1. לפני תביעה למתן פיצוי ללא הוכחת נזק, מכח סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התקשורת").
2. מכתב התביעה עולה כי התובעת טוענת שהנתבעת שלחה לה בין השנים 2014-2015 דברי פרסומת באמצעות הודעות למייל (סך הכל 6 הודעות). התובעת תובעת סכום של 6,000 ₪ בצירוף החזר הוצאות בית משפט.
3. הנתבעת ציינה בכתב ההגנה היא איננה מכירה את שולחי הפרסומת ולא ברור לה על ידי מי הופצו. זאת ועוד, בכתב התביעה המפורט ציינה הנתבעת כי היא מתקשרת מעת לעת עם גורמים שונים מתחום השיווק, הפועלים להעברת פרטי מתעניינים פוטנציאליים ובלבד שאלה הביעו עוד בטרם קבלת פרטיהם אצל הנתבעת עניין בלימודי אנגלית. לסיכום כתב ההגנה טענה הנתבעת כי הפרסום האמור נשלח על ידי גורמים אשר הנתבעת איננה מכירה אותו. זאת ועוד, הנתבעת לא התקשרה עם אותם גורמים לביצוע הפרסום וכי אין כל הוכחה כי הפרסומים נשלחו עבורה או מטעמה.
4. בדיון בפני חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעת העידה וענתה לשאלות בית המשפט והתבקשה להסביר אם מישהו כתב עבורה של התביעה והיא ציינה כי מי שהכין עבורה את התובענה הוא חבר וכי זוהי תביעתה החמישית השנה. כאשר נשאלה על ידי בית המשפט לשמו של החבר אשר לטענתה משמש כעורך דין נקבה בשמו של מר ירון מאירי. יצויין, כי שמו של מר מאירי עולה מעת לעת בפני בית המשפט בהקשר של תביעות מסוג זה כמי שמגיש בשם התובעים את התביעה וכי אמור לקבל עמלה מסוימת במידה והתביעה תתקבל. גם במקרה זה העידה התובעת כי יש לה הסכם על פיו היא צריכה לשלם למר מאירי חלק מהתשלום שיפסק אם תביעתה תתקבל. בתחילה לא ציינה התובעת כי אדם אחר סייעה לה בכתיבת התביעה ובהגשתה ולאחר מכן ציינה כי מדובר בחבר שסייע לה אולם כאשר התבקשה להסביר ולציין מי החבר, התברר שמדובר במר מאירי אשר מגיש תביעות באמצעות אנשים שונים תוך שלטעמי מנצל לרעה את הוראות החוק. בעניין זה אפנה לת"ק 4879-10-14 מאירי נ' נטורופתיה [פורסם בנבו] (1.1.15), ת"ק 5613-09-14 מאירי נ' לוי ואח' [פורסם בנבו] ( 18.4.15), ו- לת"ק 23133-10-14 מאירי נ' בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (15.1.15), במסגרתם קבע בית המשפט כי מדובר בתובע סדרתי המעודד אחרים לפנות אליו על מנת שיכין ויגיש תביעות עבורם. בית המשפט ציין בת"ק 23133-10-14 בעניינו של המאירי : "מתקבל איפוא הרושם כי התובע מבקש להפוך את הגשת התביעות במסגרת החוק לתעשייה של ממש, בין עבורו ובין עבור אחרים, באופן שיש בו כדי להחשיד בתאווה לרווח כספי אישי המצדיקה הפחתת הפיצוי. גם לשון הרבים בה נוקט התובע בדבריו (קיבלנו, נלווה אתכם, נקבל תשלום, תנו לנו וכו') עשויה ללמד על כך."

עוד ציינה התובעת בדיון בפני כי לא נרשמה לחברות על מנת לקבל דברי פרסום. כאשר התבקשה על ידי בית המשפט לציין מדוע נקבה בשם הנתבעת כאשר כתובות המייל שונות מכתובות המייל של הנתבעת לא ידעה התובעת להשיב על שאלה זו ולא היה לה כל הסבר.

1. הנתבעת טענה בדיון בפני שהנתבעת היא חברת וולסטריט ולמעשה חזרה על הטיעונים כי מדובר בקבוצת קידום ואולם טענה כי הנתבעת קיבלה הודעות מכתובות שונות שלנתבעת אין כל קשר אליהן. זאת ועוד, הנתבעת לא חסכה במשאבים ומאמצים וערכה בדיקה משל עצמה והציגה בפני אישורי הרשמה של התובעת לחברות מסוימות אשר מהן נשלחו אליה ההודעות (ואשר אין להן קשר לנתבעת)(נ/1). זאת ועוד, נציג הנתבעת הגיש לבית המשפט את אישורי ההרשמה לחברות מהן קיבלה התובעת הודעות. נציג הנתבעת אף הגיש לבית המשפט מסמך ממנו עולה שהתובעת פנתה לאחת מהחברות ששלחו אליה הודעות (נ/2).
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי טענות הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. לא שוכנעתי כי התובעת הוכיחה כי הנתבעת היא זו ששלחה את ההודעות שנשלחו לתובעת. יתירה מכך, בכתובות המייל שמהן נשלחו ההודעות שונות מכתובות המייל של הנתבעת ומכל מקום נטל השכנוע הוא על התובעת ומשכך לא הרימה נטל זה ולא הוכיחה תביעתה.
3. ככלל, בהעדר הוכחה מצד הנתבע כי התובע נתן הסכמתו מראש לשיגור דברי פרסומת, הרי שיש בשיגור פרסומת משום הפרת הוראות החוק. במקרה שלפניי, הנתבעת טענה כי יש בידיה הוכחות שהתובעת נרשמה לקבלת דבר פרסום אצל חברות מהן נשלחו אליה ההודעות.
4. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל אני סבורה שהתובעת לא הוכיחה את תביעתה כי הנתבעת היא אשר שלחה אליה את דברי הדואר האלקטרוני בניגוד לחוק ואני דוחה את התביעה.
5. נוכח התוצאה שהגעתי אליה ונוכח העובדה שנגרמו לנתבעת הוצאות בשל העבודה הרבה שנדרשה על ידה על מנת לנהל הגנתה, אני קובעת כי על התובעת לשלם הוצאות לנתבעת בסך של 500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום פסק הדין שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים מיום פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתנה , י"ב אלול תשע"ז, 03 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.