1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית משה סובל) מיום 12/2/17 ברע"צ 110-12-16 ולפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ המחוזית (גב' מרים סגל) מיום 28/11/16 בתיק הוצל"פ 59138-08-15.

2. במסגרת תיק ההוצל"פ, אשר הזוכה בו הוא המבקש שלפני, והחייבת היא המשיבה, ביקש הזוכה – המבקש לזמן צד ג', השיקמה אן. ג'י. אן תקשורת בינלאומית 015 ("הלו 015") (להלן: "צד ג") לחקירה, על מנת שצד ג' יציג את ההסכם שלו עם החברה החייבת וכן את מספר תיק ההוצל"פ אשר נפתח לטענת צד ג' נגד החייבת וזאת על מנת שהזוכה יוכל לקשר בין החברה החייבת לבין חברה - אחות לצורך בקשה להרמת מסך בין החברות.

בהחלטה מיום 26/10/16 דחתה כב' הרשמת המחוזית את הבקשה וקבעה, כי אין מקום לזמן את צד ג' טרם קבלת תגובתו וביקשה לקבל את התגובה.

צד ג' בתגובתו ביקש לדחות את הבקשה. צוין, כי אין לצד ג' התנגדות להמציא את הסכם ההתקשרות שבינו ובין החייבת וגם את פרטי ההליכים שנקט צד ג' כנגד החייבת אך כל עוד לא ניתן צו שכזה, מחויב צד ג' בפרטיות החייבת ובעלי השליטה בה.

ללא צו מתאים, לא ניתן למסור את המסמכים.

3. הזוכה – המבקש השיב לתגובה וטען, כי בניגוד לטענת צד ג' כי פתחה תיק הוצל"פ נגד החייבת אזי לא קיים תיק הוצל"פ שכזה ויש ליתן צו המורה לצד ג' להמציא שלל מסמכים שהתבקשו. (סעיף 11 לתשובת הזוכה – נספח 11 בנספח א' לבר"ע שלפני).

4. בהחלטה מיום 22/11/16 נדחתה הבקשה. נקבע, כי בקשת הזוכה לא עומדת בהוראות סעיף 7 ב' לחוק ההוצאה לפועל ואין בסמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו מידע שלא בהתאם להוראות החוק.

5. המבקש – הזוכה הגיש בקשה לעיון חוזר. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 28/11/16 שכן נקבע כי צד ג' אינו מנוי עם הגורמים המפורטים בתוספת השניה, שהם הגורמים מהם ניתן לקבל מידע לפי סעיף 7 ב' לחוק ההוצל"פ.

נקבע כי החייבת (המשיבה) היא חייבת בעלת יכולת המשתמטת מתשלום חובותיה אך אין בתיק כתב וויתור על סודיות.

המסמכים אינם מסמכים המצויים בתוספת השניה בחוק ההוצל"פ ועל כן לא ניתן להיעתר לבקשת הזוכה.

על החלטה זו הגיש המבקש – הזוכה בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום בתל אביב בהתאם לסעיף 80 לחוק ההוצל"פ.

6. כב' השופט סובל בהחלטתו מיום 12/2/17 דחה את בקשת רשות הערעור.

ציין, ובצדק, כי ראוי היה לצרף כמשיב לבקשת רשות הערעור גם את צד ג', בהיותו בעל דין נדרש לצורך בירור הבר"ע.

נקבע, כי לא נפל פגם בהחלטת כב' הרשמת. חוק ההוצל"פ מאפשר הזמנת צד ג' שאיננו חייב לחקירה או לבירור רק במקרים מוגדרים. מבקשת המבקש עלה, כי המסמכים דרושים לו לצורך הגשת בקשה להרמת מסך בין החברה החייבת לבין חברה אחות, ולא לשם כך קיימת הפרוצדורה של חקירת צד ג' על פי חוק ההוצל"פ.

נקבע, כי סמכותו של רשם הוצל"פ מוגבלת בקיום החקירות. הדרך הראויה היא הגשת תביעה משפטית בערכאה הנכונה. סעיף 7 ב' לחוק ההוצל"פ אינו יכול לסייע למבקש וגם לא סעיף 67 לחוק ההוצל"פ העוסק בחקירת יכולת לחייב ולפיו ניתן לקבל מסמכים על מנת לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין (בלבד). כך גם לא ניתן לקבל המסמכים מכוח סעיף 69 יג' לחוק ההוצל"פ.

נקבע, כי לא נמצא שמץ של ראיה ולו לכאורה בדבר שיתוף פעולה בין צד ג' לבין החייבת.

גם אם המסמכים המבוקשים עשויים לסייע לזוכה בהליכים נגד החברה האחות כדי לחייבה בחוב של החייבת, אין זה בסמכות רשמת ההוצל"פ ליתן צו להמצאת מסמכים אלו.

על החלטתו זו של בית משפט השלום מוגשת בקשת רשות הערעור שלפני.

7. נטען, כי הבקשה מעלה שאלות בפרשנות סעיפים 67 ו- 69 יג' לחוק ההוצל"פ (סעיף העוסק כאשר חייב מגיע לבירור לפני רשם הוצל"פ או שמובא בפניו באמצעות צו הבאה) וזאת בדבר היקף סמכותו של רשם הוצל"פ בכל הקשור לזימון צדדים שלישיים לחקירת יכולת ומתן צווים שיפוטיים לצדדים אלה במהלך חקירות יכולת.

נקבע, כי הערכאות קמא פסקו בניגוד לחוק ההוצל"פ ובניגוד להיגיון הבריא בכך שצמצמו את סמכות רשם ההוצל"פ לנושאים המוזכרים בסעיף 7 ב' לחוק ההוצל"פ.

