השתלשלות ההליך:

1. ביום 4.3.17, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות הבאות:
   1. החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים;
   2. החזקת כלים להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 לפקודה הנ"ל;
2. בהתאם למוסכם, הופנה הנאשם לשירות המבחן והתקבל בעניינו תסקיר מיום 24.12.17.
3. ביום 3.1.18 טענו הצדדים לעונש:

התביעה עתרה, כפי שהתחייבה בהסדר, לעונש של מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון נהיגה;

ההגנה עתרה לאימוץ המלצותיו של שירות המבחן – ביטול הרשעת הנאשם וחיובו בשל"צ;

מעשי הנאשם:

ביום 2.8.16 נתפס בדירת הנאשם קנבוס לסוגיו, אותו החזיק הנאשם לצריכתו העצמית:

• 1. שתיל קנבוס במשקל 49.26 גרם נטו, יחד עם ציוד גידול ומשקל אלקטרוני;
  2. 12 סיגריות מגולגלות המכילות קנבוס ושקית ובה 15.3 גרם נטו קנבוס;
  3. חשיש במשקל כולל של 0.3885 גרם נטו;

נתוני הנאשם:

1. הנאשם, יליד 1981, כבן 36 כיום, נשוי ואב לשלושה ועובד כמנהל פיתוח אפליקציות בחברה, בה הוא זוכה להערכה. זו הסתבכותו היחידה של הנאשם בפלילים.
2. הנאשם מייחס את ביצוע העבירה ללחצים רגשיים, שבעקבותיהם העמיק שימושו בסם, שהיה עד אז מזדמן בלבד ובנסיבות חברתיות.
3. הנאשם לקח אחריות על מעשיו ושירות המבחן התרשם כי חרטתו כנה אמיתית וכי ההליך המשפטי זעזע אותו והרתיע אותו מהמשך השימוש בסם. בדיקות שתן שנערכו לנאשם העלו כי הנאשם נקי מסמים. השירות התרשם אפוא כי לנאשם מערכת ערכים תקינה ונורמטיבית, וההליך הציב גבול ברור שינחה את הנאשם גם להבא. לכן סובר השירות כי אין צורך בשילוב הנאשם בטיפול, וממליץ על חיוב ב-140 שעות של"צ, כאמצעי חינוכי וקונקרטי.

ביטול הרשעתו של הנאשם:

1. הלכת כתב הידועה (ע"פ 2083/96 כתב נ' מ.י. (1997)) שאושררה שוב ושוב על-ידי בית המשפט העליון, קובעת כי ביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה הם חריגים לכלל הקובע כי מי שביצע עבירה, יורשע. שימוש באמצעים חריגים אלו מחייב קיומם של שני תנאים מצטברים – פגיעה חמורה הצפויה לשיקום הנאשם, וטיב העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה.
2. באשר לפגיעה בשיקומו של הנאשם:
3. ההליך הפלילי הוביל לשינוי משמעותי בחיי הנאשם: קודם ללכידתו השתמש הנאשם בקנבוס באופן קובע, ולצורך זה החזיק את השתיל וכמויות הקנבוס והחשיש שנתפסו בדירתו. לאחר מעצרו חדל הנאשם מלהשתמש בסם כאמור לעיל, והסיכון לחזרה לשימוש בסם היא קטנה. ההליך יצר את האפקט השיקומי המתמיד בתוקפו;
4. בפני הסכם העבודה של הנאשם [נע/1], לפיו צפוי הנאשם לפיטורין תוך שלילת גמלה, אם יורשע בפלילים;
5. הפגיעה הצפויה היא קונקרטית ומידית, כך ששיקומו של הנאשם יוכשל;
6. באשר לטיב העבירה בנסיבותיה: בהתחשב בסוג הסם, בכמותו, ומטרת החזקתו לצריכה עצמית ניתן לוותר על ההרשעה. סקירת פסיקה מעלה כי במקרים מתאימים בוטלה הרשעה בעבירות סמים דומות ואף חמורות יותר, וראו למשל, מבין רבים, ע"פ 28110-10-15 מ.י. נ' דוד (2015); ע"פ 53504-01-11 אלון נ' מ.י. (2011);  ת"פ 47871-03-15 מ.י. נ' אסא (2017); ת"פ 5576-04-16 מ.י. נ' מלמד (2017); 21157-01-16 מ.י. נ' בארי  (2017); ת"פ 23484-02-16 מ.י. נ' וינטראוב (2017), ת"פ 29385-06-15 מ.י. נ' רייכמן (2016) ות"פ 37836-08-15 מ.י. נ' יהב (2016), שבהם הפניות מפורטות לפסיקה רלוונטית; ת"פ 33292-04-14 מ.י. נ' דרוז'ינין (2015); ת"פ 38934-06-14 מ.י. נ' קהלני (2015); ת"פ 9050-04-13 מ.י. נ' פלוני (2015); ת"פ 13365-08-13 מ.י. נ' טל (2014); ות"פ 44597-02-13 מ.י. נ' שאגן (2013);
7. ביטול הרשעתו של הנאשם מוצדק אפוא, בנסיבות אלו, וכך אורה, תוך אימוץ המלצותיו של שירות המבחן.
8. סוף דבר:
9. הרשעת הנאשם מיום 4.7.17 מבוטלת, על-אף הקביעה כי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום;
10. אני מחייב את הנאשם, בהסכמתו, בביצוע 140 שעות של"צ, לפי תכנית שירות המבחן שתוגש עד לדיון הנקבע עתה ליום 27.2.18 בשעה 08:30, כשהנאשם מוזהר בדבר חובת התייצבותו לדיון. אם תתקבל התכנית קודם לדיון, תאושר על הכתב והצדדים יופטרו מהתייצבות. אני מזהיר את הנאשם כי אי-ציות להוראות שירות המבחן, או הממונים במקום השל"צ, יוביל להשבת התיק לבית המשפט, להרשעתו ולענישתו;
11. תנאי מפורש בצו יהא שמירת הניקיון מסמים ומסירת בדיקות שתן לשירות לפי דרישה;

הוראות נלוות:

א. הסמים וכלי הכנה וגידול יושמדו. כל פריט אחר שלא הוריתי על חילוטו יועבר להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

ב. עותק ההחלטה יישלח לשירות המבחן;

ג. ככל שקיימים פיקדונות בתיקים קשורים, לרבות תיק המשטרה, יושבו למפקיד/ה;

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ח, 02 ינואר 2018, במעמד הצדדים.