הצדדים הגישו במשותף בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור נטען, כי הארכת תוכנית של שיחות טלפון, מסרונים וגלישה בטלפון סלולרי הביאה לשינוי תנאי התוכנית, בכך שבוטלה הגבלת הגלישה בחריגה מנפח הגלישה עליו הוסכם בתוכנית מראש, וזאת ללא ידיעתו של המבקש.

על פי בקשת ההסתלקות, לאחר קבלת בקשת האישור ובדיקת טענות המבקש, הבהירה המשיבה למבקש כי לא נפל כל פגם רוחבי כזה או אחר בהתנהלות המשיבה וכי בעניינו של המבקש מדובר לכל היותר בטעות נקודתית שהתרחשה כחלק מההתנהלות העסקית השוטפת אצל המשיבה. עוד הובהר כי המבקש זוכה באופן אוטומטי על ידי מערכות המשיבה בטרם הוגשה בקשת האישור בגין חיוב גלישה החורגת ממכסת הגלישה. בשל טעות חיוב נקודתית, לא זוכה המבקש על מלוא הסכום בו חויב ביתר אלא רק על חלקו. על כן, הגיע המבקש למסקנה כי מתייתר הצורך בהמשך ניהול בקשת האישור. המבקש ובא כוחו תמכו את בקשת ההסתלקות בתצהירים מטעמם. המשיבה הביעה הסכמתה להסתלקות.

הצדדים הגיעו להסכמה כי התובענה תסולק וכי המשיבה תשלם גמול למבקש בסכום של 1,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוחו בסכום של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. לטענת הצדדים, מדובר בסכומים סבירים בין היתר נוכח העובדה שהצדדים השכילו לסיים את ההליך בהסכמה, לא ניתן לומר שבקשת האישור מלכתחילה הייתה בקשת סרק נוכח הטעות שאירעה בעניינו הפרטי של המבקש ונוכח העובדה שהמשיבה נדרשה לבצע בדיקות מקיפות על מנת לוודא שטעות פרטית כאמור לא אירעה בעניינו של אחר.

המבקש ובא כוחו הצהירו שלא קיבלו ושלא יקבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא, למעט המוסכם בבקשת ההסתלקות.

טרם הוגשה תגובה לבקשת האישור.

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, ולנוכח הצהרת המבקש בתצהירו - אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) בחוק.

אשר לפסיקת גמול ושכר טרחה – סעיף 16(א) בחוק מאפשר פסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת אישור הסתלקות מבקשת אישור, וזאת בין היתר בהתחשב בתועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה (סעיף 16(א)(2) בחוק). ככל שאין תועלת כזו אין סיבה לתמרץ הגשת תובענות מסוג זה המסתיימות בהסתלקות על ידי תיגמול מגישיהן.

בענייננו עולה מהסכמת הצדדים, כפי שעולה מן הבקשה שלפניי, כי למעשה לאחר בדיקה הסתבר כי אין קבוצה, שכן מדובר בטעות נקודתית הן לעניין חיוב היתר הן לעניין ההחזר. ממילא המבקש לא הצביע על כל תועלת לקבוצה או לציבור שהביאה בקשת האישור. בדיקות מקיפות שביצעה המשיבה "על מנת לוודא שטעות פרטית כאמור לא אירעה אף בעניינו של אחר נוסף" אינן מהוות תועלת המצדיקה פסיקת גמול ושכר טרחה בהסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

הפסיקה שהביאו הצדדים לביסוס בקשתם לאישור פסיקת גמול ושכר טרחה מלמדת כי אכן בתי המשפט מאשרים גמול ושכר טרחה במקרים מסוימים בהם יש הסתלקות מן התובענה. המקרים הם כאלה שבהם הביאה התובענה וההסכמות בעקבותיה, לשינוי בהתנהגות הנתבע, שכן בכך יש משום תועלת לחברי הקבוצה. שינוי כזה לא נמצא בענייננו. אשר לת"צ (חי') 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (1.3.15), שנטען כי עניינה "בנסיבות דומות", וכי שם נפסקו גמול ושכר טרחה. המשיבה שם התחייבה לתקן סימון המוצרים, משמע, התובענה וההסכמות הביאו לשינוי בהתנהגות דבר שיש בו תועלת לקבוצה. בענייננו כאמור בקשת האישור לא הביאה לשינוי בהתנהגותה של המשיבה.

על כן לא מצאתי בנסיבות העניין לאשר את הגמול ושכר הטרחה, למרות הסכמת הצדדים.

סוף דבר

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.