בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 9.3.17 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 94,479 ₪ בגין יתרת

חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע המורכבת מארבע הלוואות , יתרת חובה בחשבון

העו"ש וחיובים עתידיים בכרטיס אשראי .

2. ביום 18.4.17 הגיש הנתבע באמצעות אשתו בקשת רשות להתגונן שלא נתמכה בתצהיר

ובמסמכים . נטען כי הנתבע נפגע בתאונת דרכים קשה ביום 8.1.17 ( צריך להיות 8.1.16

• נ.ז. ) בעטיה נקלע למצב כלכלי קשה . הנתבע שכר את שירותיו של עו"ד עמיקם חרל"פ

לשם טיפול בתאונה ובתיק הביטוח הלאומי . ביום 4.2.16 , ביוזמת עו"ד חרל"פ , ניגש

הנתבע עם אשתו לסניף הקריה של התובע , בו מנהל עו"ד חרל"פ את חשבונותיו , וקיבל

הלוואה בסך של 25,000 ₪ ומסגרת אשראי של 5,000 ₪ , כנגד התחייבות להעביר כספים שיתקבלו מחברת הביטוח בגין התאונה בעת קבלתם . הנתבע לא הבין על מה חתם בשל

נזקי התאונה . בהמשך העמיד התובע הלוואות נוספות כנגד הגשת בקשה לתשלום תכוף

לחברת הביטוח הפניקס . כיום אשת הנתבע פוטרה מעבודתה , התביעות לא נשאו פרי והנתבע הפסיק את הייצוג של עו"ד חרל"פ . הנתבעת ואשתו מתקיימים מקצבת נכות ודמי אבטלה של האישה שיסתיימו בקרוב . בחודשים פברואר מרץ 2017 הושג הסכם מול עו"ד חרל"פ

והתובע על תשלום של 1,000 ₪ לחודש על מנת לצמצם את החוב עם תום ההליכים בתביעה האזרחית . התובע אישר את ההסכם לעו"ד חרל"פ , אך המשיך בהליכי תביעה נגד הנתבע בדרך בוטה במטרה לגרום לקריסת המשפחה .

בעקבות החלטתי מיום 18.4.17 הוגשה ביום 18.5.17 בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר קצר של אשת הנתבע ובמסמכים רבים בנוגע למצבו הבריאותי הקשה של הנתבע בעקבות

התאונה .

ביום 7.6.17 הוגשה תגובת התובע המבקש לדחות את הבקשה .

הנתבע מודה כי קיבל מהתובע אשראים שלא שולמו .

התובע מאשר כי החשבון נפתח וניתן אשראי בעזרת קשריו העסקיים של עו"ד חרל"פ בסניף הקריה . כנגד העברת הקצבה החודשית מהביטוח הלאומי בסך של כ 10,000 ₪ לחודש ,

הסכים התובע להעמיד הלווואת גישור קצרות לסילוק חריגות ממסגרת האשראי .

בחודש 9.16 הופסקה העברת כספים מהביטוח הלאומי , אך חיובי כרטיסי האשראי הלכו

ותפחו . בחודש 2.17 התברר כי התובע לא יקבל כספים מחברת הביטוח בהמשך לתביעה

שהוגשה ע"י עו"ד חרל"פ והגיע מועד הפרעון של ההלוואה הראשונה . בתיווכו של עו"ד חרל"פ הסכים התובע לפרוס את כלל ההתחייבויות בחשבון לתשלומים חודשיים של 1,000 ₪ והוכנה בהתאם טיוטת הסכם .

במסגרת הטיוטה הנתבע התחייב להעביר את הפיצויים שיפסקו לטובתו ע"י בית המשפט , בניכוי שכ"ט והוצאות , לכיסוי החוב לבנק . הנתבע סירב לחתום על טיוטת ההסכם ולכן

החוב הועבר לגבייה משפטית . ביום 22.3.17 הודיעה אשת הנתבע לעו"ד חרל"פ על הפסקת

הייצוג . לכן הנתבע פועל באופן מניפולטיבי ביחסיו עם התובע לקבלת כספים , תוך הצגת

מצגי שווא וסירוב לקיים את התחייבותו .

לתגובה צורף פירוט תנועות בחשבון , הצהרת לקוח בנוגע לקיזוז כספים מתשלומי

המל"ל , טיוטת הסדר עם הבנק שהכין עו"ד חרל"פ ומכתב הפסקת ייצוג .

התגובה הומצאה לאשת הנתבע ביום 13.6.17 ביחד עם החלטתי מיום 8.6.17 .

משלא הוגשה תשובה לתגובה עד היום ולאור האמור בהחלטתי מיום 8.6.17 , התיק

בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק .

לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מנימוקי המשיב וכפי שיפורט להלן .

מהחומר המצוי בתיק עולה בבירור כי הנתבע לא קיים את התחייבויותיו כלפי התובע .

הנתבע הפסיק להעביר את גמלת המל"ל לחשבון שפתח אצל התובע , לאחר שהעביר את הגמלה במשך מספר חודשים וקיבל אשראי על בסיס הכנסה זו .

הנתבע יצר מצג לפיו יחזיר את ההלוואה מכספים שיקבל מחברת הביטוח בגין התאונה .

לאחר שהתברר כי הכספים מחברת הביטוח לא מגיעים במועד המצופה , הכין ב"כ הנתבע

בתביעת הנזיקין טיוטת הסכם , שאושרה ע"י הבנק , לפיה החוב שנצבר יוחזר בשיעורים

של 1,000 ₪ לחודש . הנתבע לא חתם על ההסכם ולכן לא ברור כיצד יוכל להסתמך על תוכנו . הנתבע לא הציע כל מתווה סביר אחר להחזרת החוב המשמעותי שצבר לבנק . הנתבע לא הסביר מדוע הפסיק להעביר את גמלת המל"ל לחשבון .

הטענות לפיהן הנתבע לא הבין על מה חתם , לא תוכלנה להקים הגנה אפשרית מפני התביעה

שכן אין בסיס במסמכים הרפואיים הרבים שצורפו לבקשה לטענה לפיה הנתבע לא כשיר

לחתום על מסמכים . כך בפרט כאשר אשת הנתבע מציינת במפורש כי היא התלוותה אליו

בעת פתיחת החשבון ולכן יכולה היתה לפקח בעצמה על מעמד החתימה על מסמכים .

הטענה לפיה הובטח להמתין עד לקבלת הכספים מחברת הביטוח , אינה מתיישבת עם

טיוטת ההסכם שהוכנה ע"י עו"ד חרל"פ טרם שחרורו מהייצוג , עליה ביקשו להסתמך

שני הצדדים כמשקפת את ההסכמות שהושגו , אך לא הבשילו לכדי הסכם מחייב .

לא מצאתי בבקשה כל הסבר מניח את הדעת מדוע טיוטת הסכם הפשרה עם הבנק אינה

הוגנת כלפי הנתבע ואינה משקפת התנהלות בנקאית סבירה בנסיבות הענין .

על כן , אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות

משפט בסך של 1,000 ₪ .

בהתאם ניתן בזאת פסק דין על בסיס האמור בכתב התביעה .

ב"כ התובע תגיש פסיקתה לחתימתי .

על פסק הדין ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת
הפסיקתה אצל הנתבע .

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ז, 10 יולי 2017, בהעדר הצדדים.