בהעדר הנאשם נוכח תקנות שעת חירום והדיון יתקיים בשיחת וידאו, על פי הסכמת הנאשם שהובעה בדיון קודם.

רקע

  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשני כתבי אישום מתוקנים.

כתב האישום בת"פ 44247-07-18

  1. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם שני סעיפי אישום בעבירות של איומים (ריבוי עבירות) בהתאם לסעיף 197 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (להלן: "החוק"). הסגת גבול פלילית (ריבוי עבירות) בהתאם לסעיף 447(א) לחוק. התפרצות למגורים לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק. וגניבה לפי סעיף 384 לחוק.
  2. על פי המתואר בחלק הכללי לכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום היה בין המתלונן למר שמעון אסולין (להלן: "שמעון") סכסוך כספי על רקע הלוואה אותה נטל המתלונן משמעון בשנת 2016 ולטענתו טרם פרע אותה. בעקבות אותו חוב פנה שמעון לנאשם שיעזור לו בגביית החוב מהמתלונן.
  3. במהלך חודש מאי 2018, התקשר הנאשם לטלפון הנייד של המתלונן מספר פעמים על מנת לנסות לגבות ממנו את החוב, כמו כן שלח מספר הודעות מאיימות אל המתלונן אשר בין היתר כללו אמירות כגון: "אתה מתכוונן לחזור אלי או שאני יגיע אליך", "אתה לא רוצה שאני ישלח לך מישהו שיבקר אותך בסין" .
  4. בהמשך לאמור בתאריך 22.5.18, הגיע הנאשם לבית המתלוננים ודפק על דלת הבית, לאחר שהמתלוננת פתחה את דלת הבית, אמר הנאשם כי בא לגבות את החוב וכי "יש לו רכב עם ערבים למטה", כמו כן איים כי אם המתלונן לא יענה לטלפון הוא יפעל בדרכים לא נעימות. המתלוננת בתגובה דרשה מהנאשם לצאת מהבית והנאשם עשה כן.
  5. בהמשך אותו יום, כאשר חזר המתלונן לביתו, פגש בנאשם בכניסה לבניין. הנאשם דרש מהמתלונן את החוב ולאחר שהמתלונן השיב כי החוב נפרע במלואו, אמר לו הנאשם: "יש לי אנשים בכניסה ליישוב מכפר קאסם אני חייב להביא להם כסף כדי להרגיע אותם שלא יבואו וישתוללו". בעקבות כך נסע המתלונן עם הנאשם אל אביו של המתלונן על מנת שזה ימסור להם סכום של כ-2,000 ₪, בהמשך נמסר הסכום לנאשם.
  6. בנוסף, הגיע הנאשם בשני מועדים נוספים עובר ליום 9.7.18 לביתם של המתלוננים. באחד המועדים, נכנס הנאשם לביתם של המתלוננים כאשר רק המתלוננת ובנה הקטין היו בבית. הנאשם דרש סכומי כסף נוספים, המתלוננת ובנה הקטין ניסו למנוע מהנאשם להיכנס לבית באמצעות סגירת הדלת ודרישה כי יצא עד שלבסוף עזב הנאשם את המקום.
  7. באישום השני תואר כי בתאריך 9.7.18 בשעה 13:30, הגיע הנאשם לבית המתלוננים כאשר איש מהם לא היה בבית. התפרץ לבית באמצעות מפתח הבית שהיה מונח בארון החשמל ונכנס לבית. הנאשם נטל מהבית כספת ובה סכום כסף סיני שערכו 500 ₪ ויצא מהבית. ילדיו הקטינים של המתלוננים אשר שבו לביתם ראו את הנאשם יוצא מביתם כאשר הוא מחזיק ברכוש.
  8. בתאריך 01.05.19, הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בכתב האישום המתוקן והוסכם על ידי הצדדים כי יצורף כתב אישום שהוגש נגד הנאשם בת"פ 11766-03-17, במסגרתו כבר הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

כתב האישום בת"פ 11766-03-17

  1. בהתאם לעובדות כתב האישום, בתאריך 7.12.16 בשעה 17:18, התפרץ הנאשם לבית הגברת בן אבו (להלן: "המתלוננת 2) ברחוב קפלן בקרית ים. בכך שטיפס על מנוע מזגן הממוקם בסמוך לחלון חדר הישיבה, פרק שלב תריס, שבר זכוכית כנף ימין, החזיר את ידו ופתח את החלון דרכו נכנס במטרה לבצע גניבה. הנאשם נתפס בתוך הבית ע"י כוח משטרה.
  2. בתאריך 11.12.19 בהתאם להודאתו, הורשע הנאשם בביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 120 לחוק. והתפרצות למגורים\תפילה לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב).

