1. התובע הגיש את תביעתו כנגד הנתבעת בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 17.2.17. סכום התביעה עומד על סך של 8,2585 ₪.

2. התובע העיד כי המקרה אירע באיזור "כיכר ביג" בנצרת. התובע העיד כי נהג מכיוון עפולה ורצה להיכנס לכיכר על מנת לצאת ביציאה לכיוון נצרת עילית למקום עבודתו. לטענתו כ 3 או 5 מטר לפני הכניסה לכיכר, רכבה של הנתבעת סטה לכיוונו, הוא לקח ימינה ולחץ על הברקס, מנע מכה אבל היתה דחיפה חזקה והרכב שלו קפץ קצת. התובע העיד כי ההתנגשות היתה בכביש הישר לפני הכניסה לכיכר. רכבו נפגע בכנף השמאלית קדמי "ראו בעין כנף שמאלית קדמי וקצת מחיזוק טמבון שמאלי". התובע העיד כי הרכב שפגע בו המשיך אך לא הרבה ונעצר כעבור 10 או 15 מטרים בתוך הכיכר . התובע העיד כי עם הנהג ברכב הנתבע היו 3 אנשים שמאוחר יותר הבין שאלו פועלים שלו. התובע התקשר למשטרה כי חשש לאור תגובת הנהג ואולם מאוחר יותר סיכמו כי יחליפו פרטים וכי יפגשו בערב. בהמשך העיד כי בסוף נהג רכב הנתבעת הגיע אליו למקום עבודתו של התובע. התובע העיד כי היה עימו ברכב בעת התאונה ביטוח החובה והביטוח המקיף היה אצל הסוכן.

3. נהג הרכב רכב הנתבעת (שהוא בעלה של הנתבעת –הבעלים של הרכב) העיד כי בבוקר התאונה הוא נסע מכיוון עפולה לכיוון נצרת. הוא העיד כי נסע בנתיב השמאלי והתובע היה בנתיב הימני. כשהוא נכנס לכיכר רכב התובע פגע בו מאחור. הפגוש נפל על הכביש ואנשים החלו לצפור לזוז הצידה. הוא עצר בצידי הכיכר ושם בחזרה את הטמבון . בשלב זה ניגש אליו התובע ואמר שהוא מזמין משטרה. הוא ביקש את הפרטים מהתובע אך זה מסר לו כי אינם ברשותו אלא אצל הסוכן. בהמשך ולאחר מספר תיאומים לפגישה בין הצדדים הגיע הנהג למקום עבודתו של התובע וגם אז מסר התובע כי הביטוח שלו נמצא אצל הסוכן בעפולה. הנהג העיד כי סוכן הביטוח שלו יעץ לו לתקן את הרכב על חשבונו. הוא העיד כי תיקן את רכבו בעצמו באמצעות שני ברגים הרכיב בחזרה את הפגוש.

4. נוסף לשני הנהגים העידה גם הנתבעת שנסעה עם בעלה שנהג ברכב בעת התאונה. יוער כי הנתבעת שהתה מחוץ לאולם בית המשפט בזמן עדותם של שני הנהגים. הנתבעת הכחישה את דברי התובע שלא היתה אישה ברכב בזמן התאונה ואף הוסיפה כי בעלה אינו עובד כלל. כמו כן, העידה כי גם בנה היה ברכב עימם. הנתבעת העידה כי ההתנגשות בין הרכבים היתה בתוך הכיכר ולפי סימון שלה על גבי ת/4 זה היה מיד עם הכניסה הכיכר בטרם הגיעו ליציאה הראשונה מהכיכר.

5. לאחר ששמעתי את העדויות, אני קובעת כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו ולא השתכנעתי כי התאונה אירעה באשמת נהג רכב הנתבעת. אני מעדיפה את עדותם של הנתבעת ונהג רכב הנתבעת באשר למקום ההתנגשות בתוך הכיכר. עדותם היתה עקבית ומהימנה. הנהג אף מסר גם פרטים נוספים על נפילת הפגוש בתוך הכיכר וכיצד הנהגים צפרו לו וכיצד לא ידע מה עליו לעשות. עדותו היתה אותנטית ואמינה בעיניי.

גם הנתבעת העידה כי מקום ההתנגשות היה בתוך הכיכר ולפי ההסבר שלה זה היה מיד לאחר הכניסה.

נהג רכב הנתבעת העיד כי התובע התנגש בו מאחור כשהיה כבר בתוך הכיכר. אם רכב הנתבעת היה כבר בתוך הכיכר אזי ברור שהוא יפנה לימין עם כיוון הנסיעה בתוך הכיכר. לא ניתן לומר במקרה זה כי נהג רכב הנתבעת שנסע לפני רכבו של התובע "חתך " את התובע או סטה לכיוונו כטענתו. נהג הנתבעת נסע עם כיוון התנועה בתוך הכיכר. התובע נסע מאחורי רכב הנתבעת וההתנגשות אירעה כשהוא פגע בו מאחור. לפי סימון התובע על גבי ת/4 רכבו נעצר ממש לאחר ההתנגשות בכניסה לכיכר. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הרכב של הנתבעת.

6. לסיכום, ולאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 350 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתן היום, ו' אלול תשע"ז, 28 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.