באין כתב הגנה מעם המבקש ניתן כנגדו פסק דין ביום 21/5/2017.

ביום 4/8/2017 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, אולם יומיים לאחר מכן היא נדחתה שכן היא לא הוגשה בהתאם להוראות הדין, היינו, לא נסמכה בתצהיר.

ביום 22/8/2017 (בקשה מס' 3) הוגשה בשנית בקשת המבקש ובזו הפעם גם להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

בהחלטה ממחרת היום נקבע בין היתר, כי כנגד הפקדת עירבון בן 6,000 ₪ בתיק ההוצל"פ, יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל וכן, כי על המבקש להמציא העתק מן הקבלה השייכת בהודעה לתיק זה.

תחת הפקדת עירבון בתיק ההוצל"פ, הודיע המבקש ביום 12/4/2018 על גבי 18 עמודים, כי הפקיד עירבון בתיק בימ"ש זה.

בהזדמנות חגיגית זו, צורפו 16 עמודים אחד מהם קבלה, האחר הודעת זיכוי וכל השאר תיעוד רפואי ממרכז רפואי בני ציון, ככל הנראה השייכים לאביו של המבקש, מר חסן אבו סמרה (יליד 1951).

כך או כך, יאמר כבר עתה, כי אין מקום להגשת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ואף אין עילה לעשות זאת, שכן, אם יבוטל פסק הדין, ממילא יהא המבקש זכאי להגיש כתב הגנה, ואם לא יבוטל, הרי שאין סיבה להגיש כתב הגנה. מה שצריך היה להיות ואינו בנמצא הוא בקשה להארכת מועד, להגשת בקשה לביטול פסק דין.

בקשת המבקש כאמור לעיל נסמכת בתצהיר ובו העובדות הבאות:

המבקש מצהיר, כי הוא הבעלים הרשום והבלעדי של הרכב פיז'ו דגם 306 מ"ר 7612010 (זה הרכב מושא כתב התביעה כעולה מסעיף 2 של כתב התביעה – ש.ר).

ביום 11/6/2018 היה הרכב מעורב בתאונה שעה שנהג בו אביו של המבקש.

המבקש מצהיר, כי לא קיבל ומעולם לא נמסר לו שום פנייה או כתב בי-דין ואף לא כתב תביעה בנוגע לתביעה בתיק זה, ועוד מצהיר הוא, כי אין לו כל זיקה לתאונה.

התצהיר נעשה ביום 11/7/2017.

תצהיר אביו של המבקש אף הוא מיום 11/7/2017 מציין העובדות הבאות:

הנתבע, בנו הוא הבעלים הרשום והבלעדי של הרכב הנזכר בכתב התביעה ובתצהיר הבן.

ביום התאונה מושא כתב התביעה מצהיר האב, כי נהג בכביש מס' 6, שעה שניסה לבצע עקיפה רכב צד ג' האט בצורה פתאומית ובניסיון להימנע מהתנגשות בו סטה על כורחו לצד הכביש ופגע בתוואי הכביש. האב מצהיר, הגם שאין זו עובדה להצהיר עליה, כי לבנו אין כל זיקה או קשר לתאונה הנ"ל עם זאת מציין הוא, כי הקשר היחיד הוא היותו בעלים של הרכב.

תגובת התובעת מיום 17/9/2017 מציינת, כי המבקש כלל אינו מציין כיצד נודע לו על קיומו של פסק הדין. אינו נוקב בפרטי מבטח הרכב, אם היה מבוטח. המבקש צירף תצהיר של אביו, אולם האב אינו מציין אם דווחה התאונה למשטרה, אם לאו. האם הוגש כתב אישום. לא ניתן בבקשה כל הסבר לכך

שבזמן האמת נמצא רכב הנתבע בזירה ואין כל זכר או התייחסות לרישומי המשטרה שניסתה לאתר את אבו סאמר בלא הצלחה. אין כל הסבר מה אירע אחרי התאונה, מדוע הופקר, נזנח הרכב, מדוע לא פעל לגרירתו דבר שנעשה בסופו של דבר ע"י התובעת, אף אחד משני המצהירים לא מפרט מה עלה בגורל הרכב אחרי התאונה, האם נטלו אותו ממקום הימצאו לאחר הגרירה.