תסקירי שירות המבחן

  1. לדיון שנערך בחודש דצמבר 2019 התקבל תסקיר, אשר תיאר את נסיבות חייו של הנאשם, בן 34 נשוי, אב לחמישה ילדים בגילאי 4-17. סיים 8 שנות לימוד. לאורך השנים עבד בעבודות מזדמנות. לא גויס לצבא על רקע מעורבותו בפלילים. לחובתו של הנאשם עומדות 13 הרשעות קודמות אשר בגינן אף ריצה עונשי מאסר בפועל.
  2. הנאשם הודה במיוחס לו במיוחס לו בת"פ 11766-03-17, לקח אחריות והביע צער על התנהגותו, כמו כן הודה במיוחס לו בת"פ 44247-07-18. הנאשם ייחס את המעשים אשר ביצע לכך שבאותה התקופה היה מכור לסמים. בהתאם לכך שולב בקהילה טיפולית "הרטוב" החל מינואר 2019. בהתאם לזאת ביקש שירות המבחן דחייה של שלושה חודשים והדיון נדחה לשם קבלת תסקיר משלים לחודש מרץ 2020.
  3. לדיון שנערך במרץ 2020 התקבל תסקיר נוסף, בתסקיר דווח לבית המשפט כי בתאריך 21.01.20 הושעה הנאשם מקהילת "הרטוב" על רקע התנהגות בעייתית. הנאשם הופנה ליחידה לטיפול בהתמכרויות באופקים וכן הופנה לראיון ב"בית חוסן" בבאר שבע. הנאשם התקבל לטיפול במסגרת היום של המרכז אשר כללה 3 בדיקות שתן בשבוע. בהתאם לכך התבקש בית המשפט לדחות את הדיון בארבעה חודשים נוספים.
  4. בתסקיר שהתקבל בחודש מאי 2020 דווח כי הנאשם מתקשה לבצע התבוננות פנימית, בעל דפוסי חשיבה עבריינים ואורח חיים עברייני מופנם. גבולותיו הפנימיים רופפים, והוא הביע קושי לגלות אמפתיה כנה כלפי נפגעי העבירה. לנוכח זאת מסר שירות המבחן שאינו יכול להישאר בעמדה שהובעה בתסקיר הקודם והם סבורים כי נדרשת ענישה מוחשית כלפי הנאשם. עם זאת דווח כי בדיקות השתן שמסר הנאשם לאורך התקופה היו נקיות וכי הביע מוטיבציה אמתית אשר התבטאה בהישארות ארוכה במסגרות טיפוליות לאורך ההליך. בהתאם לזאת המליץ שירות המבחן על ענישה מרתיעה של מאסר בדרך של עבודות שירות.
  5. הנאשם זומן לבדיקת התאמה אצל הממונה על עבודות השירות, אולם לא התייצב מאחר ונעצר עד החלטה אחרת בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

טיעוני הצדדים

טענות ב"כ המאשימה:

  1. ב"כ המאשימה, עו"ד לילך קוטנר, ציינה כי בעברו של הנאשם 12 הרשעות קודמות, רובן בעבירות אלימות ורכוש. כמו כן טענה כי יש לקחת בחשבון את משך הזמן בו הטיל הנאשם את אימתו על המתלוננים, את פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה מההידרדרות האירועים בעת שהנאשם פרץ לבית המתלוננים ופגש בילדיהם הקטינים ביציאתו. היא סברה כי נדרש לקבוע מתחם ענישה לכל אישום ועתרה כי לכל אחד מהאישומים ייקבע מתחם ענישה הנע בין שנת מאסר בפועל ל-24 חודשים. כמו כן ביקשה להדגיש את הימשכות ההליכים מתוך תקווה כי הנאשם יתקן את דרכיו, תקווה שנתבדתה. היא טענה כי כל אלו מלמדים על מסוכנות והיעדר סיכוי ממשי לשיקום. עוד ציינה כי יש לשקול את הודאתו של הנאשם וחיסכון זמן שיפוטי. בהתאם לכך עתרה למאסר ממושך שלא יפחת מ-36 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי לנפגעי העבירה.

