1. התובע, יליד 1977, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו באירוע מיום 16.4.2015. מדובר בתאונת עבודה, במהלכה נפל התובע, לטענתו, מגרם מדרגות שבנייתו לא הסתיימה. התובע טען לאחריות הנתבעות, המעסיק, המזמין והמבטחת, ואלה הגישו הודעה לצד שלישי כנגד החברה לניהול הפרוייקט ולפיקוח על ביצועו, אשר מצידה הגישה הודעה לצד רביעי נגד הנתבעות.
2. אף שנקבע דיון קדם משפט, ביקשו הצדדים לקבל הצעת פשרה בכתב.
3. באשר לחבות
   התובע טען כי הנתבעות הפרו את חובתן לדאוג לסביבת עבודה בטיחותית, בהעדר הדרכה ואזהרה, כאשר התובע נדרש, לצורך עבודתו, לעבור בשיפוע בטון שיועד למדרגות ללא מעקה, ממנו נפל עקב רשלנות הנתבעות והפרת חובה חקוקה על ידן.
   הנתבעות טענו, כי התובע מסר גרסאות סותרות בטופס הדיווח למוסד לביטוח לאומי, בכתב התביעה ובתחשיב הנזק.
   עוד נטען, כי מדובר בעובד מנוסה שידע כי מדובר באתר בניה והיה עליו להיזהר.
   לחלופין, נטען לחבות הצד השלישי, החברה שהיתה אחראית על ניהול הפרוייקט כולו ועל הפיקוח באתר.
   הצד השלישי טען כי לא היה מעורב בעבודה עצמה, אלא רק בעניינים הנדסיים, וכי הקבלן לקח על עצמו לדאוג לענייני בטיחות. הצד השלישי הגיש הודעה לצד רביעי נגד הנתבעות.
4. לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, נראה נכון להציע לצרכי פשרה ניכוי בשיעור של 20% בגין סיכון של העדר חבות או אשם תורם.
5. באשר לחלוקה בין הנתבעות, לנוכח חלקות האחריות בין הנתבעות והצד השלישי, ותפקידו של כל אחד מהם, נראה נכון להציע לצרכי פשרה, כי הנתבעות תשאנה ב- 85% מהנזק, לאחר הניכוי בגין סיכון של העדר חבות או אשם תורם, ואילו הצד השלישי ישא רק ב- 15% מהפיצוי.
6. באשר לנזק
   לנוכח פער משמעותי בין מומחי הצדדים, הציע בית המשפט למנות מומחה אובייקטיבי מטעמו.
7. הצדדים הגיעו להסכמה לנכות רפואית לצרכי פשרה בשיעור של 15%, בגין המגבלות בברך שמאל. יודגש כי אם לא תהיה הסכמה – לא יהיה מנוס ממינוי מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט.
8. עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, בין היתר גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות בשיעור של 15%, לפועל בניין שעיקר פעילותו עבודה פיסית ; התובע טען לנכות תיפקודית גבוהה מהנכות הרפואית ; התובע הוסיף וטען כי הוא מוגבל בפעולות יומיומיות ; הנתבעות טענו, כי מדובר בנכות זניחה שאיננה בעלת השלכות תיפקודיות ; הנתבעות טענו, כי לפי מל"ל עמד שכרו הממוצע על 5,681 ₪, ולא צפוי כי בגילו ובנתוניו היה השכר עולה.
9. נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה באשר לגובה הנזק היא כדלקמן:
   1. בגין נזק שאיננו נזק ממון – 42,000 ₪.
   2. בגין הפסדי שכר לעבר – 60,000 ₪.
   3. בגין הפסדי שכר לעתיד – 242,000 ₪.
   4. בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 20,000 ₪.
10. סיכומו של דבר
    בס"ה עומד גובה הנזק המוצע על סך של 364,000 ₪.
    מסכום זה מוצע לנכות % 20, בגין סיכון של העדר חבות או אשם תורם, היינו ההצעה היא להעמיד את הנזק על סך של 291,000 ₪.
    מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי העומדים על סך של 57,000 ₪.
11. הסכום המוצע לפשרה עומד איפוא על סך של 234,000 ₪, בתוספת שכ"ט בשיעור של 17.5% ומע"מ השבת עלות המומחים והשבת אגרה.
12. באשר לחלוקה בין הנתבעות וצדדי ג' – מוצע כאמור לעיל, כי הנתבעות ישאו ב 85% מסכום הפיצוי, והצד השלישי ישא ב 15% ממנו.
13. יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.
14. הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 11.4.18 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.
15. לעיוני ביום 12.4.18.
16. הדיון שהיה קבוע מבוטל.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ח, 04 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.