מבוא:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בכך שבתאריך 7.3.17 סמוך לשעה 16:50 נהג ברכב מסוג סקודה מספר 38-145-67 בכביש 6, מכיוון דרום לצפון, ק"מ 185 או בסמוך לכך, בהיותו בלתי מורשה לנהיגה כלל וללא ביטוח המכסה נהיגתו.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן: נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א)+38(1) לפקודת התעבורה תשכ"א 1971 (סמל סעיף 2002) ונהיגה ללא ביטוח – עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970. (סמל סעיף 2106).

תשובת הנאשם לאישום:

ביום 7.6.17 הודה הנאשם בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בהתאם לכך הורשע הנאשם ולבקשת בא כוחו הופנה אל שירות המבחן לשם עריכת תסקיר בעניינו בטרם ייגזר דינו, אשר ייבחן, בין היתר, את האפשרות של הארכת עונש המאסר המותנה בן 12 החודשים אשר הוטל עליו בבית משפט שלום לתעבורה פתח תקווה בתיק 421-07-13.

תסקיר שירות המבחן:

ביום 25.10.17 הוגש לתיק בית המשפט תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. מן התסקיר עולה שהנאשם, כבן 29, נשוי ואב לתינוקת משוחרר בתנאים מגבילים בהם מעצר בית מלא.

קצינת המבחן סקרה את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם וכן את עברו הפלילי ועברו התעבורתי בגינם הוטלו עליו שני עונשי מאסר בפועל לתקופות של 12 חודשים ו-18 חודשים, האחרון שבהם בשנת 2013.

קצינת המבחן פירטה כי גיליונו הפלילי של הנאשם כולל עבירות נשק, רכוש וסמים ואילו גיליונו התעבורתי כולל תשע הרשעות קודמות, בשלן הוטלו על הנאשם שתי תקופות מאסר ועונשים מרתיעים, לרבות מאסר מותנה בר הפעלה בתיק זה לתקופה של שנה. קצינת המבחן התרשמה שהנאשם נזקק לטיפול שיקנה לו כלים בונים להתמודדות עם מצבי סיכון וכי הנאשם הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול מותאם לצרכיו.

בתסקיר המשלים אשר הוגש לתיק בית המשפט ביום 19/3/18, צוין כי הנאשם מוסר בדיקות שתן נקיות וזאת על רקע רצונו בעריכת שינוי משמעותי בחייו ואחריותו כלפי משפחתו וכן כי לאחר תום תקופת הפסילה, מתעתד להוציא רישיון כחוק. עוד עולה כי לאחר שניתנה לו הקלה בתנאי המעצר, הנאשם החל לעבוד לפרנסת משפחתו ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

לאור היענות הנאשם להליך טיפולי והשינוי החיובי בו החל, המליצה קצינת המבחן לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית, להאריך את התנאי, להטיל עליו של"צ בהיקף 300 שעות וצו מבחן למשך שנה.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם נוהג וצבר לחובתו 9 הרשעות חמורות (ת/2) וזאת על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הנאשם לא נרתע ושב לנהוג על אף שכבר נענש בעונשי מאסר בפועל ולמרות שעונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים ריחף מעל לראשו (ת/1). על רקע זה, ביקשה ב"כ המאשימה להפעיל את התנאי במצטבר לכל עונש מאסר.

ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולעבירות החמורות שביצע בגינן ישב מאחורי סורג ובריח תקופה ממושכת (ת/3).

ב"כ המאשימה סקרה את התסקיר ואת ההמלצה שבסופו, שניתנה לאור נכונות הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, והפנתה לכך שהנאשם שב ועומד באותה הסיטואציה לאחר שנשא עונשי מאסר עובדה אשר מצביעה, לדעת ב"כ המאשימה, על כך שהנאשם לא הפנים את חומרת עבירותיו.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית ועתרה למתחם ענישה של מאסר בפועל בין מספר ימים עד 18 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בתוך מתחם הענישה עתרה ב"כ המאשימה להשתת עונש מאסר בפועל של 8 חודשים והפעלת התנאי במצטבר. כמו כן, עתרה לפסילה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולאמץ את המלצות שירות המבחן.

