1. ביום 30.3.17 ניתן צו הכינוס לנכסי החייב, לבקשתו, במסגרת הצו הושת על החייב תשלום חודשי בסך של 500 ₪ החל מיום 1.5.17. בבקשת החייב הצהיר כי חובותיו נאמדים בסך של 466,504 ₪ ומספר נושיו הוא 26 ונכון למועד הגשת הדו"ח המסכם הוגשו כנגד החייב 25 תביעות חוב בסך כולל של 712,870.66 ₪ מתוכן אישרה המנהלת המיוחדת 19 תביעות חוב בסך של 322,068 ₪ (נכון לאותו מועד טרם נבדקו 3 תביעות חוב) כאשר צויין כי כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך למעלה מ- 100,000 ₪ אשר כלל לא דווחו בבקשתו תחת נושים מוצהרים וכי החייב לא נתן כל הסבר לאמור בחקירתו וכי חרף בקשת המנהלת המיוחדת לא התקבל כל הסבר עד מועד הגשת הדו"ח המסכם.
2. עוד צויין בדו"ח המסכם כי ההליך בעניינו של החייב מתנהל במחוז חיפה בעוד שהסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בנצרת וכי כנגד אביו של החייב מתנהל הליך פש"ר (בקשת נושה) בבית המשפט המחוזי בנצרת. צויין עוד כי מבדיקה עלה כי בהליך של האב עומדת ותלויה בקשה לביטול הענקה, שבוצעה על ידי אבי החייב בכך שהעביר כמתנה ללא תמורה נכס לבנו החסוי הסובל מפיגור שכלי וכי עיקר הסתבכות החייב לטענתו נגרמה על ידי עסקים ו/או חברות שניהל אביו על שמו, ולפיכך סבורה המנהלת המיוחדת כי עצם ניהול העסקים על שם הבן, מהווה הברחת נכסים מפני הנושים, על מנת להסתירם מהנושים ולמנוע דרכים לפירעון כך שמדובר בחוסר תום לב מובהק. לאור המפורט, צויין כי המנהלת המיוחדת סבורה כי יש מקום להעביר את הדיון בהליך שבכותרת ולאחדו עם תיק האב בפני בית המשפט המחוזי בנצרת.
3. בהחלטתי מתום הדיון שהתקיים לפני ביום 21.2.18 ולאחר ששמעתי את באי כוח הצדדים הוריתי לחייב להגיש הצעת הסדר אשר תניב סך של 100% דיבידנד לנושים (או קרוב לכך) וזאת הוריתי לאחר ששמעתי את הצדדים ובשל מצבת נכסיו של אבי החייב ולאור מעורבותו ביצירת חובות החייב. עוד הוריתי באותה החלטה כי ככל שלא תוגש הצעה כאמור, יועבר הדיון בהליך החייב לדיון בפני בית השפט המחוזי בנצרת.
4. עד היום לא הוגשה הצעה כנדרש מטעם החייב וזאת אף שניתנו לחייב לבקשתו ארכות רבות להגשת הצעת הסדר כנדרש בהחלטתי מיום 21.2.18 ואף שהצעת הסדר שהוגשה על ידו ביום 21.8.19 לפיה יוסיף החייב לקופת הכינוס 80,000 ₪ בשני תשלומים, לא זכתה לרוב הדרוש לצורך אישורה. כמו כן ועל אף הזדמנויות נוספות שניתנו לחייב לאחר מכן (כגון החלטותיי מימים 14.11.19, 13.1.20, 26.2.20, 16.3.20, 27.4.20, 17.6.20) ולאחר שבהחלטתי האחרונה מיום 28.7.20 הוריתי כי ככל שלא תוגש הצעת הסדר כנדרש יבוטל ההליך וזאת לאחר שהחייב הודיע כי ההליך בעניינו של אבי החייב הסתיים.
5. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שניתנו לחייב כל ההתראות הנדרשות ולא הוגשה על ידו הצעת הסדר כנדרש בהחלטתי מיום 21.2.18 ומשההליך בעניינו של אבי החייב הסתיים ולאור מצבת נכסיו כפי שדווח בדו"ח המסכם שהוגש בהליך דנן והמעורבות של אבי החייב ביצירת חובות החייב, אין מנוס אלא למחוק את הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייב כפושט רגל.
6. יובהר כי מחדלי החייב כאשר הוא חוסה תחת הגנתו של צו הכינוס אשר ניתן בתיק, מהווים התנהגות בחוסר תום לב של החייב אשר מחד גיסא נהנה מההטבות וההגנות הנכללות בצו הכינוס ומאידך אינו ממלא את הנדרש ממנו במסגרת הליך הפש"ר.
7. בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקציה) כי:

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום ליבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה..."

ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, ניתן ביום 9.8.2009, דגשים שלי ש.מ).

1. החייב כאמור לעיל, לא מילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו, וממילא אינו זכאי יותר להגנת ההליך.
2. לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.
3. בנסיבות אלו, כל ההגבלות שהוטלו בצו הכינוס מבוטלות, למעט צו עיכוב יציאה שיעמוד בתוקפו 90 יום נוספים.
4. כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, והיתרה ככל שתיוותר תועבר לתיקי ההוצאה לפועל בהם מתנהלים הליכים כנגד החייב, בהתאם להוראות הדין בדבר סדר קדימויות בין נושים המנהלים הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב.
5. החייב יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייב, ואולם תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו הגשת הצעת הסדר שתניב דיבידנד בשיעור של 100% או קרוב לכך לנושים בהתאם לדו"ח העדכני שהוגש על ידי המנהלת המיוחדת ביום 12.11.19.
6. ככל שהחייב לא יגיש בקשה לביטול פסק הדין ויבקש להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה כי הוא לא יהיה רשאי לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליו של החייב והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייב, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14) יצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידו.

ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.