ב"כ עו"ד ישעיהו קינן

ב"כ המלל עו"ד נטע ארזי

הנאמן בעצמו

ב"כ הכנ"ר עו"ד מור מהלל כהן

בקשה החייב ליתן הפטר מחוב מזונות שהוא חב למוסד לביטוח לאומי. הבקשה נדחית.

1. החייב, יליד 1954 (כבן 65), נכה צה"ל, הוכרז פושט רגל ב-3/4/17.
2. כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך 955,093 ₪. מדובר בחובות ישנים מאוד, ולכן אושרו תביעות בסך 352,459 ₪ בלבד, אך מתוכן 161,052 ₪ בדין קדימה בשל חוב מ-1994 למל"ל שנשא בתשלום מזונות עבור ילדי המבקש עת היו קטינים.
3. החייב ביקש כי במסגרת הליך הפש"ר יינתן הפטר גם מחוב המזונות אך המל"ל, הכנ"ר והנאמן התנגדו. ב-13/12/18 התקיים דיון במהלכו הסיכמו הצדדים כי החייב יוסיף לקופת הכינוס סך של 43,000 ₪, אך החייב התנה זאת בקבלת הפטר לחוב בדין קדימה. מאז ניהלו הצדדים מו"מ שלא הבשיל לכדי הסכמות, ברם ניתנה הסכמת מל"ל להחרגת החוב ובלבד שהמל"ל יקבל מחצית מהסכום שיתקבל לחלוקה לנושים ואילו יתרת החוב תשולם בהוצאה לפועל לאחר הליך הפש"ר. הצעה זו הייתה מאפשרת חלוקת דיבידנד מסוים (נמוך מאוד) לנושים בדין רגיל אך החייב הודיע כי הוא מסרב לה. ב-22/10/19 התקיים דיון נוסף בבקשה ובמהלכו הבהיר החייב כי הוא עומד על בקשתו לקבלת הפטר מלא מחובו למל"ל.

לאחר בחינת טענות הצדדים בכתבי בית-הדין הרבים שהוגשו (כולל בבקשה המקורית ובבקשות לקבלת החלטה) ושמיעת טיעוני הצדדים על-פה מצאתי לדחות את הבקשה.

1. סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 קובע כי צו הפטר לא יפטור פושט רגל מ"חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה". הסדר דומה נקבע בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שם נקבע כי חוב מזונות לא יופטר למעט ב"נסיבות מיוחדות".
2. הכלל הוא אפוא שחוב מזונות אינו זוכה להפטר אך לבית-המשפט שמורה סמכות ליתן הפטר במקרים חריגים. הפעלת סמכות זו תיעשה במשורה, בהתקיים נסיבות מיוחדות שבהן מצבו האישי של החייב מצדיק הפטר חרף הוראות החוק וההשפעה על הזכאי למזונות או על הקופה הציבורית מקום בו המל"ל נכנס בנעלי החייב. במסגרת זו נבחנים, בין השאר, גילו; מצבו הכלכלי; כושר הפירעון; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; מיצוי האפשרויות העומדות לרשותו בהליכי ההוצאה לפועל; ועמדותיהם של הנושים ושל בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל (ע"א 5828/14 סלימאן נ' סלימאן (26/9/16); רע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (29/1/14); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המל"ל (8/8/19); רע"א 631/07 פלוני נ' מל"ל (21/5/09)).
3. יישום שיקולים אלו במקרה הנוכחי מביא לדחיית הבקשה. אמנם מדובר בחייב מבוגר (כבן 65) שאינו עובד בין השאר בשל מצבו הבריאותי, ובחוב ישן מאוד, אך אין מדובר בדר-רחוב (כפי שהיה בפרשת אבן חיים) או בחייב בעל הכנסה מזערית של כ-2,600 ₪ בחודש (כפי שהיה בפרשת קצקה) אלא בחייב שהכנסתו החודשית מקצבאות היא כ-10,000 ₪ בחודש (צו התשלומים עומד על 1,300 ₪ לחודש). הכנסת החייב קרובה אפוא לשכר הממוצע במשק, לאדם המכלכל את עצמו בלבד, וסביר כי ביכולתו לפרוע חלק מחובותיו מבלי שיכולתו להתקיים בכבוד לא תיפגע גם אם החוב למל"ל לא יופטר. הצעת המל"ל שזכתה לתמיכת המנהל המיוחד והכנ"ר תאפשר מתן דיבידנד – גם אם מינימלי – לנושים הרגילים ותאפשר לחייב לסיים את הליך הפש"ר בתוך 24 חודשים וכך לשים את מרבית החובות מאחוריו. או אז יוכל לנסות להגיע להסדר מול המל"ל בהליך ההוצל"פ וחזקה כי צו התשלומים שיקבע שם יאפשר חיים בכבוד. המסקנה היא כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות מתן הפטר בניגוד להוראות החוק.
4. למען הסדר הטוב מובהר כי טענת החייב שאין לחשב במסגרת הכנסותיו קצבאות שניתנו בשל נזק גוף – נדחית. בעת בחינת כושר הפירעון של חייב (כל חייב) נבחנות הכנסותיו המצטברות כולל קצבאות (קצבת ילדים, קצבת זקנה, קצבת נכות וכו') למול הוצאותיו המצטברות ואין מקום להפרדה מלאכותית בין סוגי ההכנסות או ההוצאות. אם החייב מקבל קצבה שנועדה לסייע לו בשל נזק גוף אין מקום להחריג קצבה זו מן ההכנסה הכוללת, ומובן שאם הוא נדרש להוצאות מסוימות בשל פגיעותיו אלו מחושבות בצד ההוצאות בעת האיזון. אוסיך כי ממילא גם אין להבחנה שיצר החייב בסיס חוקי והיא רלבנטית לפיצויים בתביעות גוף (השוו ע"א 10217/16 ב.ת.ב נ' ג'ינר (17/1/19), ששינה את הלכת ידידיה (ע"א 38/68)) ולא להשוואה הבסיסית בין הכנסותיו לבין הוצאותיו של החייב.
5. נוכח כל האמור לעיל בקשת החייב ליתן הפטר גם לחוב המזונות - נדחית.
6. הצדדים יודיעו, תוך 20 ימים, האם ניתן לאשר את תכנית הפירעון שהוצעה, היינו – העמדת קופת הכינוס על 43,000 ₪ (כיום 31,300 ₪) בתשלומים בסך 1,300 ₪, כשמחצית הסכום יועבר למל"ל על חשבון החוב בדין קדימה והיתרה תשמש את ההליך הנוכחי.

משימה למתן החלטה 26/11/19.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.