טענות ב"כ הנאשם:

  1. ב"כ הנאשם, עו"ד רן עמר, טען כי יש לראות האישומים בכתב האישום המקורי כאישום אחד היות שהם בעלי זיקה זה לזה בשל זהות המתלוננים והמניע לביצוע העבירות. כמו כן ביקש להדגיש כי מעשיו של הנאשם המתוארים בשני כתבי האישום הם תוצאה מהתמכרותו של הנאשם לסמים. עוד הוא הדגיש כי אין מדובר במקרה של גובה חובות בשוק האפור, שהרי למרות הימשכות ההליכים לא הטיל הנאשם את אימתו על המתלוננים, לתמיכה בטענה זה ציין כי המתלוננים התלוננו רק לאחר הפריצה לביתם וכי הלשון בה נקט באיומים הייתה מרומזת ביותר. לראיה טען כי למרות שמשך האירועים הוא חודשים נגבה רק אחוז בודד מכלל החוב המדובר. כמו כן ביקש לציין כי הנאשם שהה לאורך ההליך במסגרות מגבילות במשך כ-20 חודשים, אשר מתוכם היה כחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח, חמישה חודשים באיזוק אלקטרוני וכשנה בקהילה טיפולית סגורה וכן במעצר אדם בשארית הזמן. הוא ציין כי הנאשם נקי מסמים מזה שנתיים וחצי וכי הוא רכש כלים להימנע משימוש בסמים ולכן לא היה מעוניין להשתלב במרכז היום בבית חוסן ל-10 חודשי טיפול נוספים. שליחת הנאשם למאסר ממושך תפגע במשפחת הנאשם ובסיכויי שיקומו. בנוסף ציין כי כאשר נעצר הנאשם, פנה לגורמים המתאמים במסגרת שב"ס וביקש להשתלב בתכנית הכנה לטיפול בהתמכרויות על מנת לשמר את הישגי השיקום שלו. לנוכח כל זאת עתר לכך שעונש המאסר שיוטל על הנאשם לא יעלה על 9 חודשים.

דברי הנאשם

  1. הנאשם עצמו אמר כי הפסיק להשתמש בסמים מאז שנכנס לקהילה. כמו כן ביקש כי בעקבות מצבו הכלכלי הרע בביתו, יחזיר לו בית המשפט סכום של 10,000 ₪ אותו הפקיד במהלך ההליך.

