1. בפני תביעה אשר הגיש התובע לתשלום סך 72,464 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בתאונה מיום 25/10/16.
2. לטענת התובע, כאשר נסע במשאית ברמזור באור ירוק, נפגע רכבו מרכב הנתבע אשר נכנס לצומת ברמזור אדום וגרם נזק כבד לרכבו.
3. התובע העמיד תביעתו בסך 72,464 ₪ מתוכן תשלום השתתפות עצמית בסך 10,000 ₪, אבדן פרמיה בסך 8,464 ₪, אבדן הנחת העדר תביעות לפי 3,000 ₪ לשנה ובסך 9,000 ₪ ונזק בגין השבתת הרכב בסך 45,000 ₪.
4. ייאמר בעניין זה כי התובע לא פרטה את זהות הנתבע 1 – כאשר הנתבע 1 כפי שנכתב בכתב התביעה אינו בבחינת אישיות משפטית.
5. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע מנסה להטעות את בית המשפט בחוסר תום לב שכן נטען כי הראל חברה לביטוח בע"מ פיצתה את התובע במסגרת פוליסת ביטוח מקיף אשר רכש בחברה וממילא העובדה כי הנתבעים 1-2 רכשו בנתבעת 3 פוליסת ביטוח צד צד שלישי אינה מהווה הודאה באחריות וכלל אין קשר בין הדברים.
6. הנתבעים טענו כי רכב המבוטח נסע בנתיבו וחצה את צומת ידין תחת אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו, כאשר לפתע הגיח אל הצומת רכב התובע אשר נסע בניגוד לרמזור האדום אשר דלק בכיוון נסיעתו.
7. הנתבעים הכחישו עוד את הנזקים הנתבעים אשר לטענתם הינם משוללי אחיזה במציאות וממילא לא הוכחו באמצעות חשבוניות, קבלות וכיוב'.
8. ביום 15/10/17 התקיים דיון כאשר בשל הגשת תיק המשטרה, ביקש ב"כ התובע לקיים את דיון שמיעת הנהגים בישיבה נפרדת. לפיכך, לבקשת ב"כ התובע נשמעה השוטרת גב' מאור זכריה – אשר ערכה את דו"ח הפעולה ושמיעת הנהגים נדחתה ליום 30/10/17.
9. בעדותה העידה גב' זכריה כי עברה על דו"ח הפעולה אשר ערכה – נ/1, כי משאית הזבל – הנתבעים - ירדה מכביש 22 לכיוון כביש 23 ובצומת הרמזורים נכנסה בה משאית התובע. ראה בעדותה בפרוטוקול בעמ' 1 שורות 19-25 :
   "לא זוכרת במאה אחוז את האנשים. זוכרת שהגעתי למקום התואנה, היתה משאית זבל שירדה מכביד 22 לכיוון כביש 23 ובצומת של הרמזורים, נכנסה בה משאית עם קרטונים ענקיים, אם זוכרת נכון. הנהג של משאית הזבל היתה לו פציעה באחת מהאוזניים שמד"א טיפלו בו לפני שהגענו. הצומת מרומזרת. נהג משאית הזבל, אמר בתחקור ראשוני שהוא המתין ברמזור אדום שיתחלף לירוק ושהתחלף החל בפניה שמאלה, רצה לפנות שמאלה, והנהג השני לא ידע להגיד מה קרה, לא ידע להגיד אם עבר באדום אם נרדם או התעסק במשהו, היה מאד מבולבל בנושא הזה".
10. בדו"ח הפעולה – נ/1 רשמה גב' מאור כי :
    "נהג משאית ההובלה מסר כי אינו יודע אם נרדם, עבר באדום, התעסק במשהו אחר או חלם בהקיץ".
11. השוטרת העידה כי נהג הנתבעים אמר כי נסע באור ירוק ואילו נהג התובע לא ידע להסביר מה קרה – בעדותה בפרוטוקול בעמ' 2 שורה 12 :
    "של הזבל אמר שעבר באור ירוק והנהג של המשאית השניה לא ידע להגיד מה קרה".
12. כמפורט, הנהגים העידו בדיון 30/10/17.
13. התובע לא התייצב לדיון אלא הנהג מטעמו –בלבד.
14. נהג התובע, מר פאדול מוחמד בעדותו הראשית תאר את נסיבות התאונה כדלקמן – בפרוטוקול בעמ' 4 שורות 10-14:
    "הייתי במספנות ישראל העמסתי גליל נייר, יצאתי מהמספנות, הייתי עמוס, באתי לצומת ושם יש רמזור ואני צריך לקחת ימינה להשתלב עם הכביש, לעשות פרסה ולחזור. שאני לקחתי ימינה יש עוד רמזור שבו היתה התאונה. הרמזור שלי ירוק והוא בא מכביש 22 וירד במחלף, לי יש ישר ולו טי, רמזור ירוק ואני נכנסתי, היה רמזור גם בכיוון שלו. לי ישר ולו טי. הוא יורד ואני ממשיך ישר, פניתי ימינה לעשות פרסה על מנת לרמזור. לא היה לי רמזור לקחת ימינה אלא משתלב עם הכביש, אחרי זה היה רמזור והיה בו ירוק, המשכתי בנסיעה רצופה".
15. בחקירתו הנגדית נשאל נהג התובע אודות אישורי הפסדים – כמפורט בכתב התביעה לרבות הפסקי פרמיה, השתתפות עצמית, הנחת העדר תביעות וכיוב' ואולם לא ידע להשיב על שאלות אלה והפנה ל"בעל הבית" אשר ממילא לא התייצב לדיון.
