1.         לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, הכירורגיה, הנוירולוגיה, א.א.ג – פה ולסת, והפסיכיאטריה וזאת לצורך קביעת שיעור הנכות אשר נותרה למבקשת, ככל שנותרה לה מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, מיום 8.4.15 (להלן: "התאונה").

2.       המבקשת צירפה מסמכים רפואיים וטענה כי יש למנות מומחים על סמך הממצאים העולים מהם. על פי אותם מסמכים, בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה המבקשת סבלה מחבלות בראש ובפנים, רגישות בתנועות הצוואר, רגישות בשרירים פארוורטברלים, כאבי והגבלה בעמוד שדרה גבי ורגישות ומימוש עמוד שדרה מותני ופגיעות נוספות כמפורט בבקשה. המבקשת, לטענתה עברה בדיקות CT ולפיהן היא סובלת מבלטי דיסק בחוליות שונות ומבדיקת US התגלו אצלה ממצאי היפראקואי תת עורי באורך 1.45 ס"מ, רוחב 0.35 ס"מ, עומק 0.8 ס"מ עם הסתידויות ב-SST. המבקשת נפגעה באזור לסת ובעקבות התאונה מתלוננת על כאבים בשיניים ובלסת. בעקבות התאונה נגרמה למבקשת טראומה והיא לא התאוששה נפשית, סובלת מחרדה ממושכת והפרעה נוירולוגית שהשפיעה על תפקודה היום יומי. בין היתר, טענה המבקשת כי היא סובלת מסחרחורת חמורה ומכאבי ראש.

3. המשיבה התנגדה למינוי 6 מומחים וטענה כי הבקשה מוגזמת ומופרחת ואין כל ראשית ראייה לפגיעה אשר גרמה לנכות צמיתה אצל המבקשת. המבקשת פנתה לקבלת טיפול רפואי בעקבות התאונה באופן עצמאי ולמעט רגישות בעמוד השדרה, היא מתהלכת באופן חופשי ללא פחת נוירולוגי וללא כל בעיה אורתופדית או אחרת. לעמדת המשיבה את בלטי הדיסק הנם ממצאים טבעיים אשר מופיעים אצל רוב האוכלוסייה הבוגרת וכן מהשיעור השלישי לחיים ואין להם כל קשר לטראומה אשר עברה המבקשת לטענתה.

4. לצדדים ניתנה אפשרות להגיש השלמת טיעון ובתאריך 20.3.18 התקיים לפניי דיון במהלכו חזרו הצדדים על טיעוניהם וצירפה המבקשת מסמכים רפואיים נוספים אשר מלמדים לטענתה על רצף הטיפול שעברה החל ממועד התאונה ועד למועד הדיון בתחומים בהם מתבקש המינוי. המשיבה חזרה על טיעוניה בתגובה ובהשלמת הטיעון וציינה כי הממצאים המוצגים בפני בית המשפט מלמדים כי המבקשת סבלה ממצב רפואי קודם אשר אין לו כל קשר לתאונה. המשיבה ביקשה כי לאור המצב הקודם של המבקשת וככל שבית המשפט יורה על מינוי מומחים, ישקול את הטלת שכר טרחתם על המבקשת.

דיון והכרעה

5.         לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח בפניי באתי למסקנה, כי קיימת לפניי ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום האורתופדיה. באשר לבקשה למינוי מומחים בתחומים נוספים, דין הבקשה להידחות.

6.         פסיקת בתי המשפט בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא ליברלית. אפנה בעניין זה לרע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 (23.4.90) שם נקבע כי :

"... אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

7. דרישת הפסיקה הינה לראשית ראיה לקיומה של נכות ולקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתי המשפט נוטים להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. במקרים מסוימים ניתן אף להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).

מן הכלל אל הפרט

8. לאחר עיון בחומר הרפואי שצורף לבקשה ולתגובה אני מקבלת את הבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה בלבד.

9. עיון במסמכים הרפואיים אשר הוגשו על ידי המבקשת מלמד כי קיימת הגבלה בתנועות כתף. אפנה למסמכים רפואיים מיום 16.4.15, 27.5.15, 22.7.15, ומיום 11.9.17. ערה אני לטענות המשיבה כי המבקשת סובלת מבלטי דיסק על רקע ניווני אך אין בכך בכדי להשליך על ההגבלה בתנועות הכתף בעקבות התאונה – הגבלה אשר לא הייתה קיימת על פי הממצאים הרפואיים שבשנת 2011 ו- 2008, אשר הוגשו לעיוני על ידי המשיבה.

10.       באשר למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, הממצאים אשר צורפו לעיוני מלמדים כי אין ממצאים חריגים בתחום זה. אפנה למסמכים מיום 9.4.15 ומיום 12.1.16. ומיום 22.3.16 מהם אני למדה כי הבדיקות שבוצעו למבקשת תקינות. לא צורף כל מסמך המלמד כי המבקשת סובלת מהגבלה בתחום זה למעט תלונות על סחרחורת וכאב ראש אשר לא מצאו גיבוי בממצאי הבדיקות הרפואיות שעברה. באשר לתחום א.א.ג. אפנה למסמך מיום 6.4.16 של ד"ר ותד וסים אשר קבע כי בדיקת א.א.ג תקינה. באותה בדיקה נרשמו תלונות המבקשת על בעיות בפה ולסת ונרשמו ממצאים על קליק בולט ב- TMJ מימין עם רגישות וצוין כי השיניים העליונות אינן תקינות. לא צורפו לעיוני ממצאים המלמדים על טיפול בתחום פה ולסת וככל שיצורפו אבחן בשנית את החלטתי באשר למינוי מומחה בתחום זה.

באשר לתחום הפסיכיאטרי והכירורגיה, לא צורף כל מסמך רפואי המלמד על ראשית ראייה לפגיעה בתחומים אלה.

11. על פי תקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986: "בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה". לבית המשפט שיקול דעת רחב בשאלה על מי להטיל, בשלב הראשוני, את החובה להפקיד סכומי כסף להבטחת שכרו של מומחה כאשר הפרקטיקה הנוהגת במרבית המקרים היא הטלת מימון הביניים על המבטחת/הנתבעת (ראו: רעא 3007/12 ‏ ‏פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 30.5.2012)).

12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שיישא בשכרו של המומחה, ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי המשיבה היא שתישא בשכרו של המומחה. לכשתתקבל חוות הדעת וככל שיימצא כי לא נותרה נכות אצל המבקשת, אשקול בכובד ראש את ניכוי שכרו של המומחה מן הפיצוי שייפסק למבקשת.

13.        החלטה על מינוי המומחה וזהותו תינתן בנפרד.

14.       אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ח, 06 מאי 2018, בהעדר הצדדים.