11 ינואר 2018

לפני: כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 31.8.2017 בהיעדר הגנה.

2. ביום 22.3.2017 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת וזאת בשל זכויות המגיעות לה, לטענתו, עקב עבודתה כמעצבת גרפית בנתבעת במשך כחודשיים מיום 4.1.2017 ועד ליום 28.3.2017.

3. ביום 5.6.2017 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בהסתמך על אישור מסירה מיום 10.5.2017 החתום על ידי הגב' דניאל פורת, מנהלת הנתבעת וכן לנוכח הטענה כי הנתבעת, באופן שיטתי, מחליפה כתובות על מנת שלא יהיה ניתן לאתרה לצורך המצאת כתבי בי-דין.

בהחלטת כב' הרשמת דרוקר מיום 7.6.2017 נקבע כי לנוכח סמיכות הדיון, הבקשה תידון במועד הדיון.

4. ביום 11.6.2017 התקיים דיון במסגרתו נדרשה התובעת לבצע מסירה אישית של דרישה להגשת כתב הגנה. ביום 6.7.2017 הגישה התובעת לתיק בית הדין אישור מסירה ולפיו כבר ביום 11.6.2017 לאחר הדיון, נמסרה לנתבעת דרישה להגשת כתב הגנה.

ביום 16.7.2017 הוגשה על ידי התובעת בקשה חוזרת למתן פסק דין בהעדר הגנה וביום 31.8.2017 ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה וזאת בהעדר כתב הגנה חרף חלוף המועד להגשתו.

5. ביום 11.12.2017 הוגשה בקשה דחופה מטעם הנתבעת לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכי הוצל"פ וזאת בנימוק כי כתב התביעה מעולם לא נמסר לנתבעת וכי החתימות על גבי אישורי המסירה מזויפות. עוד נטען כי סיכויי הגנה טובים לאחר שהתובעת קיבלה את כל המגיע לה מהנתבעת ולנוכח חוסר עקביות בטענות התובעת. עוד נטען כי התובעת קיבלה את תלושי השכר ולפיכך היא אינה זכאית לפיצויי בגין אי מסירת תלוש; התובעת אינה זכאית לגמול שעות נוספות משעה שלא עבדה בהיקף של משרה מלאה, התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין העדר שימוע מאחר ונערכה לה ישיבת שימוע, התביעה בגין דמי הודעה מוקדמת היא מוגזמת ובכל מקרה לתובעת שולמו דמי הודעה מוקדמת, כפי שעולה מתלוש שכר חודש פברואר וכן כי בנסיבות עבודתה של התובעת ו/או סיומה, התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש.

6. התובעת התנגדה לביטול פסק הדין בטענה כי ביצעה את המסירות כדין ופעלה כנדרש על פי כל דין.

7. ביום 10.1.2018 התקיים דיון בבקשה במסגרתו הצדדים נחקרו חקירות קצרות שלאחריהן סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה

8. בהתאם להלכה הפסוקה כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית הדין לבחון את השאלות הבאות:

האם נפל פגם בהליכי ההזמנה לדין, שהרי ככל שהמבקש לא הוזמן כדין, בית המשפט חייב לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק ואין לו שיקול דעת בעניין. ככל שהמבקש הוזמן כדין, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא פעל כנדרש ולא הגיש את הגנתו ו/או לא התייצב לדיון והאם יש למבקש הגנה לכאורה, או מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן.

נקבע כי השאלה השנייה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית. ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלבעל הדין סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לבעל דין את יומו בבית הדין, וליתן פסק דין לגופו של עניין. במקרה זה, גם אם היו מחדלים מצד בעל דין או בא כוחו, יישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות [רע"א 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז (4) 485; דב"ע נב/48-3 הפלחה נ' הראל, פד"ע כד 418, 421; דב"ע נב/155-9 סולתם נ' אסרף, פד"ע כד 279; דב"ע נה/23-3 כל הקריות בע"מ נ' דניאלה קדוש, פד"ע כח (1) 303)].

