1. בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ידי מר עבדאללה כריים (להלן: "המבקש"), על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט יהושע רטנר), שניתנה ביום 30/04/17 במסגרת תיק תא"ח 21553-03-17, לפיה מצא בית משפט קמא, כי התביעה לפינוי מושכר שהגיש המבקש כנגד הגב' נאדיה ארייט (להלן: "המשיבה"), אינה ראויה לדיון במסגרת תביעה לפינוי מושכר כפי שהוגשה, אם כי בסדר דין רגיל.

2. מבקשת רשות הערעור עולה, כי המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה לפינוי מושכר, הנמצא ברחוב קדושי דמשק 8 בחיפה, והידועה כגוש 10913, חלקה 150, תת חלקה 2 (להלן: "המקרקעין/הדירה"), שהוראות חוק הגנת הדייר (נוסח משלוב], התשל"ב-1972, אינן חלות עליו, וזאת מכוח פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות").

3. על פי הנטען בכתב התביעה, שהגיש המבקש ביום 09/03/17, המבקש הינו הבעלים הרשום של המקרקעין. עוד נטען בכתב התביעה, כי המשיבה הפרה את תנאי ההסכם, אשר כרתה עם המבקש, בכך שהיא מחזיקה בדירה ומשתמשת בה, על אף סיום תקופת השכירות ביום 24/12/16, והגם שלא שילמה דמי שכירות בסך של 2,700 ₪ לחודש, החל מחודש נובמבר 2016.

4. ביום 09/04/17 הגישה המשיבה כתב הגנה, במסגרתו טענה בפירוט, בין היתר, כי היא הבעלים האמיתי של המקרקעין, שכן הדירה נרכשה על ידי בעלה, מר רשיד זיאדנה, עבור המשיבה כנדוניית נישואים, וכי המבקש, בו לא פגשה מעולם, הינו חברו הטוב של בעלה של המשיבה, והשניים קשרו קשר, כדי לרמות את הרשויות ואת המשיבה, ומכאן, שאין להיעתר לתביעה.

במסגרת כתב ההגנה נטען, בין היתר, כי התביעה הוגשה על רקע סכסוך משפטי המתנהל בבית משפט לענייני משפחה, בין המשפחה לבין מר רשיד זיאדנה, אשר בו נכלל גם עניין הדירה, ומשכך, אין יריבות בינה לבין המבקש, ואף לבית משפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה.

5. בדיון, שהתקיים ביום 30/04/17 בפני בית משפט קמא, ולאחר שהמשיבה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, ביקש בית משפט קמא את עמדת הצדדים, לעניין העברת התביעה למסלול של תביעה רגילה. המבקש התנגד לבקשה וטען, כי הינו עומד על בירור התביעה על פי פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואילו המשיבה טענה, כי לאור הטענות העולות בכתב הגנתה, ראוי כי התביעה תועבר למסלול של תביעה רגילה.

6. בית משפט קמא, לאחר ששקל את טענות הצדדים ושב ועיין בכתבי הטענות, קבע בהחלטתו, שלא מדובר בתביעה טיפוסית של פינוי מושכר, אלא בפרשה סבוכה יותר, שיש לבררה בפסים של תביעה רגילה ולא בהליך מקוצר, וזאת על מנת לאפשר למשיבה לקבל את יומה בבית המשפט, ומבלי לפגוע באפשרותו של התובע אף הוא לקבל את יומו בבית המשפט ולהוכיח את טענותיו.

לאור האמור, הורה בית משפט קמא על ביטול ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה בפניו והורה לצדדים להגיש עדויות ראשיות. כן קבע בית משפט קמא את התיק לדיון בפניו ליום 03/07/17.

7. המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, ובמסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש, המשתרעת על 17 עמודים, טען כנגד החלטת בית משפט קמא, להעביר את התביעה לדיון במסגרת הליך של סדר רגיל. כן טען המבקש, לחילופין, כי ככל שהחלטת בית משפט קמא תיוותר על כנה, יש להורות, כי בדיון שנקבע ליום 03/07/17 יישמעו הוכחות, ובכל מקרה, הדיון בתביעה העיקרי ייקבע בדחיפות מירבית, עוד לפני הפגרה.

