1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת לפיצוי בסך 29,000 ₪.

2. התובע הוא נכה צה"ל. בהיותו נכה צה"ל הוא זכאי להשתתפות של משרד הבטחון ברכישת רכב מדי כמה שנים. בהתאם לתנאי משרד הבטחון יש להחליף את הרכב כל 3.5 שנים.

3. התובע רכש רכב מדגם פולקסוואגן גולף פלוס מאת הנתבעת. זמן קצר לאחר הרכישה החלו בגיר הרכב תקלות חוזרות שתוקנו על ידי הנתבעת בתקופה בה היה הרכב בשימוש התובע. משפנה התובע בענין זה לנתבעת, התחייבה כלפיו הנתבעת כי במועד החלפת הרכב, לאחר 3.5 שנים, היא תקנה ממנו את הרכב במחיר מחירון (לוי יצחק), בכפוף לכך שאת הרכב הבא ירכוש ממנה. התובע קיבל את ההצעה והמשיך בשימוש ברכב במהלך התקופה.

4. בחלוף 3.5 שנים פנה התובע לנתבעת וביקש כי תרכוש ממנו את הרכב מבלי שיחויב לרכוש ממנה רכב חלופי חדש, זאת בשל החשש מבעיות ברכב. הנתבעת סירבה לבקשה, התובע הסכים לממש את התחייבות הנתבעת כלפיו, ורכש בשנת 2014 רכב חדש מדגם זהה מן הנתבעת (להלן: 'רכב הגולף').

5. גם הפעם החלו תקלות חוזרות בגיר הרכב, ואלה תוקנו על ידי הנתבעת במהלך תקופת השימוש ברכב. משפנה התובע לנתבעת הפעם, התחייבה זו לרכוש את הרכב מן התובע בחלוף 3 שנות שימוש במחיר מחירון, בכפוף לרכישת רכב חלופי חדש מן הנתבעת. התובע שוב קיבל את ההצעה, והמשיך לעשות שימוש ברכב במהלך תקופה של 3 שנים.

6. לאור התנאים שהציבה הנתבעת, פנה התובע לקבלת אישור חריג ממשרד הבטחון להחלפת הרכב כעבור 3 שנים (ולא כעבור 3.5 שנים). משנתקבל אישור של משרד הבטחון, פנה התובע לנתבעת בבקשה חוזרת כי היא תרכוש ממנו את הרכב מבלי שיאלץ לרכוש ממנה רכב חלופי חדש. הנתבעת סירבה לבקשה, ואף לא הסכימה להאריך את תקופת האחריות ברכב החדש ל-4 שנים.

7. התובע ניסה למכור את רכב הגולף בשוק החופשי, ללא הצלחה. משכך החליט התובע למכור את הרכב לחברה אחרת – טויוטה, אשר שילמה עבורו פחות מערך המחירון, ורכש אצלה רכב חדש בהשתתפות משרד הבטחון.

8. התובע טוען כי בשל התקלה ברכב הגולף, ובשל חששו להחליף את הרכב ברכב חדש של הנתבעת, מכר את רכב הגולף לחברת טויוטה בסכום מופחת של 58,750 ₪, בעוד מחיר המחירון של הרכב היה 79,000 ₪. כתוצאה מכך, נגרם לתובע הפסד כספי, והוא נאלץ להוסיף 24,000 ₪ לרכישת רכב חלופי חדש.

9. משכך העמיד התובע את התביעה על 24,000 ₪, והוסיף לסכום זה סך של 4,500 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לו לטענתו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.

10. הנתבעת טוענת מצידה כי עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובע: במהלך תקופת השימוש ברכבים שרכש אצלה תיקנה את הנדרש לשביעות רצון התובע ועל חשבונה. התובעת טוענת כי הציעה לתובע לרכוש את רכב הגולף במחיר מחירון בעסקת טרייד אין, אולם התובע בחר שלא לממש ההצעה, וביצע טרייד אין עם חברה אחרת. הנתבעת טוענת כי מדובר בשוק חופשי, כי תנאי ביצוע עסקה של רכישת רכב נתונים לשיקול דעתה, ולא ניתן לחייבה להאריך תקופת אחריות או להסכים לרכישת רכב במחיר מחירון ללא כל תנאי.

11. הנתבעת טוענת עוד כי התובע לא הוכיח את הנזק שנגרם לו לטענתו ואת סכום התביעה. לטענתה לא הוכח כי ההפרש בין מחיר המחירון של רכב הגולף לבין המחיר בו נמכר בפועל, קשור לבעיה בגיר הרכב, אשר תוקנה ואשר אינה מורידה את ערכו. לטענתה מחיר רכב מורכב מפרמטרים רבים, ולא ניתן לקשור בין התנהלות הנתבעת לבין העובדה שהרכב נמכר במחיר בו בחר התובע למכור אותו.

12. עוד טוענת הנתבעת כי חישוב סכום הנזק שגוי. לטענתה יש להפחית משווי הרכב לפי המחירון 7% בגין מספר קילומטרים שנסע הרכב, ועוד 12% בגין עסקת טרייד אין. לפיכך הפער שהציגו התובעים שגוי, מחיר המחירון של הרכב נמוך מ-79,000 ₪, והפער בין ערכו לבין המחיר בו נמכר הוא 5,240 ₪ בלבד.

13. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות מן הטעמים כדלקמן:

14. ראשית, התביעה הוגשה בגין הפסד כספי שנגרם לתובע במכירת רכב הגולף, כאשר לטענת התובע ההפסד נגרם כתוצאה מהתקלה ברכב. במהלך תקופת השימוש ברכב בחר התובע לאפשר לנתבעת לתקן את התקלה על חשבונה, והמשיך לעשות בו שימוש פעיל במשך 3 שנות השימוש בו. כאשר פנה התובע לנתבעת והציג לה את הבעיה, הציעה לו הנתבעת לרכוש ממנו את הרכב בתום 3 שנים במחיר מחירון בכפוף לכך שירכוש רכב חלופי חדש מהנתבעת. התובע הסתפק בהתחייבות זו, שלא היתה חדשה לו, שכן כבר מימש בעבר הצעה דומה. רק בחלוף 3 השנים, כאשר הגיע המועד למכור את הרכב, החליט התובע שאינו רוצה לממשה.

15. משהסכים התובע במהלך שנות השימוש ברכב לתיקונו ומשקיבל את ההצעה שהציעה התובעת, אף כי ידע שבגיר הרכב יש בעיה, ומשבחר שלא לממש את הצעת הנתבעת בסופו של דבר, אין לזקוף הדבר לחובת הנתבעת. בפני התובע עמדה ברירה והוא בחר מרצונו למכור את הרכב לחברת טויוטה, ולקבל רכב חלופי בעסקת טרייד אין בתנאים שהיו מקובלים עליו ועל חברה זו. חיזוק לדברים ניתן למצוא גם בעמדת משרד הבטחון שסירב לסייע לתובע בעניין זה מן הטעם שהתובע הסכים והמשיך לעשות שימוש ברכב הגולף במשך השנים, הסכים להצעת הנתבעת, ובעת המכירה הפתיע וביקש תנאים שלא נכללו בהצעה אותה קיבל.

16. שנית, כפי שעלה מעדויות התובע ורעייתו במהלך הדיון, הטענה כי בידי התובע לא היו אפשרויות אחרות וכי מדובר ב'חתונה קתולית' אינה מדויקת. התובע עצמו העיד כי יכול היה לרכוש באמצעות טרייד אין רכב אחר אצל הנתבעת, אולם משיקולים כלכליים החליט שלא לממש אפשרות זו. כך, העידו התובע ורעייתו כי יכלו לרכוש רכב מדגם פאסאט שאף היה להם בעבר, או רכב מדגם מתקדם יותר מהגולף, אולם התוספת שהיו צריכים לשלם לצורך כך היתה גבוהה. בנסיבות אלה, התובע עצמו העיד כי הטעם לרכישת רכב מחברה אחרת לא היה נעוץ דווקא בתקלה, אלא נבע גם משיקולים אחרים.

17. שלישית, כידוע כלל הוא כי 'המוציא מחברו עליו הראיה', כלומר על התובע להוכיח התביעה שהגיש.

18. במקרה זה טוען התובע כי כתוצאה מן התקלה ברכב הגולף, לא הצליח למכור אותו במחיר המחירון ונאלץ למכור אותו לטויוטה במחיר מופחת. התובע לא הוכיח טענה זו, הדבר לא בא לידי ביטוי בחוזה מכירת הרכב לטויוטה, ולא הוכח בדרך אחרת. גם אם משוכנע התובע כי הרכב נמכר במחיר שנמכר כתוצאה ישירה מהנזק בגיר הרכב, עדיין לא הוכח על ידו כי הדבר הינו כך.

19. מחירו של רכב שנמכר ביד שניה תלוי בנסיבות מרובות: מצב שוק הרכב המשומש, האם הרכב מבוקש בשוק, כושר המשא ומתן והשכנוע של המוכר או של הקונה ואלמנטים רבים ונוספים, כך שבמידה ולא הוצגו ראיות בענין זה, לא ניתן לדעת האם הסכום שהופחת מערך המחירון של הרכב הופחת בשל התקלה אם לאו.

20. למעלה מן הצורך יצוין כי גם סכום התביעה לא הוכח על ידי התובע. כך, התובע לא נתן טעם מספק לשאלה מדוע העמיד את הנזק על סך של 24,000 ₪ שהינו הסכום שהוסיף לצורך רכישת הרכב החדש מטויוטה, ולא 20,250 שהינו ההפרש הנטען על ידו בין מחיר מחירון של רכב הגולף לבין מחיר המכירה בפועל. כך, לא ניתנה התייחסות לגופו של ענין לטענת הנתבעת כי בהתאם למחירון ערך הרכב נמוך בהרבה מ-79,000 ₪ וההפרש עומד על 5,240 ₪ בלבד, טענה שהוכחה על ידי הנתבעת במסמכים מתאימים. בנוסף לא פירט התובע די את טענתו בדבר עגמת נפש, לא הבהיר מדוע עתר לפיצוי בסך 4,500 דווקא, ולא ציין מדוע זו מצדיקה מתן הפיצוי המבוקש.

21. סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות המקרה ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה לצדדים.

ניתן להגיש על פסק הדין בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ז, 13 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.