מספר בקשה:16

לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ

בעניין: פקודת החברות

ובעניין: מיטב מוצרי נילון ואריזה בע"מ, ח.פ 512255357 (להלן "החברה")

המבקשים:

עו"ד שי גרנות ועו"ד שאול ברגזון (מנהלים מיוחדים)

נגד

המשיבים:

1. נאוה בריל
ע"י עו"ד אסף לפלר

2.עו"ד אלדד שגב, מנהל מיוחד לנכסי המשיבה 1

3. כונס הנכסים הרשמי תל-אביב
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מססה

פסק דין

בפני בקשה מטעם המנהלים המיוחדים לאשר מכר נכסי החברה לחברת סימפלי פייפר בע"מ (להלן: "הרוכשת").

רקע עובדתי

1. ביום 9.3.17 ניתן צו פירוק זמני כנגד החברה ועוה"ד שי גרנות ואמיר דולב מונו כמפרקים זמניים לחברה.
2. צו הפירוק הזמני ניתן לאחר שבית המשפט דחה בקשה לאישור הסדר נושים שהציעה החברה במסגרת הליכי הקפאת הליכים שננקטו בעניינה, בין היתר, בשל ספקות ביחס למקורות הכספיים שעמדו בבסיסו.
3. ביום 3.5.17 ניתן צו פירוק קבוע כנגד החברה והמפרקים הזמניים מונו כמנהלים מיוחדים. ביום 4.7.17, מונה עו"ד שאול ברגרזון כמנהל מיוחד במקום עו"ד אמיר דולב.
4. המנהלים המיוחדים, בתוקף תפקידם, פרסמו הזמנה להציע הצעות לרכישת נכסי החברה בשני עיתונים יומיים.
5. בחלוף המועד להגשת הצעות, הוגשו למנהלים המיוחדים שתי הצעות - הצעה מאת הרוכשת והצעה מטעם מציעה נוספת (חברת יחד טאוב בע"מ).
6. המנהלים המיוחדים באו בדברים עם שתי המציעות, ובסופו של יום הגישו ביום 31.7.17 בקשה לאשר את הצעת הרוכשת.
7. במסגרת ההצעה, הציעה הרוכשת לרכוש את הציוד, המלאי, הקניין הרוחני (לרבות סימני המסחר, מוניטין החברה וזכות לעשות שימוש בשם "מיטב" או באתר האינטרנט או ברשימת הלקוחות שלה), בתמורה לסך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בנוסף, הוצע לרכוש 16 כלי רכב, חלקם בבעלות החברה וחלקם בבעלות אגוד ליסינג בע"מ (להלן: "איגוד ליסינג"), בתמורה לסך של 312,500 ₪.

1. לעומת ההצעה הנ"ל, הציעה חברת יחד טאוב בע"מ, לרכוש את המלאי, הרכוש הקבוע ולפחות 18 כלי רכב בסך 350,000 ₪ בתוספת מע"מ, קרי סכום הנופל מהתמורה אותה הציעה הרוכשת.
2. על פי חוות דעת שמאיות שבידי המנהלים המיוחדים, שווי כלי הרכב במימוש מהיר עומד על כ-357,000 ₪ בתוספת מע"מ.
3. הממכר אינו כולל רכב מסוג לנד רובר הרשום ע"ש אגוד ליסינג, לגביו פורסמה הזמנה נפרדת להציע הצעות וניתנה הצעה לרכישת הרכב בתמורה לסך של 192,000 ₪, אותה גם מבוקש לאשר במסגרת הבקשה שבפני.

המנהלים המיוחדים הגיעו להסכמה עם איגוד ליסינג, שתנאיה מפורטים בבקשה, שמשמעותה, פירעון חוב החברה לאיגוד ליסינג, תוך הותרת יתרה בקופת הפירוק בסך כ- 52,000 ₪ בגין מימוש כלי הרכב.

1. בעלי המניות בחברה הינם מר יצחק מזרחי המצוי בהליכי פש"ר (להלן: "החייב") והגב' נאוה בריל, המצויה אף היא בהליכי פש"ר (להלן: "החייבת"), בחלקים שווים.
2. לאחר הגשת הבקשה, העלתה החייבת טענה כי החייב הוא אשר עומד מאחורי הצעתה של הרוכשת, ומשמעות אישור המכר הינה מכירת הממכר לידי החייב עצמו.
3. ביום 4.12.17 התקיים דיון במעמד הצדדים, בסיומו הורה בית המשפט למנהלים המיוחדים להעמיק חקירתם בנוגע לטענות שהועלו ביחס לזהות הרוכשת או הקשר של החייב עם הרוכשת.
4. בעקבות הדיון הנ"ל הגישו המנהלים המיוחדים דו"ח חקירה חסוי בו צויין כי על פי ממצאי החקירה, החייב אינו הבעלים של הרוכשת. לאור זאת, המליצו המנהלים המיוחדים לאשר את המכר לידי הרוכשת.