9. מאישורי המסירה בתיק בית הדין עולה שכתב התביעה נמסר לנתבעת כבר ביום 10.5.2017 וזאת לנוכח חתימתה הנחזית של הגב' פורת על גבי אישור המסירה. אמנם, הגב' פורת טענה כי החתימה על גבי אישור המסירה אינה חתימתה ואף הציגה בפנינו מסמך שעל גביו מתנוססת חתימה שלה השונה לחלוטין מזו המופיעה על גבי האישור. עם זאת, טענת זיוף היא מסוג הטענות שנטל השכנוע מוטל על הטוען אותה. המדובר בטענה כבדת משקל המטילה דופי באדם לו מיוחסת הזיוף או התרמית. נטל ההוכחה של טענת זיוף ו/או תרמית הוא נטל הוכחה מוגבר [ראו למשל: ע"א 1237/13 קונין נ' גפני (ניתן ביום 7.4.2013); ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי (ניתן ביום 11.4.2013)]. הוכחת טענה בדבר אמיתות חתימה או זיופה יכולה להיעשות באמצעות חוות דעת גרפולוגית ואף בדרכים אחרות כגון: הבאת עדות ישירה למעמד החתימה, השוואה בין החתימה השנויה במחלוקת לבין חתימתו של אותו אדם, הידועה כאמיתית, כאשר בהשוואה זו יכול בית המשפט להסתמך הן על מראה עיניו והן על חוות דעת של גרפולוג מומחה. דרך אפשרית נוספת היא לזמן עדים אשר יעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות עם חתימתו של אותו אדם, כי אכן מדובר בחתימתו [ראו בגזירה שווה פסיקתו של בית המשפט העליון המתייחסת להוכחת אמיתות חתימה על כתב ערבות ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' המנוח יורם הורוביץ ז"ל (ניתן ביום 15.3.2011)].

10. הגב' פורת לא הביאה כל ראיה לצורך הוכחת טענת הזיוף. אמנם, הגב' פורת הציגה בפנינו מסמך ועליו התנוססה חתימה שלה השונה מהותית מהחתימה על גבי אישור המסירה ואולם אין די בחתימה אחת זו כדי לאפשר לנו לקבוע ממצא פוזיטיבי בדבר החתימה שבמחלוקת. יתר על כן, הנתבעת שטענה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, היינו בהעדר אישור מסירה, לא מצאה לנכון להביא בפנינו את הגב' ספסנובה שחתומה על גבי אישור המסירה מיום 11.6.2017.

11. עם זאת, לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין צורף תלוש חודש פברואר 2017 , עותק של המחאה מיום 10.3.2017 המשוכה לפקודת התובעת בסכום הנקוב בתלוש השכר ואישור מסירה החתום על ידי התובעת מיום 19.3.2017. לפיכך, על פניו יש לנתבעת טענת הגנה טובה בנוגע לתשלום שכר פברואר 2017 ולתביעה לפיצויי בגין אי מסירת תלוש שכר חודש פברואר 2017.

כך גם, מעיון בדו"ח הנוכחות של התובעת לחודש ינואר 2017 ובתלוש השכר לאותו החודש עולה כי התובעת קיבלה שכר עבור יום ההתלמדות.

כך גם, הנתבעת טוענת כי שילמה לתובעת את תמורת ההודעה המוקדמת בתשלום חודש פברואר 2017. יתר על כן, מעיון בהסכם העבודה של התובעת שצורף לכתב התביעה עולה כי התובעת הייתה זכאית להודעה מוקדמת על פי הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001. בהתאם לחוק, התובעת זכאית להודעה מוקדמת בת יומיים, היינו לכל היותר ל – 448 ₪ ולא לסך של 1,500 ₪, כפי שנתבע על ידי התובעת.

לנתבעת טענות נוספות לגבי העדר זכאות של התובעת לגמול שעות נוספות ולפיצוי בגין שימוע.

בנסיבות אלו, בהתאם להלכה הפסוקה ולפיה השיקול של סיכויי הצלחת התביעה עולה בחשיבותו על שיקול של סיבת המחדל לאי הגשת כתב הגנה -פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת ביום 31.8.2017 מבוטל.

12. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

13. דיון הוכחות יתקיים ביום 28.3.2018 בשעה 11:00.

הצדדים יתייצבו לדיון עם כל המסמכים והראיות המצויות בידם לצורך הוכחת טענותיהם ויערכו לסיכומים בעל-פה מיד לאחר תום שמיעת הראיות, ככל שהזמן יאפשר.

14. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, (11 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.