עיינתי בתגובת המשיבה על הבקשה לביטול פסק-הדין, על נספחיה (וכן בתגובת המבקשת על תגובה זו), וסבורני כי נכון היה אם היתה נמנעת המשיבה מלהיאחז בקרנות פסק-הדין אשר בסבירות גבוהה ביותר ניתן על יסוד מידע שאינו נכון (בלשון המעטה עדינה).

אין צורך לקבוע מסמרות מובהקים בשאלת כשרות המסירה, שכן די במאזן הסתברויות, וזה נוטה בבירור לטובת המבקשת, לאור מועדי הכניסה והיציאה לארץ עפ"י המרשם.

כה מובהקת נטיה זו, שנכון היתה עושה המשיבה אילו היתה נחפזת, מיוזמתה, מודיעה על הסכמתה לביטול פסק-הדין, וסוגרת מעצמה את תיק ההוצאה לפועל (זאת, כמובן, מעבר לבדק הבית המתבקש בכל הנוגע לנסיבות המסירה, עליה מוכנה המשיבה לסמוך את ידיה באדיקות, חרף נסיבותיה החשודות).

פסק-הדין מבוטל בזה. תיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצועו – ייסגר; כל סכום שנגבה במסגרתו יושב למבקשת (באמצעות ב"כ), בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת – בשים לב למאמצים ולהוצאות שנכפו עליה, בנסיבות (והגם שלא שעתה לרמיזות בית המשפט, לפיהן ניתן היה להסתפק בעדות מקורב, המצוי בארץ, בהסתמך על מידע שתמסור לו, בהתחשב בכך שמדובר בהליך-ביניים, בו מותרת עדות שמיעה) – בסך של 3,600 ₪, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 3,600 ₪.

המשיבה תודיע, תוך 30 יום, אם היא עומדת על תביעתה בנסיבות תיק זה, וככל שאכן תעמוד על תביעתה, תהיה המבקשת זכאית להגיש כתב הגנה תוך 30 יום לאחר מכן.

המזכירות תפתח את התיק, ותחזירו לעיוני ביום 9.6.2019.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ט, 06 מאי 2019, בהעדר הצדדים.