לפניי בקשתו של הנתבע לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בדיון שהתקיים ביום 12.11.2017 ובמסגרתו נדחתה ההתנגדות שהגיש והוא חויב בהוצאות.

דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות כאמור בס‘ 10 להחלטתי זו וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה שעניינה תשלום השתתפות עצמית בהתאם לפוליסת ביטוח.
2. הנתבע הגיש התנגדות וטען כי הרכב נושא התובענה היה בשימושה של גרושתו. הנתבע טען שבירור שערך מול גרושתו העלה כי התאונה אירעה שלא באשמתה וכי גם לא נגרם כל נזק לשני הרכבים המעורבים. הנתבע טען כי למרות ”שהתביעה שלהם אינה מוצדקת“ הוא היה מוכן לשלם לתובעת את קרן החוב אולם זו עמדה על קבלת מלוא הסכום הפסוק בתיק ההוצל“פ שנפתח.
3. קבעתי את ההתנגדות לדיון. הזמנה לנתבע נשלחה לכתובתו במסילת ציון ודבר הדואר לא נדרש.
4. הנתבע לא התייצב לדיון ולפיכך הוריתי על דחיית ההתנגדות וחייבתי אותו בהוצאות ההליך בסך של 1,000 ש“ח.
5. הנתבע מבקש עתה לבטל את פסק הדין וטוען כי לא ידע על קיומו של הדיון וכי לא נשלחה אליו הזמנה למשפט. לגופו של עניין שב הנתבע וטען כי אינו חייב דבר אך הסכים לשלם את קרן החוב רק על מנת לחסוך מבית המשפט ומעצמו זמן יקר. הנתבע ציין כי במסגרת תיק ההוצל“פ נגבה כבר סך של 2,763 ש“ח והוא מבקש כי הסכום האמור יושב לו.
6. התובעת מתנגדת לביטול פסק הדין וטוענת כי לא נמצאו כל טענות הגנה וכי כל רצונו של הנתבע הינו בפועל פריסת תשלומים. התובעת טוענת עוד כי הנתבע אינו חולק על החוב. התובעת מודה כי החוב בתיק ההוצל“פ נגבה עוד קודם לדיון וטענה כי בשל טעות לא נסגר התיק.
7. ככל שהדבר נגע לביטול פסק הדין מחובת הצדק דין הבקשה להידחות. הנתבע אמנם טען באופן כללי כי לא קיבל הזמנה לדיון אך הוא לא התייחס באופן מפורש לדבר הדואר שנשלח אליו וסרוק בתיק. בטופס הנלווה להתנגדות ציין הנתבע כי הוא מתגורר בישוב מסילת ציון ולשם נשלח דבר הדואר ויודגש כי גם בפוליסת הביטוח רשום הנתבע כמי שמתגורר במסילת ציון. דבר הדואר לא נדרש ויש בכך משום חזקה כי הוא הגיע לכתובת הנכונה, חזקה שאותה לא הצליח הנתבע לסתור.
8. ככל שהדבר נוגע לביטול פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט דין הבקשה להתקבל. העובדה כי הנתבע הציע לשלם את קרן החוב אינה בגדר הודאה בחוב בנסיבות בהן כבר בתצהיר הראשון הוא טען כי התביעה אינה מצדקת. אין צורך להחמיר עם אדם שאינו מיוצג ביחס לניסוח המדויק. בלשון פשוטה ”תביעה שאינה מוצדקת“ פירושו הוא כי הנתבע חולק על החוב. אין כל ממש בטענת התובעת כי הנתבע מודה בחוב. אין לומר כמובן כי כבר עתה ניתן לקבוע כי הנתבע צודק או להיפך ולשם כך בדיוק נדרש לשמוע את הראיות. לא ראיתי שום בקשה מצדו של הנתבע לפריסת התשלום. הנתבע סבור שהוא אינו צריך לשלם דבר, להבדיל מנכונותו המעשית לשלם את קרן החוב, והוא מבקש השבה של מלוא הסכום שנגבה. יש לברר טענה זו של הנתבע לגופו של עניין.
9. ועוד, ואגב הצעתה של התובעת כאמור בס‘ 14 לתגובה, אם הייתה התובעת טורחת לסגור את התיק ההוצל“פ במועד יכול והמחלוקת כולה הייתה מתייתרת או לכל הפחות מצומצמת לחוב שנגבה בלבד מבלי שיש צורך להידרש להוצאות שנפסקו. עם זאת משלא בוטל הדיון היה על הנתבע להתייצב אליו ואי התייצבותו הביאה לבזבוז זמן מיותר.
10. בנסיבות אלו אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 12.11.2017 בכפוף לכך שהנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 1,000 ש“ח כתנאי לביטול פסק הדין. התשלום יבוצע עד ליום 01.03.2018 ללא קשר לתוצאות התיק העיקרי.
11. בכפוף לביצוע התשלום אני קובע את ההתנגדות לדיון ליום 21.06.2018 בשעה 10:30. במידה והתשלום כאמור לא ישולם הדיון יבוטל ופסק הדין יעמוד על כנו.
12. מוצע כי הנתבע, אשר הביע עד כה נכונות לשקול שיקולי יעילות, ישקול בכובד ראש את הצעתה של התובעת כאמור בס‘ 14 לתגובתה ובכך יבוא לציון גואל.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ח, 13 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.