    
16. נהג הנתבעים, מר מרק מגרם העיד ביחס לנסיבות התאונה בעדותו הראשית כדלקמן – בפרוטוקול בעמ' 6 שורות 18-25 :
    " ... כל יום אותו קו אותה עבודה, 25 שנה אני עובד כמפנה אשפה ובחיים לא היו תאונות. אני בכביש 22 נהריה צור שלום, אחרי קוקה קולה יש פונה ימינה, בדיוק איפה הרמזור. זה סיבוב. הייתי צריך להגיע לבי"ס טכני. זה היה בירידה מכביש 22 סיבוב לאט לאט, 60 אחוז, הכל כתוב בכרטיס טכוגרף, מפנה. ירדתי מ -22 למחלף ימינה והגעתי לרמזור אדום שעובד קבוע, מתי אין אף אחד הוא אדום. עצרתי, בטח עצרתי. אני מכיר את הרמזור. מחכה 2 דקות, זה רמזור שעובד הרבה זמן. אחר כך עובד. היה ירוק ומסתכל ימינה שמאלה, זה קבוע, בלילה עבודה זה קשה, הרבה נהגים יש. חצי מטר, לא כתוב, מהירות חצי מטר, רק מתחיל אחרי רמזור, היה מכה בדלת".
17. נהג הנתבעים הוסיף עוד כי דיבר עם נהג התובע אשר מסר לו שהיה עייף ולא ראה (בעדותו בפרוטוקול בעמ' 6 שורה 30). כמו כן, העיד נהג הנתבעים בחקירתו הנגדית כי הגיע לרמזור באור אדום, המתין כ – 2 דקות ואז נסע (בפרוטוקול בעמ' 7 שורות 2-5), עובדה התומכת בטענה כי לא נסע באור אדום.
18. כמפורט, הוגש תיק המשטרה בעניין האירוע נשוא התביעה. נהג התובע בעדותו במשטרה טען כי נסע באור ירוק וכי הגיע באור ירוק והמשיך בנסיעה ואילו נהג הנתבעים העיד כי הגיע לרמזור אדום, עצר ולאחר שהתחלף הרמזור לירוד התחיל לנסוע כחצי מטר עד אשר נפגע מרכב הסמיטריילר אשר נכנס לצומת. נהג הנתבעים בעדותו במשטרה מסר כי הנהג השני נסע באור אדום ולכן התרחשה התאונה.
19. מהאמור לעיל עולה כי מדובר במקרה בו קיימת עדות יחידה מטעם נהג התובע וכנגדה גרסה סותרת של נהג הנתבעים.
20. לאחר ששמעתי עדויות הנהגים והתרשמתי מהן ישירות, לא מצאתי לקבל את גרסת נהג התובע. התרשמתי כי מדובר בעדות מבולבלת ובוודאי לא ניתן לקבוע לפי עדות יחידה זו כי נהג הנתבעים נסע באור אדום.
21. עדות נהג הנתבעים היתה רציפה, אמינה וקוהרנטית וכן הסביר, בהתאמה לעדותו במשטרה, כי הוא הגיע לצומת באור אדום, עמד והמשיך בנסיעה עם קבלת אור ירוק ברמזור בעוד הנהג מטעם התובע היה בנסיעה רציפה. כן הסביר נהג הנתבעים כי הגיע ישירות מביתו במסלול בו הוא עובד משך שנים בעוד נהג התובע הגיע עייף לאחר שהחל לעבוד בשעות הבוקר (ראה גם בעדות נהג התובע בפרוטוקול בעמ' 5 שורה 32 – החל לעבוד בשעה 10 בבוקר בעוד התאונה ארעה בלילה).
22. לפיכך, לא שוכנעתי מעדות נהג התובע כי יש לקבל את גרסתו ולהשית את האחריות לתאונה על נהג הנתבעים.
23. בנוסף לכך, בדו"ח הפעולה אשר כתבה העדה גב' מאור, תעדה רישום לפיו בעוד נהג הנתבעים מסר גרסה ברורה לפיה חיכה באור אדום והחל בנסיעה לאחר התחלפות האור לירוק, נהג התובע מסר כי אינו יודע אם נרדם, נסע באור אדום או משהו אחר וגם בכך יש לפעול כנגד גרסת נהג התובע.
24. התוצאה היא כי התביעה לא הוכחה ככל שמדובר בשאלת האחריות. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי האחריות לתאונה רובצת על נהג הנתבעים ומצאתי, כמפורט, כי גרסת נהג הנתבעים סבירה יותר, אם כי בימ"ש אינו נדרש בשלב זה לסוגיה זו משלא שוכנעתי כי התובע הוכיח תביעתו.
25. הואיל והתובע לא עמד בנטל ההוכחה כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע, כנדרש במאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, הרי דין התביעה להידחות ואולם למען הסדר הטוב יש להוסיף כי גם בסוגיית הנזק, התביעה כללה ראשי נזק לרבות הפסדי פרמיה, הפסדי הנחת העדר תביעות ואף השבתה בסך 45,000 ₪, ראשי נזק אשר לא הובאה כל ראיה לתמוך בהם וממילא התובע עליו נטל ההוכחה כלל לא התייצב לדיונים והעד מטעמו לא ידע להשיב על כל שאלה בעניין נזקים אלה.
26. התוצאה היא כי התביעה נדחית.
    התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.        

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.