באשר להצהרת האב, כי לא קיבל את כתב התביעה, הרי שהוא סירב לקבל מידי המוסר כאשר ערך אימות עם השכנים לוודא, כי אכן מתגורר הוא במקום המסירה.

הבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין.

מכל מקום, אין העובדות המעטות המוצהרות ע"י האב, מקימות הגנה.

תשובת המבקש הוגשה ביום 15/10/2017, אולם לא הובאה בפני עד כה והתוודעתי אליה מן ההודעה על הפקדת עירבון שהגיש המבקש ביום 12/4/2018.

המבקש שב וטוען, כי לא היה לא כל קשר לתאונה וכי זה היה אביו הנהג ברכב.

המבקש מאשר, כי ביום 25/5/2017 קיבל את פסק הדין באמצעות אביו חסן והוא סמך עליו בעיניים עצמות שיטפל בעניינים.

לראשונה בכתבי הטענות מופיעה במסגרת התביעה פרטי המבטח של הרכב ובעל הפוליסה מסתבר מסעיף 3, הוא ענאן אבו סמרה, אחיו של המבקש.

התשובה כוללת עובדות רבות אשר זה להן המופע הראשון ואף זאת בלא תצהיר לסמוך אותן ותמציתן מה עשה בעל הפוליסה הנ"ל אל מול סוכן הביטוח שלו שהזמין שירותי גרירה וכן, כי חסן האב עזב את המקום בתום לב וסבר, כי סוכן הביטוח מטפל בעניין לרוב דיווח למשטרה וכדומה ובסעיף 4 סיפא, כתוב באלו המילים: "הן המבקש והן חסן יצהירו כי מטעמם לא נמסר דיווח למשטרה..."

בחנתי את מכלול הכתבים ולא עלה בידי למצוא מה הגנה בפי המבקש:

אין מחלוקת, כי הרכב מושא כתב התביעה הוא הרכב בו נהג אביו של המבקש, אשר בתורו מציין, כי אכן היה מעורב בתאונת דרכים בניסיון להימנע מהתנגשות ברכב שנסע לפניו ואגב כך, ניזוק הרכב, הוא עזב את המקום בעצת סוכן הביטוח שלו (הגם שעניין זה בא זכרו לראשונה בתשובה לתגובת התובעת ובלא תצהיר) ומכל מקום, יהיו הנחיותיו של סוכן הביטוח אשר יהיו, אין בהן כדי להוות הגנה כלשהי מפני התביעה.

באשר לביטול פסק הדין מחובת הצדק, הרי שהמבקש לא ניסה כלל להתמודד עם עובדות אישור המסירה ותצהיר המוסר מהם עולה בפירוש, כי כתב התביעה נמסר לבן משפחה הגר עמו, היינו, אביו חסן אשר סירב לחתום על אישור המסירה כפי שמעיד המוסר בתצהירו.

את פסק הדין קיבל המבקש מאביו חסן, כעולה מתצהיר האב.

לא מצאתי שום בסיס לקבוע על סמך סעיף 6 לתצהיר המבקש, כי אמנם לא נמסר לו כתב תביעה באופן כלשהו, שכן בעודו שולל כל אפשרות שכזו באמצעות הדואר, שליח, או בכל דרך אחרת נמנע הוא מלציין כי כתב התביעה נמסר לו באמצעות אביו הגר עמו.

על כן איני מוצא לנכון לבטל את פסק הדין, לא מחובת הצדק ואף לא עפ"י שיקול דעת בהעדר כל הגנה ולו לכאורה מפני התביעה.

הבקשה נדחית ובנסיבות העניין, לא אחייב את המבקש בהוצאות.

העירבון שהופקד בתיק זה יועבר ע"י המזכירות אל התובעת באמצעות בא-כוחה, על חשבון החוב הפסוק.

הליכי הוצאה לפועל, אם ובאשר עוכבו, ישופעלו לבקשת התובעת שתלווה בהחלטה זו.

תיק סגור זה יישאר סגור.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.