ב"כ הנאשם פירט את המאמצים אותם עושה הנאשם על מנת לשנות אורחות חייו ואת חוות דעתו המקצועית של שירות המבחן אשר ניתנה שלא כלאחר יד.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה רלוונטית התומכת בשיקום הנאשם על פני כליאתו מאחורי סורג ובריח וכן לכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה. עוד הפנה לכך שהנאשם התחתן, אב לתינוקת ועובד לפרנסת משפחתו.

בדבריו, הביע הנאשם חרטה על מעשיו וציין כי הפנים את חומרת העבירה. הנאשם טען שמאז שינה את מצבו האישי, הוא נחוש שלא לשוב ולבצע עבירות, שהוא מתכנן להוציא בעתיד רישיון נהיגה כחוק וכי הוא מבין את משמעות צו המבחן וכן את השלכות אי קיומו.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

קביעת מתחם העונש ההולם:

בענייננו, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן ובנסיבות ביצוען וודאי כאשר רק בשנת 2013 נגזר דינו בנוכחותו לעונש מאסר של 6 חודשים והופעל עונש מאסר מותנה של 12 חודשים בעבירה דומה וכאשר מעל ראשו מרחף תנאי של 12 חודשים, שלא הרתיע אותו מלשוב לסורו. יש להדגיש בעניין זה שהנאשם אינו כשיר לנהיגה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הסכנה הטמונה בנהיגה ללא רישיון, ללא הכרת חוקי הדרך וללא ביטוח המכסה את הנאשם ומשתמשי הדרך האחרים גבוהה לאין ערוך וכבר תואר בפסיקה כי נהיגה ברכב ללא רישיון כמוה כשימוש בנשק.

יתר על כן, אין לשכוח שהנאשם נהג ברכב כאשר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות דומות ולמעשה, בהתחשב בגיליונו התעבורתי ובעבירותיו הנידונות בפניי, הרי שהנאשם מעולם לא חדל מלנהוג וכדברי בית המשפט המחוזי "נראה שהמשיב הפך את הנהיגה ללא רישיון ל"מפעל חיים". שלטון החוק לא מעניין אותו. הצורך ברישיון נהיגה אינו מטריד אותו, הוא ממשיך לנהוג כשאין הוא מבוטח, מסכן את ביטחונם של עוברי הדרך ושלו גם כן שוב ושוב, גם אם אצא מהנחה שהנני חייב לצאת ממנה, שנהג רק באותם מקרים שבהם נרשמו דו"חות" (עפ"ת 32611-08-10 מ"י נ' שלמה גיא [31.10.10]).

נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם מצביעות על זלזול בחוק ובהחלטות בית המשפט ומלמדות כי הנאשם איננו נרתע מלבצען חרף הענישה המרתיעה שהוטלה עליו בגזר הדין בתיק 421-07-13. לעניין זה, אפנה לתסקיר שירות המבחן הראשון שהתרשם כי הנאשם התקשה להכיר בחומרת התנהגותו הבעייתית והשלכותיה.

בענייננו, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע את מתחם העונש ההולם בין 6 ל-18 חודשי מאסר ולפסילה שבין 10 ל- 60 חודשים כמו גם מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

הנאשם שלפניי כבר הורשע בעבר בביצוע עבירות דומות, נגזרו עליו עונשי מאסר בפועל לתקופות ארוכות, אותם ריצה, וכפי שנכתב בגזר הדין בתיק 421-07-13 ביום 21.11.13 "הנאשם מעולם לא הוציא רישיון נהיגה וצבר לחובתו 8 הרשעות תעבורה קודמות, בשנת 2006 נהג ללא רישיון נהיגה, בשנת 2007 נהג ללא רישיון נהיגה, בשנת 2008 כבר נידון למאסר בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בפסילה, ובשנת 2010 לאחר שבדרך צבר עוד עבירות שוב נידון בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה ללא רישיון נהיגה ובקלות ראש למאסר ופסילה ממושכת ודבר מאלה לא הרתיע אותו לשוב ולנהוג פעם נוספת בתיק שלפני". יוזכר כי בגזר דין זה נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי שהינם ברי הפעלה בתיק זה.

