1. התובעת הינה בעלת מוסך דיזל למשאיות הנמצא ברחוב התעשיה 7 בתל-חנן (להלן: "המוסך").

2. בכל עת רלוונטית לתובענה זו, הנתבע היה הבעלים ו/או החזיק במשאית מ.ר. 89-019-15 (להלן: "המשאית").

3. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע ע"ס 30,380 ₪ בגין תיקונים שנעשו ע"י המוסך במשאית במהלך שנת 2015.

התובעת צרפה לכתב התביעה 3 חשבוניות שלא שולמו, הראשונה מיום 31/5/15 ע"ס 11,192 ₪, השניה מיום 22/6/15 ע"ס 8,349 ₪ והשלישית מיום 22/6/15 ע"ס 10,775 ₪.

התובעת צרפה גם את כרטסת הנהלת חשבונות המתנהלת אצלה ע"ש הנתבע המצביעה על קיום יתרת חוב ע"ס 30,380 ₪.

4. נטען כי התובעת פנתה מספר פעמים לנתבע וביקשה ממנו לפרוע את חובו לתובעת ופניותיה לא נענו.

5. הנתבע טען בכתב ההגנה כי אין לתובעת עילת תביעה נגדו וכי לא מגיע לה ממנו סכום כלשהו.

כמו כן, נטען שהסכומים שנתבעו מוגזמים ומופרזים ולא מוסכמים וכי התובעת מנסה להתעשר על חשבון הנתבע שלא כדין.

6. הנתבע לא התייחס בכתב ההגנה שהוגש מטעמו לחשבוניות המס שצורפו לכתב התביעה.

7. מטעם התובע העיד מנהלה מר אמג'ד חאג' ואישר כי יש רישום במוסך מי עבד על המשאית, יש ספר במוסך המתאר את הכניסות והיציאות במוסך ויש כרטיס עבודה ידני שבו מתארים את תלונות הלקוח ומה נעשה ויש כרטיס עבודה בכניסה למוסך עליו חותם הלקוח, וכי בסיום התיקון המוסך מוציא את החשבונית.

8. מר חאג' העיד כי הנתבע הציע לשלם לו סך של 16,000 ₪ מסכומי החשבוניות והוא לא הסכים.

9. הנתבע העיד כי הוא הכיר את מנהל המוסך בשנת 2014, כאשר היתה תקלת דרך במשאית ותוקנה ע"י המוסך.

הנתבע העיד כי פעם נוספת הוא הכניס את המשאית למוסך לתיקון והיא יצאה ללא תיקון ולכן הוא לא שילם, מאחר והמוסך לא עשה דבר במשאית.

הנתבע הוסיף כי מר חאג' שלח אליו מישהו וביקש 10,000 ₪ והוא לא הסכים לשלם לו דבר, מאחר ולא נעשה דבר במשאית.

הנתבע העיד כי בחיים שלו לא עשה טיפולים למשאית אצל התובעת וכי המשאית רק נכנסה למוסך ויצאה.

הנתבע סיפר בעדותו כי אחרי שהוא הכניס את המשאית למוסך, מישהו הרים לו טלפון ואמר לו לא להשאיר את המשאית במוסך כי הדבר יעלה לו ביוקר, במידה והאוטו ישאר במוסך ואז הוא הגיע למוסך ושאל אם נגעו במשאית ונענה "לא" ואז הוא הוציא את המשאית מהמוסך.

דיון והכרעה:

10. אקדים ואציין שהנתבע לא מסר גרסה ולו מינימלית בכתב הגנתו ולא התייחס לחשבוניות מס שצורפו לכתב התביעה ולתיקונים המפורטים בהן.

11. התובעת הסתפקה בצירוף חשבוניות מס לכתב התביעה שאינן חתומות ע"י הנתבע ולא טרחה לצרף יתר המסמכים המתנהלים בעסקה, כגון ספר מוסך, כרטיס עבודה ועוד, ולא טרח להעיד את המכונאי אשר ביצע את העבודות הנטענות.

12. במידה והנתבע היה מוסר גרסתו בכתב ההגנה והיה מתייחס לחשבוניות ולתיקונים הנטענים, יתכן והתובע היה מבקש להמציא את המסמכים ומבקש רשות להגישם, אולם, כך הוא הסתפק בחשבוניות שהוצאו.

13. יש להניח שמוסך לא יוציא חשבוניות מס ע"ס כ-30,000 ₪ באופן סתמי תוך תשלום מע"מ עפ"י החוק ומס הכנסה מהרווחים.

14. ההתכחשות הטוטלית של הנתבע השאירה רושם לא אמין.

הנתבע טען שהתובעת הגישה את התביעה כנקמה, אולם, הוא סתם ולא הוסיף. לא ציין מדוע התובעת רצתה לנקום בו!?

15. עדותו של מר חאג' אמינה ומהימנה וביהמ"ש מקבל את גרסתו אשר לפיה התיקונים בוצעו במשאית של הנתבע.

16. מצד שני לא הוצג כל מסמך המוכיח את עלות התיקונים למעט החשבוניות.

יתכן והמחלוקת בין הצדדים היתה בעיקר סביב העלות, הרי מר חאג' העיד כי פעם הנתבע הציע לו 16,000 ₪ והוא לא הסכים והנתבע העיד שהתובע שלח אליו מישהו וביקש 10,000 ₪ והוא לא הסכים.

17. מוסך שמבצע תיקונים ברכבים של לקוחותיו עליו לקבל את הסכמתם לעלות התיקונים ועדיף שהסכמה כזו תהא בכתב.

18. תמוה מדוע התובעת הסכימה לשחרר את המשאית לידי הנתבע בטרם הסדרת תשלום התמורה שהגיעה בגין התיקון !

19. בנסיבות אלה, אני מקבל את התביעה באופן חלקי, תוך הפחתת עלות התיקונים בשליש, וזאת על דרך האומדנה , ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 20,253 ₪ בגין התיקונים שנעשו במשאית.

ב. סך של 762 ₪ בגין אגרות משפט ששולמו.

ג. סך של 3,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה בידי הנתבע, שאם לא כן הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ט, 22 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.