דיון והכרעה

מתחם העונש

  1. הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מהעבירות שבוצעו על ידי הנאשם הינו הגנה על ביטחונם, שלוות נפשם ורכושם של המתלוננים, בעיקר כאשר הם מצויים בתוך תחום ביתם האמור לשמש להם כ"מבצרם".
  2. בחינת העבירות בהן הורשע הנאשם מצביעה על כך כי בכל הנוגע לעבירות המתוארות בכתב האישום בת"פ 44727-07-18, הרי שקיים קשר ענייני הדוק ביניהן, מאחר והן חלק מאותה מסכת עובדתית של ניסיון לגביית כסף מהמתלוננים על ידי הנאשם. לא כך הדברים בנוגע לאישום בת"פ 11766-03-17 אשר התבצע כשנתיים קודם לכן במקום שונה וכלפי מתלוננת אחרת. אשר על כן, אקבע מתחם ענישה לכל אחד מכתבי האישום.
  3. בכלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לקחתי בחשבון כי מדובר בעבירות אשר בוצעו תוך תכנון מראש, למשך זמן ולא באופן חד פעמי. יש ליחס חומרה לכך שחלק מהאיומים בוצעו כאשר קטינים נוכחים במקום. בבחינת הנזק שנגרם למתלוננים, יש להתחשב לא רק בנזקים הכספיים הישירים אלא בתחושת החרדה והפחד לנוכח הימשכות מסכת האיומים וכן החדירה לפרטיות המתלוננים בשני כתבי האישום שאל מרחבם הפרטי התפרץ הנאשם. יש אף לשקול את פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם בהתפרצות לדירות, כתוצאה ממפגש עם המתלוננים. כאשר באחד מהאירועים בהן הורשע הנאשם נוצר אף מפגש עם קטינים.
  4. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של התפרצות לדירה, ניתן להצביע על מקרים דומים, כמפורט להלן:
  5. ברע"פ 3036/11 אפרים כהן נ' מדינת ישראל( 17.04.11) הורשע הנאשם על פי הודאתו בהתפרצות לדירת מגורים, ניסיון גניבה, החזקת מכשיר פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המבקש ביצע לאורך ההליך שיקום ארוך, למרות עברו המכביד בבית המשפט השלום נגזרו עליו בין היתר 18 חודשי מאסר על תנאי ו-220 שעות של"צ בנוסף לפיצוי, התחייבות וצו מבחן, בבית המשפט המחוזי שונתה ההחלטה ונגזרו עליו שנתיים מאסר בניכוי ימי מעצרו, בבית המשפט העליון אושר פסק הדין.
  6. ברע"פ 1600/15 בועזיז נגד מדינת ישראל (27.04.2015), הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, תוך שהפעיל שני מאסרים מותנים אשר היו תלויים נגדו, חלקו בחופף, כך שנגזר על הנאשם לרצות בסה"כ 33 חודשי מאסר. ערעור של הנאשם לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור אשר הגיש לבית המשפט העליון, נדחו.
  7. בעפ"ג 27076-08-15 ראובן נגד מדינת ישראל, (18.11.2015), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של התפרצות למקום מגורים וגניבה. בית המשפט קבע כי במקרה הנדון ינוע מתחם העונש ההולם בין 12 ל- 24 חודשי מאסר. בסופו של דבר, נגזר על הנאשם עונש מאסר למשך 18 חודשים, והופעלו שישה מאסרים מותנים, חלקם בחופף, כך שבסה"כ נגזר על הנאשם לרצות עונש מאסר בפועל למשך 33 חודשים. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.
  8. ת"פ (שלום קריות) 32546-04-16 מדינת ישראל נ' אלי מיכאלי (פורסם בנבו, 01.08.2018)‏‏ הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות לדירה, כמו כן הורשע בגניבה וצורף כתב אישום בעניין החזקת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם עבר הליך טיפולי מוצלח לאורך 9 חודשים, תסקירים חיובים, בדיקות סמים נקיות. נקבע כי המתחם המתאים לעבירות התיק העיקרי הם בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל. שם לאור מכלול הנסיבות הייחודיות של הנאשם, הוחלט על הארכת מאסרים מותנים, צו מבחן, פיצוי ושלילת רישיון.
  9. ת"פ (שלום רמ') 33654-06-18 מדינת ישראל נ' יוסף סרחאן (פורסם בנבו, 08.07.2019)‏‏ הורשע הנאשם בעקבות הודאתו בכתב אישום שייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים, תקיפה סתם והחזקת כלי פריצה. לנאשם 10 הרשעות קודמות, הוא החל בהליך טיפולי אך לא סיים אותו, נקבע מתחם כולל הנע בין 12-48 חודשים לכלל העבירות. נגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל כאשר הופעל מאסר מותנה בחופף ובמצטבר (מחצית).
  10. ת"פ (שלום ראשל"צ) 3029/16 מדינת ישראל נ' גדי גדעון אוהיון (פורסם בנבו, 19.11.2019)‏‏"הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של התפרצות למקום מגורים, עבר בהצלחה במשך שנתיים הליך טיפולי בקבוצות של גמילה מסמים, מתחם העונש נקבע בין 12 ל-24 חודשי מאסר. נגזרו עליו 400 שעות של"צ וענישה נלווית.
  11. ת"פ (שלום י-ם) 7799-05-15 מדינת ישראל נ' אפריים איוב (פורסם בנבו, 27.06.2018)‏‏ הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של התפרצות למגורים וגניבה, מתחם הענישה נקבע בין 12 ל24 חודשים. תסקיר שלילי, בגיר צעיר. נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.
  12. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של איומים והסגת גבול, ניתן להצביע על מקרים דומים, כמפורט להלן:
  13. ת"פ (שלום נת') 30090-06-12 מדינת ישראל נ' רומן פבלוב (פורסם בנבו, 04.03.2014)‏‏ הנאשם הודה בעובדות והורשע בעבירות של איומים, הסגת גבול פלילית, היזק לרכוש במזיד והתנגדות למעצר. לנאשם לא היו הרשעות כבגיר, בגיר צעיר, תסקיר לא חיובי, נקבע מתחם ענישה הנע ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל, נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי.
  14. ת"פ (שלום כ"ס) 14411-04-13 מדינת ישראל נ' אילן בטיטו (פורסם בנבו, 29.09.2016)‏‏ הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים, הסגת גבול פלילית והיזק לרכוש במזיד, האישום נסוב סביב סכסוך כספי. נקבע כי המתחם הוא בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל, עברו הפלילי היה במרחק שנים רב, מצב כלכלי קשה, נגזרו על הנאשם מע"ת התחייבות ופיצוי.
  15. ת"פ (שלום טב') 26738-04-14 מדינת ישראל נ' אייל רחמני (פורסם בנבו, 24.08.2014)‏‏ נאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של הסגת גבול פלילית ואיומים, איומים על ראש מועצה, נקבע מתחם הנע בין מספר חודשים בעבודות שירות ל-16 חודשי מאסר בפועל. נגזרו על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל בנוסף לרכיבי ענישה נוספים.
  16. ת"פ (שלום ק"ג) 4858-07-18 מדינת ישראל נ' מאיר בוקובזה (פורסם בנבו, 10.10.2019)‏‏ הנאשם הודה במיוחס לו לעיל, ועל יסוד הודאתו זו הורשע בעבירות איומים, תקיפה סתם והסגת גבול פלילית, נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל. כאשר מתחם הענישה בהסגת גבול פלילית הוא בין מאסר מותנה ל-4 חודשי מאסר בפועל. לנאשם עבר פלילי, היה מצוי במעצר לאורך תקופה ארוכה. מצב בריאותי לא שפיר, עבר שיקום בהצלחה. בהתאם לכך נגזרו עליו 250 שעות של"צ, צו מבחן, הארכת תנאי פעיל, התחייבות ופיצוי משמעותי.
  17. ת"פ (שלום נצ') 46877-03-19 מדינת ישראל נ' פראס עתאמנה (פורסם בנבו, 21.07.2020)‏‏ הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים, הסגת גבול פלילית והטרדה באמצעות מתקן בזק, לנאשם אין עבר פלילי, תסקיר שלילי. נקבע מתחם של 3 עד 10 חודשי מאסר בפועל, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות.
  18. לנוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי באשר לכתב האישום בת"פ 44247-07-18, מתחם הענישה ההולם נע בין 15-30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ובאשר לת"פ 11766-03-17, מתחם הענישה ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