רישומו הפלילי גם זה איננו נקי והוא הורשע בביצוע עבירות רכוש, נשק וסמים בגינן נשא עונש מאסר. עם זאת, רישומו הפלילי יחסית ישן והנאשם לא ביצע עבירות מזה כעשור.

כאמור, כל אלו לא הרתיעו את הנאשם והוא איננו שקול למי שזהו מאסרו הראשון.

מנגד, הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והעדים, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות. שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע נכונות לקחת חלק ולהתחייב לתכנית טיפולית וכי יש בתכנית שכזו כדי להוריד את רמת הסיכון להישנות העבירה.

כמו כן, התרשמתי כי הנאשם עושה מאמצים כנים לשינוי אורחות חייו לאור השינוי החל במצבו המשפחתי וכן כי משכיל להבין את המחירים אותם ישלם במידה וישוב לבצע עבירות. התרשמות זו מבוססת הן על תסקיר שירות המבחן, הן על דברי הנאשם בפניי והן על העובדה כי מאז שילובו בשירות המבחן, לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים.

בנוסף, הנאשם מצוי מזו תקופה ארוכה במעצר בית ואך לאחרונה הוקלו תנאיו והוא החל לפרנס את משפחתו. לעניין זה, יש לבחון אף את השלכות העונש על בני משפחתו של הנאשם שכאמור, אב לתינוקת קטנה ובעל לאישה בהריון אשר הטלת עונש מאסר לתקופה ממושכת על הנאשם, נוסף על התקופה בה שהה הנאשם במעצר בית, יפגע בהן קשות.

עתירת בא כוח הנאשם להארכת התנאי – סעיף 56 לחוק העונשין:

על פי הוראות סעיף 55(א) לחוק העונשין, נאשם אשר נדון למאסר על תנאי והורשע בגין עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי. מטרתו של עונש המאסר המותנה, להוות מעין חרב אשר תלויה מעל ראשו של הנאשם, באופן שהמאסר המותנה יכול להפוך למאסר בפועל של ממש. באופן זה, יחויב הנאשם אשר נדון לעונש מאסר מותנה, לנהוג בזהירות יתרה בתקופת התנאי וככל שאכן לא יפר את תקופת התנאי, כך ההנחה היא שיקפיד ביתר שאת בהמשך דרכו גם לאחר תום תקופת העונש המותנה.

סעיף 56(א) לחוק העונשין, מאפשר את הארכת המאסר המותנה וקובע:

"בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

בענייננו, נגד הנאשם תלוי מאסר מותנה, בר הפעלה, של 12 חודשים אשר ניתן בנוכחותו, בבית משפט לתעבורה מחוז מרכז פתח תקווה בתיק 421-07-13 בגזר דין שניתן ביום 21.11.13.

במסגרת גזר הדין, הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, הופעלו 12 חודשי מאסר בפועל במצטבר כך שהנאשם נשא 18 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל לתקופה של 6 חודשים בנוסף להפעלת 12 חודשי פסילה על תנאי במצטבר, פסילה על תנאי, קנס ומאסר מותנה 12 חודשים למשך 3 שנים שהינו בר הפעלה בתיק זה.

כפי שנאמר זה מכבר, העבירות אותן ביצע הנאשם עבירות חמורות המה ולא זו אף זו, אלא שביצען פעם נוספת בעוד שעונש מאסר על תנאי מרחף מעל לראשו אך לא מרתיעו. עובדה זו, יש בה די כדי לדון את הנאשם לתקופת מאסר בפועל. עם זאת, נתבקש בית המשפט על ידי ב"כ הנאשם להאריך את תוקף התנאי חלף הפעלתו וזאת משיקולי שיקום של הנאשם וכבר נאמר כי הרתעת הציבור אינה חזות הכול ו"יש לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות ונסיבותיו האישיות של הנאשם כאינדיבידואל ולאזן בצורה ראויה ביניהן לבין מדיניות הענישה האמורה" (עפ"ת 1267-05-16 חיזגילוב נ' מ"י).