8. במסגרת בקשת רשות הערעור טען המבקש אף, כי בית משפט קמא החליט מיוזמתו על העברת התובענה לסדר דין רגיל, וזאת ללא כל הנמקה, כאשר בפועל, אין המדובר בתביעה סבוכה, הדורשת דיון ארוך, והיה על בית משפט קמא לאפשר הליך מזורז לפינוי שוכר מנכס, שהינו בבעלות המשכיר.

9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מוצאת, כי דין הבקשה להידחות אף בהיעדר קבלת תשובת המשיבה.

10. ראשית יצוין, כי ככלל, בית המשפט של הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות פרוצדוראליות, שעניינן אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית. ראה: רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (פרסום נבו), (2006).

11. מעבר לאמור, סבורני, כי דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים. פרק טז'4 לתקנות הוסף במסגרת תיקון 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשס"ט-2008. במסגרת התיקון הנ"ל הוספו תקנות 215ז'-215יג'. התיקון האמור הביא לכך, שתביעה לפינוי מושכר תוגש בפרוצדורה הדומה להליך של תובענות בסדר דין מהיר. בעניין זה קובעת תקנה 215 יב'(א), כדלקמן:

"הוראות תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה על תובענה לפי פרק זה".

12. תקנה 214יב' לתקנות מסמיכה את בית המשפט להעביר תובענה ממסלול של סדר דין מהיר למסלול רגיל, והיא קובעת כדלקמן:

"(א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:

(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;

(2) מספר בעלי הדין;

(3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדין שלא לצורך;

(4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש;

(5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש;

(6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;

(7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין".

13. מהוראות התקנות עולה, כי בית המשפט רשאי להורות, כי תובענה שהוגשה בפניו תועבר למסלול של סדר דין רגיל, באם מצא, כי זו אינה מתאימה להתברר כתביעה לפינוי מושכר. בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה, האם התביעה ראויה להתברר כתביעה לפינוי מושכר או שמא יש להעבירה לפסים של תביעה רגילה, על בית המשפט לשקול בין יתר שיקוליו את מורכבות העובדות והראיות, מספר בעלי הדין, והיקף העדויות והחקירות שעשויות להידרש. את השיקולים הנ"ל על בית המשפט לאזן אל מול החשש, שבירור התובענה בסדר דין רגיל יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך.

14. מעיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה עולה, כי למעשה, המדובר בתביעה לפינוי מושכר, שהינה בעלת אופי חריג, שכן במסגרתה מעלה המשיבה טענות, בדבר היותה הבעלים האמיתי של הדירה, וכאשר לטענתה, קיימות ראיות, המוכיחות את טענתה, לפיה הדירה נרכשה על ידי בעלה טרם הליך גירושין, עבורה, כנדוניית נישואין. בנסיבות אלה, צדק בית משפט קמא, עת סבר, כי משעומד בפניו סכסוך סבוך, ומשניתן להתרשם, כי בירור הסוגיות שבמחלוקת מחייב שמיעת עדים, קבלת ראיות והכרעה בסוגיות קנייניות או מעין קנייניות, ראוי להעביר את התביעה לפסים רגילים.

15. אשר על כן, לאור מורכבותו של הסכסוך ובשים לב להיקף הסוגיות שבמחלוקת, מצאתי, כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, להעביר את הדיון למסלול של סדר דין רגיל.

אוסיף ואציין, כי בית משפט קמא אף קצב מועדים קצרים להגשת ראיות הצדדים וקבע בפניו דיון נוסף ליום 03/07/17, ומשכך, ולאור ההלכה, כי ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל באופן ניהול ההליך, לא ראיתי להיעתר גם לבקשות החילופיות שהעלה המבקש בבקשת רשות הערעור.

16. לאור האמור, הנני מורה על דחיית הבקשה.

17. בנסיבות העניין, מאחר שלא נתבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות.

18. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים. כן מתבקשת המזכירות להעביר עותק מההחלטה לתיק בית משפט קמא.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.