  1. בכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, שקלתי לחומרא את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, אשר כולל 13 הרשעות קודמות בעשרות אישומים בשל ביצוע עבירות סמים, רכוש ואלימות, בגינן ריצה הנאשם תקופות מאסר ממושכות. לקולא, נשקלה הודאתו של הנאשם וחיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בהעדת עדים. חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כך גם בנטילת האחריות והמאמץ הרב בניסיון להשתקם, אשר כלל אף שהיה של כשנה בקהילה טיפולית סגורה. נלקחה בחשבון אף התקופה הארוכה בה מצוי היה הנאשם בתנאים מגבילים, לרבות חודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח, חמישה חודשים במעצר בפיקוח אלקטרוני וכשנה בקהילה טיפולית סגורה. לנוכח מאמצי שיקום אלו נשקלה במהלך ההליך אפשרות לכך שבמסגרת גזירת העונש יסטה בית המשפט ממתחם הענישה. אולם, כפי שעלה מהתסקיר האחרון בעניינו של הנאשם, הרי שהליך השיקום לא צלח והתרשמות שירות המבחן הייתה כי הוא מתקשה להפיק לקחים מרתיעים מההליך המשפטי המתנהל נגדו וכי דפוסיו העבריינים מופנמים באישיותו. לא ניתן אף להתעלם מכך שהנאשם עצור כיום עד החלטה אחרת בגין כתב אישום שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי. אכן, חזקת החפות עומדת לנאשם. אולם בבואי לשקול האם ניתן לסטות ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום לא ניתן להתעלם מכך שניתנה החלטה על ידי בית משפט שקבע שעל הנאשם לשהות בעת הזאת מאחורי סורג ובריח בשל מסוכנתו. קביעה שאינה עולה בקנה אחד עם מסקנה כי הנאשם השתקם או כי קיים כעת פוטנציאל ממשי לשיקומו.
  2. לנוכח כלל האמור לעיל ובהתחשב בתקופה בה היה מצוי הנאשם בהליך שיקום, ובתקופה הארוכה בה היה מצוי בתנאים מגבילים, אקבע את העונש בתחתית המתחמים בכל אחד מכתבי האישום. אולם כמפורט לעיל, על הנאשם להיענש בנפרד על כל אחד מכתבי האישום ולא במסגרת מתחם כולל של העבירות.
  3. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
  4. 27 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 10.7.18 ועד ליום 4.9.18 .
  5. 8 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירת רכוש מסוג פשע.
  6. 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירת רכוש מסוג עוון או עבירת איומים.
  7. קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מהפקדה שהופקדה על ידי הנאשם בתיק המעצר.
  8. פיצוי למתלוננים בת"פ 44247-07-18 (עדי התביעה 1 ו-2), בסך 2,000 ₪, אשר יקוזז גם הוא בהסכמת הנאשם מהפקדה שהופקדה על ידי הנאשם בתיק המעצר. יתרת ההפקדה תושב לו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז –לוד בתוך 45 ימים

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בנוכחות הצדדים- ב"כ המאשימה עו"ד לילך קוטנר, הנאשם וב"כ עו"ד רן עמר.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
31/12/2020 גזר דין שניתנה ע"י דרור קלייטמן דרור קלייטמן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל האלה פרחאת
נאשם 1 אליאור אזמה יצחק לוי