מונחת לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 23.10.16 בנתניה בין כלי רכב נושא מספר רישוי 34-912-34 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 82-477-68 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי-כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א. לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 70% ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 30%.

נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בנזקים לרכב התאונה כפי שהוכחו במהלך הדיון, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 4,297 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 20.12.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

ניתן בזאת פטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ח, 14 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.