המלצת המנהלים המיוחדים נתמכה גם על ידי הכנ"ר.

1. החייבת אשר ביקשה לקבל את הדו"ח החסוי לעיונה, ואשר בקשתה התקבלה, שבה והעלתה את התנגדותה לאחר עיון בדו"ח, תוך שהיא מגישה ראיות התומכות, לשיטתה, בכך שהחייב הוא שעומד מאחורי הצעת הרכישה.
2. ביום 3.6.18 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו נחקרו החייב ואחיו, מר שאול מזרחי, אשר הגיש תצהיר ותמלילי שיחות עם גורמים שונים, בתמיכה לטענות החייבת כנגד אישור המכר. החייבת שוחררה מהתייצבות לדיון בשל מצב רפואי שלא איפשר לה להתייצב.

עיקר טענות החייבת

1. לטענת החייבת קיימות מספר אינדיקציות לכך שהחייב עומד מאחורי הרוכשת, ובינהן:
2. העובדה כי מספר הטלפון של הרוכשת, כפי שמופיע במדריך הטלפון, הוא מספר סלולרי שהיה צמוד לסוכן של החברה.
3. כאשר מתקשרים למספר הטלפון הראשי של החברה מתקבל מענה כי החברה פעילה ועברה לשדה עוזיהו, מקום מושבה של הרוכשת.
4. עובדי הרוכשת עשו שימוש ברכבי החברה שעה שהיא מצויה בפירוק.
5. מר סרגיי ריבקין, בעל המניות ברוכשת, הינו בעל מניות יחד עם מר ויטלי רבין בחברת ויקטורי מ.שיווק בע"מ, שלטענת החייבת, הוברחה אליה סחורה של החברה, ולימים רגשו ממנה המנהלים המיוחדים את אותן סחורות שהוברחו אליה מהחברה, ושכעת הם מבקשים למכור אותן לרוכשת.
6. משיחות שניהל שאול מזרחי עם ספקים שונים של החברה, עם סוכן מכירות ואל מספר הטלפון הראשי של החברה, עלו ממצאים לפיהם החייב הוא העומד מאחורי הרוכשת.

תגובת החייב

1. החייב מכחיש את הטענות המועלות כנגדו.
2. לטענתו, הטענות מועלות בשל סכסוך בין האחים ובין החייב לבין גרושתו.
3. לטענתו, דברי הגורמים שהשיחות עימם תומללו, הוצאו מהקשרם. לעניין זה צירף תצהירים של שניים מהדוברים, התומכים לשיטתו, בטענתו זו.
4. עוד נטען על ידו כי אישור המכר עשוי לייצר לרוכשת יתרון מול המתחרה - "מיטב חנות המפעל" שבבעלות אחיו, מר שאול מזרחי, ומכאן המניע להתנגדות.
5. החייב הצהיר בעדותו כי הוא עובד אצל הרוכשת כאיש מכירות והכחיש כי הוא עומד מאחורי הצעת הרוכשת.

עמדת המנהלים המיוחדים

1. המנהלים המיוחדים תומכים באישור המכר, גם לאחר שהוצגו הראיות הנ"ל.
2. לטענתם, כל שעושה החייבת הוא לצרף עדות שמיעה על עדות שמיעה, ולכן כלל לא מדובר בעדות אלא בטענות שאינן נתמכות בראיות כלשהן.
3. התנגדות החייבת לאישור המכר נובעת מסכסוך החייב עם משפחתו, וכי לאחיו, המנהל חנות בשם "מיטב חנות המפעל", קיים אינטרס שהצעת הרוכשת לא תאושר.

עמדת הכנ"ר

1. הכנ"ר תומך באישור המכר בהינתן כי המנהלים המיוחדים חקרו והגיעו למסקנה שהחייב אינו עומד מאחורי הצעת הרוכשת, ובשים לב לעובדה כי אין הצעה חלופית העומדת על הפרק.
2. עוד הוסיף הכנ"ר כי ככל שיתברר בעתיד שטענות החייבת נכונות, אזי יעמדו לרשות בית המשפט והכנ"ר הכלים שבדין על מנת לפעול כנגד החייב בעניין זה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את טענות הצדדים, לרבות עדויותיהם של החייב ושל מר שאול מזרחי, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאשר את המכר, וזאת מהטעמים הבאים:
2. הצעת הרוכשת הינה ההצעה היחידה שעל הפרק, אשר הוגשה לאחר שהתקיים הליך מכר כדין, ולאחר שנמצאה עדיפה על פני הצעה נוספת הנופלת בסך של כ-142,000 ₪ מהצעת הרוכשת (כ-30% פחות).
3. כאמור בבקשה, בידי המנהלים המיוחדים הערכת שמאי ביחס לכלי הרכב לפיה הצעת הרוכשת נמוכה בכ-12.5% מהשווי שנקבע על ידי השמאי. הצדדים לא העלו טענה כי הצעה זו אינה סבירה, מה גם, שכפי שדווח על ידי המנהלים המיוחדים, הוגשו הצעות לרכישת כלי רכב בודדים, שהיו במחירים נמוכים יותר.