בנקודה זו שבה הנאשם עושה מאמצים להימנע מביצוע עבירות ומשקיע בניסיונות לשפר את חייו וחיי משפחתו הצעירה ואף נתמך בעניין זה בהמלצת שירות המבחן, הרי שיש להושיט לו יד ולו בשל הסיכוי לשיקומו ומניעת חזרתו לדפוס עברייני. לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון ברע"פ 4015/98 אלימלך נ' מ"י: "הוראה זו של הארכת או חידוש תקופת התנאי באה לעולם, מאחר ונוצרים מקרים בהם הפעלת המאסר על תנאי שנקבע קודם לכן נוגד את הצדק, במידה כזו שאף שנתמלאו תנאי ההפעלה, מן הראוי שלא להפעילו באותו מועד".

בנוסף, שירות המבחן הגיש תסקיר חיובי בעניין הנאשם והמליץ להאריך את התנאי, תוך שהוא מבקש הטלת צו מבחן ושיקום הנאשם בקבוצה טיפולית.

אמנם נכון כי הדרך לשיקום הנאשם עוד ארוכה ותצריך התגייסות מצידו ומצד משפחתו ואולם, הנאשם עושה מאמצים כנים לשם הצלחת ההליך הטיפולי לרבות התנקות מסמים וככל שימעד, פתוחה הדרך לענישתו בענישה מחמירה.

בנסיבות אלה, מצאתי שיש להקל עם הנאשם לאור אפשרות שיקומו וכפי שקבע בית המשפט העליון ברע"פ 262/14 נאשף נ' מ"י: "במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומו או מראה נכונות כנה לעשות כן – עשויים שיקולי השיקום אף לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול".

סוף דבר, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי בכובד ראש את נימוקיהם, סבורני שהאינטרס הציבורי ייצא נשכר משיקומו של הנאשם תחת מיצוי הדין עמו (עפ"ת 6597-09-15 מ"י נ' עוקר [ניתן ביום 21.1.16]). עם זאת, בית המשפט מבהיר לנאשם שככל ולא יינצל את ההזדמנות אשר ניתנת לו, וככל שלא יעמוד בתנאי צו המבחן או יעבור פעם נוספת על העבירות בגינן הורשע, הרי שלא יהיה מנוס מהפעלת עונש המאסר המותנה שיהיה חב הפעלה לתקופה של 12 חודשים.

מובן, כי את ההקלה ממתחם העונש ההולם אותה מקבל הנאשם, תאזן תקופת פסילה ארוכה, אשר תשרת את האינטרס הציבורי ואת שיקולי ההרתעה וכן צו מבחן, במסגרתו יעמוד הנאשם בפיקוח שירות המבחן.

משנאמר כל זאת, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים אשר צוינו לעיל, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני מחדש את המאסר על תנאי בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם ביום 21.11.13 בתיק מס' 421-07-13 בשנתיים נוספות החל מהיום.
2. אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. הפסילה תחושב מיום 12/3/17 מועד בו נפסל הנאשם מלנהוג עד תום ההליכים בתיק זה. המזכירות תנפיק לנאשם אישור הפקדה נכון ליום הנ"ל והפסילה תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת, ככל שקיימת.
3. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.
4. הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים מהיום במהלכם ישולב בתכנית טיפולית בשירות המבחן. מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בצו המבחן, יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.
5. הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 300 שעות בפיקוח שירות המבחן על פי תכנית שתבנה לו ע"י שירות המבחן.
6. קנס בסך 3,000 ₪.

הקנס יקוזז מסכום הפיקדון אשר הופקד בתיק מ"ת 2562-03-17.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין אל שירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, א' סיוון תשע"ח, 15 מאי 2018, במעמד הנוכחים.