לפניי תביעה כספית שעילתה בנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה בין רכבי הצדדים.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת, בתאריך 5.8.15, עת נסע רכב התובעת בנתיבו ישר וכדין בעיר טירה, או אז הגיח לפתע הרכב הפוגע משמאלו בנסיעה רצופה ובמהירות מופרזת, התפרץ אל תוך הצומת החסום מבלי מתן זכות קדימה ופגע בעוצמה רבה בחלקו השמאלי של רכב התובעת. כתוצאה מהתאונה ניזוק רכב התובעת כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה כנספח לכתב התביעה.

2. לטענת הנתבעים, אירוע התאונה התרחש עת עמד רכב הנתבעים בעצירה מלאה בצומת לפני קו עצירה ואילו רכב התובעת הגיע מימין איבד שליטה ופגע ברכב הנתבעים.

דיון והכרעה

3. בדיון שנערך בפניי היום, העיד נהג רכב התובעת כי בצומת שבו התרחשה התאונה אין בכיוון נסיעתו תמרור בעוד שבכיוונו של נהג רכב הנתבעים יש תמרור משולש של האט ותן זכות קדימה. בחקירתו הנגדית הוצגו לו תמונות מטלפון נייד של הצומת המדובר, ואשר הועברו לתיק בית המשפט בהמשך היום, ובו ניתן היה להבחין בתמרור נסיעה חד סטרי המורה על נסיעתו בכיוון המנוגד לכיוון הנסיעה המותר בכביש. אולם, לטענתו לא הבחין בשלט זה עד היום. עוד טען כי אילו נהג רכב הנתבעים היה עוצר לא היתה קורית התאונה. בחקירתו בפניי העיד נהג רכב הנתבעים, כי עצר בצומת בטרם הפניה ימינה, בעוד שנהג רכב התובעת הגיע מימין במהירות מכביש שאין לו כניסה מכיוונו, בלם ונכנס ברכבו.

4. לאחר שמיעת עדויות נהגי רכבי הצדדים ועיון בראיותיהם, השתכנעתי כי דין התביעה להידחות מן הטעם כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה להוכיח כי הנתבע 1 התרשל בנהיגתו כי אם ההיפך הוא הנכון. זה שכנעני כי אכן עצר על קו העצירה בטרם שפנה ימינה ואילו נהג רכב התובעת הגיח מכביש חד סטרי בנהיגה במהירות גבוהה ובניגוד לכיוון הנסיעה, ועל כן, לא הצליח אף לעצור את רכבו בטרם שחצה את הצומת ופגע ברכב הנתבעים. נראה כי לנהג רכב התובעת כלל לא היתה ידיעה אודות התמרור בכיוון נסיעתו ובכלל במקום, וזה התייחס בביטול ובשוויון נפש לעצם קיומו של תמרור המורה על נסיעה בכיוון חד סטרי ובניגוד לכיוון נסיעתו.

סוף דבר

5. לאור האמור לעיל, מצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהג רכב התובעת באופן בלעדי ומוחלט, ועל כן, דין התביעה להידחות.

על התובעת לשאת בשכר עד הנתבעים כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.