הצעה זו גם טומנת בחובה סכום נוסף של כ-52,000 ₪ לקופת הפירוק, לאור הסכמה שהושגה בין המנהלים המיוחדים לבין איגוד ליסינג, כמפורט לעיל.

1. לטענת המנהלים המיוחדים, שלא נסתרה, חלק מהמלאי הנמכר הינו מלאי שנחשב "מלאי מת" או פגום, ומשכך בעל שווי נמוך, אם בכלל. כמו כן, נטען כי הממכר כולל ציוד משרדי שגם הוא בעל שווי נמוך, וסימני מסחר ומוניטין, שבהעדר גורם אחר שירכשם, גם הם בעלי שווי נמוך, אם בכלל.
2. לא הוכח כי החייב או מי מטעמו פעלו לסילוק מציעים אחרים. יש לזכור, כי מאז הגשת הבקשה חלפה כשנה ולא הוצעה כל הצעה נוספת, ולא נטען כי גורם כלשהו נסוג מכוונתו לרכוש את נכסי החברה בשל איומים או לחצים שהופעלו עליו.
3. בעקבות הדיון שהתקיים ביום 4.12.17 הוריתי למנהלים המיוחדים להעמיק חקירתם לאור טענות החייבת בנוגע לזהות הרוכשת או הקשר של החייב עם הרוכשת. בזמן שחלף מאז החלטתי הנ"ל הוגש דו"ח חקירה יחיד, שאינו תומך בטענות החייבת.
4. מנגד, החייבת לא הגישה ראיות ממשיות התומכות בטענותיה, אלא ראיות שנסמכו בעיקר על עדויות שמיעה. החייבת לא הגישה תצהירים של אותם גורמים עימם שוחח מר שאול מזרחי, ולעומת זאת, החייב הגיש תצהירים של שניים מהגורמים הנ"ל, המכחישים את הדברים, ואף אחד מהם טען כי מר שאול מזרחי ניסה לפתותו על מנת שיסייע לו לנקום בחייב.
5. מר שאול מזרחי ציין בעדותו במפורש, כאשר נשאל מהם מניעיו להתנגדותו למכר, כי התנגדותו נובעת מתוך רצונו לסייע לחייבת ולאור הנזקים שגרם החייב, לטענתו, למשפחה כולה (עמ' 15 לפרוטוקול שו' 15-25). ניכר כי בין האחים שורר סכסוך עמוק, כך שעולים גם ספקות באשר לתום ליבם של אחיו של החייב.

יש עוד לזכור, כי בבעלות מר שאול מזרחי חנות העושה שימוש בשם "מיטב", כך שקיים לו אינטרס שהצעת הרוכשת לא תאושר.

1. אמנם מעבר לתמלילים ולתצהירו של מר שאול מזרחי, הוצגו גם ראיות לכך שניתן מענה במספר הטלפון של החברה במשרד המצוי במקום פעילותה של הרוכשת וכי נעשה על ידי הרוכשת שימוש בכלי רכב של החברה. יחד עם זאת, טענת החייב כי הרוכשת חוייבה על ידי החברה בגין השימוש בכלי הרכב לא נסתרה. כמו כן, לא ניתן לשלול את האפשרות כי הרוכשת מבקשת לשמר את הרלבנטיות של הצעתה שהוגשה לפני כשנה.
2. יוסף, כי המנהל המיוחד שמונה לחייבת לא מצא טעם בעיכוב הליך המכר, וזאת לאחר שנחשף למלוא הטענות והממצאים שהעלתה החייבת, ואשר אף לא מצא לנכון להתייצב לדיון, למרות שבית המשפט הורה על כך.
3. המנהלים המיוחדים תומכים באישור המכר וכך גם הכנ"ר.

התוצאה

1. לאור כל האמור לעיל, אני מחליטה, לא בלי ספקות, לאשר את המכר לרוכשת, בהעדר חלופה אחרת, טובה יותר.

כמו כן, אני מאשרת את מכירת רכב הלנד רובר.

ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהושג עם איגוד ליסינג.

1. מובהר לחייב ולרוכשת, כי ככל שיתברר בעתיד שטענות החייבת נכונות, וכי החייב עומד מאחורי הצעת הרוכשת במתכונת כזו או אחרת, אזי יינקטו כנגדו וכנגד הרוכשת כל האמצעים שבדין המתחייבים מכך.
2. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.