נטען, כי בסעיפים 67 ו- 69 יג' לחוק ההוצל"פ אין דרישה לכתב ויתור על סודיות, שלא כמו בסעיף 7 ב' לחוק ולא היו צריכים להידרש במקרה דנן לסעיף 7 ב' לחוק.

בנסיבות אלו נטען, כי זהו המקרה להתערבות ערכאת ערעור ב"גלגול שלישי".

8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) עסקינן ברשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר ניתנת במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה בע"מ פ"ד לו (3) 123, רע"א 1677/15 ישראל רביצקי נ' דני אגוז (18/8/15).

ב) במקרה דנן, הגם שהמבקש מציג את הסוגיה כסוגיה משפטית הטעונה הכרעה, לא מצאתי כי יש מקום ליתן רשות ערעור.

כיוון שאין מקום ליתן רשות לערער, אני נותנת החלטתי זו כדן יחיד (וראה לעניין זה: רע"א 5797/14 יוסף דוד נ' אליצור אהרון (14/5/15) וכן רע"א 7864/16 מרים כהן נ' מילגרום - סעיף 9 (21/11/16).

ג) הבקשה לזימון צד ג' התבקשה למטרה ממוקדת וברורה, והיא קבלת מסמכים על מנת שהזוכה יוכל לקשר בין החברה החייבת לבין חברה אחות לצורך בקשה להרמת מסך בין החברות. (ראה בקשה נספח 5 לבר"ע).

לא נכתב בבקשה מכח איזה סעיף בחוק ההוצל"פ היא מוגשת.

ד) לפיכך, יש לבדוק, האם מכוח הסעיפים שהזוכה ביקש להסתמך עליהם בבקשות רשות הערעור שהגיש, ניתן היה ליתן את הסעד המבוקש ביחס לצד ג'.

התשובה לשאלה זו שלילית.

ה) לפי סעיף 67 לחוק ההוצל"פ העוסק בחקירת יכולת, רשאי רשם ההוצל"פ לחקור במצבו הכלכלי של החייב על מנת לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין. (סעיף 67 (א) לחוק).

בחקירת היכולת ניתן להזמין לחקירה את החייב וגם עדים ולאכוף על החייב והעדים להגיש מסמכים. (סעיף 67 (ב) לחוק).

במקרה דנן, הבקשה לזימון צד ג' היא לא לחקירת יכולת ולא למטרה של חקירת יכולת.

הזוכה כתב בעצמו "ברחל בתך הקטנה" כי זימון צד ג' מתבקש על מנת שימציא מסמכים שיוכלו לסייע לו להגשת בקשה להרמת מסך בין חברות.

לפיכך, בדין נקבע על ידי הערכאות הקודמות כי בקשת הזוכה לא יכלה להיכנס לגדר סעיף 67 לחוק ההוצל"פ.

ו) נותר לבחון, אם ניתן היה להכניס את בקשתו של הזוכה לגדר סעיף 69 יג לחוק ההוצל"פ.

בסעיף נכתב כדלקמן:

"מעמד הבירור או הבאה:

69יג. (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק-הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א.

(ב) במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:

(תיקון מ

(1) לתת או לשנות צו תשלומים;

(2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;

(3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;

(4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;

(5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות סעיף 7ב, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות אותו סעיף.

(ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.

(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:

(תיקון

(1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;

(2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;

(3) למסור מידע לגבי יכולתו;

(4) להציג מסמכים שנדרש להציגם".

כלומר, עסקינן במעמד שבו חייב מגיע לבירור ואז ניתן גם לדרוש מסירת מידע ומסמכים.

בשום פנים ואופן אין עסקינן בבירור שנעשה ללא שהחייב מובא עצמו לבירור. ודאי אין עסקינן בבירור שנעשה לצד ג' לצורך קבלת מידע שיאפשר הגשת בקשה להרמת מסך.

ז) בנסיבות אלו, אני מסכימה עם מסקנות בית משפט קמא ולפיהן לא ניתן היה לדרוש את הסעד המבוקש מכוח סעיפים 67 ו- 69 יג לחוק ההוצל"פ.

על כן, נדרשה בדין כב' רשמת ההוצל"פ למקור חוקי אפשרי ולפיו ניתן לקבל מידע על חייב מצדדי ג' שונים מבלי שהחייב מובא לבירור ו/או נחקר על יכולתו.

מקור חוקי זה נקבע בסעיף 7 ב' לחוק ההוצל"פ.

בתוספת השניה נקבעו הגורמים שבהם ניתן לקבל מידע (כגון: המוסד לביטוח לאומי, רשות הרישוי, רשם המקרקעין, רשם המשכונות, תאגיד בנקאי ועוד) וכן סוגי המידע שניתן לקבל.

בתוספת השלישית נקבעו גורמים רלוונטיים לסעיף 7 ב' (א1) לחוק ההוצל"פ.

צד ג' אשר הבירור נדרש ממנו והוא זה שהתבקש להמציא מסמכים, אינו נכנס לגדר הגורמים הכלולים לפי סעיף 7 ב' לחוק ההוצל"פ.

לפיכך בדין נקבע, כי לא ניתן היה להיעתר לבקשה (למרות שצד ג' הסכים למעשה לגילוי המידע המבוקש, ככל שיינתן צו שיפוטי שיורה לו לעשות כן למרות הפגיעה בפרטיות החייבת ומנהליה) ואין מקום להתערבות בהחלטות הערכאות קמא.

ח) בנסיבות אלו, לא מצאתי כי עסקינן בסוגיה המחייבת התערבות ב"גלגול שלישי".

מה עוד שהחלטות הערכאות קמא מקובלות עלי לגופן.

9. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ז, 28 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.